איך להכין פירוש להצעת חוק?

<<< מקורות מידע                                           הצעות חוק המחכות לפירוש >>>

פירוש להצעת החוק הוא קריאה ביקורתית של הצעת החוק והרקע שלה, וכתיבת הסבר קצר וביקורתי להצעת החוק בשפה פשוטה. פירוש יהיה בדרך כלל בן 300-400 מילה וידרוש כשעתיים של עבודה. כמובן שזה תלוי בין השאר בגודל הצעת החוק ובחשיבותה.

רשימת הצעות החוק שדרוש להן פירוש נמצאות בטבלת הצעות חוק שמחכות לפירוש שנמצאת בארגז הכלים באתר המשמר החברתי. כל מתנדבת שלוקחת הצעת חוק לפירוש תודיע לדנה, רכזת המחקר (בדוא"ל, סמס, פייסבוק), ותסמן בטבלה שההצעה שלה. בבקשה שלחו את הפירוש בחזרה יומיים-שלושה אחרי שלקחתן את הצעת החוק.

אנו כותבים את הפירוש להצעת חוק בפורמט קבוע של כותרות משנה (תמצית הצעת החוק; המצב כיום; מה אומרת הצעת החוק; השינוי הצפוי לאחר אישור החוק; מקורות), שמצד אחד מפשט את העבודה שלנו ככותבים כי הוא מכריח אותנו לכתוב מסודר, ומצד שני מקל על קוראי הפירושים, שמתמצאים בו ביתר קלות בזכות כותרות המשנה:

  1. תמצית הצעת החוק – מהות הצעת החוק בעשר מילים או פחות.
  2. המצב כיום – המצב הנוכחי אותו רוצים לשנות, מה הבעיה בו ומי נפגע ממנו.
  3. מה אומרת הצעת החוק – פירוט ישיר ופשוט של עיקר תוכנהּ של הצעת החוק. אין צורך לציין את פעולתו של כל סעיף, אלא את הפעולות העיקריות שנוקטת ההצעה.
  4. השינוי הצפוי לאחר אישור החוק – מה את צופה שיקרה בפועל אם הצעת החוק הזו תאושר בכנסת, מי מרוויח וממנה ומי יפסיד, האם ההצעה יעילה או שהיא צפויה להפוך לאות מתה וכיו"ב. כאן המקום להעיף מבט ביקורתי על ההצעה ולתת את נקודת המבט האישית שלכם.
  5. מקורות – כל מקורות המידע ששימשו לכתיבת הפירוש: הצעת החוק, החוק המקורי, מסמכים מכל שלושת סוגי המידע (ראו למטה). חשוב להוסיף את כל הקישורים המלאים ששימשו אתכם בכתיבה (כתובות URL), גם כדי שנדע שהמידע ממוסמך וגם כדי שהקוראים יוכלו להמשיך לחקור וללמוד על הצעת החוק ועל הנושא.

המחקר המקדים לכתיבת פירוש להצעת חוק מתבסס על שילוב של שלושה סוגים של מקורות מידע:

  • מידע ישיר – הצעת החוק עצמה ודברי ההסבר שלה. במידה שהיא מתקנת חוק קיים יש גם לקרוא את הסעיפים הרלוונטיים בחוק המקורי. יש לקחת בעירבון מוגבל הצהרות בדברי ההסבר המופיעים מתחת להצעת החוק, שכן מטרתם היא "למכור" את הצעת החוק ולהביא לאישורה.
  • מידע רשמי – כל מידע מאת המדינה או גוף מטעמה, כמו מסמכים של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, דו"חות מאת  ועדות פרלמנטריות וממשלתיות ועוד כהנה וכהנה. מדובר במידע אמין שאפשר לסמוך על הנתונים והטענות המסופקים בו.
  • מידע לא רשמי – מידע לא רשמי ממגוון גדול של מקורות, שלעתים אפשר לסמוך עליו ולעתים פחות, כמו עיתונים או ארגונים אזרחיים. יש להיות מאוד זהירים עם סוג זה של מידע, אך הוא, מבין סוגי המידע, האינדיקטור הטוב ביותר ל"בעייתיות" של הצעת חוק או לעניין הציבורי בה.

כאן תוכלו למצוא רשימה של מקורות מידע מכל הסוגים.

והנה דוגמה לפירוש הכתוב היטב:

הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (שירות בחירת רופא), התשע"ד-2013
(איל שגיב)תמצית הצעת החוק:הגבלת ועיגון שירותי רפואה פרטיים בבתי חולים.

המצב כיום:

שירותי בחירת רופא בישראל הם נושא הנתון במחלוקת ציבורית זה שנים ארוכות. מצד אחד ניצבת זכותו של החולה לבחור את הרופא המטפל (לרוב מדובר ברופא המנתח), כאשר מן הצד השני ניצב עקרון השוויון לפיו אמורה להתנהל מערכת הבריאות הציבורית בארץ. האפשרות לבחירת רופא תמורת תשלום נוסף מצד המטופל התקיימה עשרות שנים בבתי החולים בירושלים ולמשך מספר שנים (סוף שנות ה-90' עד לשנים הראשונות בעשור העוקב) היא אף הונהגה בבתי חולים ממשלתיים נוספים בארץ. דרך נוספת בה ניתן לבחור ברופא מטפל היא באמצעות שימוש בביטוחים המשלימים של קופות החולים (שלכ-75% מהאוכלוסיה יש אותם) ובביטוחי הבריאות הפרטיים, כשהפרוצדורה הרפואית מתבצעת בבית חולים פרטי.

מה הצעת החוק אומרת:

התרת שירותי בחירת רופא (שר"פ, למעשה) בבתי החולים הציבוריים, תמורת תשלום מצד הרופא. ההצעה מטילה מגבלה שניתוחים אלו יהוו עד שליש מכלל הניתוחים המבוצעים בבית החולים, ועד חצי ממספר הניתוחים שמבצע הרופא המנתח בבית החולים (ההצעה מחייבת את הרופא לעבוד במשרה מלאה בבית החולים בכדי להיכלל בהסדר). בית חולים שייכנס להסדר יחוייב לקבל במסגרתו, ללא תשלום נוסף, מקבלי קצבות זקנה, נכות, הבטחת הכנסה ונכי רדיפות הנאצים.

השינוי הצפוי לאחר אישור הצעת החוק:

ההצעה למעשה מבקשת, בלי להזכיר את המושג המפורש, להכניס את השר"פ לתוך מערכת הבריאות הציבורית. מאחר ולטענת מציעי החוק מרבית בתי החולים הפרטיים נמצאים במרכז הארץ (טענה נכונה באופן חלקי), מחזיקי השב"ן (ביטוחים משלימים) מהפריפריה אינם זוכים לנצל את זכותם לבחור רופא מנתח, ולמעשה מממנים את זכותם של תושבי המרכז. ע"י התרת השר"פ אמורה להפתר בעיה זו. חיוב הרופאים שבהסדר לעבוד במשרה מלאה וחיוב בית החולים לקבל מטופלים מסויימים ללא ביטוחים משלימים אמורים לפתור את הפגיעה במערכת הציבורית ובעקרון השוויון.אולם, נראה שכותבי ההצעה מבקשים להחליף רעה חולה אחת באחרת ומתעלמים מהנסיון המר של בתי החולים הירושלמים עם השר"פ: ביצועם של ניתוחים הפסדיים לבית החולים אך רווחיים לרופא המנתח; טיפולים מיותרים או לא הכרחיים (תופעת "היצע יוצר ביקוש"); וסיבוכים וטיפולי המשך שמתבצעים במערכת הציבורית ועל חשבונה. הרחבת הכיסוי של הביטוחים המשלימים לכלל בתי החולים הציבוריים בארץ צפויה לגרור עמה העלאה של תשלומי הפרמיות למבוטחים (בעיקר למבוגרים שביניהם) וביטול של הביטוח המשלים שבידם. כמו כן, שירותי בחירת רופא כרוכים כבר עתה בתשלום השתתפות עצמית לא מבוטלת. ההצעה גם אינה מגדירה מנגנון שיסדיר את קבלת השירות לזכאים חסרי ביטוח משלים (וניתן בהחלט לראות מצב בו הטיפולים ה"לא רווחיים" הללו יידחקו לסוף התור). כדאי לציין שאף ועדת גרמן לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית המליצה שלא להרחיב את השר"פ לכלל בתי החולים הציבוריים, ולמעשה הייתה נגד הצעות כמו זו.

היכן עומדת הצעת החוק:

נפלה בקריאה טרומית ב-12.11.2014.

מקורות:

הצעת החוק ב"כנסת פתוחה" –  https://oknesset.org/bill/7572/

פקודת בריאות העם, 1940 – http://waml.haifa.ac.il/risk/index/main/4/pba.htm

מכון ון ליר: בין הציבורי לפרטי במערכת הבריאות בישראל: המקרה של שר"פ – http://www.vanleer.org.il/sites/files/product-pdf/dispute3_0.pdf

המלצות הוועדה לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית – http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/GermanCommittee2014.pdf

כל פירושי הצעות החוק יועלו לחוקים בקנה – מאגר פירושי הצעות החוק החברתיות-כלכליות של המשמר החברתי, שם גם תוכלו למצוא דוגמאות נוספות.

<<< מקורות מידע                                           הצעות חוק המחכות לפירוש >>>
נגישות
איך להכין פירוש להצעת חוק? | המשמר החברתי

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs