בין חוק הלאום לחוק המשילות
(צילום: flickr / zeevveez)

בין חוק הלאום לחוק המשילות

המשילות, הלאומנות והגזענות – שותפות טבעיות הן. שלושתן ביחד מעדיפות להתעלם מהמציאות המורכבת חיינו

חוק הלאום עבר! חוק הלאום הוא כיבוי האור של המדינה הדמוקרטית! הממשלה אישרה את חוק הלאום! בכל מקום אפשר היה לשמוע משהו על חוק הלאום, שהפך במחי החלטת ממשלה מרעיון של מספר ח"כים למציאות בעיני אזרחים ואזרחיות מכל רחבי החברה הישראלית, עוד לפני שהגיע בכלל אל המקום שבו אמורים להכריע בסוגיות אלה – בכנסת.

תפיסת המציאות הזאת היא חלק מתפיסה רווחת בחברה הישראלית לפיה דמוקרטיה היא "שלטון הרוב", ולא שלטון העם באמצעות נציגיו בפרלמנט. בעיני חלקים הולכים וגדלים בציבור, שרי הממשלה יכולים לעשות הישר בעיניהם בשם שלטון הרוב, כאילו הכנסת בכלל לא קיימת ולא כוללת גם נבחרי ציבור שמייצגים עמדות, דעות ומגזרים נוספים בחברה. אולם למעשה בדמוקרטיה כמו שלנו העם בוחר את נציגיו לכנסת, ורק לכנסת יש רשות לנהל עניינים ציבוריים כמו חקיקה או הרכבה והפלה של ממשלות. במדינתנו, האחרונות קמות בדרך כלל באמצעות הסכמים קואליציוניים בין מפלגות שונות, בהסכמי סחר-מכר שהקשר בינם לבין הבחירות הכלליות, מצעי המפלגות ושלטון הרוב מקרי בהחלט.

תפיסה מסוג זה מכרסמת ביסודות הדמוקרטיה. היא מרוקנת את הכנסת מתוכן וכך הופכת את כל מי שלא נכללו בהסכמים קואליציוניים בין בעלי בריתות פוליטיות, לחסרי קול ותפקיד במשחק הפוליטי. משם קצרה הדרך להרחקת כל מי שחושב אחרת או שלא רואה עצמו חלק מהלאום היהודי במדינה: יורחקו מהכנסת בתירוצי משילות, מהזכות לשוויון בשם הלאומנות ומהמרחב הציבורי עקב גילויי גזענות.

המשילות, הלאומנות והגזענות הן שותפות טבעיות, ובקדנציה הנוכחית של הכנסת הגיעו השלוש הללו לשיא ההרמוניה. ראשית בחוק המשילות: שחיתות עמוקה, סלידה של ציבורים רחבים מההתנהלות הפוליטית ומצב כלכלי קשה עבור יותר ויותר אזרחים, הולידו את הצורך להציג בשורה לציבור. הבשורה חיפשה אויב משותף לניהול העניינים הציבוריים, ומצאה אותו באחוז החסימה ובהיעדר ה"משילות". "הו! המפלגות הקטנות סוחטות את המערכת הפוליטית! עלינו לדחוק אותן החוצה!", היא טוענת.

המשילות אינה רק תפיסה בעייתית הגורמת לאזרחים לוותר על תפקידם במנגנון הדמוקרטי, אלא גם מבטאת רצון לבסס את שלטון הרוב על חשבון קבוצות המיעוט. קביעת אחוז החסימה על מינימום שלא מאפשר לחברה הערבית (20% מכלל אזרחי המדינה) להשמיע את קולותיה המגוונים, מצהירה כי קולות אלה אינם ראויים להכרה. הצהרה זו חלה לא רק על החברה הערבית: גם בחברה היהודית יש מפלגות בעלות קול מובחן מימין ומשמאל שעשויות למצוא את עצמן בחוץ, או כלל לא להתמודד לבחירות.

flickr/Jacob Rask

שני חוקים שלא משאירים מקום לטעויות. השחתת קברים (flickr/Jacob Rask)

הצהרה נוספת מסוג זה היא "הצהרת חוק" הלאום. אם חוק המשילות מיישם תפיסה שלא מכירה בנוכחות החברה הערבית במגרש הפרלמנטרי, הרי שהצהרת חוק יסוד: מדינת ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, מרחיקה את כל מי שאינו יהודי אל מחוץ לתחומי המגרש. עיגון הגדרה עצמית בלעדית לעם היהודי במדינת ישראל, החלת המשפט העברי כמקור השראה למחוקקים והעדפת ערכי היהדות על פני ערכי הדמוקרטיה – כל אלו ואחרים המוצעים בחוק הלאום, מעניקים תעודת זהות של אזרח סוג ב' לכל מי שלא רואה עצמו כיהודי, בין אם מקבוצות שונות בחברה הרב תרבותית שלנו, ובין אם מקבוצה לא קטנה של ישראלים שלא רואים עצמם כיהודים.

למעשה מציעי הצעת חוק הלאום שואפים לקבוע הסדרים חוקתיים על מנת לקיים חברה בה יש מקום רק למי שמגדירים עצמם יהודים, וכמגננה מפני אלו שהם מגדירים בדברי ההסבר להצעה כ"מבקשים לבטל את זכותו של העם היהודי לבית לאומי בארצו". במילים אחרות, המגננה של יוזמי החוק דוחקת בהם למהר ליישם את שלטון הרוב היהודי, ורואה בכל מעשה שלא מסכים עם היישום המיידי של שלטון זה כבגידה.

הגזענות שנודפת משני החוקים הללו לא משאירה מקום לטעויות. החברה הישראלית חווה אותה על בשרה: החל מאיומים על חיי מי שלא חושב כמוך, עבור לאלימות קשה בכל חלקי החברה הישראלית, ועד נטילת חיי אדם מצד ערבים ויהודים כאחד. הגזענות כה רווחת, שנדמה כי הפכה לנורמה בחלקים רחבים בחברה הישראלית. היא מזינה את השנאה ואת המתח בין קבוצות האוכלוסייה השונות, היא גורמת לפגיעות חמורות בגוף ובנפש של האנשים שחיים כאן, והיא מסרסת כל יכולת להתכנס לגבולות מוסכמים של ערכי יסוד שיחולו על כלל החברה הישראלית.

המשילות, הלאומנות והגזענות מייצגות תהליך מתמשך של התעלמות מהמציאות המורכבת של המדינה בה אנחנו חיים: התעלמות מהכנסת כרשות מחוקקת שייעודה להכיל את הקולות השונים בחברה הישראלית הרב תרבותית, התעלמות מאזרחי המדינה הלא יהודים והערבים החיים במדינה המבקשת להגדיר עצמה על פי תפיסת הרוב השולט, והתעלמות מהאלימות, הפחד והשנאה שהגזענות מביאה למרחב הציבורי.

נגישות
בין חוק הלאום לחוק המשילות | המשמר החברתי

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs