ועדת הכספים מציגה: קיצוץ רוחבי – כן; מה יקוצץ – לא ידוע

ועדה: ועדת הכספים; נוכחים: מיכל בירן, באסל גטאס, זהבה גלאון, משה גפני, בועז טופורובסקי, יצחק כהן, זבולון כלפה, דב ליפמן, יעקב ליצמן, ניסן סלומינסקי, רות קלדרון, מיקי רוזנטל, עפר שלח, סתיו שפיר

הוועדה אישרה קיצוץ 1.75 מיליארד שקל מתקציב המדינה ומתכוננת לאשר העלאת הגרעון, אך אף משרד ממשלתי לא הגיע כדי להסביר איך ייפגע מהמהלך

קיצוץ רוחבי של 1.75 מיליארד שקל מתקציב המדינה עמד על שולחנה של ועדת הכספים שלשום (4/11/14), במהלך הדיון על קביעת שיעור כלל ההוצאה לקראת תקציב 2015. בסופו של דיון ארוך, הקיצוץ אושר, כאשר נציגי הקואליציה הצליחו למשוך זמן עד שנכח בוועדה רוב שאפשר את אישור הקיצוץ. במהלך רוב הדיון לאופוזיציה היה רוב משמעותי, אך לקראת הסוף נכנסו בין השאר חברי הכנסת של יש עתיד – עפר שלח, דב ליפמן ורות קלדרון – שהבטיחו לקואליציה את הרוב הנדרש. כל ההסתייגויות שהגישה האופוזיציה נפלו. ההצבעות עליהן נראו כהצגה לפרוטוקול.

יעד הגירעון הנדון עמד על 3.4% מהתוצר, לעומת 2.5% הקבועים בחוק כיעד השנתי. כלומר, כפי שהגדיר זאת יו"ר הוועדה ניסן סלומינסקי, היעד הנדון מנוגד לחוק הקיים. לכן, בנוסף על הקיצוץ שאושר, צריך לאשר בחוק יעד גירעון עדכני. בתוך כך, חברת הכנסת זהבה גלאון התריעה שגם היעד החדש ייפרץ – באמצעות הכלי של העברות תקציביות שמתבצעות לאורך כל השנה, כולל אתמול. למרות זאת, הוועדה בחרה לאשר אתמול קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה.

על מה ולמה? תיאורטית, חברי קואליציה שהצהירו כי הם ימנעו העלאת מסים – אתמול זה היה היו"ר סלומינסקי, בעבר גם שר האוצר יאיר לפיד – יצטרכו למצוא דרכים לכיסוי הגירעון או להגדיל אותו. הבחירה של ועדת הכספים אתמול היתה קיצוץ שמכיל בין היתר 200 מיליון שקלים שיועדו לתחבורה ציבורית, 150 מיליון שקלים שיועדו להשכלה גבוהה ועוד. כאן כביכול טמון הפתרון של הממשלה לשמירה על יעד הגירעון, אך האם זה כך? ח"כ סתיו שפיר הזכירה את ההעברה המיוחדת בסך 530 מיליון שקלים שאושרה בלחץ של הבית היהודי, לטובת רשויות המקומיות בשטחים וגופים חינוכיים שאמורים לקדם "זהות יהודית". ביחס לקיצוץ הרוחבי שאושר אתמול הסכום משמעותי יחסית, כ-30%. הסכום הזה הועבר בלי פירוט מלא למה יוקצה הכסף ומהם מקורות  המימון שלו.

גם ההוצאה המיוחדת לטובת מערכת הביטחון שהועברה למימון מבצע "צוק איתן", בסך 4.3 מיליארד שקל, נכנסה לשקלול של כלל ההוצאה המעודכן. לדברי יעל מבורך מאגף התקציבים במשרד האוצר, נדרש לקצץ בסכום זהה כדי לעמוד ביעד הגירעון. אז אם משרד הביטחון מקבל תוספת ולא מועלים מסים, אנחנו עדים כאמור לקיצוץ רוחבי בתקציב כפיתרון הראשון שהקואליציה בוחרת לאמץ. גם לתוכן הקיצוץ יש משמעות. הסעיפים שהוזכרו כאן פוגעים למשל בסטודנטים ובציבור שלא מחזיק כלי רכב, קבוצת אוכלוסיה לא מבוססת כלכלית.

על פניו, הגדלת הגירעון ל- 3.4% מהתוצר יכולה לאזן את הקיצוץ הזה ולאפשר השקעה אזרחית נוספת. אלא שמשרד האוצר היה היחיד ששלח נציגות לדיון. היתר לא טרחו לבוא ולפרט היכן יקצצו בעקבות ההחלטה שאושרה אתמול, ולא היכן היו רוצים להשקיע יותר במידה ותקציב המשרד שלהם יגדל. גם שר האוצר לא התייצב, שוב, ורושם לזכותו רק שתי הופעות בוועדה מאז מונה לתפקיד במרץ 2013 (זאת, לדברי יועמ"ש הוועדה, בניגוד לנוהג הקיים לפיו שר האוצר מתייצב בדיונים האלו בתדירות גבוהה יותר). כל מה שיכול הציבור לדעת הוא הפירוט חלקי של תוצאות הקיצוץ הרוחבי, ולא שיקוף של תוכניות המשרדים השונים לטווח הארוך יותר. ח"כ יצחק כהן הגדיר את המצב הזה כ"תקציב קרימינלי" שלא לוקח בחשבון תוכניות לשנת התקציב הבאה.

אחד מהשיקולים שמובילים את האוצר לתמוך בקיצוץ רוחבי כפי שאושר אתמול הוא הניסיון להקטין את יחס החוב/תוצר של ישראל לרמה של 62% עד שנת 2020. הקטנת היחס הזה דורשת מקורות מימון – ובהסתמך על תוצאות הישיבה האחרונה בוועדת הכספים, הקואליציה הנוכחית בוחרת בקיצוץ רוחבי בתקציב בלי לתבוע בעצמה הצגה של פתרונות חלופיים, למשל בוועדת הכספים.

בלי דיון מעמיק על התקציב

התקציב כולו, שאמור להיות מונח על שולחן הדיונים של ועדת הכספים עד 1 בנובמבר בכל שנה, עדיין לא הגיע אליו. זאת הפעם הראשונה מאז 1975 שמשרד האוצר לא מגיש את התקציב בזמן מאז שנקבע תאריך היעד הזה. כתוצאה מכך, כדי לאשר את חוק התקציב במועד (31 בדצמבר) יישאר לכנסת זמן קצר יותר מהמקובל. הגשה מאוחרת של התקציב, שדוחקת את עבודת הכנסת כדי שתתאים ללו"ז ולחוק, פוגעת ביכולת לנהל לדיון עמוק ורציני על התקציב. ועדיין, למרבה הצער, החשיבות של אישור התקציב הרשמי פוחתת בשל ההיקף הרחב והתדיר של ההעברות התקציביות. התקציב שמאושר לפני תחילת השנה לא משקף למעשה את ההוצאות שהממשלה מתכננת לאורך השנה.

כל זה לא הרשים את יו"ר הוועדה סלומינסקי: הוא נאחז באישור של היועץ המשפטי לממשלה, שמתיר להציג את תקציב 2015 בוועדת הכספים עד ה- 15 לנובמבר. בוויכוח עם הח"כים יעקב ליצמן ומשה גפני, הוא הגדיר את המצב הקיים כ"בעיה של הכנסת, ולא של ועדת הכספים". בכל מקרה, סלומינסקי הבטיח לקיים דיון של 60 ימים כמקובל, גם אם ההשלכות הן בוודאות הצבעה מאוחרת בכנסת. כך שמבחינת יו"ר ועדת הכספים, אין בעיה לעכב תוכניות שמתבססות על אישור תקציב לשנה החדשה, כל עוד יש אישור נקודתי להחלטה הזו.

מוזמנים בולטים: יועמ"ש הועדה שגית אפיק, נציגי אגף תקציבים במשרד האוצר יעל מבורך ואיתי טונטקין.

עוד על תקציב 2015:

נגישות
ועדת הכספים מציגה: קיצוץ רוחבי – כן; מה יקוצץ – לא ידוע | המשמר החברתי

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs