מפה לשם

מפה לשם

על אף שבוע עבודה קצר בכנסת, עקב נסיעת משלחת הבית לפולין, אירעו השבוע מספר עניינים חשובים בכנסת עצמה ומחוצה לה. בלי אף מילה על העימות המבוים בין ראש הממשלה לשר הכלכלה.

אחוז החסימה

ביום רביעי זכתה האופוזיציה בניצחון משמעותי בקרב על חוק המשילות: האופוזיציה הצליחה לגרור את ועדת החוקה להפריד בין הדיון על אחוז החסימה לבין יתר סעיפי החוק. זה לא דבר של מה בכך, בטח שלא בוועדה המנוהלת היטב על ידי היו"ר, ח"כ דודו רותם (ישראל ביתנו).

העלאת אחוז החסימה דורשת אישור של רוב מיוחס של מליאת הכנסת, כלומר יותר מ- 61 ח"כים. בקואליציה הבינו שיהיה להם קשה להעביר את החוק, והציעו לפצל אותו מחוק המשילות. בקואליציה התחרטו על המהלך, ולבקשת חברי הכנסת יריב לוין (הליכוד ביתנו) ורונן הופמן (יש עתיד) הצביעה הוועדה על העלאת הנושא לדיון מחודש. לאחר שחברי הקואליציה יצאו מחדר הוועדה במהלך הדיון, הציעו חברי הכנסת דב חנין (חד"ש) ומרב מיכאלי (העבודה) להצביע שוב על פיצול אחוז החסימה מהחוק. ח"כ רותם אפשר את ההצבעה, וחברי האופוזיציה זכו ברוב גדול.

ההצלחה של האופוזיציה בדיון הזה בנושא שבו סיעותיה חולקות עמדה ברורה ומשותפת היא רק חלק מהסיפור, וממילא עליה להתברר גם בהצבעה במליאה. חלק נוסף ומרכזי בסיפור היא עמידתה העיקשת של האופוזיציה ונכונותה להשתמש בכליה בלי להיכנע למה שנראה מראש כקרב אבוד. לפני הבחירות האחרונות המשמר החברתי וכלכליסט ערכו בדיקה שבה נמצא כי האופוזיציה כשלה לפחות 62 פעמים לתמוך ביזומות החקיקה שחבריה ניסו להעביר. תשומת הלב הגוברת לתפקודה של האופוזיציה בכנסת היא סימן חיובי בדרך לעורר גם את חברי הכנסת שלפעמים מרימים ידיים מראש.

גז

ועדת הכלכלה בראשותו של ח"כ אבישי ברוורמן (העבודה) קיימה היום (ה') דיון בנושא העסקה המסתמנת בין הממונה על ההגבלים העסקיים לבין דלק קידוחים על "פתיחת שוק הגז לתחרות".

עניינה של העסקה הוא כוונת הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דייוויד גילה, לחייב את בעלי החזקה על מאגר לוויתן, המאגר הגדול ביותר מבין המאגרים שבשטח ישראל, למכור את אחזקותיהם במאגרים קטנים הרבה יותר, תנין וכריש. בכך, טוען הממונה, תקודם התחרות בשוק הגז. בתמורה יפטור הממונה את שותפות דלק ונובל אנרג'י מהכרזה עליה כעל הסדר כובל.

בדיון הזה אפשר היה למצוא דברים מדאיגים: ההנחה הבעייתית של הממונה על ההגבלים העסקיים, כאילו שני המאגרים הקטנים יפריעו לקרטל של דלק ונובל אנרג'י להתנהל כבתוך שלהם בשוק הגז, מעלה סימני שאלה עד כמה המדינה מעוניינת לשמור על אזרחיה. לא זו בלבד שמשאבי הטבע הם בבעלות המדינה ותושביה, הרי שבעלי החזקה, שקנו חזקה על משאבים אלו בכסף, גם משתמשים בהם כאילו הגז שייך להם, וגם רותמים לכך את מנגנוני הרגולציה שאנחנו מממנים בכספי מיסינו כדי שישמרו עלינו.

בכך בעצם בעלי ההון, הדוברים הרהוטים ביותר של תחרות ושל הפחתת הבירוקרטיה והפיקוח, הם הראשונים ליהנות ממוסדות המדינה וללכוד את הציבור ברשת טוויה היטב של בעלויות וקשרים. הם נהנים גם מהטבות ענק בתחום הגז, כפי שהתפרסם השבוע בדה מרקר, גם מקידום חקיקה המתאימה לאינטרסים העסקיים שלהם, כמו בחוק עידוד השקעות הון, וגם מהשינה העמוקה של מי שאמורים לשמור על האינטרס הציבורי, כמו במקרה של גבעת עמל או קריסת אי די בי.

אבל אפשר למצוא גם דברים חיוביים בעצם עריכתו של הדיון הזה. כוונת הממונה על ההגבלים העסקיים בעניין רק פורסמה, והציבור ונבחריו היו מספיק ערניים כדי להעלות את הנושא לסדר היום. יש בזה מסר למשרתי הציבור: שרתו את הציבור. אנחנו כאן ואנחנו רואים אתכם מקרוב.

פן חיובי נוסף שנראה שדיון הוועדה היום הוא קריאת הוועדה ליצירת שקיפות בהתנהלות הממונה על ההגבלים העסקיים, ולהביא את הנושא לדיונים נוספים בכנסת. על אף שלפעמים נדמה שטרנד השקיפות עדיין לא נותן פירות, וגם אם הדברים נאמרים מהפה אל החוץ, בסוף זה ייקלט וישתרש בתרבות השלטונית שלנו.

שר"פ

אחד הנושאים החשובים ביותר שעומדים להכרעה בימים אלה, לבטח בעל ההשפעה הרבה ביותר על האוכלוסייה הישראלית, הוא נושא שירותי הרפואה הפרטיים בתוך מערכת הרפואה הציבורית. הגוף האמון על קביעת המדיניות בנושא זה הוא ועדה ממשלתית לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית בראשות שרת הבריאות, יעל גרמן (יש עתיד). על פי הדיווחים (דה מרקר, כלכליסט) חברי ועדת גרמן חלוקים בדעתם על השאלה האם הכנסת שירותי רפואה פרטיים למערכת הבריאות הציבורית היא נכונה או לא. רק עכשיו, לאחר חודשים של עבודה, החלה הוועדה לבחון את המודלים לשיפור מערכת הבריאות בין אם בהכנסת שר"פ ובין אם לאו.

הבחינה של מודלים שונים להכנסת שר"פ לבתי החולים הציבוריים, והציפייה של הציבור ושל מערכת הבריאות למוצא פיה של הוועדה, תורמים להשערה לפיה הוועדה תמליץ על הכנסת מודל כלשהו של שר"פ למערכת הבריאות. כמו בעלי ההון שמשתמשים במשאבי המדינה, הן המשאבים הטבעיים והן המשאבים הניהוליים, לטובתם, כך גם כאן המדינה מעניקה את משאביה הרפואיים, שכולנו מימנו ועודנו מממנים בכספי מיסינו, לטובת מי שיש לו יותר כסף מאחרים.

בבתי החולים בירושלים נערך פיילוט של הכנסת שר"פ, והתוצאות מטרידות מאוד. בבתי חולים ציבוריים אחרים הוכנסה תיירות מרפא, וגם תוצאותיה לא שיפרו את מצבו של החולה הישראלי, וגרמו לשחיתות שנחשפה בבית החולים איכילוב בתכנית עובדה.

"הדרך לחיזוק הרפואה הציבורית היא לא לחזק את הרפואה הפרטית, אלא לחזק את הרפואה הציבורית. הבעיה היא בעיה של מימון, וצריך להזרים כסף. הזרמת כסף מרפואה פרטית לא משפרת את מצבו של המטופל במערכת הבריאות הציבורית, היא משפרת את מצבו של המטופל שיש לו כסף", כך אמר יואל ליפשיץ, לשעבר סמנכ"ל פיקוח על קופות החולים במערכת הבריאות, בראיון לקרן נויבך ברשת ב'. זה כמעט כמו לומר את המובן מאליו.

הכנסת שירותי רפואה פרטית אל מערכת הבריאות הציבורית לא תהיה רק ניצול פרטי של מערכת בריאות ציבורית שנבנתה כאן במשך שנים, על מוסדותיה, בתי החולים והציוד הרפואי שלה. היא גם תדחק, בפעם המי יודע כמה, את מי שאין להם כלפי מטה. זה הזמן לשים לב לעבודת ועדת גרמן, על אף הדיון הדל עליה בתקשורת.

משהו קטן וטוב

קואופרטיב "שלנו" פתח את החנות הראשונה שלו. בניגוד לאווירת ההתפרקות מאחריות ציבורית, שניכרת בשני הנושאים האחרונים שהוזכרו כאן ובשלל הזדמנויות נוספות, ישנן אלטרנטיבות למצב הקיים, והן צומחות מהשטח. קואופרטיב שלנו הוא אחת מיוזמות הקואופרציה שמנסות לשנות את המציאות: יוקר המחייה מקשה עלינו? נפתח חנות. הבנקים לא רואים את הלקוחות שלהם ממטר? נפתח בנק.

כמו המציאות הפרלמנטרית, כך גם המציאות הצרכנית היא אינה גזירת גורל. היוזמות לשינוי המציאות הזאת הן הזדמנות בשבילנו, בשביל הציבור, לבחור בין אפשרות אחת לאחרת.

באווירה אופטימית זו, הנה שיר אופטימי של פיט סיגר, שנפטר השבוע.

נגישות
מפה לשם | המשמר החברתי

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs