שינוי שיטת הממשל: רעיון בכיוון שונה

שינוי שיטת הממשל: רעיון בכיוון שונה

במסגרת השיח אודות שינוי שיטת הממשל אנו שומעים רבות על בעיית המשילות של מדינת ישראל, ועל הצורך לחזק את אותה משילות, מה שמעורר לחשיבה מחודשת על יחסי הכוחות בין הכנסת לממשלה. בשיעורי האזרחות לימדו אותנו שהכנסת היא הרשות המחוקקת של המדינה ואילו תפקיד הממשלה הוא לבצע את החוק, אבל אין זה סוד שמצב הדברים רחוק מלהתאים לתיאור הזה. הלכה למעשה, הממשלה היא זו שמכתיבה לכנסת מה וכיצד לחוקק, לפי המדיניות אותה היא מעוניינת לבצע.

כידוע, המצב הזה הינו פועל יוצא של ההתקשרות הקואליציונית. בשיטה הנוכחית ההתקשרות הקואליציונית היא אמנם צעד הכרחי ומתבקש, אבל לא ניתן להתעלם משני העיוותים העקרוניים שהצעד הזה כרוך ביצירתם:

ראשית, בכך שסיעות הקואליציה נוטלות לעצמן את הכוח הפוליטי כולו ודוחקות את סיעות האופוזיציה לעמדת השפעה מזערית ביחס לגודלן – נפגע עקרון הייצוגיות השווה, אותו נועדו שיטות הבחירה היחסיות להגשים, שכן, בשורה התחתונה, קולם של מצביעי סיעות הקואליציה מתורגם לכוח פוליטי רב משל מצביעי הסיעות שבאופוזיציה.

שנית, גם חברי סיעות הקואליציה שאינם מכהנים בממשלה מתפקדים למעשה בכנסת כחיילים הנשמעים להוראות מפקדיהם – ראשי הסיעות, כך שהמחוקקים האמיתיים הם ראשי סיעות הקואליציה ושרי הממשלה ולא 120 חברי הכנסת, ובכך נפגע עקרון הפרדת הרשויות.

מלבד העיוות העקרוני, המצב הזה מהווה שורש לרבים מן התחלואים המוכרים של המערכת הפוליטית, שהרי, כידוע, ריכוז כוח רב בידיים מעטות הינו כר פורה לשחיתויות, לפוליטיקה נמוכה המונעת משיקולים כמו התחשבנות אישית, קרדיט והצמדות לכסא השררה, ולהעדר שקיפות.

הבעיות ידועות ומדוברות, אך אנו נוטים לקבל את קיומן בהשלמה, מתוך מחשבה שהן חלק הכרחי מן המשחק הפוליטי. זה היה נכון אולי בעבר, אבל הודות לטכנולוגיות המחשוב והתקשורת ישנה כיום דרך שונה לשחק את המשחק הפוליטי.

"סיעות הקואליציה נוטלות לעצמן את הכוח הפוליטי כולו ודוחקות את סיעות האופוזיציה לעמדת השפעה מזערית ביחס לגודלן"

"סיעות הקואליציה נוטלות לעצמן את הכוח הפוליטי כולו ודוחקות את סיעות האופוזיציה לעמדת השפעה מזערית ביחס לגודלן"

עד כמה שזה נשמע מופרך, מתברר שבאמצעות שינוי בסיסי במנגנון ההצבעה בכנסת ניתן לגרום לכך שמלאכת החקיקה תתבצע מבלי שלאף אחד יהיה עניין בהתקשרות קואליציונית.

הרעיון הוא שבמקום הצבעה בכן ולא, תמיכה או התנגדות, ההצבעה תתבצע באמצעות נקודות, כך שתתן ביטוי גם לעוצמת התמיכה או ההתנגדות.

לרשות כל חבר כנסת תעמוד מכסה כוללת של "נקודות הצבעה" עבור כל ספר החוקים והצעות החוק יחד, וממנה יוכל לבחור כמה להקדיש עבור כל חוק או התנגדות לחוק, כך שמספר הנקודות שמוקדשות להצבעה מלמד על מידת חשיבותה עבור המצביע. הצעה שתקבל יותר נקודות "בעד" מנקודות "נגד" תעבור.

(הח"כים לא יצטרכו 'לשמור' נקודות להצבעות עתידיות, משום שחלוקת הנקודות תהיה דינמית, כלומר: גם לאחר שח"כ הקדיש את סך כל הנקודות שלרשותו הוא יוכל לשנות בכל רגע את מספר הנקודות שהוקדשו להצבעה ספציפית, וכן להצביע על חוקים חדשים, ותוכנה ייעודית תשנה אוטומטית, באופן רוחבי-יחסי, את מספר הנקודות המוקדשות לשאר ההצבעות. כדי למנוע 'התנדנדות' של חוקים אפשר לקבוע שהשינוי בחוק בעקבות שינוי בהקדשת הנקודות יהיה רק לאחר תקופת זמן שבה החוק לא התנדנד בין יותר תמיכה ליותר התנגדות.)

באופן כזה ההכרעה היא לא לפי רצון הרוב אלא לפי רוב הרצון.

התיקון הבסיסי הזה מייתר את העניין בהתקשרות הקואליציונית, שכן במקום להקדיש סך מסוים של נקודות הצבעה לתמיכה בחוק שחשוב למישהו אחר, כדי שבתמורה הוא יקדיש סך כזה של נקודות לתמיכה בחוק שחשוב לך, אתה יכול להוסיף את הנקודות הללו ישירות לחוק 'שלך'.

בהעדר אלמנט הקואליציה אין צורך גם במפלגות בכלל, וניתן לאפשר בחירה אישית של ח"כים באופן ישיר.

בהיפטרות משני מוסדות אלו, קואליציה ומפלגות, ניפטר גם מעיוותים ותחלואים רבים במערכת הפוליטית הנובעים מהם.

נגישות
שינוי שיטת הממשל: רעיון בכיוון שונה | המשמר החברתי

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs