מצעים וביצועים לקראת בחירות 2013

מצעה של מפלגה הוא הצהרת העקרונות שלה בפני הבוחר. בגלל נסיבות המציאות המשתנה, אין אפשרות חוקית לחייב את המפלגות הנבחרות לכנסת למלא את הכתוב במצען. אך בדמוקרטיה אין גם צורך בכך – מפלגה שרוצה להיבחר לכנסת צריכה לזכות מדי ארבע שנים באמון הציבור. האמון הזה מושתת בעיקר על ביצועי המפלגה בכנסת הקודמת לעומת הבטחותיה במצע.

מסמך זה בא להדגיש מקרים שבהם הסיעות לא פעלו די כדי ליישם נושאים שהבליטו במצען, ואף פעלו בניגוד להצהרותיהן במצע. (נבדקו המצעים שפורסמו לקראת הבחירות לכנסת ה-18, ב-2009).

הפער בין ההצהרות למעשים ניכר בכל סיעות הבית. כמובן קל יותר להיות 'חברתי' ולדבוק במצע כשלא מצטרפים לקואליציה. ואכן, כמעט לא היו ח"כים מהאופוזיציה שהצביעו בניגוד למה שהובטח במצע מפלגתם. אך גם באופוזיציה ניתן להבחין בין סיעות שעשו את המוטל עליהן וטרחו להצביע בכפיפה עם הבטחותיהן, ואילו שלא ראו לנכון לייצג כראוי את בוחריהן.

תעסוקה

אימהות לילדים אינן נכות ואינן מוגבלות. הן יכולות לצאת לעבוד, להתפרנס ולתרום מכישוריהן לכלכלת המדינה. אך העלות הגבוהה של טיפול מקצועי נאות בילדיהן מונעת מרבות לחזור לשוק העבודה בשנים שלאחר הלידה, עד גיל גן חובה. הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה זיכוי וניכוי בגין הוצאות טיפול בילדים ביקשה להקים מנגנון שיאפשר לאימהות לילדים קטנים לקבל ניכויי מס, מענקים ונקודות זכות למס הכנסה שיעזרו להן לשוב לשוק העבודה לאחר הלידה.

מתוך מצע מפלגת הליכוד בנושא: "על כל הכשירים לעבוד ולהשתלב בשוק התעסוקה, על מנת שהממשלה תוכל לשמור את הכספים כדי לתמוך באלו שבאמת אינם מסוגלים לעשות זאת."

בפועל: למרות שנראה שלמדינה יש אינטרס רב בהחזרת האימהות המעוניינות בכך בשוק העבודה, מרבית חברי הכנסת מטעם הליכוד דחו את הצעת החוק.

חברי סיעת הליכוד שהצביעו נגד מתן הטבות לאמהות עובדות: מיכאל איתן, יולי אדלשטיין, בני בגין, זאב אלקין, אופיר אקוניס, משה יעלון, משה כחלון, חיים כץ, לאה נס, יריב לוין, לימור לבנת, איוב קרא, יוסי פלד, ציון פיניאן, כרמל שאמה, סילבן שלום. בין יוזמות החוק היו ציפי חוטובלי וגילה גמליאל, שלא הצביעו.

שוויון  בנטל

התיקון לחוק שירות הביטחון לפיו "חובת שירות אזרחי או שירות לאומי למי שלא משרת שירות סדיר" ביקש לתקן את אי השוויון בנשיאת הנטל בין חלקי האוכלוסייה השונים. אילו התקבל התיקון, מאות אלפי בני נוער מכל המגזרים, הפטורים מגיוס, היו נשלחים לשירות אזרחי בכל רחבי ישראל, והמדינה לא הייתה יכולה להתחמק מתעסוקת בנות ובני שירות, הפותחת בפניהם אפשרויות נוספות להשתלבות בחברה בהמשך דרכם.

מתוך מצע מפלגת ישראל ביתנו: " נפעל להחלת חוק המחייב כל אזרח ישראלי להצהיר נאמנות למדינת ישראל ולשרת שרות צבאי או לאומי אלטרנטיבי."

בפועל:  אף על פי כן, ובניגוד להצהרות במצע, בפברואר 2012 הצביעו שישה מחברי ישראל ביתנו נגד הצעת החוק ועזרו להפיל אותה, בניגוד להצהרת המפלגה במצעה.

מתוך מצע מפלגת הבית היהודי: "התנועה רואה במפעל 'השרות הלאומי' לבנות ולבנים פטורי גיוס ערך לאומי חשוב ביותר, אשר תורם רבות בתחומי החינוך והחברה בישראל. התנועה תפעל להשוות את התנאים וההטבות של בנות שירות לאומי לתנאים של חיילים בשירות סדיר. התנועה תפעל לעגן בחקיקה את הזכות לשרת בשירות לאומי, זאת כדי למנוע מגבלות תקציביות המונעות מבנות להתנדב לשירות הלאומי."

בפועל: בפברואר 2012 הצביעו שניים מחברי הבית היהודי נגד הצעת החוק ועזרו להפיל אותה.

מפלגתו הצביע נגד התיקון לחוק שירותי הביטחון. נפתלי בנט והבית היהודי

מפלגתו הצביע נגד התיקון לחוק שירותי הביטחון. נפתלי בנט והבית היהודי

כלכלה

בקיץ האחרון הזדעקה הממשלה על הגירעון השוטף בתקציב המדינה והודיעה שתנקוט צעדים לקצץ בו. הצעדים כללו בין השאר שתי הצעות חוק – העלאת מס ההכנסה לבעלי משכורת חודשית של כ-14 אלף שקל, וכן העלאת  המע"מ ל-17%. בעוד שהעלאת המס הראשונה משפיעה רק על אלה שמשתכרים משמעותית מעל הממוצע בישראל, העלאת המע"מ משפיעה בעיקר על העניים.

מתוך מצע מפלגת הליכוד : "בכלכלה גלובלית ובשוק תחרותי יש צורך במשמעת תקציבית, הפחתת מיסים, שוק הון המתנהל ביעילות וגידול במגזר הפרטי."

בפועל: שתי הצעות החוק נתמכו על ידי מרבית חברי הכנסת מהליכוד. שמות חברי הכנסת מטעם הליכוד שהצביעו בעד החוקים: חיים כץ, בנימין נתניהו, ציון פיניאן, איוב קרא, ראובן רבלין, יובל שטייניץ, מיכאל איתן, זאב אלקין, בני בגין, משה יעלון.

מתוך מצע מפלגת הליכוד: ביצוע חוק מס הכנסה שלילי על כל העובדים במשק

ב-16.11.2011 עלה להצבעה חוק שביקש להגדיל משמעותית את היקף העובדים במשק הזכאים למס הכנסה שלילי. השינוי היה אמור לכלול במעגל הזכאים גם עובדים המועסקים אצל קרובי משפחה. הצעת החוק הייתה עוזרת לרבים, בפרט במגזר הערבי, שהוא אחד המגזרים העניים בישראל.

בפועל: אף על פי כן, ובניגוד להצהרה במצע המפלגה, מרבית חברי הכנסת של הליכוד הצביעו נגד הצעת החוק.

חינוך ותרבות

מתוך מצע מפלגת הליכוד: "ב'תכנית נתניהו' מפורטים שבעת המקצועות החשובים שכל תלמיד בישראל יהיה חייב ללמוד ואלו הם: קריאה וכתיבה, חשבון, אנגלית,  מדע,  תנ"ך, היסטוריה וציונות, מחשבים.

מכתב הסטטוס-קוו המפורסם של דוד בן גוריון התיר לזרמי החינוך השונים בארץ ישראל להמשיך להתקיים, כל זמן שילמדו את 'מקצועות הליבה' הללו. ואולם מזה שנים לא מעטות המדינה מתקצבת מערכות חינוך פרטיות שאינן מלמדות את המקצועות הללו, ולמעשה אינה אוכפת את חובתה המוצהרת לספק חינוך נאות לכל ילדיה. כאשר הגיעה לפתחה של הכנסת האחרונה ההזדמנות לתקן את העוול ולחוקק חוק לימודי יסוד במערכת החינוך, שיחייב כל מוסד חינוכי בישראל למספר מקצועות בסיסיים, הצביע רוב מוחלט מחברי הכנסת של הליכוד נגד הצעת החוק (שהגדירה כמקצועות ליבה את אותם מקצועות הנזכרים במצע הליכוד).

חברי סיעת הליכוד שהצביעו נגד לימוד חובה של מקצועות הליבה:  מיכאל איתן, זאב אלקין, אופיר אקוניס, גלעד ארדן, בני בגין, גילה גמליאל, דני דנון, משה יעלון, חיים כץ, ישראל כץ, לימור לבנת, יריב לוין, דן מרידור, לאה נס, בנימין תניהו, ציון פיניאן, יוסי פלד, איוב קרא, מירי רגב, ראובן רבלין, משה כחלון, יובל שטייניץ. בין יוזמי החוק הייתה ציפי חוטובלי, שלא הצביעה.

מתוך מצע מפלגת העבודה: "תורחב הנגישות לכול להשכלה גבוהה במכללות ובאוניברסיטאות, בין היתר על-ידי מערך ממלכתי של מכינות קדם-אקדמאיות ללא תשלום."

תיקון להצעת חוק חיילים משוחררים הציע לממן לחיילים המשוחררים קורס הכנה למבחן הפסיכומטרי. כך היה מתבטל היתרון של בעלי אמצעים, שידם משגת להירשם לקורס ההכנה. מובן שלא כל האוכלוסיות החלשות בישראל משרתות בצבא, ולכן לא כולם היו זכאים למימון, אך החוק היה הצהרת כוונות וצעד בדרך לשוויון בנגישות ללימודים אקדמאים.

בפועל: בפברואר האחרון רק יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ שלי יחימוביץ', התייצבה להצבעה על החוק, שנפל בקריאה טרומית.

חבריה נעדרו מההצבעה  על תיקון חוק חיילים משוחררים. יחימוביץ' ומפלגת העבודה

חבריה נעדרו מההצבעה על תיקון חוק חיילים משוחררים. יחימוביץ' ומפלגת העבודה

מתוך מצע מפלגת העבודה: "לעודד ולהרחיב את התמיכה ביצירה הישראלית המקורית (..) להבטיח יישום החוקים כגון חוק הקולנוע, הספריות הציבוריות והמוזיאונים."

עקב ירידת הכנסות של הגופים המשדרים בישראל, שהכנסותיהם היו הבסיס לתקציב קרנות הקולנוע, חוקקה הכנסת ב-2004 חוק שמבטיח תקצוב שנתי להפקת קולנוע ישראלי בסך 58 מיליון שקל – למשך חמש שנים. חוק שהוגש ב-2008 ביקש להאריך את חוק הקולנוע עד 2013.

בפועל: החוק נגרר בכנסת עד שבתחילת 2011 עלה להצבעה, ונפל בקריאה טרומית. בעקבות ביטול חוק הקולנוע ספגה תעשיית הקולנוע בישראל מכה עמוקה וכואבת. רק חבר כנסת אחד מטעם סיעת העבודה בא להצביע על הצעת החוק הזו – אבישי ברוורמן – והוא הצביע נגדה.

מתוך מצע מפלגת ישראל ביתנו: "עם התוויית מדיניות נכונה, שינוי מבני ומתן תמריצים, נשיג שיעור זכאות גבוה יותר ושווה בכל הארץ".

בפברואר 2011 עלה בכנסת תיקון לחוק חינוך חובה, שהציע לבטל סעיפים בחוק שמאפשרים לגבות תשלומים מסוימים מהורי תלמידים על שירותים המסופקים להם. תשלומים אלה עומדים בדרכם של תלמידים ממשפחות עניות, ולא פעם מהווים חסם המונע מהנער להשלים את לימודיו, קל וחומר לזכות בתעודת בגרות. אפשר היה לצפות שמפלגה התומכת ברעיונות יצירתיים להעלאת אחוז הזכאים לבגרות תתמוך בתיקון הפשוט ומקדם השוויון הזה. אלא שחמישה ח"כים מטעם ישראל ביתנו הצביעו נגד התיקון.

דיור ותעסוקה

מתוך מצע מפלגת הליכוד: "הפעלת חוק הדיור הציבורי, שיביא לזכויות רכישה מעודפות ומסובסדות לדיירי החברות לדיור ציבורי."

בפועל: הליכוד, כמפלגת השלטון, פעל נגד הוצאתו של החוק מחוק ההסדרים. כמו כן, מרבית חברי הכנסת מטעם הליכוד הצביעו נגד חוק דיור סוציאלי, שהיה מבטיח דיור מוזל לאוכלוסיות נזקקות. חוק הדיור הציבורי אושר בשנת 1998, וזמן קצר לאחר מכן הוקפא במסגרת חוק ההסדרים (היום חוק להתייעלות כלכלית).

מתוך מצע מפלגת העבודה: "מפלגת העבודה תפעל באמצעות תקציב המדינה ובדרכים נוספות להבטיח קורת גג לכל משפחה בישראל."

הצעת החוק זכויות הדייר בדיור ציבורי (זכאות לדיור ציבורי למשפחות עולים חד-הוריות) באה לתקן עוול ישן: משפחות עולות חד-הוריות רבות איבדו את זכויותיהן בדיור הציבורי בגלל העברת הטיפול בהן ממשרד הקליטה למשרד השיכון.

בפועל: בחלק מחוקי הדיור אשר עלו להצבעות בכנסת ה-18 תמכה סיעת העבודה, כפי שהתחייבה במצעה, אך לא בכולם. כך למשל בצמד החוקים החשובים שביקשו להקצות 5% מהדירות החדשות לזכאים לדיור (גמלאים, מקבלי קצבת הבטחת הכנסה וכיו"ב). הצעות חוק אלה היו שיתוף פעולה של ח"כ מירי רגב וח"כ מרינה סולודקין, כלומר, יתכן שהיה אפשר לגייס עבורן תמיכה חוצה מפלגות. אף על פי כן נפלו שתי ההצעות בקריאה טרומית. בזו שהתייחסה למרכז הארץ (לעומת השנייה, שהתייחסה לפריפריה) נכח רק ח"כ אחד מהעבודה (ברוורמן), ואילו בהצבעה השנייה לא תמך אף ח"כ מהעבודה, ואחד אף התנגד (ח"כ הרצוג, שהיה אז שר הרווחה מטעם העבודה בממשלת נתניהו).

הצעת החוק נפלה במאי האחרון בקריאה טרומית, בהפרש של שבעה קולות בלבד. רק ח"כ אחד ממפלגת העבודה – ראלב מג'אדלה – טרח ובא להצבעה. ששת האחרים לא נכחו, ואפשרו להצעת החוק החשוב ליפול.

מתוך מצע מפלגת ש"ס: "ש"ס דוגלת בסובלנות כלפי החריג בין המגזרים. תנועת ש"ס סבורה כי השלום מתחיל בתוכנו, באחווה בין הקבוצות השונות בחברה, ביחס של שוויון ובכיבוד זכויותיהם של בני קבוצות דתיות אחרות."

ב-18 בינואר 2012 עלתה להצבעה הצעת חוק איסור הפליה בדיור. ההצעה הוגשה בעקבות דיווחים על קריאות שנשמעו בקריית מלאכי, שלא להשכיר דירות לבני העדה האתיופית, וקריאות דומות נגד השכרה לערבים שנשמעו בצפת. הכוונה הייתה למגר את התופעה, שמצרה את צעדיהם של ישראלים רבים.

בפועל:סיעת ש"ס הצביעה באופן מובהק נגד הצעת החוק – ונגד טענתה לסובלנות בין מגזרים שונים.

מתוך מצע מפגלת מרצ: "הורדה מתמדת של מספר הבלתי מועסקים תוך שאיפה לתעסוקה מלאה."

במרץ האחרון עלה להצבעה תיקון לחוק שביקש להקל על אימהות חד-הוריות, המקבלות דמי מזונות עבור ילדיהן מביטוח לאומי, לצאת לעבוד ולהגדיל בדרך זו את הכנסתן – בלי לחשוש שיאבדו עקב כך את הקצבה שהן מקבלות מהביטוח הלאומי. החוק היה עוזר לאחת האוכלוסיות המוחלשות ביותר בחברה – אמהות חד הוריות שאבות ילדיהן אינם משלמים דמי מזונות.

בפועל: חברי סיעת מרצ נעדרו מההצבעה, שבה נדחתה הצעת החוק.

מתוך מצע מפלגת ש"ס: "איסור גורף על העסקת עובדי קבלן במשרדי הממשלה ובכל הגופים והארגונים המתוקצבים על ידי המדינה."

בקיץ האחרון, לקראת סוף מושב הקיץ, הצביעה הכנסת על הצעת חוק שהייתה אוסרת על גופים ציבוריים – בכללם הכנסת והממשלה – להעסיק עובדי קבלן. בין מגישי הצעת החוק היו יצחק וקנין ואברהם מיכאלי מסיעת ש"ס, שקיימו בדרך זו את הבטחת מפלגתם לקדם את הנושא.

בפועל: הצעת החוק נפלה, ובין המתנגדים לה היו מרבית חברי סיעת ש"ס, בהם אברהם מיכאלי, שהצביע נגד הצעת חוק שהוא עצמו הגיש.

מתוך מצע מפלגת ש"ס: "יצירת מלאי דיור ציבורי ודיור להשכרה מסובסדת ארוכת טווח, שיסייע בפתרונות דיור זמינים לאוכלוסיות החלשות בישראל."

שני חוקים חדשים הוגשו לכנסת לפני כשנתיים, על פיהם יוקצו 5% מהדירות החדשות שנבנות – במרכז הארץ ובפריפריה – לזכאים לדיור מקרב נזקקי ישראל (גמלאים, מקבלי קצבת הבטחת הכנסה וכיו"ב). הצעות החוק האלה היו פרי שיתוף פעולה בין ח"כ מירי רגב וח"כ מרינה סולודקין, כלומר, יתכן שהיו זוכות לתמיכה חוצת מפלגות.

בפועל: שתי הצעות החוק נפלו בקריאה טרומית, כאשר ש"ס התנגדה לשתי הצעות שעונות בצורה מלאה לסעיף הנ"ל ממצעה.

מתוך מצעה של מפלגת שס: "יצירת מלאי דיור ציבורי ודיור להשכרה מסובסדת ארוכת טווח, שיסייע בפתרונות דיור זמינים לאוכלוסיות החלשות בישראל."

שני חוקים חדשים הוגשו לכנסת לפני כשנתיים, על פיהם יוקצו 5% מהדירות החדשות שנבנות – במרכז הארץ ובפריפריה – לזכאים לדיור מקרב נזקקי ישראל (גמלאים, מקבלי קצבת הבטחת הכנסה וכיו"ב). הצעות החוק האלה היו פרי שיתוף פעולה בין ח"כ מירי רגב וח"כ מרינה סולודקין, כלומר, יתכן שהיו זוכות לתמיכה חוצת מפלגות.

בפועל: שתיהן נפלו בקריאה טרומית, כאשר ש"ס מתנגדת לשתי הצעות שעונות בצורה מלאה לסעיף הנ"ל ממצעה.

בריאות ורווחה

מתוך מצע מפלגת הבית היהודי: "התנועה תפעל להסדיר בחקיקה עדכון סל התרופות בשיעור של 2% (כ 500 מיליון שקל) מדי שנה."

בפועל: ב-14.12.2011 עלה להצבעה חוק שהציע להגדיל את סל התרופות ב-2% בכל שנה, בדיוק כפי שנאמר במצעה של מפלגת הבית היהודי. כל שלושת הח"כים מטעם הבית היהודי הצביעו נגד הצעת החוק.

מתוך מצע מפלגת הבית היהודי בנושא: "התנועה תפעל להקל על הנטל הכספי הכבד המוטל על משפחות צעירות בגין חינוך הילדים ותעשה ככל יכולתה להפחתת נטל זה."

בפועל: ח"כ זבולון אורלב מהבית היהודי הצביע נגד הצעת החוק. שאר הח"כים מסיעת הבית היהודי לא השתתפו בהצבעה.

דת ומדינה

מתוך מצע מפלגת מרצ: "המדינה תאפשר לחבריהן וחברותיהן של קבוצות תרבותיות שונות לבחור להתקשר ולהיפרד על פי אמות מידה משלהן לנישואים ולגירושים, ובלבד שיישמרו ערכי כבוד האדם."

מרצ חרתה על דגלה את זכות הנישואין והיא מזכירה אותו כמה פעמים במצעה. חבריה הסיעה אף העלו הצעות חוק שיאפשרו חופש בחירה מוחלט בכל הנוגע לנישואין, שלא צלחו.

בפועל: כאשר עלתה הצעת חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, שבאה לפתור את מצוקתם של כ-300 אלף ישראלים שהחוק לא אפשר להם להתחתן כלל בישראל, הצביעו חברי מרצ נגדה. אמנם החוק לא עונה על כל דרישותיהם של חברי מרצ, אבל הוא מאפשר פתרון, גם אם צר ולא מושלם, לבעייתם של כ-5% מאזרחי המדינה.

מתוך מצע מפלגת מרצ: הבטחת מימושו של חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, התשנ"ו 1996-  הקובע כי כל אדם זכאי להיקבר על פי השקפתו

נושא הקבורה האזרחית לא עלה כמעט לסדר היום בכנסת ה-18, קל וחומר אי-יישום חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית. החוק הנ"ל לא ייושם מעולם, מעבר לבית קברות אזורי אחד ובית קברות מקומי. מתוך מעט הצעות החוק שעסקו בקבורה בכנסת הנוכחית, רק אחת ביקשה לשנות את החוק הקיים כך שיתחיל יישומו.

בפועל: סיעת מרצ אמנם הייתה שותפה להגשת הצעת החוק הזאת, אך היא מעולם לא עלתה להצבעה טרומית והנושא לא שב לסדר היום הציבורי. כך המשיכה המדינה להימנע מיישום חוק הנוגע לשוויון האזרחי בישראל, בלי שהכנסת תבקר אותה על כך, כנדרש על פי הגדרת תפקידה.

One comment

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

נגישות
מצעים וביצועים לקראת בחירות 2013 | המשמר החברתי

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs