מנהל רשות המים בישראל: לא פוסל מכירת תאגידי המים לידיים פרטיות

מנהל רשות המים בישראל: לא פוסל מכירת תאגידי המים לידיים פרטיות

ועדות: הוועדה לביקורת המדינה; נוכחים: אמנון כהן, מיקי רוזנטל, משה פייגלין, רות קלדרון, שמעון אוחיון

הועדה לביקורת המדינה התכסה אמש (ב') לדיון בנושא תעריפי המים, ועסקה בדו"ח מבקר המדינה אשר בדק את עליית מחירי המים במדינה, בעקבות ההחלטה על הקמת תאגידי המים. החוק מעורר המחלוקת בנוי כך שניתן יהיה להחליט על הפרטת משק המים.

 הבעיה של חסידי ההפרטה הייתה, שקשה להפריט את משק המים כי הוא לא כל כך ריווחי. לכן התקבלה החלטה נוספת בנושא – שתעריפי המים ישקפו את העלות שלהם. ההחלטה לא מובנת מאליה, כשיוצאים מנקודת הנחה שמים הם המוצר הבסיסי ביותר. אולם הדבר נעשה כדי להרגיל את הציבור לתעריפים גבוהים  – לפני שמפריטים את משק המים, בכדי ש"הצפרדע (הציבור) תתרגל לאט לאט להתבשל". וכך קם הרעיון של תאגידי המים: הפרטה בשיטת הסלמי.

יש לציין שהמצב לפני כניסת החוק לתוקף לא היה אופטימאלי, וזאת מכיוון שלרשויות לא היה אינטרס להשקיע בתשתיות המים. כתוצאה מכך מצבם של תשתיות המים היה מחפיר. לכן קיים הצורך הגדול לרפורמה במשק המים, אך זו נעשתה בצורה שמפילה עלויות צולבות על הצרכנים (ע"פ דו"ח מבקר המדינה) ולא השיגה את המטרה המוצהרת שלה (שאינה ההפרטה) – תעריפי המים יממנו את התשתיות והתפעול של משק המים בישראל, וכך השירות בתחום ישופר. בפועל, תאגידי המים העלו את תעריפי המים בעשרות אחוזים לצרכן – את הרווחים שלהם העבירו התאגידים כדיווידנד לבעלי המניות שלהם, שהם כרגע העיריות. בעיה נוספת בתאגידי המים היא, שבמקום שמשק המים יתמקצע בעת הוצאתו מהרשות המוניציפאלית, כבר הוקמו עשרות תאגידי מים שהם כר פורה למינויים פוליטיים וג'ובים שלא תמיד חולקו ע"פ הכישורים הרלוונטיים

מצויד במידע זה, ואחרי שקראתי את דו"ח מבקר המדינה, הגעתי לדיון הוועדה לביקורת המדינה בציפייה לאופוזיציה רחבה לחוק ולתאגידי המים. לצערי הרגשתי שנציגינו בכנסת לא נכנסו לעובי הקורה ולא הבינו עד הסוף את מהות החוק. כל אחד מחברי הכנסת טרח לציין בדיון את חשיבות החוק עבור הצרכן הישראלי, שנאלץ לשלם סכומים משמעותיים למים, אך חוץ ממיקי רוזנטל אף אחד מהם לא פקפק ברציונל של תאגידי המים.

 לכן הדיון התנהל בשוליים, כשחברי הכנסת מוציאים מפיהם אמירות פופוליסטיות בשביל הטלוויזיה על דאגתם לצרכן (משה פייגלין עזב את הדיון ברגע שצלמי הטלוויזיה יצאו ממנו). חברי הכנסת לא ירדו לעובי הקורה. האופזיציה האמיתית בדיון הייתה של הרשויות המונציפאיליות, וכן אבו וילן נציג החקלאים, שתקפו את המצב הנוכחי וטענו שהוא גרוע, והבעיה היא מיבנית. הח"כים בעצם נתנו את ברכת הדרך להמשך ההתנהלות הנוכחית כאשר יו"ר הועדה קבע  דיון נוסף לבדיקת תיקוני הליקויים על פי דו"ח מבקר המדינה. תיקון הליקויים הוא דבר חשוב, אך הבעיה היא שאף אחד לא ערער על המדיניות, שבשפת חוק המים המכובסת היא סעיף שלוש בחוק המים (2001) – "לאפשר גיוס הון להשקעות במשק המים והביוב, ושיתוף משקיעים פרטיים בבעלות ובחלוקת הרווחים". מנהל רשות המים בישראל, אלכסנדר קושניר, אף נתן אמירה מרומזת בנושא כאשר טען שהוא לא פוסל אפשרות מכירה של התאגידים לידיים פרטיות.

משתתפים בדיון: חברי הכנסת אורי מקלב, חכ מיקי רוזנטל, חכ משה פייגלין, חכ רוזנטל, חכ רות קלדרון, חכ שמעון אוחיון, אמנון כהן. יוסי נשרי – ראש עיריית קריית אונו, צבי ורטיקובסקי – המשנה למנכל מבקר המדינה. חזי ליפשיץ – סמנכ"ל משרד האנרגיה והמים, אלכסנדר קושניר – מנהל רשות המים. אבשלום אבו וילן – מזכל התאחדות החקלאים, וכן נציגת האוצר עדי חכמון. נעדר מהדיון: נציג משרד ראש הממשלה

 

One comment

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

נגישות
מנהל רשות המים בישראל: לא פוסל מכירת תאגידי המים לידיים פרטיות | המשמר החברתי

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs