הנשיא ה(לא)חברתי: מה עשו המועמדים לנשיאות בשנים האחרונות בכנסת?

הנשיא ה(לא)חברתי: מה עשו המועמדים לנשיאות בשנים האחרונות בכנסת?

השיח על המירוץ לנשיאות, שהופך למלוכלך ככל שמתקרב תאריך היעד, מתעלם מתפקוד המועמדים המובילים בהיותם ח"כים מצביעים ומחוקקים. בדקנו איך הם דורגו במדדים החברתיים. התוצאות בפנים

ביום שלישי ייגשו 120 חברי הכנסת אל מאחורי הפרגוד כדי לבחור בחשאיות את הנשיא\ה העשירי\ת של מדינת ישראל. הבחירות לתפקיד הפכו בחודשים האחרונים לביצה פוליטית מבעבעת ומלוכלכת, חריגה גם במקומותינו, שבעיקר מוכיחה כי האובססיה לכבוד ולאגו חזקה לפחות באותה מידה כמו האובססיה לסמכות או לאחריות ממשית (שאינן קיימות, בפועל, במוסד הנשיאות), חזקה מספיק כדי לממן ולתחזק מאות יועצים, דוברים, ראשי מטה, שתדלנים, עיתונאים ושליחים בינלאומיים. הדיון הבלתי רלוונטי, החושף שערוריות מביכות מהעבר, מעלה חקירות משטרה על פני השטח ורווי בסיסמאות מונחות על ידי אינטרסים, הוא לא הדיון שאנו רוצים לקדם לקראת הבחירות לנשיאות. במקום זאת, נזכיר לציבור מה עשו המועמדים עם הכח שהוענק להם, לפני שביקשו להגיע לתפקיד הסמלי, בתור חברי כנסת (דליה דורנר ודן שכטמן, כמובן, אינם כלולים בהגדרה זו). האם הצביעו בהתאם למטרות המאבק החברתי? האם הגיעו בכלל להצבעות?

האחרון בסיעה והראשון בסיעה

בנימין (פואד) בן אליעזר, על פי דבריו שלו, "מייצג נאמנה את הפסיפס הייחודי של אזרחי ישראל", וכנשיא, מבטיח לעסוק "בנושאי הליבה של החברה הישראלית". מה שלא כל כך ברור הוא מדוע שיעסוק באיזה שהוא נושא מתוך משכן הנשיא, אם לא עסק כמעט בכלום מתוך משכן הכנסת? בן אליעזר, שאינו מחזיק באף תפקיד רשמי כחבר כנסת, שחבר רק בוועדה אחת בכנסת (חוץ וביטחון, שכמעט ולא פעלה בחצי שנה האחרונה), הוא למעשה אחד הח"כים הפחות פעילים במליאה. במושב האחרון הגיע ל-22 הצבעות על הצעות חוק חברתיות מתוך 170 – 13% בלבד, נוכחות פחותה אפילו משר בכיר כמו נפתלי בנט. זה אינו מקרה חריג – במושב הכנסת הקודם הגיע בן אליעזר ל-12% מההצבעות בלבד, ובשנה האחרונה לכנסת ה-18 אף פחות מכך. זו גם הסיבה המרכזית שפואד מדורג באופן קבוע במקום האחרון במדד החברתי בתוך סיעת העבודה, מאז שהחלנו למדוד.

>>> המדד החברתי – חורף 2014: האופוזיציה מגיעה לפחות הצבעות חברתיות מהקואליציה

צילום: אבישי טייכר, מתוך פיקיוויקי

שיעורי נוכחות לא מזהירים (צילום: אבישי טייכר, פיקיוויקי)

בן אליעזר מייצג את הדוגמא הברורה ביותר למועמד לנשיאות שפעילותו החקיקתית כחבר כנסת אינה תואמת את המאבק החברתי. ראובן (רובי) ריבלין, מנגד, מציג תמונה מורכבת יותר. הניקוד החברתי שקיבל בכנסת הקודמת היה דומה לניקוד של בן אליעזר, אבל בעוד האחרון כמעט ולא הגיע להצבעות בכנסת, ריבלין הוא דווקא פרלמנטר מצטיין. במושב החורף והקיץ של שנת 2012 זכה ריבלין ל-6 נקודות ועמד במקום הראשון בסיעתו, אך הצביע על 80 הצעות חוק, מתוך 230 שנמדדו. כיצד הגיע לניקוד הנמוך הזה, יחסית לשאר הכנסת? בזכות הצבעות כמו: תמיכה בתיקון מספר 36 לחוק ההוצאה לפועל, שמקל על פינוי אנשים מביתם; התנגדות להצעה להרחבת דמי הלידה גם לסטודנטיות; התנגדות להצעה לאפשר ערעור על החלטות הביטוח הלאומי באשר לאחוזי נכות לבית המשפט ועוד. ריבלין, שבמכתבו לחברי הכנסת הדגיש כי הוא רוצה להפוך את משכן הנשיא ל"בית השותפות, ההידברות וההבנה" כדי להתמודד עם ה"תהום הפעורה בין קבוצות שונות בחברה", התנגד להצעה לשלב קייסים במועצות הדתיות ותמך בהצעה לכלוא את מבקשי המקלט המגיעים מאפריקה לשלוש שנים ללא משפט.

>>> ריבלין בפאנל המשמר: "מאות חוקים לא מקוימים על ידי הממשלה"

בכנסת הנוכחית קיבל ריבלין ציונים גבוהים יותר במדד החברתי, וגם שיעורי הנוכחות שלו בהצבעות חברתיות עלו, ייתכן שבהשפעת המירוץ לנשיאות. במושב חורף 2014 עמד ריבלין על 48% השתתפות בהצבעות, ובמושב שלפני כן, 59%. הוא דורג כח"כ החברתי ביותר בליכוד במושב האחרון ועמד במקום השלישי בקואליציה.

משתפר ככל שמתקרבות הבחירות

גם מאיר שטרית, מועמד סיעת התנועה לנשיאות, הלך ונהייה "חברתי" יותר ככל שהתקרבו הבחירות לנשיאות. את המושב שפתח את הכנסת הנוכחית סגר שטרית עם המקום הלפני אחרון בסיעתו במדד החברתי, בשליש התחתון של חברי הקואליציה, נמוך גם משרים שאינם נוהגים להגיע להצבעות. במושב שאחריו (שהסתיים לפני פסח) התהפכו היוצרות ושטרית זכה ל-13 נקודות במדד החברתי, מה שהציב אותו במקום השני בקואליציה ומעל שני המתמודדים המכהנים האחרים.

בשנה האחרונה לכנסת ה-18, מאז החלנו את המדידה, עבר שטרית בין האופוזיציה לקואליציה יחד עם כל קדימה, אולם לזכותו נציין כי ציונו במדד החברתי לא נפגע עם המעבר, והוא סיים את שנה זו כשהוא זוכה ל-22 נקודות, מה שהציב אותו בשליש העליון של חברי הכנסת. עם זאת, הנוכחות שלו במליאה נותרה דלה: שטרית השתתף רק בכ-30% מההצבעות על הצעות חוק חברתיות בשנתיים וחצי האחרונות.

>>> המדד החברתי הראשון של הכנסת ה-19: הח"כים החדשים מככבים

ומה לגבי דליה איציק? חברת הכנסת מקדימה "נקלטה" במדידות שלנו בשנה האחרונה לקיומה של הכנסת הקודמת. הניקוד לו זכתה במדד החברתי (16 נקודות במושב החורף שלאחר המחאה החברתית ו-14 נקודות בסיכום השנה האחרונה) הציב אותה במחצית התחתונה בסיעתה. היא הצביעה "כראוי", בהתאם לעמדה חברתית, אך למעשה היא כמעט ולא הצביעה. במושב החורף והקיץ של הכנסת ה-18, שני מושבים סוערים שהתרחשו על רקע אירועי המחאה בקיץ 2011, השתתפה איציק רק ב-43 הצבעות מתוך 230 –18% בלבד.

נשיא המדינה, על פי הטיעון המקובל, אמור להיות דמות המסמלת את הממלכתיות, האחדות והכבוד למוסדות הדמוקרטיים. אנו קוראים לכם להפיץ ולשתף את הנתונים על המועמדים לנשיאות המדינה – ולדרוש מחברי הכנסת לשלוח לבית הנשיא רק אנשים שיודעים להכיר בערכה של הדמוקרטיה, מוסדותיה והדרישה לצדק חברתי.

נגישות
הנשיא ה(לא)חברתי: מה עשו המועמדים לנשיאות בשנים האחרונות בכנסת? | המשמר החברתי

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs