העברות הענק לחטיבה להתיישבות מגיעות לוועדה לביקורת המדינה

העברות הענק לחטיבה להתיישבות מגיעות לוועדה לביקורת המדינה

ועדה: הוועדה לביקורת המדינה

הוועדה לביקורת המדינה התכנסה השבוע (10/11/14) על מנת לדון בנושא החטיבה להתיישבות. הדיון כונס לבקשת חלק מחברי ועדת הכספים אשר ראו וחששו מההעברות התקציביות הקיצוניות שנעשו במהלך השנים דרך הוועדה לידי החטיבה להתיישבות.

הוועדה התכנסה באווירה מתוחה. חוסר האמון הבסיסי ניכר לעין ובמיוחד בין מפלגות האופוזיציה, בייצוגם של ח"כ סתיו שפיר מהעבודה, ח"כ זהבה גלאון ממרצ וח"כ משה גפני מיהדות התורה, ומפלגות הקואליציה, במיוחד חברות הכנסת מן הבית היהודי, ח"כ איילת שקד וח"כ אורית סטורק. חברי הכנסת הציגו טענות ושאלות חשובות בנוגע להתנהלות החטיבה, שקיפות תקציבה ואופן חלוקת המשאבים שלה. אל מולם יצאו להגנת החטיבה חברי הקואליציה, שלצד מילות השבח בדבר החטיבה הגנתם התמקדה בביטול הטענות והממצאים שהביאו נציגי האופוזיציה. לאחר דברי חברי הכנסת פנו אל החטיבה לשמוע את תשובתם, ואל חוות הדעת של נציג משרד המשפטים ומשרד השיכון בנושא.

זכות הדיבור ניתנה ראשונה לח"כ שפיר. שפיר הציגה ראשונה את החששות אשר עלו מדוחות של עמותת מולד. ראשית, ההבדל האסטרונומי בין התקציב המאושר והתקציב בפועל של החטיבה. תקציב החטיבה קופץ בכל שנה באלפי אחוזים: בשנת 2012 נרשם הבדל של 1131% בין התקציב המקורי לתקציב המאושר; והבדל זה גדל לגובה מדהים של 2333% בשנת 2013. העברות תקציביות ענקיות אלו לחטיבה להתיישבות אינן מלוות בשקיפות הדומה לסטנדרטים הנדרשים ממשרדי הממשלה. ח"כ שפיר דרשה כי החטיבה תביא את תקציבה לפני חברי הכנסת ושתקיים שקיפות לא רק בהלכה, כפי שטען דני קריצ'מן יו"ר החטיבה, אלה למעשה ועוד היום.

רוב התקציב אל מעבר לקו הירוק

נושא מרכזי נוסף שעלה בידי חברי הכנסת הוא חוסר השוויון בחלוקת המשאבים של החטיבה. החטיבה כביכול אמונה על פיתוחם של מרחבי הפריפריה של מדינת ישראל, בכללם אזורי יו"ש, הנגב, הגליל והגולן. אך לצד תואר פורמלי זה נראה כי מרבית משאבי החטיבה מופנים אל מעבר הקו הירוק. למעלה מ-75% מתקציבה של החטיבה מופנה אל אזורי יו"ש. כדוגמה נתנה ח"כ שפיר את הישוב עלי, אשר תושביו קיבלו תקציב גדול מזה של תושבי הגולן בכללותו. שפיר הוסיפה כי "הבעיה המרכזית אינה החלוקה הלא שווה. היא כואבת לחלק מהיושבים, אך מה שבאמת מטריד היא העובדה שהחטיבה משתמשת בחלק גדול מכספה לעמותות פוליטיות להן שייכות לבית היהודי".

זאת הנקודה המרכזית אליה פונה ח"כ שפיר. לטענתה, החטיבה להתיישבות מפנה חלקים רבים ממשאביה אל עבר מימון עמותות המשוייכות למפלגת הבית היהודי. ארגונים אלה מקבלים מאות אלפי שקלים כאשר מנהלים המכהנים בהם נמצאים בשייכות פוליטית ומפלגתית לבית היהודי, ואף מכהנים כבעלי תפקיד בחטיבה להתיישבות. לדוגמה – אברהם דובדבני, יו"ר ההסתדרות הציונית, יושב בוועד המנהל של 2 מהעמותות המתוקצבות על ידי החטיבה.

ח"כ משה גפני המשיך חיזק והגביר את טון דבריה של שפיר. גפני חזר והדגיש את הפגיעה האישית שהוא חש ואת הפגיעה העמוקה שציבור בוחריו חש. לטענתו, החטיבה מתקצבת בממוצע כ-250 שקל עבור תלמיד ישיבה חרדי בהשוואה ל-13 אלף שקל המופנים תלמיד ציוני דתי. גפני אף טען כי החטיבה העבירה כספים שיועדו לתחזוק הדיור הציבורי אל הישיבות התורנית. כל זאת בחסות מפלגת הבית היהודי הנהנת ותומכת החטיבה המעבירה סכומי עתק לציבור בוחריה. "אין פוצה פה המצפצף, להביא את ניסן סלומינסקי זה אבסורד. הוא העביר את מע"מ אפס כי קיבל כסף לקופה הקטנה שלו (החטיבה להתיישבות)", אמר.

גפני תקף אישית את סיעת הבית היהודי בטענות לניגוד אינטרסים חריף והעברות תקציביות המפלות ציבורים רחבים בחברה הישראלית. נקודה חשובה שהעביר גפני היא כי הוא רואה ברבים מתפקידי החטיבה תפקידים אשר על משרדי הממשלה לטפל בהם ובראשם משרד השיכון, משרד התשתיות וכו'.

ח"כ זהבה גלאון וח"כ דב חנין הוסיפו כי החטיבה להתיישבות הנה הזרוע המבצעת של הממשלה ומשרד ראש הממשלה לביצוע המדיניות שלה בשטחים, זאת ללא פיקוח וללא שקיפות. החטיבה להתיישבות נתפסת כזרועה של הממשלה אך בפועל אינה כפופה לחקיקה המגבילה פעולה ממשלתית.

האם הקריטריונים לתמיכה מוטים לטובת הציונות הדתית?

חברי הכנסת איילת שקד ורוברט אילטוב יצאו כנגד האשמות האופוזיציה וטענו כי האשמות אלו הן פוליטיות בלבד ולא במקום. "חשבתי שהדיון על החטיבה להתיישבות ואני רואה כי זה על עליית המנדטים של הבית היהודי", אמר שקד. לטענתם, הפעולות הללו כנגד החטיבה להתיישבות אינן ישרות אלא נובעות מסכסוך והתנגדות לממשלה, והם טוענים כי מיליארדי שקלים מועברים לכל מדינת ישראל ע"י החטיבה וכי אין הפליה בחטיבה להתיישבות.

ח"כ אורית סטורק תקפה באופן אישי את ח"כ גפני וטענה כי הוא מנותק מציבור מצביעיו כאשר הוא מתחבר עם השמאל הקיצוני. גפני בתגובה קבע כי התקרבות זאת נובעת ישירות מהתנהלות הבית היהודי והחטיבה להתיישבות. ח"כ סטרוק הוסיפה כי הממשלה מחליטה מה ואיפה היא רוצה להשקיע, וכי היא שמכווינה את החטיבה להתיישבות. כמו כן היא הוסיפה כי בעוד שהגליל והנגב מקבלים תקצוב ממשרדי ממשלה אחרים, ישובי יו"ש מקבלים את רוב תקציבם רק מהחטיבה ולכן ההשוואה אינה במקום.

לאחר דברי חברי הכנסת פנתה הוועדה ליו"ר החטיבה, דני קריצ'מן. הוא טען כי הרדיפה הזו אינה במקום וכי החטיבה הנה ארגון אחראי הכפוף לכל החוקים והתנאים של המדינה. קריצ'מן הוסיף ואמר כי החטיבה אינה בונה ביו"ש. נשאלת השאלה מה היא כן עושה עם הכסף – ולא ניתנה תשובה ברורה וחד משמעית בנושא.

נושא אחד חשוב שעלה, מלבד התגוננויות והסברים על אופן תקצוב החטיבה, היה נושא תקצוב הגרעינים העירוניים – שהועבר לחטיבה ממשרד השיכון ואשר החטיבה מנהלת. ממצאים של דוח עמותת מולד מעלים כי כ-75% מהגרעינים המתוקצבים משויכים לציונות הדתית, ועל כן עולה השאלה אם הליך המיון אכן אינו מוטה? לתשובה לשאלה זו השיב יו"ר החטיבה כי לצערו הם הציבור אשר מרב הגרעינים מגיעים ממנו. לטענת ח"כ שפיר הקריטריונים אשר מציבה החטיבה בנויים כך שרק גרעינים מאוכלוסיה זו יוכלו לגשת. יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן, סיכם והזמין נציגים לוועדה הבאה שתתכנס עוד שבועיים. חלק מהמוזמנים יהיו נציגי הממשלה, משרד רה"מ, משרד מבקר המדינה, משרד המשפטים ועוד.

לקריאה נוספת:

נגישות
HTML Generator Sample Page

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs