מה קורה כשההעברות התקציביות הלא-שקופות עוסקות בתקציב הביטחון הלא-שקוף?

מה קורה כשההעברות התקציביות הלא-שקופות עוסקות בתקציב הביטחון הלא-שקוף?

ועדות: ועדת הכספים; נוכחים: אלעזר שטרן, בועז טופורובסקי, דב ליפמן, זבולון כלפה, זהבה גלאון, יעקב ליצמן, משה גפני, ניסן סלומינסקי, סתיו שפיר, עפר שלח, רוברט אילטוב, שמעון סולומון

ועדת הכספים סרבה לאשר העברה של כמעט חצי מיליארד שקל למשרד הבטחון, בחלקה הגדולה חסויה, עד שהבקשה לא תפוצל לשני חלקים בהם ניתן לדון בנפרד. אך הבעיה העמוקה נותרת, כמו שציין ח"כ שטרן, ב"קלות שבה מגדירים נושא כסודי". ומה המנהג הקבוע של חברי יש עתיד?

המנגנון המשומן של ההעברות התקציביות זוכה אמנם לתשומת לב תקשורתית רבה מאי פעם – בין היתר בזכות פעילות "המשמר החברתי" – אבל כאשר הקואליציה נחושה בדעתה למנוע שקיפות עדיין עומדים לרשותה כלים רבים המאפשרים את ההסתרה.

ביום שלישי ה-24 ליוני התכנסה ועדת הכספים כאשר על סדר היום, בין היתר, שורה של העברות נוספות, בנושאים מגוונים, לאישור. הבקשה הבולטת ביותר הייתה לאישור העברה של קרוב לחצי מיליארד שקלים למשרד הביטחון. הדיון בהעברה זו כיוון את הזרקור לאחד מאמצעי ההסתרה הבולטים ביותר – מעטה הסודיות מעל תקציב הביטחון. אלא שלמעט מחאות רפות למדי של חברי הכנסת זהבה גלאון (מרצ) ואלעזר שטרן (התנועה), לא התפתח דיון של ממש בסוגיה העקרונית.

סלומינסקי מתעקש לשמור את הח"כים בערפל

חברי הכנסת התכנסו לדיון ביום שלישי כאשר הדי הסערה סביב העברת הענק למשרד החינוך עדיין לא שככו. לאחר ששבוע לפני כן נעל היו”ר סלומיאנסקי את הישיבה בנושא לאחר שהבין שאין לו רוב , גויסו חברי הקואליציה ביום שני ה-23 ליוני, והרוויזיה נדחתה ללא דיון נוסף. הפעם ניסתה ח"כ שפיר (העבודה) למחות שוב, כאשר היא מתמקדת בכך שהיו"ר פעל יום קודם לכן בניגוד לדעתה של היועצת המשפטית לוועדה. היועצת אישרה למעשה את דבריה של שפיר, אך היו"ר לא אפשר לה, או לכל אחד אחר, להתייחס לעניין בצורה מסודרת. חברי הכנסת שטרן וליצמן (יהדות התורה) תמכו בשפיר וטענו שגם אם ההעברה אושרה ואינה נמצאת על סדר היום, הם מבקשים לקיים דיון על האופן שבו מתנהלת הוועדה. היו"ר עמד בסירובו, דיון של ממש לא התקיים, ופרטי ההעברה נותרו מעורפלים. התעקשותו של סלומינסקי שלא לחשוף אותם עדיין מעלה שאלות קשות שנותרו ללא מענה.

הבקשה להעברת 446 מיליון שקל לתקציב הביטחון כללה שני סעיפים גלויים – פינוי מתחם תעש (165 מיליון) ופינוי מחנות שוה"ם (100 מיליון). יתר הסכום מיועד למטרות חסויות שאינן יכולות להיחשף בוועדת הכספים (שפתוחה לתקשורת). עפ"י הנוהל, במקרה של מטרות חסויות ועדת הכספים מאשרת את הסכום הכולל של ההעברה למשרד הביטחון, ואילו חלוקת הכספים בין המטרות להן עוברת לדיון בוועדת משנה משותפת לוועדת הכספים וועדת חוץ וביטחון.

בעיית העומק – "הקלות שבה מגדירים נושא כסודי" 

ח"כ ליצמן (שכיהן בעבר כיו"ר ועדת הכספים) טען שעפ"י החוק ניתן לאשר רק "הכל או כלום", כלומר אפשר לאשר או לדחות את ההעברה במלואה אך אי אפשר לאשר רק חלק מסעיפי ההעברה, ולכן כל דיון בסעיפים הגלויים בלבד הוא חסר טעם. גלאון ושטרן גם הם תמכו בדעתו של ליצמן ולבסוף הוחלט להחזיר את בקשת ההעברה לאוצר ולדרוש שיפצל אותה לשתי בקשות – אחת גלויה שתידון בוועדת הכספים ואחת חסויה שתידון בוועדת המשנה.

שני נושאים הקשורים לבעיית חוסר השקיפות עלו מהדיון הזה:

  • הצורך לאשר או לדחות העברות במלואן מצמצם את כוחה של הוועדה שכן אין לחבריה אפשרות לפרוט את הבקשות לפרוטות ולדחות סעיפים ספציפיים להם קיימת התנגדות. כפי שציינו חברי הכנסת שטרן ושפיר, זהו מכשיר פוליטי בידי הקואליציה. בעיה זו קיימת לאו דווקא בהקשר של תקציב הביטחון. שטרן וליצמן ביקשו לקדם הצעה שתאפשר אישור ודחייה של סעיפים בודדים, וכשלב ראשון פנו לנציגי האוצר בבקשה לחזור עם התייחסות מקצועית להצעה זו.
  • הסודיות של תקציב הביטחון ובפרט היעדר הביקורת על מה שמוגדר כסודי הוא אינו דבר חדש או מפתיע. מה שקצת הפתיע אותי זה מיעוט ההתייחסות אליו מצד חברי האופוזיציה. דווקא שטרן, שהוא חבר קואליציה, ציין ש"קיים כאן נושא הרבה יותר עמוק – הקלות שבה מגדירים נושא כסודי", וח"כ גלאון הדגישה שהיא באופן כללי נגד הגדלת תקציב הביטחון, אך מעבר לזה לא נעשה ניסיון לאתגר את "הפרה הקדושה".

חותמות הגומי של הקואליציה

לאחר שהבקשה להעברה לביטחון הוחזרה לנציגי האוצר לצורך פיצולה, אושרו 3 העברות נוספות שלא עוררו מחלוקת של ממש: תקציב לשיפוץ מלון "שבע הקשתות" במזרח ירושלים שמנוהל על ידי האפוטרופוס הכללי ושייך למעשה לממשלת ירדן (18 מיליון שקל), תקנים לסטודנטים לצורך טיפול בניצולי שואה ותקציב לקידום הפצה של טכנולוגיות מים ואנרגיה ישראליות בעולם. בקשות נוספות על סדר היום לא נידונו ולא אושרו בגלל היעדרות נציגי האוצר הרלוונטיים.

והערה אחרונה: קשה שלא לשים לב לתפקודם של נציגי "יש עתיד" כחותמות גומי אדישות של הקואליציה. לא פחות מחמישה נציגים שונים של המפלגה נכחו בחדר בזמן כזה או אחר, ואיש מהם לא תרם דבר משמעותי לדיון פרט להרמת יד בעד ההעברות. זו אינה הפעם הראשונה שנתקלתי בכך – למעשה זו תבנית שחזרה על עצמה בכל ישיבה של ועדת הכספים או ועדת הכלכלה בה נכחתי. כשמדובר במפלגה שחרטה על דגלה את סיסמת "הפוליטיקה החדשה" ונישאה על גל המחאה החברתית – נראה לי שמותר לנו לצפות ליותר.

זמני נוכחות הח"כים

לפני ההפסקה: ניסן סלומינסקי (יו”ר), סתיו שפיר, רוברט אילטוב, דב ליפמן, זבולון כלפה, אלעזר שטרן, שמעון סולומון, זהבה גלאון, יעקב ליצמן

לאחר ההפסקה: ניסן סלומינסקי (יו”ר), סתיו שפיר, זבולון כלפה, אלעזר שטרן, שמעון סולומון,  יעקב ליצמן, משה גפני, בועז טופורובסקי, עפר שלח (לדקות בודדות)

לקריאה נוספת – העברות תקציביות אחרונות

נגישות
מה קורה כשההעברות התקציביות הלא-שקופות עוסקות בתקציב הביטחון הלא-שקוף? | המשמר החברתי

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs