מנפלאות ההעברות התקציביות: מימון המאגר הביומטרי, העברת כספים מהדיור הציבורי ל"רזרבה כללית"

מנפלאות ההעברות התקציביות: מימון המאגר הביומטרי, העברת כספים מהדיור הציבורי ל"רזרבה כללית"

רקע

בשבוע שעבר ערכנו, חברי המשמר החברתי, סקירה ראשונה על העברות התקציב, בעקבות פרסום המסמכים של ח"כ סתיו שפיר. מדובר בהעברות של סכומי כסף גדולים, לעתים עשרות ומאות מיליוני שקלים, למטרות שונות ומסיבות שונות. מכיוון שהתקציב הוא דו-שנתי, ובמהלך השנתיים האלה המציאות משתנה, אפשר לשנות את ייעודו של חלק מהכסף שנועד למטרה מסוימת. שינוי כזה דורש אישור של ועדת הכספים. אישור כזה נדרש כי ייעודו של הכסף, מה שנהוג לקרוא "הצביעה" שלו, נקבע בחוק התקציב; מרגע שנחקק חוק התקציב, העברה של כסף צריכה את אישורה של ועדת הכספים.

>> לקריאה נוספת: מהומה רבתי בועדת הכספים בעקבות דרישת ח"כ סתיו שפיר לבדוק את חוקיות ההעברות תקציביות

עד לפני כחודש ראו חברי ועדת הכספים את מסמכי ההעברות שבתקציב רק שעות בודדות, אם בכלל, לפני הדיון בהעברות. היום ניתן לראות את המסמכים של העברת הכספים כשבוע לפני ההצבעה, אבל חוסר הבהירות רק גדל. משרד האוצר לא שולח את החומר בדואר אלקטרוני, והמסמכים מגיעים לוועדה כצרור דפים. בדפים האלה יש מספרים וטבלאות למכביר. דוגמה אחת היא העברתם של 536,320,000 שקלים מסעיף הנקרא "רזרבה כללית" לסעיף הלא ברור הנקרא "הרשאה להתחייבות עבור הבטחת ההכנסות העתידיות ליזם משכר דירה שישלמו משרדי הממשלה". העברות כגון אלו מציגות שתי שאלות קשות:

1. מהי בדיוק מהות ההעברה? מה פירוש "הרשאה להתחייבות"? מה זה אומר בדיוק?
2.  מדוע לא נכלל הסעיף הזה בזמן חקיקת חוק התקציב? איך יכול להיות שחודשים ספורים לאחר שנחקק החוק, שקובע את ייעוד הכסף, יש צורך לשנות אותו? האם המציאות השתנתה בינתיים באופן כה מרחיק לכת, המחייב תזוזה של יותר מחצי מיליארד שקלים?

 

ההצבעה השבועית

ביום שלישי יצטרכו חברי ועדת הפנים והגנת הסביבה לאשר שינויים בתקציבו של משרד הפנים. מעונות חסות הנוער יתוקצבו ב-14 מיליון שקלים, משפחות אומנה יתוקצבו ב-15 מיליון, ארגוני נכים בשני מיליון והסעיף "הגברת הפיקוח על תזונה במעונות רווחה" יתוקצב במיליון שקלים בדיוק.

ברור שממידע מועט זה קשה מאוד לדעת במה באמת מדובר. ברור שיש לקבל מידע מי ומה הם מוסדות חסות הנוער, באילו מוסדות רווחה התעוררו בעיות תזונה חמורות עד כדי כך שצריך עכשיו להגביר את הפיקוח עליהם, והאם מאז עבר חוק התקציב נקלעו משפחות אומנה למשבר חמור ויש לתקצב אותן עכשיו.

בסך הכול מדובר בהעברת כספים בסכום של שלושים ושניים מיליון שקל. כל מה שרוצים האזרחים ונבחרי הציבור לדעת הוא להיכן בדיוק עובר הכסף, ומדוע הוא חייב פתאום לעבור עכשיו? איפה היו הסעיפים האלה כשעבר כל התקציב כולו?

חשוב לציין שבישיבת הוועדה ביום שלישי יכולות לעלות עוד העברות, בין שמדובר בחומר שהמשמר החברתי לא הספיק לעבור עליו ובין שמדובר בהעברות שמשרד האוצר יציג לראשונה בזמן הישיבה.

הילולת רשב"י מספר 3886

החלטת ממשלה משנת 2009 קבעה שיש להסדיר את מתחם הילולת רשב"י בהר מירון. מסתבר שציבור החוגגים שמגיע למקום נזקק לשירותי חנייה, תאורה, כבישים ושאר ענייני תחבורה. משרד התחבורה אמור היה להקים חברה כלכלית שתעסוק בתשתית ותתוקצב בסכום של כעשרים ושבעה מיליון שקלים בין השנים 2012 ו-2014. כעת נדרשת העברה למשרד התחבורה בסכום של כשמונה מיליון שקלים בשנה, ומלבדה גם העברה של כשני מיליון ושלוש מאות אלף שקלים למשרד הפנים.

לבד מהשאלה העקרונית מדוע יש לתקצב דווקא את האתר הזה ולא אחר, יש בהעברה הזו שתי בעיות עיקריות. הראשונה היא השאלה מדוע לא הוסדר הנושא בחוק התקציב. השנייה, והחמורה בהרבה, היא ההתעלמות מהחלטת הממשלה. הממשלה החליטה להעביר סכום אחד למשרד התחבורה, ואילו משרד האוצר מעביר סכום שונה לחלוטין למשרד הפנים, לאותה מטרה ממש. ומה בעניין החברה הכלכלית שהייתה אמורה לקום? אולי היא קמה, ומחכה לכספים, ואולי קמה תחת כנפיו של משרד אחר? אולי לא קמה כלל?

המאגר הביומטרי

המאגר הביומטרי אמור להכיל נתונים, כגון טביעת רשתית העין וטביעת כף יד של אזרחי מדינת ישראל. הקמת המאגר מלווה במחלוקת ציבורית עזה. המצדדים טוענים שמדובר במאגר חשוב שיעזור לפענח מקרי פשיעה וייצור הגנה נגד זיופים של תעודות זהות. המתנגדים גורסים שהמאגר מכיל מידע רגיש על אזרחים ויוצר שתי בעיות. הראשונה: המאגר עלול לדלוף, ויש אומרים שכבר דלף בשלב ההרצה. השנייה: אין שום סיבה שהמדינה תבנה מאגר מידע כה גדול על אזרחיה. כפשרה, הוחלט להקים פיילוט למאגר. הפיילוט אמור לבדוק את היענות האזרחים לרעיון ואת האיכות הטכנולוגית שלו. הפיילוט אמור להיות מוגבל בזמן ולקבל משאבים תקציביים וכוח אדם.

מסיבה לא ברורה תוקצב הפרויקט ב-1,471,000 שקלים, תחת הסעיף הלא ברור "תקצוב בעשרה חודשי עבודה". במקביל פרסמה רשות ההגירה והאוכלוסין קול קורא לאיוש משרה בכירה במאגר הביומטרי, בעקבות יציאתה של עובדת לחופשת לידה. המשרה נראית מאתגרת ומורכבת במיוחד. בתיאור התפקיד מוזכרים, בין השאר, מטלות כמו תהליך ניפוק הדרכונים, התרעה על כשלים במערכת והכנת אמצעי ביטחון לדרכונים. הדרישות לתפקיד המורכב, לעובדי מדינה, היא שתים עשרה שנות לימוד בלבד. האם הדרישות לתפקיד מפתח שכזה לא אמורות לכלול תואר רלוונטי במדעי המחשב, כדי לעמוד במשימה המורכבת?

 שאלה נוספת היא, מדוע תוקצב הניסוי בסכום נוסף כבר בשלב זה? לכך יש שתי תשובות אפשריות: או שהניסוי תוקצב באופן לקוי בתחילת דרכו, ולכן יש לתקצבו בשנית – או שיש מי שהחליט שהניסוי יצליח, הפיילוט הוא עלה תאנה, ובפועל כבר מתקצבים את הפרויקט המלא, ללא התחשבות בתוצאות הניסוי.

קיצוץ בחינוך ובדיור הציבורי

משרד האוצר החליט להעביר סכומי כסף אדירים מהדיור הציבורי וההשכלה הגבוהה לטובת "רזרבה כללית". מתקציב ההשכלה הגבוהה קוצצו 71,166,000 שקלים לטובת אותה רזרבה מפורסמת. מתקציבו של משרד הפנים לסעיף הדיור הציבורי קוצצו 210,500,000 שקלים. מלבד אלה עבר גם הסכום האסטרונומי של 850,000,000 שקלים מסעיף "שיכון" בתקציב 2012 לסעיף "שימוש בעודפי תקציב" לשנת 2013.

הדיור הציבורי הוא אותו דיור שנועד לתת קורת גג לאנשים שסובלים מעוני, המלווה לא אחת גם במגבלות פיזיות. חוק הדיור הציבורי זוכה לקונצנזוס כמעט מלא. מוסכם על הכול שדיירי הדיור הציבורי צריכים את עזרתה של המדינה. אך בפועל יישומו של חוק הדיור הציבורי זוכה לביקורת קשה, שעיקרה תורי המתנה ארוכים ביותר לדירה המיוחלת. בעוד שאנשים משוועים לדירות בוחר משרד האוצר שלא לתקצב את בנייתן של דירות חדשות, למרות שהכסף לכך קיים.

הקיצוץ בתקציב השיכון הציבורי מגיע על רקע רצונו של שר האוצר לפתוח חברת דיור חדשה. שירותי המדינה נתונים לכרוניקה עצובה של הפרטה. תחילה מקצצים בתקציב השירות הרלוונטי; העובדים במקום השירות המקוצץ אינם יכולים, כמובן, לעמוד במשימותיהם, כי הרי נלקח מהם התקציב הדרוש. לכן טוענים שנותני השירות נכשלו במשימתם, ובשלב הבא מפריטים את השירות ומעבירים אותו לסקטור האזרחי, שהרי שירותי המדינה כשלו ואינם מסוגלים לעמוד במילוי תפקידיהם. האם קיצוץ תקציבי הדיור הציבורי הם ביטוי לאותה כרוניקה ממש, ונועדה להכשיל במתכוון את הדיור הציבורי כדי לחזק את המנגנון החלופי שהשר חפץ ביקרו?

הקיצוץ הנוסף בהשכלה הגבוהה הוא כה מקומם, שאין מה להוסיף ולהסביר בעניין.

המוסר שבמספרים הקטנים

מקובל לטעון שהרמה המוסרית של מדינה נמדדת בחלוקת המשאבים שלה. בחלוקת המשאבים מחליטה המדינה מהם הדברים החשובים לה ביותר. הבחירה בין הקצאת משאבים למעון לנשים מוכות לבין הקצאתם ליישוב חדש בנגב היא הכרעה ערכית מיסודה.

בחודש שעבר שינה משרד הרווחה הקצאות של מיליוני שקלים בין תקציבי סיוע שונים. הרישומים שערך מורכבים ולא ברורים דיים, אבל דבר אחד ברור לעין: הסכום שמוקדש לתמיכה בניצולי שואה לא השתנה, והוא עומד על 6,400,000 שקלים בלבד. לא ברור אם זהו הסכום המלא שמוקדש לתמיכה בניצולי שואה או שמא יש לכך תקציב נוסף במקום כזה או אחר. ברור שבהחלטות המוסריות של העברת תקציבים במשרד הרווחה, לא הועלה הסכום ולוּ בשקל אחד.

לנו, כאזרחים, קשה מאוד לקבל את המידע המלא. המעניין הוא שגם חברי הכנסת מתקשים בכך, ובייחוד אלו היושבים בוועדת הכספים. על כל חברי הוועדה לקרוא את המאמרים שמנתחים את ההעברות התקציביות, ולעקוב אחר עבודתה של ח"כ סתיו שפיר בנושא. כאזרח, ברצוני לבקש מהם לעשות סדר בחוסר הסדר המתואר כאן. מעל הכול, צריך לדאוג לרווחתם של ניצולי השואה. אם זהו אכן הסכום המלא שהמדינה מקדישה לרווחת ניצולי השואה, זהו אות קלון מוסרי וחברתי שאין גדול ממנו.

הערת שוליים: כמו תמיד אנו מזמינים את כולם לבדוק את הנתונים שלנו והנה הקישור לכלל החומרים שבידנו בנושא זה.

2 comments

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

נגישות
מנפלאות ההעברות התקציביות: מימון המאגר הביומטרי, העברת כספים מהדיור הציבורי ל"רזרבה כללית" | המשמר החברתי

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs