מילון המשמר החברתי – ה'

הצעת חוק פרטית

הצעת חוק פרטית היא בקשה מאת חבר כנסת אל מליאת הכנסת, לחוקק חוק חדש או לתקן חוק קיים. הח"כ המציע לא נדרש להתייעץ עם איש אך מרבית ההצעות הן פרי עבודה משותפת של מספר ח"כים, ולאחר התייעצויות עם בעלי מקצוע רלוונטיים לחוק. הצעות חוק רבות חתומות על ידי כמה ח"כים, שמייצגים מעין קואליציית תמיכה בהצעת החוק. חברי הכנסת הפוריים בהעברת חוקים נחשבים למומחים בהקמת 'קואליציות חוקים' שכאלה, ובעבודה עם ח"כים מסיעות שונות.

להצעת חוק פרטית נדרשים לפחות חודשיים (בד"כ יותר) כדי להפוך לחוק, והיא עומדת לארבע הצבעות במליאת הכנסת ולשתי הצבעות בוועדות. לאחר הנחתה במזכירות הכנסת היא תמתין כ- 45 ימים עד להעלאתה לקריאה טרומית, כדי לאפשר לח"כים ללמוד אותה. בקריאה טרומית מעניקה הכנסת הסכמה עקרונית לחוק או לתיקון המוצע.

לאחר שהצעת החוק עברה בטרומית היא מועלית על שולחנה של הוועדה הרלוונטית לה. הוועדה מוסמכת לתקן את נוסח ההצעה, לשנות סעיפים, לשנות את שמה ועליה לאשר זאת בהצבעה. הצעת החוק עולה לקריאה ראשונה במליאה, ולאחר אישורה היא תשוב לוועדה, לתיקונים נוספים. באם הוועדה תאשר את הצעת החוק היא תשוב למליאת הכנסת לקריאה שניה, ואם היא עברה גם אותה, היא מיד תעלה גם לקריאה שלישית. במקרה שההצעה נפלה בקריאה שלישית היא תחזור להצבעה במליאה לאחר שבוע, לניסיון נוסף.

כל חבר כנסת רשאי להציע הצעות חוק, למעט ח"כים שהם גם בעלי תפקיד בממשלה. להצעות חוק הנדרשות לתקציב ממשלתי שמעל ל-5.9 מליון ש"ח יש לצרף סעיף תקציבי מסודר, על הוועדה שדנה בה לאשרה, ונדרשים לפחות 50 ח"כים שיצביעו בעדה במליאה.

בכנסת הקודמת הונחו יותר מ-4000 הצעות חוק פרטיות, מתוכן עברו כשבע מאות. חלק גדול מהצעות החוק הפרטיות הינן הצעות חוק פופוליסטיות, המונחות בעקבות אירועים שעל סדר היום הציבורי, ועד שניתן להצביע עליהן אותם נושאים נשכחים, ואיתן גם הצעות החוק. בגלל שהח"כים המגישים אותן ממהרים להודיע לתקשורת על הצעות החוק שהגישו, ובגלל שאין לאיש כוונה באמת להפוך אותן לחוקים, הן זוכות לשם 'הצהרות חוק'.

יש לא מעט מקרים שבהם ח"כים הצביעו נגד הצעות חוק שהם עצמם יזמו, כמו למשל ח"כ ציפי חוטובלי שהצביעה בכנסת הקודמת נגד חמש הצעות חוק שהייתה חתומה עליהן (רובן בענייני זכויות ושיוויון נשים).

הצעות חוק ממשלתיות

הצעת חוק ממשלתית היא בקשה מאת הממשלה אל מליאת הכנסת לחוקק חוק חדש או לתקן חוק קיים.

ההצעה מתחילה בפרסום תזכיר חוק, כדי לאפשר לציבור לעיין בו ולהעיר ההערות. לאחר מכן מגבשת הממשלה את הצעת החוק עם אנשי מקצוע רלוונטיים, ממשרד ממשלתי אחד או יותר.

הצעת חוק ממשלתית לא נדרשת לקריאה טרומית אך עליה לקבל את אישור וועדת השרים לענייני חקיקה (את תפקידה הוועדה נמשיג בהמשך). לאחר אישור וועדת השרים לענייני חקיקה היא עולה להצבעה ראשונה ומשם היא נשלחת לוועדת הכנסת הרלוונטית לשם דיון וקבלת אישור (בדומה לדיון שנערך בהצעת חוק פרטית). משאושרה ההצעה בוועדה הרלוונטית היא עולה לקריאה שניה ולקריאה שלישית במליאה.

כעיקרון גם להצעות חוק ממשלתיות נדרשת 'תקופת הנחה', כדי שחברי הכנסת יוכלו ללמוד אותה. אלא שלממשלה יש אפשרות לדרוש קיצור של תקופת ההנחה ולבקש הצבעה מיידית, באישור ועדת הכנסת כמובן. לעתים הממשלה מנצלת אפשרות זאת כדי לחוקק חוק או להעביר תיקון לחוק בשלוש קריאות רצופות, בתוך יום אחד.

בממשלות האחרונות ובממשלה האחרונה במיוחד, חייבה כל הצבעה של ועדת השרים לחקיקה את חברי הקואליציה בהצבעה לפי משמעת קואליציונית חזקה. לאור זאת הצליחה הממשלה לעמוד כנגד מירב הנסיונות להכשלת חוקים. דבר שהחליש את הכנסת מאוד, בתפקידה כגוף מחוקק עצמאי וכגוף האחראי לפקח על עבודת הממשלה.

הצעות חוק ממשלתיות נחשבות להצעות רציניות ולכלי העיקרי איתו הממשלה מתווה את מדיניותה. אלא שהליך הבאתן של הצעות החוק האלה, יחד עם 'אחיזת החנק' של המשמעת הקואליציונית שמבצעת את החלטות ועדת השרים לחקיקה פוגעים בהפרדה שבין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת. מקרים אלה הופכים את הכנסת ל'קבלנית ביצוע' של הממשלה, לחסרת יכולת התנגדות אמיתית למדיניותה.

בכנסת הקודמת, בה הגיעה השיטה הזו לשיא. העבירה הקואליציה את מרבית הצעות החוק הממשלתיות בכנסת חצי ריקה, כאשר מעט מחברי האופוזיציה הופיעו להצבעות ונכחו במליאה. עובדה זו מנכיחה את חשיבות עבודת הח"כים גם בשבתם באופוזיציה. עליהם מוטל להשמיע את קול הציבור בפני הקואליציה ודרכה בפני הממשלה. אופוזיציה חרוצה יכלה לסכל לא מעט חוקים ולהקשות על עבודת הקואליציה.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

נגישות
מילון המשמר החברתי – ה' | המשמר החברתי

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs