"מי עומד מאחורי החוק, ח"כ אילטוב?" "כשאעבוד אצלך, אגיד לך"
(צילום: flickr/ jonathan klinger)

"מי עומד מאחורי החוק, ח"כ אילטוב?" "כשאעבוד אצלך, אגיד לך"

ועדות: ועדת הכלכלה; נוכחים: אבישי ברוורמן, איילת שקד, חנא סוייד, יעקב אשר, רוברט אילטוב, תמר זנדברג

ועדת הכלכלה החליטה היום (ד') לדחות את המשך הדיון בהצעת חוק משק הגז הטבעי עד אשר תוגש לוועדה עמדה מסודרת מטעם משרדי הממשלה לגבי הצעת החוק. בפתיחת הדיון אמר יו"ר הוועדה, ח"כ אבישי ברוורמן, כי השאלה המרכזית שעומדת היא האם כותרת הצעת החוק הולמת את תוכנה.

הצעת החוק הוגשה על ידי חברי הכנסת רוברט אילטוב (הליכוד ביתנו) ואיילת שקד (הבית היהודי) וכותרתה היא קידום התחרות במשק הגז הטבעי. עקב תגליות הגז משק זה מתעורר, והשחקניות המרכזיות במשק האנרגיה הישראלי רוצות לנגוס בו. אולם חוק משק הגז הטבעי משנת 2002 מטיל מספר הגבלות על החברות הזכאיות למכור ולשווק גז טבעי לצרכנים התעשייתיים והפרטיים בישראל, זאת מחשש לריכוזיות כלל ענפית במשק האנרגיה.

חברי הכנסת אילטוב ושקד ביקשו להוריד מגבלה זו באופן חלקי וסלקטיבי רק מהחברות המזקקות נפט בשיעור של יותר מ- 10%, ובמילים פשוטות – בז"ן ופז. בכך פורשת הצעת החוק שטיח אדום בפני שתי החברות אל משק הגז הטבעי, על אף שליטתן בתחומי אנרגיה אחרים, ובעיקר שיווק מזוט לתעשייה ברחבי הארץ. חקיקה מהסוג שהציעו אילטוב ושקד מתמיהה גם בגלל שהיא סותרת את מהלכי החקיקה האחרונים בכנסת, ובראשם חוק הריכוזיות. ואילו בהצעת החוק הנוכחי המציעים מאריכים את זרועות התמנון של שתי החברות אל משק חדש ומתעורר באופן שעלול לתת להן יתרון מוקדם על פני המתחרות האחרות.

תחרות שמביאה לריכוזיות

סערה פרצה בדיון כאשר נציגת התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אבן חן שאלה בדיון מי עומד מאחורי הצעת החוק. על כך השיב לה ח"כ אילטוב: "כשאני אעבוד אצלך אני אגיד לך. ההצעה שלנו עברה לשכה משפטית והכל היה כחוק". יו"ר הוועדה ברוורמן אמר בתגובה: "רוב השחיתות מבוצעת במסגרת החוק". שאלתה של עו"ד אבן חן באה על רקע ההתמקדות של הצעת החוק בחברות בז"ן ופז, ובמהלכי השתדלנות שביצע השבוע מנכ"ל פז אצל חברי הכנסת.

יו"ר הוועדה אבישי ברוורמן אמר כי הקשר בין הפעילות של פז ובז"ן במשק האנרגיה, ובעיקר במכירת מזוט למפעלי תעשייה, עלולה לתת להן קדימות במעבר לגז הטבעי כאשר אלו יוכלו למכור אותו. לדבריו, מפעילם רבים צורכים מזוט כרגע, ואם יורשה לחברות למכור גם גז טבעי, אז במקום לאפשר תחרות במשק, החברות המזקקות יוכלו לקשור את לקוחותיהן באופן שימנע מהן בחירה חופשית בין המתחרות בשוק. ח"כ תמר זנדברג (מרצ) הוסיפה: "יש הרבה מקרים שבהם במסווה של תחרות נוצרה ריכוזיות יתר. אני מבקשת ממשרדי הממשלה להציג האם הצעת החוק מועילה לציבור".

עד כה לא התקיים דיון מהותי בהצעת החוק לא בממשלה ולא במליאת הכנסת. הממשלה אמנם הצביעה בהחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה כי הצעת החוק תקודם בתיאום עם משרדי האוצר, האנרגיה והממונה על ההגבלים העסקיים, ואולם תיאום כזה כנראה לא בוצע. נוסף על כך גם מליאת הכנסת לא ממש דנה בחוק, שעלה להצבעה בחסות חבילת החקיקה הקואליציונית בסוף הכנס הקודם. גם היום, בשעה שהקשב הציבורי היה נמוך באופן יחסי עקב הבחירות לנשיאות, נהנתה ההצעה מדיסקרטיות מסוימת. אולם ערנות ציבורית מנעה הצבעה על החוק ללא דיון מעמיק.

הממשלה לא מתואמת

ביטוי לכך התקבל בעמדות השונות שהציגו נציגי הממשלה: נציג משרד האנרגיה, קונסטנטין בלוז, אמר שהמשרד תומך בחקיקה זו, אולם תוך הגבלת נתח השוק החברות המזקקות במשק הגז הטבעי ובשוק תחנות הדלק, בו נהנית פז משליטה רחבה. בלוז הוסיף שלא מדובר בשחקנים קטנים אלא בקונגלומרטים בשוק האנרגיה המקומי, והדבר מצריך היערכות מתאימה. בלוז הוסיף שמגבלה נוספת שנשקלת היא מניעת הצלבה בין מכירת מזוט למכירת גז טבעי.

סגן הכלכלן הראשי ברשות ההגבלים העסקיים, גיא בר צור, הציג עמדה מפויסת כלפי האפשרות שענקיות האנרגיה המקומיות ייכנסו לשוק הגז הטבעי: "יש לנו חשש מהקשירה בין מכירת המזוט לבין מכירת תזקיקי הגז הטבעי. כל בית זיקוק עלול ליהנות מיתרון באזור שלו – בז"ן בצפון ופז בדרום". בר צור הוסיף כי מצד שני השימוש במזוט יורד ולכן אפשרות הקשירה קטנה. הוא סיכם ואמר שהוא תומך בהכנסת בז"ן ופז לשוק זה.

נציג משרד האוצר בדיון, אורן משה, אמר שיש הערכות שונות על ההשפעה של ההצעה. לדבריו "היכולת למנוע את הקשירה בין העסקאות יכולה להיות לא מושלמת". על כך השיב לו ח"כ אילטוב במשפט חשוד ומטריד: "החברות יבואו אליכם ויתלוננו אצלכם. כל החברות קשורות בדרכים כאלה ואחרות למוקדים שיכולים להשפיע". נציג האוצר חזר והדגיש כי הקשר בין החברות שייהנו מהצעת החוק למצב הקיים בשוק עלולה לגרום לעיוות בחוק.

נציג דור אלון, לה יש אינטרס שהחוק לא יתקבל, שלומי פריזט, אמר שלא הגיעה העת לכניסתם למשק הגז הטבעי. הוא הוסיף את ההיבט של הריכוזיות הכלל משקית שהצעת החוק עלולה ליצור. לדבריו הצטרפה גם נציגת התנועה לאיכות השלטון, שביקשה להוסיף את התייחסות משרד המשפטים לעצם הצעת החוק, ולסתירה בינה לבין חוק הריכוזיות. יש לציין שפריזט עבר לשורות דור אלון לאחר שכיהן ככלכלן הראשי של רשות ההגבלים העסקיים.

עמדת המשמר החברתי ביחס להצעת החוק היא שהצעת החוק הנוכחית פגומה גם מבחינת הליך החקיקה, גם מבחינת התוכן שלה וגם מבחינת התוצאות שהיא מתיימרת להשיג. מבחינת חקיקה נדיר למצוא הצעות חוק שעוסקות באסדרה ספציפית וממוקדת של שוק הגז. מבחינת התוכן של ההצעה, הרי שהיא מכניסה בדלת הראשית אל משק הגז שתי חברות בלבד, שכל אחת מהן שחקנית משמעותית במשקה האנרגיה המקומי. ומבחינת התוצאות שההצעה מתיימרת להציג, כניסתן של ענקיות דוגמת בז"ן ופז, עלולות להגדיל את הריכוזיות הכלל ענפית במשק האנרגיה, ובכך לפגוע בצרכנים.

השאלות הקשות סביב הצעת החוק צפו, וכעת גם חברי הכנסת המציעים יצטרכו לתת תשובות, וגם משרדי הממשלה יצטרכו לגבש עמדה ברורה יותר לגבי הצעת החוק. הדיון הבא בנושא זה אמור להיערך בעוד כשבועיים.

הצעת חוק משק הגז הטבעי (הגברת התחרות), התשע"ד 2014 היא חלק מהחוקים הנמצאים במעקב המשמר החברתי בקיץ 2014.

לחצו על התמונה למידע נוסף.

חוקים-במעקב-צמוד-באנר

נגישות
"מי עומד מאחורי החוק, ח"כ אילטוב?" "כשאעבוד אצלך, אגיד לך" | המשמר החברתי

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs