מילון המשמר החברתי – מ'

מושב הכנסת ופגרות

כנסת ישראל עובדת במתכונת רגילה כשמונה חודשים בשנה. בזמן עבודתה מתכנסות ועדות הכנסת לעתים תכופות. מליאת הכנסת מקדמת חוקים וחברי הכנסת יכולים לפקח ברציפות על עבודת הממשלה ולבקרה.

שנת עבודה בכנסת נקראת מושב. כל מושב מחולק לארבע תקופות: שני כנסים ושתי פגרות. הכנס הראשון מתחיל לאחר חגי תשרי (בדרך כלל בסביבות אמצע אוקטובר או סוף נובמבר) ונמשך עד לפני חג הפסח (בסוף מרס או בתחילת אפריל). פגרת הפסח נמשכת כחמישה שבועות, עד לאחר יום העצמאות. אז מתחיל כנס הקיץ, שנמשך כארבעה עשר שבועות, עד לסוף יולי בדרך כלל. עם תום הכנס זוכים חברי הכנסת ליהנות מפגרה ארוכה במיוחד, בת כשלושה חודשים (מיולי ועד לאחר חגי תשרי).

יש לציין שתאריכי הפגרה אינם חקוקים באבן והכנסת רשאית להחליט על משך הפגרה בכל פעם מחדש. ביכולת הכנסת לקצר או להאריך את משכה. בזמן הפגרה לא מתכנסות הועדות ומליאת הכנסת. במקרים מיוחדים ובאישור יו”ר הכנסת מתקיימים דיונים. בנוסף, בהסכמה של שלושים ח"כים ניתן לזמן את מליאת הכנסת לדיון מיוחד. בתקופות הפגרה ומטבע הדברים, מתרופף פיקוח הכנסת על עבודת הממשלה.

רבים מלינים גם על שבוע העבודה הקצר של הח"כים, היות וישיבות המליאה והוועדות מתקיימות בימיי שני ועד רביעי. למרות מראית העין אפשר להבין זאת. עבודת הכנסת מייצרת כמות עצומה של עבודה לוגיסטית, למזכירויות הוועדות והמליאה. העבודה הרבה דורשת תיאום בין גופי הממשלה, גופים אזרחיים, חברי הכנסת והכל תוך שמירה על סדר, שיאפשר בן היתר את שקיפות עבודתה. מעבר לכך, חברי הכנסת ממשיכים בעבודתם גם כאשר אינם בישיבות, בעיון בהצעות חוק, בלמידת נושאים, בפעילות בשטח ובקיום מפגשים עם אזרחים וגופים מקצועיים.

שני נזקים מרכזיים נגרמים מהשבתת הכנסת: חוסר האפשרות לפקח על פעולות הממשלה וחוסר בחקיקה שתענה על צרכי חיי היומיום. במיוחד במקרים של חקיקה תקועה, במקרים של הצעות חוק שאושרו בהצעה טרומית או בקריאה ראשונה. נזקים אלה מתרחשים בפגרות שבשיגרה. אלא שהבחירות שנערכו לכנסת הנוכחית יצרו מצב שהכנסת שובתת מפעילות כבר מסוף יולי בשנה שעברה, וביחד עם פגרת הפסח המתוכננת יווצר מצב שבו הכנסת שובתת מפעילות כתשעה חודשים במצטבר.

הבחירות לכנסת אמורות להתרחש בנובמבר, לאחר פגרת הקיץ, כדי לגזול כמה שפחות ממושב הכנסת. אלא שכל מערכות הבחירות שנערכו בעשור האחרון הוקדמו ובכך נגזלו כנסים שלמים מעבודת הכנסת, ותמיד את כנסי החורף, הארוכים. עקב זאת הפכו הבחירות, לכלי להחלשת פיקוח הרשות המחוקקת על הרשות המבצעת.

בהשוואה לפרלמנטים ברחבי העולם, כנסת ישראל עובדת פחות מהממוצע, אך לא רחוק ממנו בהרבה. לדוגמא, הפרלמנט הקנדי ישב בשנה שעברה 129 ימים בלבד וקמה על כך זעקה ציבורית גדולה. הכנסת שלנו עובדת כ 130 ימים בממוצע בשנה (כולל התכנסויות מיוחדות).

בימים אלה ממש יצא המשמר בקמפיין להארכת מושב הקיץ ובפניה לחברי הכנסת לקצר את פגרת הקיץ. עד לרגע זה 22 מהם ענו בחיוב. למאמר ולמכתב הפנייה:http://hamishmar.org.il/?p=13077

למושגים נוספים ניתן לעיין במילון החברתי:
http://hamishmar.org.il/?p=12735

להצטרפות לצוות משקיפי המשמר בכנסת ובוועדות:
http://hamishmar.org.il/

מזנוני הכנסת

צבא הח"כים, כמו כל צבא, צועד על קיבתו. וכאשר מבלים שעות רבות בהתנגחויות על חוקי המדינה ואופיה צריך לפרוש לרגע ולמלא מצברים, עם מנת 'פנה-דגים' או כוס קפה.

שלושת מזנוני הכנסת ושלוחותיהם הם מהזירות החשובות במשכן הכנסת, ובתרומתן לעסקנות הפוליטית. המזנון הכללי נמצא באגף הישן, בקומת המליאה. זהו המזנון הבשרי, מוגשות בו מנות עיקריות ומגוון רחב של תוספות, סלטים ורטבים. לקינוח מוגשות מנות פרווה ופירות. לא רחוק ממנו, באגף הוועדות החדש, שוכן המזנון החלבי. מלבד קרואסונים ושאר מאפי בוקר ומתוקים, יש בו מנות עיקריות צמחוניות ודגים. שם גם יש שתי מכונות קפה, המגישות קפה ג'אווה באיכות נמוכה (מומלץ להתרחק מהקפה הזה). אולי בשל כך נוהגים כמה וכמה מהח"כים להחזיק מכונות קפה בלשכתם. מזנון שלישי מיועד לח"כים בלבד, והוא נמצא באותה קומה של המזנון הכללי. גם הוא בשרי, והוא נועד לאפשר לח"כים לאכול בשקט, בלי הפרעות הציבור.

במליאת הכנסת מצויה עגלת משקאות ושתיה חמה ובה יכולים הח"כים להתרענן במשקאות שיחדשו את כוחם. בישיבות ועדות הכנסת מחלקים עובדי המזנון קפה ושאר משקאות לכל הנוכחים, חינם אין כסף.

מזנון הכנסת קיבל במרוצת השנים מוניטין כמקום להסתודדות בין ח"כים או בין נבחרינו לעיתונאים, לנציגי ציבור ועם לוביסטים. כיום, כשהלוביסטים מזוהים בקלות, היות והם מחויבים להסתובב עם השרוך הכתום, הח"כים כבר לא ממהרים להיראות עימם בציבור. 'דילים' פוליטיים רבים כבר הוסכמו במזנון הכנסת, וכאשר יריבים פוליטיים נראים אוכלים יחדיו, השמועות על חבירתם כבר יתגלגלו מעצמן.

מזנון הכנסת הפך בשנים האחרונות לסמל של העסקה קבלנית ולא הוגנת בשירות הציבורי. את מזנוני הכנסת מפעיל קבלן חיצוני, והוא המעסיק של עובדי המזנון. מכרז חדש להפעלת המזנונים יוצא בכל שנה ובשל אורכן של הפגרות היה נוהג לפטר אותם מדי שנה ולחדש את העסקתם עם חזרת הכנסת לפעילות. נוהל זה שונה והקבלן הזוכה במכרז מחויב לשלם משכורות לעובדים לאורך כל השנה. שינוי זה הושג לאחר התאגדות עובדי המזנון ולאחר שקיבלו עזרה מח"כים מסיעות שונות. אף על פי כן, עובדי המזנונים הם עדיין עובדי קבלן, והכנסת עדיין אינה מופת להעסקה הוגנת, כפי שהיינו רוצים שתהיה ושתהווה דוגמא.

מחירי המזון שווים לכל כיס (מנה בשרית עם שתי תוספות עולה 25 ₪), אבל האוכל במזנוני הכנסת אינו מהמשובחים. חומרי הגלם פשוטים והמנות דומות למנות ביתיות ישראליות. על איכות המזון העיבו כמה שערוריות. בעבר גילו ליסטריה במזונות והח"כ יצחק וקנין גילה מקק בצלחתו וגער בשל כך במשגיח הכשרות. בספטמבר 2011 שבו עובדי המטבח מחופשה בת שבועיים ומצאו פגר חתול באחד הסירים הגדולים.

מלאכת ההרכבה של הוועדות

עם השבעת הכנסת מזמן מזכיר הכנסת את נציגי הרשימות שעברו את אחוז החסימה כדי שיאשרו את הרכב הוועדה המסדרת (כעת מכהנת מזכירה, הגב' ירדנה מלר הורוביץ). הוועדה המסדרת מורכבת מנציגי הסיעות שקיבלו בבחירות ארבעה מנדטים או יותר. מפתח ייצוג הסיעות בוועדה נקבע באופן יחסי לגודלן של הסיעות בכנסת החדשה. סיעות עם פחות מארבעה מנדטים יכולות לדרוש נוכחות של משקיף אך לא תהיה לו זכות הצבעה. יו"ר הוועדה המסדרת לכנסת ה- 19 הוא ח"כ זאב אלקין.

תפקיד הוועדה המסדרת הוא לסדר את הרכב הוועדות הקבועות, בהתאם למפתח ייצוג הסיעות בכנסת. בתחילה מרכיבה הוועדה המסדרת את וועדות: הכנסת, הכספים וחוץ וביטחון, שלוש הוועדות היחידות שיפעלו ויתכנסו בתקופת המו"מ הקואליציוני. משהוועדה המסדרת השלימה את הרכב ועדת הכנסת וזו האחרונה הצביעה ומינתה את היו"ר, עוברות סמכויות הועדה המסדרת לועדת הכנסת. ועדת הכנסת תשלים את מלאכת הרכבת הוועדות הקבועות רק עם הקמת הקואליציה.

כל סיעה רשאית להחליט מי מבין הח"כים שלה יהיו לנציגיה בוועדות, ושבהן היא קיבלה ייצוג. היא גם ממנה את המחליפים הקבועים, למקרים בהם ייעדר חבר הוועדה המקורי. בהתכנסות הראשונה של כל ועדה וועדה נערכת הצבעה לקביעת היו"ר והסגן, על פי המלצות שמתקבלות מוועדת הכנסת. החוק מחייב למנות ליו"ר ועדת הביקורת את נציג האופוזיציה. את תפקיד היו"ר של ועדת הכלכלה נהוג לתת לנציג האופוזיציה.

רשימת הוועדות הקבועות כוללת את: ועדת הכנסת; ועדת הכספים; ועדת הכלכלה; ועדת החוץ והביטחון; ועדת הפנים והגנת הסביבה; ועדת החוקה, חוק ומשפט; ועדת החינוך, התרבות והספורט; הוועדה לענייני ביקורת המדינה; הוועדה לקידום מעמד האשה; ועדת המדע והטכנולוגיה; ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות; ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

ועדות נוספות הן ועדת האתיקה וועדת הפירושים. ועדות מיוחדות, שפעולתן דומה לפעולת הוועדות הקבועות, מתמנות רק לתקופת כהונת הכנסת שמינתה אותן. על פי חוק יסוד הכנסת, נתונה לכנסת סמכות חוקתית להקים גם ועדות חקירה פרלמנטריות, או למנות אחת מוועדותיה לוועדה כזאת. חלק נכבד מדיוני ועדות הכנסת משודרים באתר האינטרנט של הכנסת ובערוץ הכנסת.

מרכז המידע והמחקר

הממ"מ הוקם בשנת 2000 כדי לשמש לח"כים גוף מחקר מקצועי ואמין, כך שלא יצטרכו להסתמך על ניירות עמדה ומידע שמקורם בלוביסטים, בתאגידים ובבעלי עניין.

הממ"מ רשאי לדרוש מכל מוסד ממלכתי חומרים הדרושים לו למחקריו, והיו בעבר פעמים, שנתונים נחשפו לציבור לראשונה רק לאחר דרישת הממ"מ. המרכז מעסיק כ-30 חוקרים אקדמאיים ונחשב לגוף מחקרי אמין וישר, הזוכה לאמון מצד כל סיעות הבית.

כל ח"כ יכול לבקש מהממ"מ מסמך הסוקר נושא מסוים ולעשות בו שימוש. כמו כן, הממ"מ עורך מחקרי עומק ומחקרים השוואתיים בינלאומיים במגוון נושאים, הקשורים לפעילות המדינה והתנהלותה. הממ"מ אף מספק מידע לציבור ומפשט עבורו תהליכים דמוקרטיים: לפני הבחירות האחרונות, למשל, פרסם הממ"מ את "זרקור בחירות", שהסביר בפשטות ובעזרת איורים את תהליך הבחירות, והופץ בבתי ספר.

מעצם היותו גורם משפיע על הח"כים, מרכז המחקר והמידע הוא יעד להשפעה חיצונית. הממ"מ יושב בתוך משכן הכנסת, במקום שאינו נגיש אלא לבעלי הרשאה לאיזור לשכות הח"כים, והכניסה אליו אסורה ללא תיאום מראש.

לפני כשנה פרסמה תוכנית הטלויזיה 'עובדה' כתבה על שיטות עבודתם של לוביסטים. בתוכנית נאמר, בין השאר, שהלוביסטים רדפו אחר חוקרי הממ"מ והעבירו להם ניירות עמדה ומידע מטעם הגורמים שייצגו. לאחר אותו מקרה הגבירו את ההפרדה בין בעלי העניין ומייצגיהם לבין חוקרי הממ"מ, והם רשאים ליצור איתם קשר רק דרך ד"ר שירלי אברמי, מנהלת מרכז המידע והמחקר.

לאחרונה הועבר מתפקידו ד"ר גלעד נתן, מהחוקרים הבכירים והמוערכים בממ"מ, לאחר שהואשם בפרסום מלים בוטות על ח"כים בעיתונות. היועץ המשפטי לכנסת ראה ממש באישומים אלה והעביר את ד"ר נתן לארכיון הכנסת. רבים טוענים שמדובר ברדיפה פוליטית, כי גם לעובד ציבור מותר להביע דיעותיו, כל זמן שהדבר אינו משפיע על עבודתו. בהקשר הזה, גם הח"כים וגם היועץ המשפטי של הכנסת מודים בפה מלא שמחקריו של ד"ר נתן היו אמינים ובלתי מוטים.

מבין כל מוסדות הכנסת (ואולי המדינה בכלל) הממ"מ מצטיין בקיום ערך השקיפות, והוא דואג לפרסם באתר האינטרנט שלו את כל מחקריו, כולל ציון שמות הח"כים שהזמינו אותם.

לאתר הממ"מ: http://www.knesset.gov.il/mmm/heb/index.asp

משילוּת 
קולות רבים במערכת הפוליטית הישראלית מתלוננים על היעדר משילות. לפי תפיסתם יש לשנות את יחסי הכוחות שבין הכנסת לממשלה, היות והממשלה כפופה לכנסת בהעברת תקנות ותקציבים ואינה יכולה לבצע את מדיניותה בצורה אפקטיבית. לדוגמא: העברות תקציביות בתוך תקציב המדינה חייבות אישור מוועדת הכספים של הכנסת; ותקנות של כל משרדי הממשלה וגם בעניינים מקצועיים חייבים אישור בוועדות הרלונטיות של הכנסת. הליך זה מציב את הכנסת בצומת מרכזי של כל החלטה, על יישום או אי-יישום של מדיניות הממשלה.

הדורשים משילות מבקשים בעצם לשנות את צורת הממשל, כך שהממשלה תידרש פחות להיוועץ בכנסת ותוכל לעשות פעולות רבות וחשובות יותר ללא אישור ופיקוח הכנסת. תאורטית המערכת הפרלמנטרית מטילה פיקוח רב מצד הכנסת על הממשלה, אבל במציאות הפוליטית שבישראל נוצרו נהלי עבודה בין הממשלה לכנסת, שמחלישים את הכנסת מאוד. במקרים רבים הם מאפשרים לממשלה לאשר או לפסול חוקים, שינויים בתקציב ותקנות, תוך הפיכת אישורם בכנסת להליך פורמלי בלבד.

כלי מרכזי בהליך זה הוא ועדת השרים לענייני חקיקה (http://on.fb.me/XsoDUb), העושה שימוש במשמעת קואליציונית על כל החלטותיה, כדי להפוך את ההצבעה בכנסת לחותמת גומי להחלטה שנתקבלה בפורום מצומצם וחסר שקיפות. דרך אחרת לביטול חשיבות תפקידה של הכנסת הן ההעברות התקציביות בוועדת הכספים.

במסגרת העברות אלה מועברים מלייארדי שקלים בין סעיפים בתקציב המדינה, באופן שמשנה את אופיו מן הקצה אל הקצה. אמנם העברות אלה דורשות את אישור ועדת הכספים, אך הממשלה לא מעבירה את חוברות ההעברות לח"כים מבעוד מועד כדי שיוכלו ללמוד אותן, אלא רק מעט לפני הישיבה. בנוסף, מסמכי הישיבה מסורבלים ומסובכים וקשה עד בלתי אפשרי להבין מהם מה השינויים המתבקשים לאישור. בנוסף, נציגי הממשלה לא מאפשרים לאזרחים הנוכחים בחדר, ולעתים אף לא לח"כים, לשמור אצלם את עותקי ההעברות, כדי למנוע מעקב אחריהן, אפילו לאחר ההצבעות. במצב שתואר לעיל לא מתקיים דיון ענייני ועמוק בנושא החשוב מכל, תקציב המדינה.

המשמר החברתי שם לו למטרה לחזק את הזירה הציבורית החשובה ביותר, את הכנסת שנבחרת ישירות על-ידי אזרחי המדינה. הכנסת חייבת לשוב ולהיות זירה לדיון פוליטי ענייני, עמוק ואמיתי, מקום שפועל בשקיפות ונגיש לכל אזרחי ישראל, כדי שיוכלו להשתתף בקביעת חוקי מדינתם.

לסיכום, ייתכן שהשיטה הפרלמנטרית הישראלית זקוקה לשינויים וכיוונים, אך לאלה אסור להתרחש באווירה הנוכחית, בה הכנסת חלשה ונענית אוטומטית לכל גחמותיה של הממשלה. משילות לא צריכה לבוא על חשבון עבודת הכנסת, הגוף היחיד במדינה שמחוייב לשקיפות כמעט מלאה בעבודתו. הכנסת היא-היא קול העם והיא זו שזכתה לאמון האזרחים.

משמר הכנסת

משמר הכנסת הוא גוף כמו-משטרתי בעל סמכות אכיפת סדר במשכן הכנסת ובסביבתו. רשמית, המשכן וסביבתו נמצאים מחוץ לתחום שיפוטה של המשטרה, וגם לצבא אין שם סמכות. המטרה היא להדגיש את עצמאותה השלטונית של הכנסת כרשות המחוקקת, החשובה מבין שלוש הרשויות, שאינה מסתמכת להגנתה על הצבא והמשטרה הכפופים לרשות המבצעת, כלומר הממשלה. מפקד משמר הכנסת כפוף ישירות ליו״ר הכנסת ורק לו, וגם המשטרה והצבא צריכים את אישורו כדי לפעול במתחם.

למשמר הכנסת תפקידים מגוונים, מעשיים וגם טקסיים. מעשית, אנשי המשמר אחראים לביטחון הכנסת ויושביה. הם מבצעים את בדיקות הביטחון בכניסה, שומרים על הסדר במשכן ומרחיקים את כל מי שמפריע להליך עבודת הכנסת, החל בח״כים שלא שלטו בעצמם והורחקו מישיבת ועדה או מליאה, וכלה במפגינים שהפרו את איסור התעמולה והמחאה החמור במשכן. ברמה הטקסית, משמר הכנסת מיוצג בכל טקס ממלכתי כגון אירועי יום העצמאות ושאר מועדי ישראל.

כמו לכל גוף אכיפת סדר, בוודאי גוף השולט על אזור תחום כל כך ומסוגר, גם למשמר הכנסת יש נהלים ונוהגים מוזרים . למשל, היושבים ביציע האורחים של מליאת הכנסת נדרשים להימנע מכתיבה על דף או מחשב נייד, לא משום שזה מפריע לח״כים המתדיינים (היציע מוגן בזכוכית עבה) אלא משום שזה 'לא נראה טוב במצלמות ערוץ הכנסת' (כך לפי אנשי משמר הכנסת). יש לומר עם זאת, שבשנה האחרונה, שבה הגיעו למשכן מאות אזרחים מן השורה מתוך רצון לעקוב אחר פעילות הכנסת, הסדרנים היו אדיבים ומסבירי פנים. חלקם אף הביעו תמיכה ברעיון הדמוקרטיה ההשתתפותית שבבסיס המשמר החברתי.

ראוי לציין שבמשמר הכנסת משרתים גם אנשים בעלי מוגבלויות.

 

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

נגישות
מילון המשמר החברתי – מ' | המשמר החברתי

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs