דיון ועדת הכספים: האזרח הקטן ישלם פחות, הלוביסטים ירוויחו

דיון ועדת הכספים: האזרח הקטן ישלם פחות, הלוביסטים ירוויחו

ועדות: ועדת הכספים

בעוד מליאת הכנסת נמצאת בפגרה ארוכה ואינה מחוקקת חוקים, ועדות הכנסת הזמניות פועלות ומאשרות תקנות. כך היה היום (ב') בדיון בוועדת הכספים, שאישרה שינוי בתקנות הנדרשות לפי "חוק השקעות משותפות בנאמנות" (1994). לפי התקנות החדשות, יופחתו עמלות ההפצה שגובים הבנקים ממנהלי קרנות הנאמנות, מהלך שיגרום לבנקים עצמם הפסדים בגובה 120 מיליון ש"ח בשנה. עד כה גבו הבנקים את שיעור העמלה המקסימלי עבור שיווק הקרנות ללקוחות הבנקים. לצד ההפסדים הכספיים של הבנקים, כמובן, צפוי האזרח הקטן להרוויח מהתקנה החדשה ולשלם פחות על קרנות הנאמנות.

בדיון הוועדה השתתפו בין היתר פרופ' שמואל האוזר, יו"ר הרשות לניירות ערך, ומהצד השני משה פרל, מנכ"ל איגוד הבנקים בישראל. מאז הרפורמה להגברת התחרות בין הבנקים משנת 2005, כך על פי דבריו של פרל בדיון,  נרשמה ירידה במחיר דמי הניהול של קרנות נאמנות שנגבו מהלקוחות בבנקים. כדי למקסם את ההכנסות החלו הבנקים, במקביל להורדת דמי הניהול, להעלות את עמלת ההפצה: ב-2012 נגסו עמלות ההפצה בכ-50% מהכנסותיהן של קרנות הנאמנות. באותה התקופה ירדו ההכנסות מדמי הניהול בשיעור של 27%. "אלו עמלות לא תחרותיות", טען האוזר בדיון, "העמלות הן במקסימום ואין בנושא הבדלים בין הבנקים השונים. יש כאן מונופול".

נציג הבנקים משה פרל טען, מנגד, שעמלות ההפצה על קרנות נאמנות הן מהנמוכות בעולם. לדידו הפחתה של 20% בהכנסות הבנקים, כתוצאה מהתקנה החדשה, תהווה "מכת גרזן לבנקים". פרל אף איים בדיון שהשירות הבנקאי  וכן הייעוץ והזמינות של הבנקאים עלול להיפגע. ממצגת שהוצגה בדיון בוועדה ניתן היה ללמוד על השיעור המדויק של העמלות בכל קרן נאמנות – העמלה בקרנות כספיות צפויה לרדת מ-0.125% ל-0.1%, זו שבקרנות סולידיות תרד מ-0.25% לשיעור של-0.2% , ושאר העמלות ירדו ל-0.35% מסך ההכנסות בקרן.

[message_box title="" color="blue"] הודות למרכז המחקר והמידע של הכנסת ניתן ליישב את הפעריםרחלי בינדמן מ"כלכליסט" פרסמה אמש כתבה לפיה "מרכז המחקר שלח נייר עמדה ובו הוא מבהיר שלא ניתן להשוות את נתוני שוק קרנות הנאמנות המקומי לשווקים בחו"ל – זאת בעקבות הניסיון של איגוד הבנקים לטעון כי דמי הניהול בשוק המקומי יקרים מאלו של שווקים זריםוכי עמלות ההפצה המשולמות לבנקים נמוכות יחסית לעמלות שגובים בנקים אחרים בעולם. "מבנה שוק הקרנות ייחודי ושונה משווקים מקבילים במדינות אחרותהשוני המבני בא לידי ביטוי בכך שהמפיצים בישראל מחויבים על פי חוק להפיץ את קרנות הנאמנות באופן נייטרלי וללא העדפה של קרן נאמנות מסוימתבעוד שבשווקים מקבילים בעולם תפקיד המפיץ הוא למכור קרן מסוימת או כמה קרנות השייכות לגוף ניהול המתגמל את ההפצה עלפי ביצועי המפיץ".
[/message_box]

כמובן שהפסד של 120 מיליון שקלים אינו מקובל על הבנקים, ולכן גם נציגם משה פרל היה נסער בדיון. לאחר שבדיון הוועדה ראה פרל שהסבריו לא משכנעים את חברים הכנסת שנכחו בדיון, הוא טען ש"הבנקים הם יועצים אוביקטיביים. הם פועלים לטובת הלקוח, שהוא הציבור". פרל אמר אותם דברים גם בהזדמנויות קודמות: בדיון של ועדת הכספים בנושא באוקטובר 2012 הוא טען:  "תדמיינו עכשיו סופרמרקט שעובד אחרת ממה שהוא עובד היום. ליד מחלקת החלב עומדת דיאטנית. היא צריכה לבדוק איזה דיאטה יש ללקוח, איזה מוצר מתאים לו ואחר-כך להגיד לו: תשמע, היום זה המוצר הכי זול בשבילך. זה מחולל את התחרות. אז עכשיו באים רוצים לקצץ ולפגוע דווקא בדיאטנית הזאת, עד שבנו את המערכת הזאת?".

חברת הכנסת פאינה קירשנבאום, אשר ניסתה בשבוע שעבר לדחות את הדיון, לא נכחה לבסוף בישיבת הוועדה. "אני לא בעד טייקונים, אני פשוט אומרת לכם איך אני רואה את זה", היא טענה בדיון הקודם שהתקיים בנושא, "אנחנו בהחלט יכולים להגיד: שכר שווה לכל המשק. אנחנו יכולים להיות חברה לגמרי שוויונית ואנחנו ניראה בערך כמו צפון קוריאה. אנחנו יכולים להיות חברה לא הכי שוויונית, כמו למשל ארצות הברית, אבל לעומת זאת חברה שפורחת מבחינה פיננסית וכלכלית. אז הדברים לא תמיד הולכים יחד. אני מרגישה שמה שקורה פה בדיון, בגלל האווירה הכללית שקיימת במשק, איזה מן עליהום על התחום הפיננסי, על העשירים, על אלה שמרוויחים, כל-כך מרגיש מאוים כי שמו אותי בפינה ואני צריך לשלם את המחיר של הרוח החברתית שהולכת במשק".

את מקומה של חברת הכנסת קירשנבאום מילא בדיון ח"כ דוד רותם, שנמנע בהצבעה שהתקיימה ביחד עם ח"כ רוברט אילטוב. הימנעותם של השלושה ממשיכה את הגנתם המתמשכת על האינטרסים של הבנקים בארץ. בעד אישור התקנה הצביעו עשרת הח"כים הבאים: מיכל בירן, אילן גילאון, אבישי ברוורמן, עמיר פרץ, דוד אזולאי, אמנון כהן, יעל גרמן, מאיר כהן, קארין אלהרר, משה גפני וניסן סלומינסקי.  מבין המשתתפים הקבועים בוועדה נעדרו חברי הכנסת זאב אלקין, אורי אריאל, חיים כץ, יריב לוין, וכן פאינה קירשנבאום שהוחלפה כנראה ע"י רותם.

לאורך הדיון ניסו חברי הכנסת לוודא שההפחתה בעמלות ההפצה אכן תגיע לכיסו של האזרח הקטן. יו"ר הרשות לניירות ערך הגיב על כך וסיפר שמנהלי הקרנות התחייבו בפניו שגובה דמי הניהול יפחת באותו שיעור ההפחתה של עמלות ההפצה. חיזק את דבריו אלי בבלי, יו"ר איגוד הקרנות, שטען "התחייבנו להוריד את דמי הניהול של כל קרנות הנאמנות שאנו מנהלים באותו שיעור שבו יופחתו עמלות ההפצה. נפרסם על כך מודעה בעיתון עם פירוט שם הקרן ושיעור ההפחתה".

מרכז המחקר והמידע של הכנסת גיבה את עמדת הרשות לניירות ערך. על בסיס ניתוח נתונים בתעשיית הקרנות, לטענתם, "ישנה רמת תחרותיות גבוהה יחסית בשוק קרנות הנאמנות, ועל כן ניתן להעריך כי הפחתת עמלת ההפצה אכן תשפיע באופן מובהק על הירידה בדמי הניהול". אין ספק שמהלך זה תרם והכשיר את הקרקע לקיום ההצבעה ולהחלטת הח"כים.

מכבש הלחצים של הלוביסטים

לא מזמן פרסמנו ב"משמר החברתי" מאמר שתיאר בהרחבה את פעילות הלוביסטים בכנסת, ומגוון הארגונים והמשרדים הממשלתיים שנעזרים בשורותיהם. רחלי בינדר ותומר אביטל מ"כלכליסט" פרסמו אמש דיווח  על מכבש הלחצים שהופעל על הח"כים לקראת ההצבעה. לדיון הוועדה הגיעו שבעה לוביסטים, רובם יצאו ונכנסו מחדר הוועדה – ארבעה לוביסטים נכחו בכל פעם.

נוכחות הלוביסטים הייתה מורגשת בחדר הוועדה אבל גם לפני שהדיון החל. כחצי שעה לפני תחילת הדיון, לוביסטים בכירים מחברת "פוליסי" ישבו במזנון הכנסת עם נציג איגוד הבנקים וכן שוחחו עם העוזרת הפרלמנטרית של ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו). במזנון החלבי ישבו לוביסטים מחברת "פוליסי", אולם יש לציין כי אף לוביסט של החברה לא נכנס לחדר הוועדה. הם בוודאי ציידו את הלקוח שלהם במיטב המידע וההדרכה. עבודת השכנוע נעשתה מבעוד מועד, כפי שדיווחו הכתבים בכנסת. מי שכן הגיעו לדיון היו הלוביסטים של "גורן עמיר" המייצגים את קרנות הנאמנות – צורת השכנוע שלהם הייתה בעיקר שיחות קצרות עם ח"כ אמנון כהן ודוד אזולאי מש"ס וכן ניסן סלומיאנסקי מהבית היהודי.

ומה עם ניגוד האינטרסים ?

במדריך שערכה "העמותה לדמוקרטיה מתקדמת", ופורסם גם באתר "המשמר החברתי", ניתן למצוא בקלות את רשימת הלקוחות של חברות הלובינג. מעיון ברשימת הלקוחות של החברות שנכחו בדיון, מתגלה ניגוד אינטרסים מובהק – חברות הלובינג שנכחו בדיון מועסקות על ידי גופים שונים, לעתים כאלה בעלי אינטרסים מנוגדים. המידע במדריך נכון ליולי 2012, מועד מושב הכנסת האחרון.

 בין הלקוחות של חברת פוליסי נמנים איגוד הבנקים, בית ההשקעות פסגות, וכן "Goldman Sachs & Co". בין לקוחותיהם של "גלעד לובינג": איגוד הבנקים הזרים, וכן כלל פורקס (Atrade). ב"גורן עמיר": איגוד מנהלי הקרנות להשקעות בנאמנות, ברק קפיטל, ובנק מזרחי. מעיון במסמך העמותה "ואלה שמות חברי 'צבא הלוביסטים' של הבנקים בכנסת" נמצא שלרשות איגוד הבנקים עומדים 25 לוביסטים הרשאים לייצג את  האינטרסים שלו בכנסת. איגוד הבנקים, עמותה רשומה שנוסדה בשנת 1959 כארגון גג לכלל הבנקים המסחריים וכן הבנקים למשכנתאות, מאגד למעשה כמעט את כל הבנקים הפועלים בישראל.

האינטרס הציבורי בהובלת הרשות לניירות ערך ניצח, אך נטעה אם נסתכל על תוצאת הדיון בוועדה במונחים של שחור ולבן. הבנקים אכן יוזילו את העמלה, אך צריך לזכור שלא רק לאיגוד הבנקים היו לוביסטים בדיון – גם קרנות הנאמנות קידמו את התקנות באמצעותם. הניצחון של האזרח הקטן בוועדה מערב גם כספים בדמות תגמולים שיגיעו בוודאי ללוביסטים "שניצחו". הפעם ההפחתה בעמלות אושרה והאינטרס הציבורי נשמר, אולם במקרים רבים ההצלחות הגדולות של הלוביסטים גורמות נזק לציבור הרחב ומיטיבות עם סקטור מסוים, המגזר העסקי למשל.

[message_box title="" color="blue"]

כך, לדוגמה, חושפת העיתונאית שרון שפורר (עיתון 'הארץ') במאי 2012:

* חצי מיליון שקל – זה הסכום אותו שילם בשנים האחרונות איגוד הבנקים לחברת פוליסי בבעלות בוריס קרסני.

* הבנקים אינם מחויבים לחשוף את הוצאותיהם על שירותי לובינג, אך בנקאי בכיר

מעריך שהן מסתכמות בעשרה מיליון שקל בשנה לפחות ,לכל הבנקים יחד.

* איגוד הבנקים עוסק בעיקר במאבק נגד הניסיונות להגברת התחרות במערכת הבנקאית,

ובמאבק נגד הוזלת הריביות והעמלות שהבנקים גובים מאיתנו.

[/message_box]

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

נגישות
דיון ועדת הכספים: האזרח הקטן ישלם פחות, הלוביסטים ירוויחו | המשמר החברתי

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs