גם המשרדים הממשלתיים לא יודעים: פצלי השמן – ערב הסעודית החדשה או אסון לאומי?

גם המשרדים הממשלתיים לא יודעים: פצלי השמן – ערב הסעודית החדשה או אסון לאומי?

ועדות: ועדת הפנים והגנת הסביבה; נוכחים: דב חנין, דוד צור, מירי רגב, משה פייגלין, נחמן שי, תמר זנדברג; נעדרים: בועז טופורובסקי, זבולון כלפה, טלב אבו עראר

רקע טכני: קידוח פצלי שמן הוא טכנולוגיה שבה מחממים את הקרקע בעומק של 250-300 מטר עד להמסה חלקית של הסלעים. חלק מהחומר המומס הוא מעין נפט ברמה זיקוק נמוכה במיוחד. המסה הזו של סלעים בתנאים של תת-קרקע גורמת ליצירת חומרים רעילים במיוחד. היזמים טוענים שהחומרים הללו לא יחלחלו למי התהום, בעוד המתנגדים טוענים שמספיק בכמות קטנה שתגיע למי התהום בכדי לפסול נפח מים גדול. המיקום רגיש במיוחד מכיוון שאתר הקידוח נמצא בתפר שבין אקוויפר ההר לאקוויפר החוף.

הדיון שהתקיים בוועדת הפנים והגנת הסביבה השבוע (ג') בנוגע לקידוח פצלי השמן היה טעון במיוחד. שני נושאים בעייתיים מאין כמותם שנאמרו בדיון עברו ללא התייחסות: "קניית" מחקר אקדמאי ושנת השבתון של עובדי המכון הגאולוגי.

בדיון נכחו גופים רבים שמתנגדים לתוכנית: "גרין פיס", החברה להגנת הטבע, מגמה ירוקה, אדם טבע ודין, רשות הטבע והגנים ותושבים מהאזור. מטעם המדינה נכחו נציגים של כל המשרדים הרלוונטיים: משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ונציג של המכון הגאולוגי. בנוסף לכל האנשים הללו הייתה נוכחת גבוה של לוביסטים, שדלנים, חלקם עם תג זיהוי וחלקם לא.

את הישיבה פתחה היו"ר החדשה של הוועדה ח"כ מירי רגב. מתחילת דבריה היה ברור שהיא תהיה מנהלת ועדה קשוחה שתקבע סדר יום קפדני ולא תאפשר סטייה ממנו. בפתח הדיון הסבירה רגב שמטרת הישיבה היא ללמוד את נושא הפיילוט, קידוח ההפקה הניסיוני, והיא תעסוק רק בו.

בתחילת הישיבה התבקש אפי איתם להציג את עצמו ולהסביר את הנושא.  איתם, בעברו שר התשתיות הלאומית וכן שר הבינוי והשיכון, משמש כיום כמנהל חברת הקידוח "ג'ני" בארץ, וכן הוא היו"ר העולמי שלה. איתם התיישב במקום השמור לחברי הכנסת בשולחן הוועדה. בדבריו הוא הסביר שהחברה קיבלה לפני כחמש שנים אישור לקידוח פצלי השמן, ומאז גם זכתה בשני בגצ"ים בנושא.

החברה מעסיקה 120 בתי אב ואף ממנת "פקולטה" באוניברסיטת בן גוריון שחוקרת את הנושא. לדבריו הפרויקט של החברה יגרום ל"אפס זיהום", ובסוף הפיילוט מקום הניסוי יחזור להיראות כמו שהיה לפני כן. לדבריו אם יתאפשר הקידוח הוא יאפשר למדינת ישראל "עצמאות אנרגטית" וכל מבוקשו הוא שיתנו לחברה לגשת לוועדה התכנון והבנייה כדי שזו תחליט אם לאשר או לשלול את הפרויקט. בהמשך דיבר הגיאולוג הראשי של החברה ד"ר יובל ברטוב שהסביר שהמקום נבחר לאחר שלוש שנות חיפוש והוא ישמש כפיילוט – בעוד שמקום הקידוח יהיה דרום מזרחית לאתר ליד תרקומיא. לדבריו לא תהיה השפעה סביבתית מהקידוח והוא ענה על כל שאלות המשרד להגנת הסביבה בנושא, אשר ביקש להעביר להם חומרים נוספים במידה שתחול עליהם סודיות מסחרית.

לאחריהם דיברו נציגי המשרדים השונים. המשרד לאנרגיה ומים הסביר שהוא בעד הקידוח עקב התועלת המסחרית והאנרגטית שלו. לעומתו כל שאר נציגי המשרדים התנגדו לתוכנית. הטיעונים של נציגי המשרדים היו שחסר מידע על הנושא, מכיוון שאף מדינה לא ביצעה קידוח כזה בשטחה, ולכן מכיוון שהם אינם יודעים מה הסיכונים וההשפעות שהוא יגרום, נציגי המשרדים מתנגדים לו.

מנהל המוכן הגאולוגי, ד"ר איתי גבריאלי, טען שהוא בעד הקידוח. לדבריו, הם בדקו את הנושא ותשובתם היא שהם לא חושבים שיש בעיה. לדבריו, להרחבת הידע, עובדים בשנת שבתון הולכים לעבוד אצל חברת הקידוח כדי ללמוד את הנושא.

הארגונים הירוקים חזרו בדיון על הטיעונים הללו עם שתי טענות נוספות: פגיעה בנוף, וכן העובדה שלפי חוק הנפט מהרגע שתוכח היתכנות מסחרית בקידוח לא יהיה צורך בשום אישור או בדיקה נוספת לפני מעבר להפקה בקנה מידה גדול. החשש, כך הוסבר, הוא שמרגע שיתחיל הפיילוט הוא בעצם יאפשר מעבר ישיר לקידוח בקנה מידה גדול ללא יכולת חוקית, בגלל חוק הנפט, לעצור אותו במידה שתהיינה השפעות שליליות על הקרקע האוויר או המים.

חברי הכנסת שהיו במקום, דב חנין תמר זנדברג נחמן שי ודויד צור, התנגדו גם הם לקידוח מאותם טיעונים שהעלו ארגוני איכות הסביבה ונציגי המדינה. מירי רגב חתמה את הדיון בכך שאמרה שהיא מעבירה את הנושא לוועדת התכנון להחלטה מקצועית. היא תבקש שיתנו משקל לנושאים סביבתיים בתכנון והוסיפה שהיא סומכת על כך שלא יהיה מעבר לשלב הקידוח המסחרי ללא בדיקה של תוצאות הפיילוט. בנוסף היא נזפה במשרד להגנת הסביבה שלא באו עם מספיק נתונים על הנושא. ההסבר שלהם, שהם חסרי נתונים בגלל שהמידע לא קיים, לא שיכנע את יושבת ראש הוועדה.

הדיון חשף את הבעיה בפצלי השמן

הדיון חשף כמה נקודות בעייתיות במיוחד. הראשונה שבהן היא התנהלות החברה: אפי איתם והגאולוג שלו ישבו ללא תגי זיהוי כנדרש בחוק. איתם הגדיל לעשות כאשר ישב במקום השמור לחברי כנסת ואיש לא העיר לא על כך.

נושא ה"פקולטה" שחברת הקידוח פתחה בבן גוריון לטובת פיתוח הידע בנושא עבר גם הוא ללא התייחסות. חשוב להסביר שכאשר ישנו כסף למחקר, מגיעים חוקרים לחקור את הנושא המדובר. בתחילת המחקר על החוקר להגיש הצעת מחקר בה הוא מפרט את מושא המחקר ואת הנחת העבודה שלו. סביר שחוקר שיבקש להוכיח שישנה בעיה קשה של זיהום מי שתייה מהקידוח לא יזכה למימון, בעוד חוקר שיבקש להוכיח שאין בעיה שכזו יזכה למימון המיוחל. קשה מאוד להשליך ממעבדה לשטח – ניתן לחקור נושא כזה בגישות מגישות שונות. כאשר הכסף למימון מגיע מחברה מסחרית סביר שהיא תכוון לנושאי המחקר המיטיבים עמה ולא תממן, או תעצור מימון, של מחקרים שמוכחים שהקידוח בעייתי ומסוכן. בנוסף על כך מסתבר שלחברה ישנו מידע נוסף על ההשפעות של הקידוחים הללו. את המידע הזה הם מוכנים להעביר למשרד להגנת הסביבה רק תחת סודיות מסחרית. יוצא מכך שרק מעט מאוד אנשים ייחשפו למידע שרלוונטי לבריאותם של אזרחים רבים.

נקודה נוספת, בעייתית במיוחד, היא עובדי המכון הגאולוגי. המכון אמור לפקח ולחקור בצורה אובייקטיבית את הקידוח וההשלכות שלו. עובדי המכון הם עובדי מדינה וסביר שהמשכורת שהם מקבלים בשנת השבתון שלהם מחברת הקידוח גבוהה בהרבה מזו שהמדינה מעניקה להם. המשמעות ברורה: עובדים שיוציאו חוות דעת שלילית על הקידוח והשפעותיו סביר שלא יעבדו בשנת השבתון שלהם אצל החברה הזו. אינני בא להטיל דופי בעובדי המכון הגאולוגי ובניקיון הכפיים שלהם. אולם לסיכום אני חושב שהיה ראוי למנוע את ניגוד האינטרסים הבלתי אפשרי ולאסור על עובדי המדינה הללו ללכת ולעבוד אצל הגוף עליו הם מפקחים.

One comment

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

נגישות
גם המשרדים הממשלתיים לא יודעים: פצלי השמן – ערב הסעודית החדשה או אסון לאומי? | המשמר החברתי

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs