ניסוי המאגר הביומטרי: מה באמת הוא נועד לבדוק?

ניסוי המאגר הביומטרי: מה באמת הוא נועד לבדוק?

בדיון דל המשתתפים התהדרו אנשי רשות האוכלוסין באמצעי האבטחה שיופעלו בניסוי, אולם חברי הכנסת ופעילים המתנגדים למאגר הזכירו כי מטרת הניסוי היא לברר אם בכלל יש צורך במאגר

ישיבה משותפת לוועדות המדע וטכנולוגיה, פנים וסביבה וחוק ומשפט: דיון המשך בנושא צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תקופת מבחן) (תיקון) התשע"ג-2012. 26 בנובמבר 2012.

ח"כים נוכחים:  דוד רותם – יו"ר ועדת חוק ומשפט, רונית תירוש – יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, אברהם מיכאלי –ממלא מקום יו"ר ועדת הפנים, אורי מקלב.

הישיבה התקיימה בהרכב מורחב של 3 ועדות, עם  הרבה מאוד מוזמנים. הייתי בטוחה שחדר ועדת המדע לא יספיק. מאכזב וקשה היה לראות שהנוכחים היחידים היו היו"ר אברהם מיכאלי (כנראה ממלא מקום מועדת הפנים), דוד רותם, יו"ר ועדת חוק ומשפט, רונית תירוש, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה ח"כ אורי מקלב, וכחמישה עשר מוזמנים בלבד. רוב הנוכחים באו מרשות האוכלוסין ומבין מגישי העתירה לבג"ץ; כמעט לא הייתה נוכחות של חברי כנסת. כולם עסוקים בבחירות.

השאלה העיקרית היא: האם אי-אפשר היה לדחות דיון מרכזי ודחוף כל כך עד לאחר הבחירות? או שאולי ח"כים מסוימים חששו שלא יוכלו להשפיע מכיוון שלא יהיו יותר בכנסת ה-19. בתחילת הדיון –רק שני חברי כנסת, ולאחר שעה הצטרפה רונית תירוש ונשארה היא היו"ר. הדיון היה מלא פרטים לפי  חוזר של הצו. נראה שקשה לנוכחים לעקוב כל הזמן, ובוודאי לח"כים. הנושא כל כך מרכזי  וקובע, שמעניין לדעת, לאור כל הפרטים, עד כמה חברי הכנסת יבדקו ויעיינו בנושא לפני שיצביעו.

מובן שח"כ מאיר שטרית לא היה. הוא זה שבהיותו שר הפנים, ואחר-כך יו"ר ועדת הפנים, נלחם על הקמת המאגר והריץ את החוק.

בתחילת הדיון לא נמצאו החתימות של שרי המשפטים והאוצר. היו"ר דרש אותן וקיבלן והחל בדיון, שהתקיים בהמשך לדיון שהחל בשבוע שעבר, ושהיו"ר מיכאלי התחייב לסיים בישיבה זו.

נכחתי שם שעתיים וחצי והתקדמו מעט מאוד. אברהם מיכאלי תקיף מאוד בתחילה ולא נתן להיכנס לפרטים, וכן דרש רק להתייחס לצו. אך כאשר התחילו לדבר נציגי העותרים נראה היה שהסכים אתם ונתן להם להדגיש דברים ולחדור לפרטים. בעקבות זאת נתן גם לנציגי מרשם האוכלוסין להיכנס לפרטים ואף להתווכח ביניהם.

לוביסטית של "איגוד עיתונאי ישראל" הגיעה לדיון.

[space height="15"]

>>> על חוק המאגר הביומטרי אפשר לקרוא בערך המפורט בוויקיפדיה, שם נסקר תהליך החקיקה ומובאים דברי המתנגדים לחוק.

[space height="15"]

מה היה בדיון?

הדיון החל מסעיף 8 בצו שמדבר על "בחינת נחיצות קיומו של המאגר, מטרותיו, היקף המידע שיש לשמור בו, ואופן השימוש בו".

לפי הסבר רשות האוכלוסין, ברגע שיתחיל הניסוי תהליך התשאול יהיה מאוד מסודר ויקוימו כל הפרטים הנוספים לפי חוק הגנת הפרטיות ולפי צו הבטחת מידע. טופס התשאול יעבור למאגר של מנהל האוכלוסין. התשאול בזמן הניסוי יהיה אינפורמטיבי לצרכים סטטיסטיים, התצלום יהיה כזה שלא יוכלו לראות את המצולם; רק עובדי האגף ברשות האוכלוסין ייהנו מנגישות למאגר התמונות. יו"ר הוועדה והיועצת המשפטית שלה דרשו כי לאחר הניסוי, אם המאגר יבוטל, תהיה חובה למחוק את כל הנתונים שנאספו, אף שנאספו בהסכמה של הנשאל (גם היום ישנו שאלון בבקשה לתעודת זהות, ולא ברור לי אילו שאלות יוספו).

נורית, היועצת המשפטית של  הועדה, אמרה שהליך התשאול בניסוי רחב יותר, ובא לבדוק את החלופות בחוק ובסדר. לדבריה, ברור מאוד שבתום הפיילוט כל המידע שאינו מידע סטטיסטי יהיה חייב להימחק. חייבת להיות גם הגדרה למידע סטטיסטי. היא גם דרשה לפרט את החלופות למידע של היום, כדי שהכלי יהיה כתוב וברור ולא יהיה נתון לזיופים.

יורם, נציג רשות המשפט במשרד המשפטים: בפיילוט יהיו אנשים שירצו תעודת זהות רגילה. מה מצבם? מי שלא ירצה להשתתף בניסוי, תנופק לו תעודת זהות רגילה.

יהונתן קלינגר, אחד העותרים (ובאותה עת מועמד בפריימריס של מפלגת העבודה): אתם בונים מאגר. הגנת הפרטיות לא יכולה להתקיים בזמן שהוראות ההגנה קיימות. יש קונפליקט. בחוק היום יש לי זכות לעיון בתיק, וכעת לא יהיה. כאשר יוצגו הנתונים לפיילוט, הצגת הנתונים צריכה להראות אם יש צורך במאגר. הנתונים לצו צריכים להראות את היקף הבעיה.

הפגנה נגד חוק המאגר הביומטרי (צילום: אקטיבסטילס)

העותרים הדגישו את הצו המעלה את השאלה אם בכלל יש צורך במאגר, דבר שהוא למעשה עיקר הבדיקה והפיילוט.

דורון שקמוני, אחד העותרים: הדרישה בדבר בדיקת נחיצות המאגר מורכבת משני חלקים. (א) איזו בעיה מהותית רוצים לפתור, והאם המאגר הוא הפתרון הנכון לה (ב) עניין שני ולא עיקרי – בעיית ההרגשה הכפולה. מעולם לא הדגישו שאכן זו בעיה מהותית.

היו"ר: כאשר בית המשפט התייחס, אם היה צו האומר לעצור היינו מדברים על כך.

שקמוני: אני מתייחס לנחיצות. הוויכוח הוא האם הצו מאפשר לבדוק נחיצות. הכנסת בקשה לבדוק נחיצות, ובית המשפט תמך; לא ברור לי האם יש נחיצות.

מיכאלי: איפה זה הועלה? הצו צריך לבדוק את כל הנחיצות. אם ידלוף מידע אחרי כן, יהיה אפשר לעשות בזה שימוש.

היו"ר: אם הדבר נכון – צריך לבדוק.

נציגי העותרים התייחסו גם לשאלה אם יהיה הבדל בתשאול בין אוכלוסיה בוגרת יותר, שבה הנתונים כמעט אינם משתנים, לאוכלוסיה צעירה.

עו"ד שפי מרשות האוכלוסין הבטיחה שבזמן הניסוי הוועדה תקבל דיווח מדי חצי שנה.

לאחר המון ויכוחים על פרטים, התשובה בנוגע לסעיף שמונה: המאגר הניסיוני יכיל  נתונים סטטיסטיים וכן את נתוני התשאול של היום, כולל תמונה וטביעת אצבעות. התמונה שנועדה למניעת זיופים תהיה שונה ולא יראו בה פרטים. רשות האוכלוסין רצתה שיתאפשר לשמור את המידע שלטענתה הוא רק אינפורמטיבי. כן רצתה שתהיה ועדת מעקב של המשרד שתעקוב. הבקשה לא אושרה, והמעקב יהיה בוועדות הכנסת.

כן התייחסו להצעה של פרופ' שמיר, לחיזוק אמצעי ההבטחה. במכתב טוענים פינצ'וק ונהון כי "פרופ' עדי שמיר, חתן פרס טיורינג ופרס ישראל, העלה הצעה לאגירת המידע הביומטרי באופן בטוח – הצעה שזכתה לתמיכה נלהבת של אנשי המקצוע במשרדי הפנים, המשפטים והאוצר, ואף ברשות לאבטחת מידע של השב"כ. למרות זאת, ההצעה נדחתה עקב התנגדות המשטרה, מחשש שהדבר יקשה עליה לעשות שימוש יומיומי במאגר הביומטרי. כך, מאגר מידע רגיש שנועד בתחילה למנוע זיוף של תעודות זהות, ייבנה במתכונת רשלנית רק כדי שיהפוך למאגר משטרתי – בניגוד לחוק ולהבטחות שניתנו לציבור.

סיכום

הדיון במאגר  קשה, מסובך ומתסכל. לא ברור מדוע אין דרכים אחרות  למידע, ולעומת זאת האם תצלום וטביעת אצבע הן גורם מסוכן. אם כן – מה מסוכן בכך? העובדה שמאגר כזה אינו קיים באף מדינה בעולם, ויש מדינות שפסלו אותו לאחר ניסוי, מפחידה.

הדיון והמעקב אחריו בוועדה משפטי מאוד, ולא היה פשוט לי לעקוב אחריו. על כן אני תוהה וחוששת מאוד שחברי הכנסת כלל לא יתעמקו בו ולא ידונו בפרטים החשובים. החוק ייכנס למעשה ללא מעקב רציני בשל התייחסות הח"כים, המתבטאת בהיעדר הנוכחות שלהם בוועדה ואחר כך במליאה.

3 comments

  1. יש לתקן
    "הרכשה כפולה" ולא "הרגשה כפולה" – משמעות הביטוי הטיפשי היא מתן שתי תעודות זהות שונות לאותו אדם.

  2. צריכים להוסיף לניסוי תחרות נושאת פרסים של פריצת המאגר הביומטרי על ידי הקרים. הצלחה של הפריצה תשכנע באופן סופי שכל הפרויקט נידון לכשלון

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

נגישות
ניסוי המאגר הביומטרי: מה באמת הוא נועד לבדוק? | המשמר החברתי

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs