שישה חוקים שמעניינים אותנו בחורף הקרוב

שישה חוקים שמעניינים אותנו בחורף הקרוב

המשמר החברתי מלווה את תהליך החקיקה החברתי-כלכלי באופן שוטף ומאפיין את מידת החברתיות של כל הצעת חוק עליה מצביעים חברי הכנסת (כפי שמוצג במדד החברתי). בכנס החורף הנוכחי, הארגון ומשקיפיו בכנסת צפויים לפקח על שש הצעות חוק באופן מיוחד ולתת להן "יחס מועדף". ההצעות נבחרו על-פי מידת התאמתם לסולם הערכי של המשמר החברתי והשפעתם על קבוצות רחבות בציבור הישראלי, ולא רק על-פי תרומתם לקבוצות שונות באוכלוסייה. רשימת ההצעות כוללת ארבע בהן הארגון תומך ושתיים להן הארגון מתנגד. במקביל, ממשיך המשמר החברתי לעקוב אחר כל הצעות החוק הרלוונטיות לשדה החברתי-כלכלי ועולות במליאת הכנסת. רוצים להצטרף למעקב במחקר, בכנסת, בכתיבה או בהפצה? כתבו לנו.

החוק שיעגן הפרטה נוספת: גביית חובות לעירייה יעברו לחברות פרטיות

מזה שנים רבות עיריות עושות שימוש בחברות גבייה פרטיות כדי לשפר את אחוזי הגבייה שלהן בחובות מסים לעירייה (כמו ארנונה). מדובר בהפרטה שנעשתה שלא על פי חוק ושהביאה איתה תופעות קשות כגון עיקולים שלא כדין, אגרסיביות יתרה ושיתוף מידע רגיש מצד העירייה עם גורמים פרטיים. התופעה זכתה לביקורת חריפה מצד מבקר המדינה, בג"ץ וארגונים חברתיים, במיוחד משום שנעשתה ללא אישור בחוק. פקודת העיריות (מס' 138) (חברות גבייה), התשע"ד–2014, הצעת חוק שהוגשה על ידי הממשלה, מבקשת להסדיר את תחום ההתקשרות הפרוץ בין העירייה לבין חברות הגבייה ואת גבולות פעולתה של חברת הגבייה. למעשה, ההצעה מקבעת את ההפרטה הזוחלת בחוק רשמי ומגדירה במפורש, לראשונה, שעירייה "רשאית" לשכור חברת גבייה.

המשמר החברתי מתנגד להצעה הזו, משום שהיא מפריטה תחום שבאופן מסורתי נמצא בידיה של המדינה (או הרשויות המקומיות, במקרה זה), ובכך טמונות מספר סכנות: העסקת העובדים עשויה להיות פוגענית בגלל ההכרח להוציא מכרזי הפסד; מידע פרטי על תושבים כולל הכנסותיהם יעברו לידי חברות פרטיות (ומשם עשויים לזלוג עוד); יש קושי רב יותר לפקח על עבודתה של חברה חיצונית; סביר שהחברה תתוגמל בהתאם להצלחתה בגבייה – מה שעשוי להוביל לשימוש באמצעים אלימים, מאיימים ואף לא חוקיים. המשמר החברתי קורא לחברי הכנסת לעצור את מהלך ההפרטה המסוכן ולהחזיר פעילות רגישה כגביית חובות אל מוסדות הציבור הנבחרים.

פרטים נוספים בכתבה הבאה

מאבק בריכוזיות? החוק שיכניס את חברות זיקוק הנפט גם לשוק הגז

הצעת חוק משק הגז הטבעי (תיקון מס' 6) (מכר ושיווק של גז טבעי על-ידי מזקק נפט), התשע"ד–2014, שאושרה לאחרונה בקריאה שלישית במליאת הכנסת ונקבעה כחוק, מבטיחה להגביר את התחרותיות בשוק שיווק ומכירת הגז הטבעי בישראל. אלא שמעקב המשמר החברתי בחצי השנה האחרונה מצא כי רק שתי חברות בישראל – בז"ן ופז – ירוויחו מהתיקון בחוק, שתיהן חברות ענק במשק האנרגיה. משמעות הדבר היא יצירת ריכוזיות נוספת בתחום זה, ותועלת מוטלת בספק לצרכן הישראלי. על פי דיווחים, חברת פז עומדת מאחורי הצעת החוק, עליה חתומים ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) וח"כ איילת שקד (הבית היהודי), ומנכ"ל פז אף נצפה משתדל אצל חברי הכנסת כדי לגייס את תמיכתם ימים לפני הדיון בוועדה. המשמר החברתי מלווה את המאבק בהצעה מאז חודש יוני 2014, ובעזרת לחץ ציבורי הביא לשינויים בנוסח החוק שריככו, הגם שלא ביטלו, את ההיבטים השליליים שבחוק.

ההצעה מבטלת איסור בן 12 שנה בחוק משק הגז הטבעי שהגביל את חברות זיקוק נפט מלפעול בשוק מכירת ושיווק הגז, ונחקק כדי למנוע ריכוזיות בשוק כה חשוב. כיום, נמצא שוק הגז הטבעי במצב מונופולי שעשוי להשפיע על המחיר הסופי לצרכן. אולם, למרות שעומדים לרשות הממשלה כלים אפקטיביים יותר (כמו פיקוח על המחירים), למרות שהצעת החוק עברה מתחת לרדאר במליאת הכנסת ולמרות שמשרדי הממשלה מעולם לא היו מתואמים לחלוטין בתמיכתם בהצעת חוק משונה זו (שכן הצעות לאסדרת המשק אינן מקודמות בדרך כלל על ידי ח"כים פרטיים), ההצעה של אילטוב ושקד קודמה. כך יוצא שתחת הסיסמה "תחרותיות", החוק המוצע מחזק את החברות בזן ופז, שכבר כיום נהנות משליטה בתחום זיקוק הנפט, ומאפשר להן להיכנס לשוק הגז הטבעי המתעורר על השטיח האדום.

פרטים נוספים בכתבה הבאה

החוק שיסיים את תופעת המורים עובדי הקבלן

כיום מועסקים למעלה מ-18,000 מורים כעובדי קבלן. ישנן מספר השלכות שליליות שנגרמות עקב העסקת מורים באמצעות גופים מתווכים: יכולת מועטה לפקח על איכות ההוראה, יצירת מעמדות בקרב המורים בין תנאי ההעסקה של מורים עובדי קבלן לבין אלו של מורים שמועסקים באופן ישיר, הגדלת אי השוויון בין רשויות מקומיות המסוגלות להעסיק יותר מורים באופן פרטי וכמובן פגיעה ברורה בזכויות העובדים של המורים. הצעת חוק העסקת עובדי הוראה, התשע"ג–2013, קובעת כי תופסק ההעסקה באמצעות גופים מתווכים במוסדות החינוך, וכי כל מורי הקבלן יועברו להעסקה ישירה – למעט מכסה של 1,000 מורים שיועסקו באמצעות גופים מתווכים.

ההצעה אושרה בסוף חודש יוני בוועדת השרים לענייני חקיקה בכפוף לתנאים רבים, שבוע לאחר מכן עברה בקריאה טרומית ומאז נדם קולה. למרות ההצהרות על "פריצת דרך היסטורית", ולמרות ששר החינוך עצמו הכריז לפני שנה ושמונה חודשים כי "תוך חודשיים לא יהיו בישראל מורי קבלן", למעשה לא קודמה ההצעה מאז חודש יולי ובינתיים מצבה לוטה בערפל. הקיצוצים הצפויים למשרד החינוך בתקציב 2015 מעמידים בספק את יכולת קידום החוק. המשמר החברתי קורא לחברי הכנסת שקידמו את הצעת החוק לעמוד מאחורי הבטחותיהם ולהיאבק על קידומה בהליך החקיקה בכנסת.

פרטים נוספים בכתבה הבאה

החוק שיפסיק את האפליה בדמי לידה נגד נשים העובדות כעצמאיות

נשים עצמאיות מהוות כחמישה אחוזים מתוך כלל הנשים העובדות (לעומת גברים עצמאיים שמהווים כ-8.9 אחוזים מכלל הגברים העובדים). אישה היוצאת לחופשת לידה מקבלת מהביטוח הלאומי דמי לידה כפיצוי על אבדן הכנסתה בתקופה זו. החוק מבחין בין שכירות לעצמאיות: שכירה מקבלת דמי לידה בהתאם לשלושת החודשים שקדמו ללידה ואילו עצמאית, מקבלת דמי לידה בהתאם לשיעור הכנסותיה באותה שנה הקלנדרית, כאשר לחישוב נכנסים גם החודשים שלאחר הלידה. לפיכך, נשים עצמאיות מופלות לרעה, מאחר ויש סיכוי גדול שהכנסתן תפחת לאחר הלידה.

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב דמי לידה למבוטחת עצמאית), התשע"ד–2013, קובעת שהכנסותיה של העובדת יחושבו לפי הכנסותיה בשנה שקדמה ללידה, במקום בשנה הקלנדרית. עוד נקבע כי שר הרווחה יהיה רשאי לקבוע הוראות נוספות לגבי הוצאות העסק בחופשת הלידה ולגבי חישוב דמי הביטוח לעצמאית. ההצעה מתקנת אפליה משמעותית נגד נשים שמתפרנסות כעצמאיות. היא מעניקה להן ביטחון כלכלי גדול יותר בתקופה שלאחר הלידה – תקופה שמלווה בכל מקרה בחוסר יציבות. שיטת "ההעסקה העצמית" הולכת ומתפשטת בעולם ובארץ, ומגבירה את הצורך בתיקון המתבקש הזה. הצעת החוק עברה פה אחד בהצבעה טרומית ב-26 לפברואר 2014, אך מאז לא קודמה, למרות שמשרדי האוצר, הרווחה והביטוח הלאומי כבר הביעו תמיכתם. אנו קוראים לחברי הכנסת להמשיך את מהלכי החקיקה בנושא ולהביא את הצעת החוק לדיון להכנה לקריאה ראשונה.

פרטים נוספים בכתבה הבאה

החוק שיספק סיוע אמיתי בשכר דירה לממתינים לדיור ציבורי

כיום, בשל מספר הדירות הנמוך במאגר בדיור הציבורי, מעניק משרד הבינוי והשיכון מענק סיוע בשכר דירה לזכאים שממתינים לקבל דירה שתתפנה. הסיוע נע מ-1,044 שקל ליחיד באזור דירוג א' עד 3,000 שקל למשפחה עם 4 ילדים (באיזור עדיפות ב' סכום הסיוע ליחיד תלוי זכאות אישית ומגיע עד ל-1,500 שקל למשפחה). ברור לכל מי שנאלץ לשכור דירה מימיו, שסכומים אלה אינם מספיקים. הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – סיוע ריאלי בשכר דירה), התשע"ד–2014, מבקשת לחייב את המשרד להעניק סיוע בשכר דירה לכל זכאי הדיור הציבורי אשר ממתינים לקבלת דירה, שיתבסס על הסכום שהייתה המשפחה משלמת עבור דירה ציבורית לו הייתה מוצעת בשוק החופשי, פחות הסכום שהמדינה הייתה גובה עבור אותה דירה ("סיוע ריאלי").

ההצעה תמתן במעט את מצוקתן של אוכלוסיות הזקוקות לדיור ציבורי ואינן זוכות לו ובכך תתקן עוול של שנים בהזנחת הטיפול בדיור הציבורי שהוביל להמתנה ממושכת לזכאים. מתן פיצוי על-ידי מימון שכר דירה המתקרב לסכום הריאלי והעלאת נושא הדיור הציבורי לסדר היום הוא בעל חשיבות רבה ויקל במידה ניכרת על מצוקת הדיור של אוכלוסיה זו. עם זאת, קשה לתלות תקוות כי יוקצו המשאבים הנדרשים למימוש מלא של הצעת חוק זו – למרות שהיא זכתה לתמיכת הממשלה בוועדת השרים ועברה בקריאה טרומית ביולי האחרון. תקציב 2015, על הקיצוצים הרבים שבו, ומדיניות הממשלה המסורתית מעלים ספק בנוגע להמשך הליכי החקיקה. ההצעה אושרה בקריאה ראשונה בשעות האחרונות לפעילותה של הכנסת ה-19. המשמר החברתי קורא לחברי הכנסת הבאה להחיל דין רציפות על הצעת החוק, ולהתעקש על קידום חוק המבטיח סיוע כלכלי אמיתי לזכאים במקום פירורים מעודפי משרד האוצר.

פרטים נוספים בכתבה הבאה

החוק שיגביל את עושק הפונים לביטוח לאומי

כיום מספקים עורכי דין וחברות פרטיות (כמו "זכותי", "לבנת פורן" או "אורפז") שירותי ייצוג לאזרחים המבקשים לקבל את הזכות המגיעה להם על פי חוק מהמוסד לביטוח לאומי, כמו קבלת קצבאות והטבות. מטבע הדברים שימוש בנציג מול הביטוח הלאומי מגדיל את סיכויי התובע לזכות במעמד שהוא מבקש. אלא שהאדם המייצג את התובע (עורך דין או חברה) יכול לגבות תשלום כאוות נפשו על הייצוג, מה שלמעשה פוגע בשוויון בין תובעים בעלי ממון לבין תובעים חסרי ממון. כך קרה, שכמו במקרים אחרים בשירות הציבורי בישראל – הזכות לנגישות לביטוח לאומי הופרטה.

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 159) (הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה), התשע"ד 2014, מבקשת להגביל את סכום הכסף שניתן לגבות תמורת ייצוג בפני המוסד לביטוח לאומי, גם ברמת שכר הטרחה עבור "פתיחת תיק" וגם כתשלום מתוך סכום הקצבה הנפסק לבסוף לטובת התובע. הצעת החוק זוכה להתנגדות חריפה מצד לשכת עורכי הדין ונציגי החברות המייצגות, אולם היא קודמה בתהליך החקיקה ואושרה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לקריאה שנייה ושלישית. אמנם, ההצעה עוסקת בסימפטום ולא במחלה. מצב שבו החוליות הנזקקות ביותר בחברה נאלצות לעבור מסע ייסורים ביורוקרטי רק כדי לקבל את הקצבה המגיעה להם, הוא מצב בלתי מתקבל על הדעת בחברה שרואה את עצמה כאחראית לנזקקיה. ועם זאת, הצעת החוק באה לתקן עיוות גדול בגביית הכספים עבור הייצוג מול המוסד לביטוח הלאומי, וזה צעד אחד בכיוון לתיקון העוול הגדול. המשמר החברתי קורא לחברי הכנסת שלא להתקפל בפני לחצי החברות המייצגות ועורכי הדין, ולהביא את ההצעה עד לאישורה הסופי כחוק.

עדכון: בשעות האחרונות לכהונת הכנסת ה-19, בזמן שהצעת החוק עמדה להגיע למליאת הכנסת ולזכות באישור ברוב גדול, נסוגה ישראל ביתנו מהתמיכה בהצעה, למרות שאחת מהיוזמות העיקריות בה היא חברת ישראל ביתנו, ח"כ אורלי לוי אבקסיס. לפי הדיווחים, שפורסמו בהרחבה אצלנו ובעיתונות, ח"כ מיקי רוזנטל, שחשף את העניין, טען כי שר החוץ אביגדור ליברמן הורה לקבור את הצעת החוק החשובה בגלל בקשה ישירה ממקורבו משה ליאון – אחד מעשרות הלוביסטים ששכרו החברות המייצגות כדי למנוע את חקיקת החוק. על עבודה זו קיבל ליאון 150 אלף שקל.

פרטים נוספים בכתבה הבאה

חוקים במעקב – חורף 2015

נגישות
שישה חוקים שמעניינים אותנו בחורף הקרוב | המשמר החברתי

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs