מדד חברי הממשלה | עד שהשרים טורחים להגיע לכנסת, הצבעותיהם אינן חברתיות

מדד חברי הממשלה | עד שהשרים טורחים להגיע לכנסת, הצבעותיהם אינן חברתיות

חברי הממשלה מתלוננים לא פעם שהמדד החברתי מוטה לטובת חברי האופוזיציה ולטובת ח"כים שאינם שרים או סגני שרים – שכן נטל העבודה בממשלה מקשה על ח"כים החברים בממשלה להשתתף בהצבעות בכנסת. כפי שהשבנו בעבר, העובדה שמישהו מכהן כשר אין בה כדי לגרוע מתפקידו כח"כ – יש דוגמות לכאלו שהצליחו בשני התפקידים. יתר על כן, הצעות ליישומו של "החוק הנורווגי" (שקובע כי שר לא יכהן כחבר כנסת) עולות חדשות לבקרים, אך לא מקודמות על ידי הממשלה, אפילו לא במהלך האחרון לשינוי חוק יסוד הממשלה, שכונה "חוק המשילות".

ובכל זאת, ערכנו אפוא השוואה בין חברי הממשלה בלבד, ובדקנו באיזו מידה הצבעותיהם של חברי הממשלה – כשהם טורחים להגיע לכנסת – נוטות להיות חברתיות. מכך אנו מחשבים את "מדד היעילות החברתית", המודד כמה נקודות צבר חבר ממשלה בכל הצבעה שבה הוא השתתף. כלומר, מדד היעילות החברתית מבטל את השפעת ריבוי ההצבעות וצבירת הנקודות.

במקום הראשון עומד שר המדע יעקב פרי, לאחר שהכפיל את ציונו לעומת כנס הקיץ. שר החוץ אביגדור ליברמן, שלא היה חבר ממשלה בזמן המדד הקודם, נכנס היישר למקום השני והמפתיע – אולם יש לציין כי הוא נוכח רק ב-4 הצבעות חברתיות – שיעור הנוכחות הנמוך ביותר מבין כל חברי סיעתו. השר לבטחון פנים יצחק אהרונוביץ' ושר הרווחה מאיר כהן, שאין ויכוח על נטל העבודה הממשלתי העומד בפניהם, הם דוגמא טובה לכך שניתן להגיע להצבעות רבות במליאה ואף להיות חברתי, באופן יחסי לשאר חברי הממשלה. שרים מרכזיים אחרים מוכיחים שניתן גם בדיוק ההפך. שר הפנים גדעון סער, למשל, הגיע ל-47 הצבעות על חוקים חברתיים, אולם קיבל רק ציון של 2 נקודות במדד החברתי. סגן שר הדתות אלי דהן הגיע ל-89 הצבעות בנושאים חברתיים בכנסת, אך זכה לציון שלילי (7- נקודות) ולכן הוא נמצא במחצית התחתונה של "מדד היעילות החברתית".

מעניין לראות כי שר האנרגיה והמים, סילבן שלום, שהיה במקום הראשון ב"מדד היעילות החברתית" בכנס הקודם, התדרדר למקום ה-17 בטבלה. ראש הממשלה בנימין נתניהו, אגב, ממשיך להיות חבר הממשלה עם היעילות החברתית הנמוכה ביותר.

אינפו מדד ממשלה

נגישות
מדד חברי הממשלה | עד שהשרים טורחים להגיע לכנסת, הצבעותיהם אינן חברתיות | המשמר החברתי

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs