באיזה צד הרגולטורים על הגז?
(צילום: flickr/ danrandom)

באיזה צד הרגולטורים על הגז?

ועדה: ועדת הכלכלה; נוכחים: קארין אלהרר, אבישי ברוורמן, באסל גטאס, תמר זנדברג, דב חנין, שלי יחימוביץ', חנא סוייד

הגז הטבעי נמכר במחיר מופקע, אך משרד התשתיות מתנגד לפיקוח, האוצר "בודק" כבר 7 חודשים והממונה על ההגבלים התייאש. קל יותר לפקח על חלב סויה מעל הגז של תשובה

ביום ג' השבוע, ה-25.11.14, נערך בוועדת הכלכלה של הכנסת דיון בנושא "מונופול הגז – חשש לפגיעה חמורה בתעשייה הישראלית". הדיון נסב על שני נושאים הקשורים לאספקת גז טבעי לתעשייה הישראלית: האחד – אי האספקה של גז טבעי לרוב מפעלי התעשייה בארץ; השני – מחירו של הגז הטבעי.

כבר בפתח דבריו הודיע חבר כנסת אבישי ברוורמן (העבודה), יו"ר הוועדה, על דחיית ההצבעה במליאה בנושא הצעת החוק שהגיש לפיקוח על מחירי הגז הטבעי, שהייתה אמורה להתקיים השבוע. הסיבה לדחייה היא דיון שערך בנושא עם ראש הממשלה ואמונתו כי האחרון ייכנס במהרה לעובי הקורה. לדברי ח"כ ברוורמן, יתקיים בקרוב דיון נוסף בנושא עם ראש הממשלה בהשתתפות יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, והראל לוקר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

קיימת בעייתיות בהולכת הגז הטבעי למפעלי התעשייה – הפתרון המועדף של הובלה בצנרת נתקל בבעיות ביורוקרטיה שונות הכרוכות בחיבור המפעלים לרשת הגז ההולכת ומוקמת במדינה. עד עתה חוברו 11 מפעלים לרשת אספקת הגז הטבעי, בעוד שצריך לחבר עוד כ-2000 מפעלי תעשייה. הפתרון האלטרנטיבי של הולכת גז דחוס במכליות נתקל בהתנגדות של משרד התחבורה בשל בעיות בטיחות הכרוכות בשינוע כמויות גדולות של גז נוזלי.

בנושא העיקרי של הפיקוח על מחירי הגז הטבעי התפתח דיון מכוער, רצוף אמירות בוטות ועלבונות אישיים בין חברי הכנסת, נציגי הממשלה, נציגי חברות הגז, הארגונים החברתיים ונציגי המשקיעים הפרטיים בשותפויות הגז שנכחו בדיון. כבר בתחילת דבריו, רמז ח"כ ברוורמן על תופעת המעבר של פקידי ממשלה בכירים להעסקה אצל אילי-הון. חברת הכנסת שלי יחימוביץ' ממפלגת העבודה הייתה ישירה יותר כאשר העירה ליהודה סבן, סמנכ"ל רגולציה של "דלק קידוחים" ובעבר אחראי תחום האנרגיה אצל הממונה על התקציבים באוצר, אחרי שדיבר כי "משתלם לעבור מהממונה על התקציבים לעבוד אצל תשובה". כאשר רכזת האנרגיה באגף התקציבים במשרד האוצר הגברת עדי חכמון, "חודשיים בתפקיד" כתשובה לשאלת חברת הכנסת יחימוביץ', הסבירה שמשרד האוצר עדיין ממשיך "ללמוד ולבדוק" ולהריץ מודלים כלכליים שונים כדי לגבש את דעתו בנושא הפיקוח על מחירי הגז הטבעי, לא הסתירו חברי הכנסת את מורת רוחם מהעיכוב בקבלת החלטות. ח"כ ברוורמן אמר כי "בשיחות עם בכירים באוצר הם כבר הסכימו שצריך פיקוח ואת 'ביום אויב' ו'בשר תותחים' ולכן זה מביש ביותר. אותם הדברים נאמרו לפני שבעה חודשים. מישהו לא רוצה להחליט ולכן שולחים את הגברת חכמון".

עובד ציבור או שליח של תשובה?

את ההופעה המוזרה ביותר בדיון נתן הסגן לתכנון כלכלי ואסטרטגי במשרד התשתיות מר קונסטנטין בלוז. לולא ידעתי שמדובר בעובד ציבור שאמור לייצג את האינטרסים של כלל תושבי המדינה, הייתי נוטה לחשוב שמדובר באחד משליחיו של תשובה. מדבריו של קוסטנטין, ובעיקר מהלהיטות שבה הם נאמרו, ניתן היה לחשוב שלדובר יש אינטרס אישי בנושא. כנראה שלא רק אני התרשמתי כך כי חברת הכנסת תמר זנדברג חרגה אפילו מרמת חוסר הנימוס המקובלת בדיוני ועדות הכנסת באמרה: "הרגולטורים הנוכחיים בוגדים באינטרסים של הציבור". הגדילה לעשות חברת הכנסת שלי יחימוביץ' כשאמרה: "מי שמתעשר מעושק וגזל הוא יצחק תשובה. ובייחוד שהוא פועל בחזירות. ההתנהגות החזירית היא גם ב'גבעת עמל' וגם בעוד מקומות. מי שמתעשר ממחיר של 6 דולר כשהעלות היא 1 דולר הוא תשובה".

ובאשר למהות הדיון, הנושאים הקשורים בהפקת הגז הטבעי בישראל רחבים ומורכבים. לכך כבר נדרשה ועדת ששינסקי שדנה בנושא התמלוגים והמיסוי של אוצרות הטבע בכלל ושל הגז הטבעי בפרט, ובהיתרי היצוא לגז טבעי. נושא הדיון הנוכחי היה יותר פשוט וממוקד ולא נדרשו יותר מדקות ספורות כדי להסבירו ולהגיע אל המסקנה המתבקשת – חברות "דלק קידוחים" ו"נובל אנרג'י" מחזיקות בכ-90% מהגז הטבעי שנמצא בארץ במאגרי "תמר" ו"לווייתן". המאגרים הידועים האחרים, "תנין" ו"כריש", יגיעו אולי בעתיד ל-10% מנפח הגז הטבעי. הממונה על ההגבלים העסקיים מר דיויד גילה הכריז ש"תמר" ו"לווייתן" הם מונופול אך הוא כשל בפירוקו ובכוונתו להחריג את שוק הגז מחוק ההגבלים העסקיים. הדרך היחידה אפוא להבטיח מחיר הוגן לגז טבעי היא להכניס את מחירי הגז לפיקוח.

כל ההסברים הנשמעים – שעדיף שהמחירים יקבעו על ידי תחרות עתידית או שבעלי הון והבנקים המממנים שלהם עלולים להימנע מחיפוש גז ומפיתוח מאגרים נוספים כי המחיר המפוקח ירתיע אותם – הם לדעתי טיעוני סרק. כל שנותר הוא לקבוע את מחיר הגז, וזה כמובן מסובך יותר. לא ניתן כנראה להסתמך על מחירי הגז בעולם מכיוון שזהו שוק מקומי באופיו וקיימת שונות עצומה במחירי הגז באזורים שונים על הגלובוס. לפיכך, הדרך המקובלת לחישוב היא על פי חישובי תשואה הוגנת תוך התחשבות בעלויות החיפושים, פיתוח השדה, ההפקה וההובלה. המחירים בישראל כיום הם $5.5 ליחידת אנרגיה לחברת חשמל וכ-$6.5 לתעשייה. לדברי ח"כ ברוורמן על פי חישוב של 13.5% תשואה המחיר צריך להיות כ-$3.5 ליחידת אנרגיה. אפשר גם להסכים לאחוז תשואה גבוה יותר או לרמות סיכון ולעלויות מחושבות גבוהות יותר אך ברור כי אם לא יוטל פיקוח על המחיר, לא תהיה סיבה שהמונופול לא יעלה שוב ושוב את המחיר, ולא יעבור זמן רב עד שנתחנן לשלם את המחיר הנוכחי.

באופן מוזר ביותר הציבור מודאג ממחירי המילקי, האוצר מפקח על מחירי חלב סויה אבל כמעט אף אחד לא עושה כלום לגבי מחירי הגז. מדובר בסכומים של עשרות מיליארדים למשק ואלפי שקלים בשנה לכל אחד מתושבי המדינה.

המשמר החברתי ממשיך לעקוב:

נגישות
באיזה צד הרגולטורים על הגז? | המשמר החברתי

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs