חוקי עבודה – כרוניקה של ניצחון קטן

חוקי עבודה – כרוניקה של ניצחון קטן

ביום רביעי ה-25.7.12, בועדת העבודה והרווחה, נרשם ניצחון העקשנות והשקידה של הפיקוח האזרחי על המערכת, כשהתיקון לחוק עבודה ומנוחה נפל בה, למרות נוכחות גדולה של נציגי הממשלה שיזמה את התיקון הזה.

התוצאה המשמחת הזו היא פרי מאמצים של יומיים שהתחילו כאשר מנהל מחלקת המחקר של המשמר החברתי עמל על הכנת דפי הכנה למשקיפים  בכנסת. מסתבר ששלושה משקיפים נרשמו לדיון בנושא תיקון 14 לחוק שעות עבודה ומנוחה.
הצעת החוק נראתה לחוקר משונה. נוסחה היה מסורבל ומבלבל. מנהל מחלקת המחקר אינו בעל רקע משפטי, ולכן עומדים לצדו כמה מומחים, שחלקם משפטנים. הוא שלח את הצעת החוק לעו"ד המתמחה בדיני עבודה והיא התקשרה אליו מעט אחר-כך בסערת רגשות. לדידה, התיקון להצעת החוק הוא קטסטרופה לשוק העבודה הישראלי.

התיקון לחוק ושברו

בחוק הנוכחי קיימים שני תנאים עיקריים המונעים ממעסיקים להעביד את עובדיהם יתר על המידה – הגבלה שאסור לעבוד יותר מעשר שעות ביום אחד ו-45 שעות בשבוע; ומעבר לשמונה שעות עבודה וחצי ישנה חובה לשלם תשלום מוגדל.

שני תנאים אלה נועדו לוודא שלכלל העובדים במשק הישראלי יש זמן מספיק לבלות עם משפחתם, לקיים חיי חברה ותרבות וגם לישון ולנוח.

.
לפי התיקון שהציעה הממשלה, יבוטלו שתי המגבלות הללו ובמקומם יוכל שר התמ"ת להתקין תקנות שמרחיבות את שעות העבודה הבסיסיות בהסכם קיבוצי לעובדים בצורה שאין בה "כדי לפגוע בתכלית חוק זה".
ככל שזה נוגע לעובדים הנמצאים תחת הסכם קיבוצי, הממשלה ביקשה לבטל תקנה ברורה שקל לאכוף ולשים במקומה הגדרה מסובכת וסובייקטיבית שנתונה לשיקול שר התמ"ת.

החוקר נזעק לאחר שהובהר לו מה תכלית החוק. הרי מי שייפגע מהמהלך הזה הם העובדים הלא מקצועיים במפעלים ועובדי הקבלן – להם אין ועד חזק שיתמוך בהם, וכוחה של ההסתדרות כבר אינו מהלך אימים על הממשלה כבעבר. ואם עובד ותיק, בן 50 נאמר, במפעל בפריפריה, נדרש פתאום לעבוד 12 שעות בשכר רגיל – לא יוכל לסרב. אילו ערובות יש לו למצוא מקום עבודה אם יעזוב את עבודתו? כוח המיקוח שלו אפסי. יתרה על כך, חרה לאנשי המשמר הניסיון להכניס שינוי עמוק וחשוב כל כך בדלת האחורית, בסוף המושב, בזמן שהח"כים כבר מריחים את החופשה, ולא בחקיקה מקורית שנידונה עמוקות בכל מוסדות הכנסת.

חמק מתחת לרדאר

במהלך כל יום שלישי התרוצצו אנשי המשמר החברתי לבדוק אם הח"כים היושבים בוועדה מכירים את הצעת החוק והאם ברורות להן השלכותיה. הסתבר שהצעת החוק הזו עברה מתחת לרדאר של חברי הכנסת, ואפילו ארגון עובדים, שיש מי שמייצגו במשכן, לא שמע על כך. מה שנראה כמו תכסיס מטעם הממשלה הצליח לחמוק בנוסחו הפוגעני לישיבת הוועדה.

בערבו של אותו יום היו אנשי המשמר עסוקים בלנסות ליידע ח"כים על מהות החוק, לנסח דברים יחד עם נציגת הקואליציה להעסקה ישירה (בה חבר גם המשמר החברתי) בכנסת, להפיץ כתבות על העניין בתקשורת ובאתר המשמר החברתי ולשלוח דוא”ל לחברי הכנסת היושבים בוועדה. מנהל מחלקת המחקר החליט לבקש אישור כניסה לדיון הוועדה ולנסוע אף הוא, למקרה שלא יהיה שם מי שיסביר את משמעות החוק.

בהגיע נציג המשמר לכנסת ביום רביעי בבוקר הוא נפגש עם עוזרתו של ח"כ אילן גילאון והסביר לה את חשיבות הצעת החוק. ח"כ גילאון השתכנע, ביטל פגישה שנקבעה לפני כן ובא לדיון. יו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ מהליכוד, שעשה לו שם כמגינו של האדם העובד, ניהל את הדיון ביד רמה. חוץ מחברי הכנסת ומנציגי הממשלה – שניסו חסרי אונים להגן על התיקון לחוק – איש לא דיבר.
לא היו מתנגדים רבים לתיקון בין יושבי החדר. היו הרבה נציגי ממשלה, מכל מיני משרדים. הממשלה רצתה להעביר את הצעת החוק. אבל בין מעט המשוכנעים שהחוק הוא רע היו שניים – שני חברי הכנסת – והם אלו שצריך היה לשכנע.
בסופו של הדיון, לאחר ששני הח"כים הטיחו בממשלה מילים קשות על שהביאה הצעת חוק כזו, נעל היו"ר את הדיון, תוך שהוא שולח את הממשלה לשנות את החוק או למשוך אותו משולחן הכנסת. התחושה הייתה שיש מי שמגן על זכויות העובדים להתפרנס בכבוד.

משקיפים ושומרים

מי שהגן על העובדים הם משקיפי המשמר החברתי. דרך התעניינותם ורצונם להשפיע לטובה על התנהלות הכנסת הם משכו תשומת לב לעניין חשוב מאין כמותו שרק הולבש בבגדים של חוק קטן וזניח. ייתכן שהיו"ר כץ היה מסרב להצביע על התיקון לחוק ממילא. אבל אולי גם לא. אולי ההתראה מהמשמר החברתי הייתה מה שהכריע אצלו את הכף. ח"כ גילאון שמע מהמשמר על חשיבות הדיון. ח"כים חברתיים אחרים היושבים בוועדה, אליהם המשמר לא הצליח להגיע ולהסביר, לא הגיעו כלל לדיון. ח"כ נוסף (אריה ביבי) לא דיבר במהלך כל הדיון.

וקצת על המשמר החברתי

המשמר החברתי קם כדי לפקח על עבודת הכנסת. נציגיו נוכחים תמיד במסדרונות ובחדרי הישיבות. הם אינם שתדלנים ואינם טוענים בישיבות לצד זה או אחר. אך בנוכחותם הם מהווים את קרן השמש שמאירה את הכל. הפעם הם סייעו בידי חברי הכנסת להגן על זכויות העובדים בישראל מפני ניסיון פרטיזני של הממשלה לאכול בהן. הם כבר עשו זאת בעבר ויעשו זאת בעתיד. ככל שיצטרפו אליהם יותר אזרחים, קול העם יישמע ברור וחזק יותר, ולא תינתן לכנסת או לממשלה האפשרות להתעלם ממנו.

משקיפי המשמר החברתי הם לב עבודת הארגון. הרעיון המקורי של המשמר – שנפרש בפגישה בין כמה אנשים בערב ירושלמי בסוף ספטמבר – היה ליצור ארגון שיעזור לאזרחים מכל שכבות העם למצוא את דרכם אל וועדות הכנסת והמליאה, להיכנס למסדרונות ולדבר אל ליבם של ח"כים, שייאותו לטפל במצוקותיהם. לא שהם לא יכלו להיכנס קודם. אבל הייתה תחושה שיש איזשהו נתק בין העם לנבחריו. הרבה אנשים שאלו את המשמר בעשרת החודשים האחרונים אם בכלל מותר לאזרחים מן השורה להיכנס לכנסת בלי הזמנה מיוחדת. הרבה לא ידעו מה תפקיד הוועדות ומה חשיבותן; עבורם אלה היו רק מושגים שהם שמעו בחדשות.

האזרחים נענו לקראית המשמר במאות. בכל יום מימי פעילות הכנסת מאז אוקטובר 2011 באו אנשים מן השורה לשבת בוועדות ולספר לנבחרי העם על מצוקותיו. כשיצאו סיפרו לעם על מצוקות הנבחרים בעבודתם. בכל שבוע, מיום חמישי עד מוצאי שבת, נרשמו אזרחים מודאגים לדיונים שנראו חשובים עבורם. אנשי המשמר עמלו להעביר את פרטיהם אל הכנסת ולרכז את אישוריהם. לכל דיון בו ישבו משקיפים מטעם המשמר החברתי נכתב סיכום קצר שמבאר את נושא הישיבה ושולף את תוכנו מתוך השפה המשפטית הסתומה. מעולם בתולדות מדינת ישראל לא פורשו חוקים ונושאי-דיון באופן שיטתי, כך שכל הציבור יידע מה עומד על הכף ולשיקול ועדת חברי הכנסת.

7 comments

  1. תודה לכם. חשוב להוסיף שהדחיפות להעביר את החוק נובעת מעתירתם של רופאים מתמחים המועסקים במשמרות בנות 26 שעות (המסכנות את המטופלים וכמובן מהוות העסקה לא חוקית). המידע ששלחתם הועבר לעו"ד אפי מיכאלי ודר' דניאל לנצברג שהגישו את העתירה והם פעלו בכנסת ודיברו בועדה ע"מ להסביר את משמעות החוק לח"כים. תודה וכל הכבוד!

  2. ואנו מוסיפים כאן את תגובתה של חן (בדף הפייסבוק שלנו) שמבהירה מה היתה הבהילות להעברת תיקון החוק:

    Chen Shenhar תודה לכם. חשוב להוסיף שהדחיפות להעביר את החוק נובעת מעתירתם של רופאים מתמחים המועסקים במשמרות בנות 26 שעות (המסכנות את המטופלים וכמובן מהוות העסקה לא חוקית). המידע ששלחתם הועבר לעו"ד אפי מיכאלי ודר' דניאל לנצברג שהגישו את העתירה והם פעלו בכנסת ודיברו בועדה ע"מ להסביר את משמעות החוק לח"כים. תודה וכל הכבוד!

  3. שני גולדברג

    כתבה מעולה. רציתי לחדד שברוב הפעמים אנחנו, המשקיפים, לא מדברים על ליבם של ח״כים. עוד לא הגענו לשם. כל הכבוד על ההצלחה!

  4. ואם יש אנשים נוספים שחברו להצלחה – נפלא! רק בכוחות מאוחדים נוכל לשנות דברים במדינה שלנו. החכמה היא למצא את השותפים לדרך, בכל ענין ונושא, לקדם את רווחת הציבור ולהביא שלום לאזרחים כולם.
    מי יתן ורבים נוספים יצטרפו לארגון שלנו.

  5. ח"כ חים כץ לא התכוון להעביר את החוק .הדיון התקיים כי הוא הבטיח לממשלה לקיים דיון נוסף לפני צאת הכנסת לפגרה . בשום רגע נתון לא חשב היו"ר לאשר את החוק הבעייתי . וכן אנשי המשמר החברתי לא טרחו לדבר עם ח"כ כץ או עם עוזריו בעניין . בכלל יש לכם נטייה לדבר ולשבח רק חכים מהשמאל . המלצתי לאנשי המשמר בכל הקשור לוועדת הרווחה תהיו יותר בקשר ואז לבטח נוכל לחסוך לכם זמן שאותו תנצלו לנושאים אחרים .

  6. כל אזרח חייב להצטרף ולהופיע לפחות פעם אחת בישיבה בכנסת. המשמר החברתי יכוון ויכין את הביקור לכל מעוניין. לצאת מהאדישות ולסייע בשמירה על איכות חיינו.

  7. אילנה בן עזרא

    אף פעם לא מאוחר לפרגן, נכון? אז כל הכבוד, יפה ומרגש. תודה.
    .

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

נגישות
חוקי עבודה – כרוניקה של ניצחון קטן | המשמר החברתי

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs