שקיפות בביטחון, קרן פנסיה ממשלתית, שיטור עירוני – מה קרה ומה לא קרה בכנס הקיץ?

המדד החברתי מבוסס על מעל למאה הצעות חוק בנושאים חברתיים-כלכליים שעלו להצבעה במליאת הכנסת בכנס הקיץ האחרון. את ההסברים לכל אלה תוכלו למצוא בעמוד הנימוקים שלנו, אך רצינו לשים דגש על כמה הצעות חוק שזכו לחשיבות גבוהה. שבע ההצעות הבאות מייצגות את טווח העיסוק בתחום החברתי-כלכלי במשמר החברתי: שירותי רווחה, ניהול משאבי טבע, הגנה על עובדים, יוקר המחיה, שקיפות, תנאים סוציאליים, שוויון אזרחי ועוד. חלק מההצעות נדחו במליאת הכנסת וחלק אושרו. פרטים נוספים על כל הצעות החוק תוכלו למצוא במאגר פירושי הצעות החוק החברתיות-כלכליות של המשמר החברתי, או בדף הפייסבוק שלנו.

שקיפות בחלקים הלא מסווגים של תקציב הביטחון

כיום, תקציב הביטחון אינו שקוף מטעמים ביטחוניים. בחוק יסוד: משק המדינה נאמר שפירוט תקציב הביטחון לא יונח על שולחן הכנסת אלא רק על שולחנה של ועדה מיוחדת של הכנסת, דיוניה חסויים. אולם בתקציב הביטחון קיימים גם חלקים שאינם מסווגים ואינם חשאיים ושאין הצדקה לאי שקיפותם. הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון – שקיפות תקציב הביטחון) מבקשת לקבוע כי החלקים שאינם מסווגים בתקציב הביטחון יידונו במליאת הכנסת בפומבי, וזאת לאחר ששר הביטחון, יחד עם הוועדה המיוחדת, יחליטו מה הם החלקים הללו.

המשמר החברתי בעד הצעת חוק זו, מאחר שהיא תומכת בשקיפות ההליכים ציבוריים אל מול "היריב" הקלסי של חופש המידע – ביטחון המדינה. בה בעת היא הצעה ישימה המבקשת ללכת צעד צעד, ולהתחיל בחשיפת מידע שלכל הדעות אינו מחייב חיסיון. גם בתחום הזה קיים מידע רב-חשיבות, הנוגע לפנסיה, כלי רכב, רווחה, תנאי שירות ועוד. כיום לא הציבור ולא חברי הכנסת אינם יודעים כיצד הכספים הללו מתנהלים, אלא רק חברי הוועדה הסגורה לענייני תקציב הביטחון, מה שאינו מאפשר שיח ציבורי ופיקוח פרלמנטרי על תקציב הביטחון – היקפו ביחס לתקציבים אחרים כבריאות ורווחה, הצדקתו, הזיקה שלו לשליטה במשאבי קרקע ועוד. בפרט, העובדה שהתנאים הסוציאליים של אנשי מערכת הביטחון אינם גלויים מונעת דיון באי-השוויון הקיים בינם לבין עובדים אחרים במשק.

הצעת חוק זו נפלה כבר בקריאה טרומית, ב-21 למאי 2014.

ביטול שלילת הטבות כלכליות מהביטוח הלאומי למי שהתאלמן 

כיום, אדם שמקבל הבטחת הכנסה והגיע לגיל פרישה מקבל שלל הטבות והנחות – במחירי תרופות, בארנונה, בתחבורה ציבורית ובמגוון תחומים נוספים. היה ואדם זה התאלמן הוא מתחיל לקבל מהביטוח הלאומי גמלת שארים, שבאה במקום הבטחת ההכנסה. אלא שהחוק הקיים לא הצמיד למקבלי גמלת השארים את אותן ההטבות שהוצמדו למקבלי הבטחת ההכנסה, כך שהטבות אלו בעצם נשללות מאנשים שבעבר נזקקו להן, וההבדל היחידי בחייהם הוא שהם התאלמנו. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הטבות למי שמקבל גמלה לפי חוק הביטוח הלאומי וקיבל גמלת הבטחת הכנסה), התשע"ד–2014 קובעת כי יוחזרו ההטבות שאדם קיבל לפני שהתאלמן, כך שיוכל ליהנות מהן בהיותו תחת הגדרת מקבל גמלת שאירים.

המשמר החברתי בעד הצעת חוק זו, משום שהיא מתקנת עיוות חמור ואבסורדי, שממנו נפגעים אנשים אשר מצבם קשה בלאו הכי (זכאים להבטחת הכנסה), ואף הידרדר עקב התאלמנותם.

הצעת חוק זו עברה בקריאה טרומית ב-28 למאי 2014.

 

עיגון השיטור העירוני בחקיקה

מאז שנת 2011 מתקיים פיילוט בכ-13 רשויות מקומיות, במסגרתו קיבלו פקחים עירוניים סמכויות מורחבות על מנת להתגבר על התגברות האלימות והירידה בביטחון האישי של אזרחי המדינה. הצעת החוק לייעול האכיפה ולשמירה על ביטחון הציבור (חילוט וסמכויות פיקוח) (תיקוני חקיקה), התשע"א–2010 המקורית, שעלתה לראשונה כבר ב-2010, כללה כמה עניינים מעורבבים זה בזה. סעיף 4 בהצעה גרם לסערה בכנסת ובציבור ולכן לא עבר יחד עם שאר הצעת החוק, ועתה חזר לכנסת בפני עצמו בדין רציפות. הסעיף מציע אישרור של צו שעה שהתקבל בשנת 2011 אשר מקנה לפקחים עירוניים סמכויות של "חצי שוטרים'" במקרים של אלימות וטרור, שמאפשרות להם לעכב אדם, לדרוש ממנו להזדהות, ואף להשתמש בכוח פיזי על מנת לעכב, להרחיק או להוציא אותו ממקום מסוים. הצעת החוק מבקשת לעגן את הצו הזמני ההוא בחקיקה ראשית וקבועה.

המשמר החברתי נגד הצעת חוק זו. העברת סמכויות שיטור לידי פקחים עירוניים היא חלק מתהליך רב-השפעה של גלגול תחומי אחריות ממשלתיים על השלטון המקומי: במקום לחזק את המשטרה הארצית, מועבר תפקיד יסודי של המדינה – אספקת ביטחון – לידי הרשויות המקומיות, הנאלצות לשלם עליו ממקורותיהן. התוצאה היא הוזלת העלות לממשלה במחיר של עול כספי נוסף על הרשויות. העברת האחריות לשיטור לידי פקחים (המיומנים פחות משוטרים) עלולה לא רק להוריד את רמת השירות אלא גם להגדיל את הפגיעה בזכויות אזרחיות. זאת ועוד: מימון השיטור בידי הרשות המקומית ייצור אי-שוויון בין רשויות חזקות לחלשות, והפערים ברמת הביטחון האישי בין אזור לאזור יהיו חריפים עוד יותר מאשר היום. אי-השוויון הזה יקצין כמובן פערים קיימים בין אנשים ממוצאים, דתות וצבעים שונים.

הצעת חוק זו קיבלה דין רציפות ב-19 במאי 2014.

הפסקת העסקת עובדי הוראה כעובדי קבלן

עובד קבלן הוא אדם בעל ההכשרה המקצועית הדרושה לתפקיד שאותו הוא מבצע במקום עבודתו, אולם, העסקתו אינה ישירה מול המעסיק, אלא באמצעות חברת כוח אדם. כך יוצא שהוא אינו זכאי לתנאים הסוציאליים ולביטחון התעסוקתי לו זכאי עובד שמועסק בצורה ישירה, כמו למשל צבירת ותק וזכויות בעבודה לאורך זמן. לפי דברי ההסבר בהצעת החוק, מועסקים כיום למעלה מ-18,000 מורים כעובדי קבלן. הצעת חוק העסקת עובדי הוראה, התשע"ג–2013 קובעת כי תופסק העסקה באמצעות גופים מתווכים ומעבר להעסקה ישירה במוסדות החינוך, למעט מכסה של 1,000 מורים שיועסקו באמצעות גופים מתווכים. בנוסף, עיגון העסקתו של המורה על ידי הרשויות המקומיות, או משרד החינוך ויצירת מנגנוני פיקוח שיישמרו את מעמד המורה וימנעו את שחיקתו.

המשמר החברתי בעד הצעת החוק משום שהיא תשפר את תנאי העסקתם של מרבית המורים עובדי הקבלן ותשווה אותם לאלו של מורים העובדים בתנאי העסקה ישירה. היא תבטיח זכויות סוציאליות למורים אלו, שמירה על כבודם ואולי אף שיפור במעמד המורה בחברה בכלל. כמו כן היא תצמצם את אי השוויון בהשקעה בחינוך בין רשויות מקומיות, תקדם העסקה מאוגדת של מורים ואולי גם שינוי בהעסקה קבלנית ופוגענית בכלל המשק.

ההצעה עברה בקריאה טרומית ב-9 ביולי 2014. חשוב לציין כי ועדת השרים לענייני חקיקה הביעה תמיכה בהצעת החוק בקריאה טרומית בלבד וכאשר "המשך הליכי החקיקה יהא בהסכמת אוצר, חינוך ופנים ובתאום משפטים".

חוק קרן הגז

לנוכח גילוי מרבצים של משאבי טבע (גז וייתכן שגם נפט), נוצר צורך לנהל את ההכנסות ממכירת משאבים אלה. בשנים האחרונות מתקיים דיון ציבורי סוער לגבי אופן חלוקת ההכנסות ממשאבי טבע. ועדת ששינסקי הוקמה כדי לבחון מחדש הסכמים בין המדינה לבין הקבלנים המפיקים את משאבי הטבע. בנוסף, הועלה חשש שהכספים שתקבל המדינה ממכירת משאבי הטבע לא ינוצלו בצורה הטובה והיעילה ביותר. הצעת חוק קרן לאזרחי ישראל, התשע"ד–2014 קובעת שתוקם קרן השקעות אליה יופנו הכנסות המדינה מההיטלים על הפקת משאבי טבע.

בכל שנה יושקעו 3.5% מפירות ההשקעה של הקרן במטרות חברתיות כלכליות וחינוכיות. החוק קובע כי הממשלה תמליץ על אופן הקצאת הפירות, והמלצתה תובא לאישור ועדה מיוחדת שתקום בכנסת לפיקוח על הקרן. על הוועדה לאשר את הקצאת הכספים בצמוד לאישור התקציב השנתי עם תום שנת הכספים, ואם לא תצליח, הסמכות לעשות זאת תעבור לוועדת הכספים. כמו כן החוק מגדיר מצבים שבהם המדינה יכולה ללוות כספים מהקרן במקרה של אירוע חריג בקנה מידה לאומי.

המשמר החברתי בעד הצעת החוק. היא תאפשר שימוש בכספי המדינה מקידוחי הגז הטבעי למטרות חברתיות כחינוך, רווחה ובריאות, שעשויים להשפיע השפעה נרחבת על השקעות המדינה בתחומים אלו. כמו כן המועצה המוקמת אמורה לעבוד בשקיפות תוך שילוב נציגי ציבור, דבר ראוי בפני עצמו שעשוי לעזור בפיקוח הציבורי על פעולותיה. עם זאת, ההצעה לא מבהירה מהן המטרות אליהן יועבר הכסף ותחת אלו קריטריונים ומאפשרת לממשלה ללוות כספים מהקרן במקרי חירום ואף לקבל הקלות בהחזרת ההלוואה (מה שעשוי להפוך את הקרן ל"קופה קטנה" של הממשלה). כמו כן אפשרויות הפיקוח של הכנסת על הממשלה דלות ביותר ואין נציגות לציבור במועצה המייעצת ובוועדות ההשקעה.

הקמת קופת גמל ממלכתית

כיום כספי הפנסיה שלנו נמצאים בחברות פרטיות. אדם שלו חסכון פנסיוני באחת החברות האלה, משלם דמי ניהול מסויימים שנקבעים במשא ומתן בין הלקוח לבין החברה, והחברה שמנהלת את הכסף משקיעה אותו בתמהיל נכסים מסוים – חלק במניות וחלק באגרות חוב. ההנחה היא כי התמהיל ינוהל באחריות ולטובת הלקוח. אלא שישנן שתי בעיות עיקריות בניהול כספי הפנסיה בצורה הזו: דבר ראשון, דמי הניהול יהיו נמוכים יותר משמעותית למי שעובד בחברות חזקות יותר, שמסוגלות לנהל משא ומתן בשם עובדיהן ויש להם הרבה עובדים שמרוויחים הרבה. כלומר, קיים אי-שיוויון מהותי בין לקוחות שונים ודווקא במוצר חשוב כל כך. דבר שני, אם חברה שמנהלת כספי פנסיה תגיע לחדלות פרעון, אז היא תגיע לפירוק ומבחינת מנהליה זה לא נעים אבל לא נורא – אבל תיווצר בעיה חברתית רחבה של הרבה אנשים ללא פנסיה. באחרונה גם ראינו שגופים אלו סופגים תספורות משמעותיות ממנפיקי אג"ח קונצרני, כלומר, מסכימים, בשם העסק, לוותר על עשרות ומאות מיליוני שקלים שהיו אמורים לקיים מאות אלפי אנשים כשיגיעו לגיל הזהב.

הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – ביטוח פנסיוני בקופת גמל ממלכתית), התשע"ג–2013 קובעת כי תוקם חברה ממשלתית שתנהל למעשה קרן פנסיה, ותבטיח דמי ניהול נמוכים (ביחס לשוק). כמו כן, תמהיל ההשקעות ללקוחות מעל גיל 60 יהיה מורכב מלפחות 50% אגרות חוב, כלומר, סולידי יותר ובעל סיכון פחות. קרן זו תהיה קרן ברירת מחדל למי שלא בחר קרן פנסיה.

המשמר החברתי בעד הצעת החוק שתבטיח פנסיה למי מהאזרחים שיחפוץ בכך, תיקח דמי ניהול נמוכים יותר מאשר הקרנות הפועלות בשוק כיום ותפעל בסיכון נמוך יותר. כמו כן הקמתה של קרן פנסיה כזו עשויה להביא להורדת עלויות ודמי ניהול אצל הקרנות המתחרות.

ההצעה הזו נפלה בקריאה טרומית ב-23 ביולי 2014.

פטור ממע"מ לרכישת דירה ראשונה

מזה עשור מחירי הדיור בישראלי נמצאים בעלייה מתמדת. על פי משרד האוצר בשנים האחרונות מחירי הדירות הריאליים עלו בשיעור של 50%. מאז המחאה החברתית, אשר בה נושא הדיור היה חלק מרכזי, מנסה הממשלה למצוא פתרונות למצב זה. הצעת חוק מע"מ 0% מבוססת על תכנית שיזם קבינט הדיור, ולטענת צוות הקבינט ההצעה היא כלי אחד שמטרתו להוריד את מחירי הדיור בטווח הקצר, בין כלים אחרים שפועלים במקביל. הצעת חוק מס ערך מוסף (הטבה במס בעסקה לרכישת דירת מגורים מוטבת), התשע"ד–2014 מבקשת לפטור ממע"מ רוכשים של דירות יד ראשונה מקבלן, שיעמדו בשני תנאים מרכזיים המוגדרים בהצעת החוק: תנאי הזכאות של פלוני לפטור ממע"מ, ותנאי הדירה שבגינה ניתן לממש את הטבת המס (להלן – דירה מוטבת).

ההצעה מבדילה בין שני טיפוסים של רוכשי דירות פוטנציאליים: רוכש זכאי ורוכש מוטב. הרוכש הזכאי הוא תושב ישראל, הורה לילד אחד לפחות או מעל גיל 35, שאינו ביחסי קרבה עם מוכר הדירה. רוכש זכאי יכול לממש את הטבת המס על דירה מוטבת שמחירה לא עולה של מיליון ש"ח. הרוכש המוטב הוא רוכש זכאי אשר שירת שירות צבאי או לאומי של שנה אחת לפחות, או בעלי שיעור נכות או אי כושר השתכרות של מעל ל- 75% או מקבלי קצבאות חריגות של הביטוח הלאומי. הרוכש המוטב יהיה זכאי לממש את הטבת המס על דירה מוטבת שמחירה לא עולה של מיליון ושש מאות אלף ש"ח. דירה מוטבת היא דירה ששטחה הוא בין 60-140 מ"ר, שנבנית על ידי קבלן בבניין של שש יחידות דיור לפחות לדונם אחד במבנה בעל שתי קומות לפחות, וכוללת מפרט שייקבע על ידי שר השיכון. ערכה של הדירה, ובהתאם לכך גם גובה הפטור ממע"מ בגין רכישתה, תיקבע על ידי השמאי הממשלתי הראשי בהתאם לגודל הדירה ולמיקומה הגיאוגרפי. רוכשים שיעמדו בקריטריונים של הזכאות וההטבה יוכלו ליהנות מפטור ממע"מ על הדירות המוטבות שירכשו.

המשמר החברתי נגד הצעת חוק זו. הפטור ממע"מ לבעלי דירה ראשונה עשוי להעלות את מחירי הדיור, כי מי שיגזור את הקופון יהיו הקבלנים; למעשה הוא ישפר את מצבן הכלכלי של משפחות מבוססות שביכולתן לרכוש דירות במחיר גבוה כזה. החוק מכיל אפליה פסולה בהטבה בין מי ששירת למי שלא שירת, כאשר דווקא האחרונים, לרוב, נמצאים בשכבות ההכנסה הנמוכות יותר.

מהו המדד החברתי?

 

נגישות
שקיפות בביטחון, קרן פנסיה ממשלתית, שיטור עירוני – מה קרה ומה לא קרה בכנס הקיץ? | המשמר החברתי

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs