מדד חברי הממשלה | ליברמן הגיע ל-0 הצבעות חברתיות מתוך 106
צילום: jonklinger, פליקר

מדד חברי הממשלה | ליברמן הגיע ל-0 הצבעות חברתיות מתוך 106

שרי הממשלה טוענים כי נטל העבודה לא מאפשר להם להגיע להצבעות – אך הנתונים מספרים סיפור אחר. מאיר כהן בולט לטובה, שר החוץ בולט לרעה

כפי שחברי כנסת רבים משתמשים במשמעת הקואליציונית על מנת לתרץ את אופן ההצבעה הלא חברתי שלהם, כך גם שרי הממשלה נוהגים לציין כי נטל העבודה לא מאפשר להם לנכוח בהצבעות הנערכות במליאת הכנסת. אולם, בחינה מדוקדקת מגלה לנו שכמו במקרה של המשמעת הקואליציונית, גם בין שרי הממשלה ישנו מנעד רחב של "חברתיות" – והוא אינו תואם דווקא את גודל המשרה.

בולט בין כולם הוא שר החוץ אביגדור ליברמן. יו"ר ישראל ביתנו זכה לציון 0 עגול במדד החברתי לכנס הקיץ, ומדוע? כי הוא השתתף באפס הצבעות על חוקים חברתיים-כלכליים, מתוך 106 הצבעות שנספרו! ליברמן, אגב, הוא חבר הכנסת היחיד שזכה לנתון מביש זה. לעומתו, שר הרווחה מאיר כהן (משרד שאינו דורש עבודה מעטה מזו של שר החוץ) הצליח להשתתף ב-38 הצבעות בכנס הקיץ. דוגמא נוספת להבדל בנוכחות השרים עולה מההשוואה בין שר השיכון אורי אריאל, שהגיע ל-21 הצבעות חברתיות כלכליות; לבין השר להגנת הסביבה עמיר פרץ – "מנהיג העובדים" – שהגיע ל-4 הצעות בלבד, שזה למעשה שיעור השתתפות נמוך מ-4% (ושיפור עצוב למדי משיעור 2% נוכחות שזכה לו פרץ בכנס הקודם). כך גם בין סגני השרים יש שוני רב בין סגן שר האוצר מיקי לוי, שנכח בכ-66% מההצבעות, לבין סגנית שר הפנים פאינה קירשנבאום, שנכחה בכ-8.5% מההצבעות. המשמעות: גודל המשרד וכובד המשרה אינו תירוץ מספק להיעדרות מהחובה הבסיסית של כל חבר כנסת – והיא הצבעה במליאת הכנסת.

המדד החברתי קיץ 2014 מדד היעילות החברתית לחברי ממשלה

כאמור, אל מול הטענה להטיה במדד החברתי לטובת ח"כים שאינם שרים או סגני שרים, אנו משיבים ומדגימים כי העובדה שמישהו מכהן כשר אין בה כדי לגרוע מתפקידו כח"כ – יש דוגמות לכאלו שהצליחו בשני התפקידים. יתר על כן, הצעות ליישומו של "החוק הנורווגי" (שקובע כי שר לא יכהן כחבר כנסת) עלו מספר פעמים בעבר ונדחו על ידי הממשלה הנוכחית.

ובכל זאת, ערכנו אפוא השוואה בין חברי הממשלה בלבד, ובדקנו באיזו מידה הצבעותיהם של חברי הממשלה – כשהם טורחים להגיע לכנסת – נוטות להיות חברתיות. מכך אנו מחשבים את "מדד היעילות החברתית", המודד כמה נקודות צבר חבר ממשלה בכל הצבעה שבה הוא השתתף וכך מנטרל את הטענה שמיעוט הצבעות משמעו ניקוד נמוך במדד. חשוב לציין שמדד היעילות החברתית מציג עיוותים, בעיקר כאשר יש מיעוט הצבעות.

ראשית נציין לטובה את שר הרווחה מאיר כהן. כמו בפעמים הקודמות, הוא מקפיד להגיע להצבעות בנושאים חברתיים; כהן השתתף ב-38 הצבעות – שלישי מבין חברי הממשלה וראשון מבין השרים. הפעם דורג כהן גם בין עשרת הח"כים החברתיים ביותר בקואליציה; הישג נאה ביותר לשר של משרד חשוב. על כן הוא מוצב במקום השני ב"מדד היעילות החברתית". גם ח"כ ישראל כץ משיג ציון יפה של 0.6 המציב אותו במקום הראשון (הניקוד המקסימלי הוא 1). לו רק היה משתתף ביותר מחמש הצבעות (מתוך 106), אולי החקיקה הייתה חברתית יותר.

מעניין להזכיר שוב גם את מיקי לוי – סגן שר האוצר הוא אמנם שיאן הנוכחות בקרב חברי הממשלה, אך במדד היעילות החברתית הוא מדורג במקום העשירי מבין 30 חברי הממשלה, מה שמעיד על אופן ההצבעה של לוי בהרבה מבין 70 ההצבעות הללו. עבור חברי הממשלה שקיבלו ציון שלילי במדד החברתי, מצבם לא ישתנה גם כאשר נחשב את מדד היעילות החברתית. כך יוצא שמעל לשליש מחברי הממשלה נותרו עם ציון חברתי גם בטבלה זו. אחרון ברשימה הלא מכובדת הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו. למעשה, נאמר כאן, שאין עושה נזק חברתי גדול ממנו בכל אחת מהצבעותיו במליאת הכנסת. זו הפעם השלישית ברצף שנתניהו נמצא בתחתית הרשימה (בכל הכנסים שמאז כינונה של הכנסת ה-19).

מהו המדד החברתי?

נגישות
מדד חברי הממשלה | ליברמן הגיע ל-0 הצבעות חברתיות מתוך 106 | המשמר החברתי

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs