הפרדת נכסים ריאליים מפיננסים: כיצד פועל הלחץ של בעלי הון על המחוקקים בוועדת הכספים

הפרדת נכסים ריאליים מפיננסים: כיצד פועל הלחץ של בעלי הון על המחוקקים בוועדת הכספים

ועדות: ועדת הכספים; נוכחים: אלעזר שטרן, אראל מרגלית, בועז טופורובסקי, דב ליפמן, זבולון כלפה, זהבה גלאון, חמד עמאר, יעקב ליצמן, מרב מיכאלי, ניסן סלומינסקי, עדי קול, ראובן ריבלין, רוברט אילטוב, רונן הופמן, רינה פרנקל, שמעון סולומון; נעדרים: גילה גמליאל, עפר שלח, קארין אלהרר

ביום ג' 18.6.13 נערכו בוועדת הכספים הצבעות על תיקונים שמציעה הועדה בפרק ד' בהצעת חוק הריכוזיות, הדן בהפרדה בין נכסים פיננסיים לנכסים ריאלים של אותו בעל שליטה. הוצגו תיקונים המוצעים על ידי "קבוצת ח"כ אראל מרגלית"  (קבוצת חברי אופוזיציה), שהתבססה על מתווה שהציג בפני הועדה פרופ' אבי בן בסט, מנכ"ל האוצר לשעבר, ומולם הצעה לתיקונים מטעם "קבוצת היו"ר" (קבוצת חברי קואליציה) שהאדריכל שלה הוא ח"כ עופר שלח (יש עתיד), אשר נעדר מההצבעה עקב נסיעה לחו"ל.

הערה טכנית: הצעה לתיקונים של חברי כנסת להצעת חוק ממשלתית שהובאה לאישור הועדה, נקראת הסתייגות. כלומר, שתי קבוצות הח"כים הנ"ל הגישו הסתייגויות לפרק ד' וביום 18.6.13 נערכו הצבעות על אותן הסתייגויות.

הגיעו לחדר הועדה ח"כים מיש עתיד והליכוד ביתנו שזו להם הפעם ראשונה שהשתתפו בדיון על הצעת חוק הריכוזיות, רק כדי להצביע באופן אוטומטי נגד ההסתייגויות של קבוצת ח"כ אראל מרגלית ובעד התיקונים שהציעו היו"ר סלומיאנסקי (הבית היהודי) וח"כ עופר שלח (יש עתיד). כל ההסתייגויות של קבוצת ח"כ אראל מרגלית נפלו. כל ההצעות לתיקונים שהציעה קבוצת היו"ר התקבלו, הכל באופן אוטומטי.

התקבלה הסתייגות אחת, של ח"כ איציק כהן מש"ס שהציע להקים ועדת מעקב שתכלול רגולטורים, וכן את הממונה על הריכוזיות, אשר בתום 6 שנים תבחן את ההתקדמות של ביצוע החוק.

בלטה בהעדרה ח"כ גילה גמליאל (הליכוד ביתנו). היא נכחה בתחילת הדיון, אבל מיד אחר כך עזבה ולא השתתפה בהצבעות. היעדרותה בלטה שכן לאורך הדיונים בוועדה הביעה עמדה התומכת בקבוצת ח"כ אראל מרגלית והחליטה כנראה להעדר כי נוכחה לדעת שאין הצעת פשרה שתהיה מקובלת על כלל חברי הועדה.

בשונה ממנה, ח"כ רובי ריבלין (הליכוד ביתנו) אשר גם הוא הביע בדיונים עמדות הדומות לשלה, בחר להצביע עם הקואליציה. כך גם ח"כ אלעזר שטרן (התנועה), שבדיונים תמך לא אחת בעמדות ח"כ גילה גמליאל (הליכוד ביתנו) וח"כ מירב מיכאלי (עבודה).

מי שבלט בנוכחותו ודאג שחברי הקואליציה יצביעו כמו שצריך, היה רוברט אילאטוב (ישראל ביתנו), שזו פעם ראשונה שראיתי אותו בוועדה. הוא נשמע ונראה כמי שאינו בקיא בחומר, לא קרא את הצעת החוק או את והתיקונים המוצעים ולא שקל אותם, ומעוניין רק בדבר אחד: להפיל את האופוזיציה ושלקואליציה יהיה רוב תמידי בהצבעות.

ח"כ רובי ריבלין (הליכוד ביתנו) אמר כמה פעמים ליו"ר: אני אצביע איתך, אבל תדע לך שמירב מיכאלי צודקת. ח"כ אלעזר שטרן (התנועה), אמר גם הוא: אני אצביע עם הקואליציה אבל אני סבור שיש בעייתיות במה שאנחנו מאשרים כאן היום, ואראל מרגלית צודק שבעוד כמה שנים נזכר בדיון של היום.

עינינו הרואות שהושלטה משמעת קואליציונית. בתחילת הדיונים עמדת הח"כים בוועדה הייתה עניינית, יסודית, חסרת פניות וחוצה מפלגות, והפכה עתה לעמדה פוליטית- מפלגתית של קואליציה נגד אופוזיציה.

להלן עיקר המחלוקת שהתעוררה בין הח"כים לגבי התיקונים שתציע הועדה בפרק ד' להצעת החוק, שכאמור דן בהפרדה בין גופים ריאליים לבין גופים פיננסיים.

המחלוקת העיקרית: ההגדרה של "גוף ריאלי משמעותי"

גוף ריאלי הוא גוף שפעילותו העסקית אינה פעילות בתחום הפיננסי, למשל, חברות בתחום המזון, הדלק, התקשורת וכו'.

גוף ריאלי משמעותי מוגדר כגוף שמחזור המכירות שלו עולה על 6 מיליארד ₪ בשנה.

הצעת החוק קובעת שבעל שליטה בגוף פיננסי משמעותי לא יוכל להיות בעל שליטה בגוף ריאלי משמעותי.

בדיוני הוועדה עד כה טענו ח"כ אראל מרגלית (עבודה) וח"כים נוספים, לרבות ח"כים מהקואליציה, ש"רף" כזה, של 6 מיליארד ₪, מכניס לתחולת החוק רק 13 חברות ובקשו להורידו, כך שיכנסו עוד חברות להפרדה המוצעת בין שליטה בגוף פיננסי לשליטה בגוף ריאלי.

עודד שריג, הממונה על שוק ההון באוצר התנגד בטענה שזהו צעד דרסטי מידי, שחברות רבות יצטרכו להימכר ולא בטוח שימצאו קונים, וזה יגרום לטלטלה לא רצויה בשוק ההון.

בבוקר יום ההצבעות על פרק ד' הדן בכך, התנהלו מחוץ לחדר דיונים בין הח"כים במטרה להגיע להסכמה להוריד את הרף ל-5 מיליארד ש"ח, אף שהיו ח"כים שרצו להוריד את הרף ל-4.5 או ל- 3 מיליארד ש"ח. לא הושגה הסכמה ובהצבעה נפלה ההסתייגות של "קבוצת ח"כ אראל מרגלית" והותרה על כנה ההגדרה שהציעה הממשלה.

על פי רמזים שנשמעו מצד ח"כים בדיון, וגם בתקשורת, אי הורדת הרף ל- 5 מיליארד ₪ פועלת, לדוגמה, לטובתה של שרי אריסון וקבוצת אריסון, השולטת בבנק הפועלים מצד אחד, ומצד שני שולטת בגופים ריאלים גדולים, אף שמחזור המכירות שלהם הוא פחות מ- 6 מיליארד ₪, כגון חברת הבניה שיכון ובינוי, שהמחזור שלה הוא 5.5 מיליארד ₪.

בחדר הועדה נכחו לוביסטים רבים, שאת רובם לא זיהיתי, אך אפשר להניח שהיו שם נציגים של קבוצת אריסון, שפעלו גם מאחורי הקלעים בימים האחרונים שלפני יום ההצבעות.

השפעת המחלוקת העיקרית על נושא אחוזי אחזקות צולבות של תאגיד פיננסי בתאגיד ריאלי ולהפך

לצורך הבנת האמור להלן יש צורך להסביר מהו "גוף פיננסי משמעותי". גוף פיננסי משמעותי מוגדר בהצעת החוק כתאגיד כגון בנק, חברת ביטוח, גוף מוסדי, מנהל תיקים, חברת השקעות, חברת אשראי וכד', אשר שווי כלל נכסיו עולה על 40 מיליארד ₪. לא היו הצעות של ח"כים לתיקון הגדרה זו.

הצעת "קבוצת היו"ר" הייתה לאפשר לגוף פיננסי משמעותי להחזיק במניות בגוף ריאלי כלשהו (גם לא משמעותי) ובלבד שאינו שולט בו. ואולם, לגוף פיננסי משמעותי אסור יהיה להחזיק מעל % 10 בגוף ריאלי משמעותי, וכן, מי ששולט בגוף פיננסי משמעותי לא יוכל להחזיק מעל % 5 בגוף ריאלי משמעותי.

בנוסף מוצע לאפשר לגוף פיננסי שאינו משמעותי להחזיק % 20 בגוף ריאלי, אך לא לשלוט בו.

מנגד מוצע כי מי שמחזיק בלמעלה מ- % 5 בגוף ריאלי משמעותי, לא יוכל לשלוט בגוף פיננסי משמעותי.

לכאורה, הצעה טובה המחמירה עם הצעת החוק הממשלתית, אך "קבוצת ח"כ אראל מרגלית" לא שבעה נחת מההצעה שכן ההחזקות הצולבות המוצעות אינן מצמצמות מספיק את הריכוזיות לאור ההגדרה הנ"ל של גוף ריאלי משמעותי. קבוצת אראל מרגלית הציעה לאסור אחזקות צולבות באופן שונה, המבוסס על המתווה שהציע בועדה פרופ' אבי בן בסט, אך הצעותיה נדחו בהצבעה.

דירקטורים צולבים:

אחד הנושאים שבעת הדיונים הקודמים הייתה עליהם הסכמה רחבה בין הח"כים הוא הצורך במניעת ניגוד עניינים אצל "דירקטורים צולבים" המכהנים מטעמו של אותו בעל שליטה גם בתאגיד ריאלי וגם בתאגיד פיננסי. היו ח"כים וביניהם ח"כ מירב מיכאלי (עבודה) וח"כ אלעזר שטרן (התנועה) שביקשו לבצע הפרדה מוחלטת בין דירקטורים המכהנים בתאגיד ריאלי לבין דירקטורים המכהנים בגוף פיננסי.

והנה, בשעת ההצבעה הודיע ח"כ אלעזר שטרן (התנועה) שהוא מתלבט בנושא זה ופנה בשאלה אל עודד שריג, הממונה על שוק ההון באוצר.

הממונה על שוק ההון באוצר ענה כי אם תתקבל ההצעה לבצע הפרדה כזו תיווצר בעיה של איוש דירקטורים איכותיים בגופים פיננסיים. ישנם למעלה מ-200 גופים פיננסיים, ואם נניח שבכל גוף כזה יש 10 דירקטורים, אזי מדובר בכ-2000 דירקטורים בכל הענף וקשה יהיה לגייס כמות כזו של דירקטורים איכותיים שאין להם ניגוד עניינים. בגוף פיננסי משמעותי קיים פוטנציאל של ניגוד עניינים, אך בגוף פיננסי קטן אין חשש ממשי לניגוד עניינים אצל הדירקטורים הצולבים.

לאור דבריו הציעה ח"כ מיכאלי (עבודה), כפשרה, שדירקטור בגוף פיננסי משמעותי לא יוכל לכהן בכלל בגוף ריאלי. אך הממונה על שוק ההון התנגד גם לכך.

ח"כ אלעזר שטרן (התנועה) הודיע שהוא השתכנע מדברי הממונה על שוק ההון והצביע נגד ההסתייגויות של קבוצת ח"כ אראל מרגלית בנושא זה.

ההסתייגות שהגישו ח"כ ליצמן (יהדות התורה) וח"כ אלעזר שטרן (התנועה)- הלוביסטים של בעלי ההון בפעולה

לקראת תום ההצבעות, דנה הוועדה בהסתייגות להצעת החוק הממשלתית שהגישו ח"כ ליצמן (יהדות התורה) וח"כ אלעזר שטרן (התנועה). ח"כ ליצמן ושטרן הציעו לאפשר לתאגיד ריאלי משמעותי הקיים היום לשלוט בגוף פיננסי משמעותי שהוא בנק. כלומר, להוציא מתחולת החוק שליטה צולבת לגבי גופים ריאליים הקיימים היום והשולטים בבנק, ולמעשה לא להחיל את חוק הריכוזיות על סיטואציה ספציפית זו.

השעה הייתה מאוחרת, הח"כים עייפים, רבים מהם מופיעים פעם ראשונה בוועדה, אינם מכירים את הנושאים הסבוכים עליהם נערכות הצבעות ובוודאי לא את המשמעות של ההסתייגות הזו או מה עומד מאחוריה.

אלא שהיו"ר וח"כים מקבוצת אראל מרגלית, הבקיאים בחומר, הביעו תמיהה ובקשו הסברים.

ח"כ ליצמן (יהדות התורה) אמר שהחוק הרי לא יאפשר החזקות צולבות חדשות וכך כבר תצומצם הריכוזיות, אבל למה צריך לפגוע בהצלבות הקיימות? הן תמשכנה להתקיים, חדשות לא יהיו ובכך אפשר להסתפק.

ח"כ אלעזר שטרן (התנועה) הסביר כי התיקון שהוא מציע יחול על חברות כמו בז"ן או בזק שלמדינה יש מניית זהב בהן או שיש בהן אינטרס בטחוני חיוני. במקרה כזה, אם הגוף הפיננסי (בנק) יצטרך למכור את אחזקותיו בגוף הריאלי (בז"ן או בזק), יש בעיה כי לא נדע למי תימכר חברה עם מניית זהב של המדינה או עם אלמנט בטחוני.

היו"ר אמר שאינו יורד לסוף דעתם ואינו מבין את הצורך בתיקון זה.

בנקודה זו אמר ח"כ רובי ריבלין ליו"ר: דע לך שכל אחד שמציע כאן משהו עומד מאחוריו מישהו עם אינטרס.

נערכה הצבעה וההסתייגות נדחתה.

הלוביסטית אורלי בן שמאי בפעולה

כאן המקום לציין את נוכחותה המאסיבית של הלוביסטית אורלי בן שמאי בדיונים על הצעת חוק  הריכוזיות. בכל הדיונים בהם נכחתי, נכחה גם היא. הסתובבה באופן חופשי בחדר הועדה, שוחחה עם בידידות עם מנהל הועדה ודובר הועדה, מכירה את כולם וכולם מכירים אותה.

שמתי לב שהיא מכירה ומיודדת עם ח"כ אלעזר שטרן (התנועה).

בתום אחד הדיונים, כאשר נותרו באולם רק יו"ר הועדה ונציג בנק ישראל, ואני עמדתי לצאת, אמרה ללוביסטים אחרים שהיו איתה: חכו רגע, אני רוצה לשמוע מה הם אומרים, נותרה באולם עם היו"ר ונציג בנק ישראל, עמדה מרחק מה מהם והאזינה.

בשני הדיונים שלפני יום ההצבעות שנערך ביום ג' השבוע, הגיע והתיישב לצידה עו"ד מתן מרידור, בנו של השר לשעבר דן  מרידור העובד במשרד עו"ד צבי אגמון, שהוא משרד עורכי דין גדול המייצג משקיעים זרים, חברות בתחום האנרגיה, תאגידים פיננסיים ובעלי הון.

ביום ההצבעות הופיע ביחד עם אורלי בן שמאי עו"ד צבי אגמון בכבודו ובעצמו, ומאוחר יותר הצטרף אליהם עו"ד מתן מרידור ומתמחה מהמשרד. נציגות מכובדת שעוררה את סקרנותי.

עו"ד צבי אגמון, שישב בסמוך אלי, רשם בדף הנוכחות של מזכירות הועדה כי הוא עו"ד שמייצג את ליברמן וחברות שונות.

עו"ד צבי אגמון ניגש בעת הדיון אל המקום בו ישבו נציגי הממשלה ושוחח עם הממונה על הגבלים עסקיים ואנשי בנק ישראל וניכר היה שהם מיטיבים להכירו.

לאחר זמן מה, יצא מחדר הועדה וראיתיו משוחח בחוץ עם ח"כ רוברט אילטוב (הליכוד ביתנו).

בעת הדיון בהסתייגות של ח"כ ליצמן וח"כ אלעזר שטרן התקדם עו"ד מתן מרידור, התיישב ליד השולחן בו יושבים הח"כים והחל לומר כמה דברים בתשובה לשאלה ששאל היו"ר את ח"כ ליצמן. היו"ר שאל: מי זה? אני לא יודע מיהו, ולא קבל תשובה. עו"ד מתן מרידור נסוג לאחור ולא המשיך בדבריו.

בנקודה זו הבנתי שיש קשר בין הלקוחות של אורלי בן שמאי ושל עו"ד צבי אגמון לבין תוכן ההסתייגות של ח"כ ליצמן וח"כ אלעזר שטרן.

לאחר שההסתייגות נדחתה לא שקטה אורלי בן שמאי על שמריה. היא נגשה אל ח"כ אילטוב הנ"ל ואמרה לו: בוא החוצה. ח"כ אילטוב היה ממושמע ויצא איתה. כאשר חזר, ניגש אל ח"כ אלעזר שטרן ואמר לו, תגיד, למה שלא תגיש ביחד עם ליצמן רוויזיה על ההסתייגות שלכם שנדחתה? תגיש רוויזיה ונעזור לך. יש לך זכות להגיש רוויזיה.

ריווזיה היא בקשה של ח"כ לדון מחדש על הסתייגות שנדחתה.

בתום הישיבה, קרא ח"כ אילטוב לח"כ אלעזר שטרן ולח"כ ליצמן, ואמר להם: למה שלא תגישו רוויזיה? ענה לו ח"כ ליצמן: יש התנגדות לזה, אין לזה סיכוי, גם הועדה נגד וגם היו"ר נגד. ח"כ אילטוב לחץ באומרו: תגישו, דברים יכולים להשתנות.

ליד דלת היציאה שמעתי את ח"כ ליצמן אומר לח"כ אלעזר שטרן, אני לא מבין בדברים האלה. אם הוא רוצה (הכוונה לח"כ אילטוב) שהוא יגיש רוויזיה.

בשלב זה לא התאפקתי, ניגשתי לח"כ אלעזר שטרן, הצגתי את עצמי כנציגת המשמר החברתי ואמרתי: מי שהציע לך להגיש רוויזיה עשה זאת מתוך אינטרס לעזור ללקוח של משרד עו"ד צבי אגמון ששמו ליברמן. העו"ד נכח עכשיו בדיון ביחד עם הלוביסטית אורלי בן שמאי.

ח"כ אלעזר שטרן ענה: מה?  ליברמן ופז, לא ידעתי. ואת אורלי בן שמאי אני מכיר מאז שהייתה ילדה קטנה. אם כך, אני לא אגיש רוויזיה.

מה אתם אומרים על ההתנהלות הזו?

פגמים בהליך ההצבעות:

על פי אתר הכנסת, בוועדת הכספים 15 חברים +היו"ר.

הצבעות הח"כים מיש עתיד:

למפלגת יש עתיד ישנם 3 מקומות בוועדה: החברים הקבועים הם ח"כ עופר שלח (שנעדר מההצבעות עקב נסיעה לחו"ל), ח"כ קרין אלהרר (שנמצאת בחופשת לידה) וח"כ בעז טופורובסקי.

לכל סיעה יש אפשרות למנות ממלא מקום אחד בלבד.

והנה, ביום ההצבעות הייתה נוכחות גדולה של ח"כים מיש עתיד, שיצאו ונכנסו מחדר הועדה.

נכחו והצביעו: בעז טופורובסקי, עדי קול, שמעון סולומון, דב ליפמן, רונן הופמן, רינה פרנקל.

שמתי לב שכאשר עדי קול יצאה, החליף אותה רונן הופמן, וגם, דב ליפמן הגיע, הצביע, יצא, חזר ושוב הצביע ושוב יצא, וחוזר חלילה.

בנוסף שמתי לב שבשלב מסוים נכחו בחדר הועדה והצביעו ביחד 5 הח"כים הבאים מיש עתיד: בעז טופורובסקי, עדי קול, שמעון סלומון, דב ליפמן, רינה פרנקל.

מתוכם, רק בעז טופרובסקי הוא חבר קבוע. מתוך השאר, רק לאחד מותר להיות ממלא מקום ולהצביע.

אז איך יתכן שהצביעו בו זמנית  5 ח"כים מיש עתיד כאשר יש לסיעה רק 3 מקומות בוועדה?    

ואיך זה יתכן, כאשר רק לבעז טופורובסקי ולח"כ ממלא מקום אחד היה מותר להצביע? כלומר רק לשני ח"כים מיש עתיד מותר היה להצביע?

לכאורה אם כן, ההצבעה הקבוצתית של יש עתיד הגדילה שלא כדין את כוחה של הקואליציה.

התנהלות זו מצביעה על הצורך שתנוהל הצבעה מסודרת ויפורטו בפרוטוקול שמות הח"כים מצביעים.

יש צורך בהצבעה בה יירשם מי וכמה הצביע בעד, מי וכמה הצביע נגד, תוך פירוט שמות  הח"כים שהשתתפו בהצבעה ואיך הצביעו.

נוכחות: בנוסף ל- 6 חכי"ם הנ"ל מיש עתיד, נכחו 11 החכי"ם הבאים: היו"ר סלומיאנסקי (הבית היהודי), זבולון כלפה (הבית היהוד), אראל מרגלית (עבודה), מירב מיכאלי (עבודה), זהבה גלאון (מרצ), ח"כ רובי ריבלין (הליכוד ביתנו), ח"כ רוברט אילטוב (הליכוד ביתנו), ח"כ חאמד עמאר (הליכוד ביתנו), ח"כ אלעזר שטרן (התנועה), ח"כ איציק כהן (ש"ס), ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה).

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

נגישות
הפרדת נכסים ריאליים מפיננסים: כיצד פועל הלחץ של בעלי הון על המחוקקים בוועדת הכספים | המשמר החברתי

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs