השבוע בכנסת: חוק לבנת פורן, הליך מזורז לתיקון לחוק מניעת הסתננות

השבוע החמישי בכנס החורף מציג בליץ חקיקתי שלא נראה מזה זמן רב: התיקון החדש לחוק למניעת הסתננות יגיע לוועדת הפנים, ונקבעו לו כבר חמישה דיונים בשלושה ימים, עוד לפני שאפילו עבר בקריאה ראשונה. המשמר החברתי עוקב אחר "המרוץ נגד הזמן" של מבקשי המקלט הכלואים עדיין במתקן חולות, בשיתוף פעולה עם המקום הכי חם בגיהנום. עוד השבוע, דיונים בהצעות חוק חשובות כמו "חוק לבנת פורן", שיגביל את סכום הגבייה של עורכי דין וחברות המייצגים פונים לביטוח הלאומי; "חוק מוסר תשלומים", שיסדיר את תשלום המדינה לספקים העובדים עמה; ו"חוק גבעת עמל", שאמור להבטיח את זכויות המפונים משכונה זו.

יום ראשון, 30.11.14

 הצעת חוק רישוי שירותים לרכב

ועדת הכלכלה, 10:00 – הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013 – הכנה לקריאה שניה ושלישית (עופר שדה ומחלקת המחקר)

המצב כיום: שוק הרכב מפוקח על ידי צווים ותקנות ללא חוק המרכז את הנושא. הוא סובל ממחסור בתחרות ומריכוזיות, המובילים למחירים גבוהים, הן בקניית רכבים והן בשירות וחלפים. כמו כן, חסר פיקוח על רמת השירות.

מה הצעת החוק אומרת: הצעת החוק מפורטת ומקיפה ביותר. היא מפרטת מי יכול לייצר ולייבא רכבים, ומגבילה את מספר המותגים ליבואן. הצעת החוק מוסיפה קטגוריות חדשות של יבואן עקיף ויבואן זעיר, ואף פותחת פתח לייבוא רכב משומש, דבר שיכול להגביר תחרות. הצעת החוק מגדירה אמות מידה של אחריות ושירות של יבואני רכב, כמו אחריות לתיקון פגם סדרתי בכל המכוניות שנמכרו מאותה חברה או דגם. ההצעה אף כוללת פתיחת שוק החלפים לתחרות והקלה בתו התקן לחלפים. הצעת החוק מגדירה את נושא הרשיונות למוסכים ושמאי רכב, וכן את הסנקציות הכספיות על מי שעברו על התנאים ברשיון, הקמת ועדה שתשפוט במקרים כאלה, ופקחים שיאכפו את החוק. הצעת החוק מבוססת על המלצות ועדת זליכה, והיא אימצה רבות מהן, למעט ההמלצות הנוגעות לשוק הליסינג, דבר שמוציא את העוקץ מפיקוח והגברת התחרות באחד התחומים הבעייתיים בשוק הרכב.

השינויים הצפויים מאישור החוק: קודם כל יהיה חוק המרכז את שוק הרכב, שמגיע לא רגע מוקדם מדי. החוק גם מפריד בין חברות ליסינג וייבוא ומגביל את היבואנים הגדולים לייבוא מחברה אחת בלבד. יבוא עקיף, מסוכן ולא מחברה המייצרת רכב, וייבוא רכב עם קילומטרז' נמוך יכולים להוריד עלויות מסעיף ההוצאות השני בגודלו למשפחות רבות בישראל. פתיחת שוק החלפים וקביעה כי יבואנים לא יוכלו להתערב בקביעת החלפים שבהם ישתמשו המוסכים יגבירו אף הם תחרות ויוזילו מחירים. יש לציין כי ייתכן וההקלה בתקנים תפתח פתח לירידה באיכות החלפים. מוסכים יחויבו להציג מחירים לפי שעות עבודה ולפי חלפים ולתת הצעת מחיר ללקוחות. כל נושא שמאות הרכב (בדיקת רכב לאחר תאונה והערכת עלות תיקון הנזק) יוסדר ושמאים שיעברו על כללי הרשיון יועמדו לדין משמעתי על ידי ועדה מיוחדת.

מנגד, הצעת החוק אינה חפה מפגמים. למשל, נראה שיש בעייתיות בסעיף בחוק שקובע שרשיונו של פושט רגל יבוטל. בכך כמובן יש פגיעה בפושט הרגל, שיתקשה לשקם את מצבו הכלכלי של עסקו. נראה שצפוי קרב איתנים מצד לוביסטים ופוליטיקאים בוועדה שתדון בחוק בעניין הסעיפים הפוגעים בחברות יבוא הרכבים הגדולות.

בדיוני הוועדה: הועדה אישרה סעיפים המחייבים את היבואנים הישירים לטפל במכוניות שלא הם ייבאו לארץ. לשם כך, נטען, יש צורך באחריות לפיצוי היבואנים ע"י היצרנים – חסם מרכזי בדרך לתחרות בשוק. כמו כן הוחלט לבטל את הסכמי הבלעדיות בין היבואנים הישירים ליצרנים. בדיון ב-14.7 אמורה הועדה לדון במתן רישיון להפעלת מוסך והמועצה המייעצת לרישוי מנהלים למוסכים.

הנקודות העיקריות שעלו לדיון: 1. בהצעת החוק המקורית ניתנת לשר האפשרות לקבוע כי פעולות מסויימות ברכב אינן טעונות רשיון. הכוונה כאן היא להסיר אישור זה. 2. תוספת להצעת החוק המקורית: כאשר מבוצע ברכב תיקון במוסך, על בעל המוסך להציע ללקוח יותר מסוג אחד של מוצר – מקורי, תחליפי (שאינו מיוצר בהתאם לתנאים שקבע יצרן הרכב המדובר) או משומש. 3. בהצעת החוק המקורית חלה חובה על בחינות לשם קבלת רשיון ניהול מוסך למעט פטור שיכול להנתן למהנדס או הנדסאי. בדיון זה מציעים כי למבקש הרשיון חייבת להיות תעודת מקצוע מתאימה, או שהוא טכנאי/הנדסאי/מהנדס בתחום רלוונטי ובכל מקרה עליו לעבור בחינות. 4. בהצעת החוק המקורית ניתנת אפשרות למנהל מקצועי במוסך למנות ממלא מקום. הבקשה כאן היא להוסיף סייג שהמנהל המקצועי לא יוכל להיעדר מהמוסך מעל 30 ימים בשנה. 5. כמו כן, ישנם שינויים בנהלי המועצה המייעצת, בעיקר בנוגע להכפפתם להוראות החוק בנוגע למינוי חברי מועצה.

הוועדה גם דנה בנושא השמאים, בו יש שתי נקודות חשובות: 1. הוספת סעיף הקובע כי שומה חייבת להנתן לאחר בדיקה פיזית של הרכב. הזוי ככל שזה ישמע, לא היה סעיף כזה קודם לכן. 2. בנוגע למועצת שמאי הרכב שהיא הועדה המייעצת לשר, היה מצויין כי היא מוסמכת למנות ועדות משנה גם ממי שאינם חבריה (מישהו אמר ג'ובים?). תוספת זו מוסדרת בחוק החדש.

בדיון הקודם התמקדה הועדה בפרקים הנוגעים לייצור מוצרי תעבורה, לסחר בהם ולפיקוח ואכיפה. בדיון הקודם התבקשו הקלות בנוגע לאנשי המקצוע העוסקים בסחר במצורי תעבורה (קיצור תקופת הנסיון הנדרש, הקלות על חובת נוכחות בעסק, אפשרות להשתלמות אצל יצרן החלפים או הרכב).

בפרק הייבוא (ח') הוכנס לדיון שינוי העוסק בפרק הייצור (ז') והוא מהותי:

פרק ז – ייצור

סעיף 88: במקור סעיף שמתאר כי על היצרן לתת אחריות לפי החלטת השר. הסעיף המתוקן מפורט יותר אך מצמצם משמעותית את מרחב ההחלטה של השר: הסעיף קובע כי על השר לקבוע רשימת מוצרי תעבורה שלגביהם הדבר רלוונטי. כמו כן, רשימה זו חייבת להיות מאושרת על ידי שר האוצר ושר התמ"ת. למיטב הבנתי, כל עוד אין רשימה, כל מוצר פטור ממתן אחריות. בנוסף, התיקון מגדיר במפורש כי רכבים שמהירותם עד 40 קמ"ש וקלנועיות (פטורי רישום) לא יכולים להכלל ברשימה. להבדיל ממכוניות, בארץ יש ייצור של קלנועיות וחלקי חילוף לרכבים חקלאיים. כדאי לשים לב אם בדיון ישנו נציג/לוביסט שסעיף זה מעניין אותו במיוחד.

פרק ח – ייבוא

סעיף89: מציין כי היבוא מחייב תקינה. בוצעה כאן הרחבה המציינת לפי סוגי התקינה הקיימים (אמריקאי/אירופאי/ישראלי) מה מחייב. כמו כן, נמחקת בתיקון זה הזכות של מנהל הרכב לתת אישורי יבוא ספציפיים למוצרים שאינם עומדים בתקן או למי שאינם יבואנים. סעיף 91 (אינו חדש) עדיין מעניק זכות זו לשר. בדיון גם הוכנס תת סעיף הנוגע לצמיגים. השר יכול לקבוע מגבלות ייחודיות לצמיגים כמו מועד הייבוא ביחס לתאריך הייצור ומקומות מהם מותר לייבא.

בנוסף הוכנס תת סעיף המאפשר לייבא מוצר ללא הוכחת עמידה בתקן במידה ואותו דגם בדיוק כבר מיובא עם כל האישורים על ידי יבואן אחר. סעיף זה יכול לקצר את הבירוקרטיה ואת הזמן הנדרש להכנסת תחרות למוצרים מיובאים.

פרק ט – אחריות

סעיף94: לדיון הקודם הוסף תנאי מינימלי לאחריות של 6,000 ש"ח או 3 חודשים. הפעם צומצמה רשימת החלקים עליהם חלה חובת אחריות רק לכאלו שעלותם גבוהה מ-150 ש"ח (בכל מקרה לא פחותה מזו שהיצרן נתן לסוחר).

סעיף96א: מוחקים את חובת ציון ארץ הייצור, שם היצרן והפרטים שלו. תיקון זה פוגע בצרכנים שחשובה להם ארץ יצור ספציפית. בנוסף, לקוח שרוצה לצור קשר עם היצרן לקבלת פרטים או אימות מידע שנתן לו המוכר בנוגע להרכבה/שימוש לא יוכל לעשות זאת. לעומת זאת, סוחרים שאינם מעוניינים שמתחרים פוטנציאליים יקבלו קישור ליצרן, מרוויחים מכך. כדאי לשים לב כי תת סעיף ה' לא תוקן ומציין כי ישנה חובת סימון שם היצרן/סמלו המסחרי.

היכן עומדת הצעת החוק: עברה בקריאה ראשונה ב-24.6.2013.

מקורות:

  • הצעת החוק המקורית: http://www.knesset.gov.il/committees/heb/material/data/kalkala2014-10-28-00-03.pdf

 יום שני, 1.12.14

הצגת תקציב משרד הכלכלה

ועדת הכספים, 10:00 – הצגת תקציב משרד הכלכלה 2015 (יסמין שינדלר)

שר הכלכלה, נפתלי בנט, צפוי להציג את תקציב משרדו. תקציב 2015 של משרד הכלכלה מתמקד בשישה נושאים:

  1. הגדלת שיעור התעסוקה וההשתתפות בכוח העבודה באמצעות ייעול ההכשרה המקצועית וחיזוק המכללות הטכנולוגיות.
  2. מעונות יום חדשים, בנייה ותקצוב מחודש של מעונות היום.
  3. עידוד תעסוקת אוכלוסיות ייעודיות: חרדים, ערבים, בעלי מוגבלויות וחיילים משוחררים. לכל מגזר כזה פותחו תוכניות ייחודיות שאושרו אישית וגם כבר פועלות בשטח.
  4. עידוד עסקים קטנים ובינוניים. סעיף זה יזמן את בעלי ההון לדיון, מכיוון שהוא משפיע ישירות על המאמצים להפחתת יוקר המחיה בתחום מוצרי המזון. בעלי רשתות המזון ירצו להביע את דעתם בנושא.
  5. עידוד הייצוא וסחר החוץ על ידי הפעלת תכנית "כסף חכם" וחיזוק קשרי המסחר עם סין.
  6. קידום וחיזוק התעשייה עתירת הידע באמצעות הקמת הרשות הלאומית לחדשנות, הקמת מיזם "ישראל דיגיטלית", השתתפות ישראל במיזם האיחוד האירופאי Horizon 2020.

בעלי עניין נוספים שצפויים להשתתף בדיון הם: נציגי ארגוני נשים (נושא המעונות), אנשי מנהלת השירות הלאומי (שיחויבו לשלם אנשים מהמגזרים אותם משרד הכלכלה שואף לשלב בחברה), ח"כים חרדים (המגזר החרדי הוא אחד מאותם מגזרים שיעודדו השנה), ארגוני נכים (מאותה סיבה), אנשי מכון היצוא והרשות לפיתוח עסקים קטנים.

מקורות:

מפוטרי מפעל המגבות בערד

ועדת הכספים, 12:30 – סגירת מפעל "ערד תעשיות טקסטיל" ופיטורי 180 מעובדיו – הצעה לדיון מהיר

בסוף חודש אוקטובר אירע משבר תעסוקתי קשה בעיר הדרומית ערד עם ההודעה על סגירת המפעלים "מגבות ערד" ו"פלקסטרוניקס", דבר שהביא לפיטוריהם של יותר מ-230 עובדים (180 מתוכם ממפעל המגבות הוותיק). הסיבה למשבר במפעל הטקסטיל היא עלויות הייצור הגבוהות בארץ ביחס למדינות המזרח הרחוק ואפילו לארה"ב, בהן נהנים יצרני הטקסטיל מסיוע ממשלתי. כמו כן אי העברת צינור הגז בערד הביאה, לדברי החברה, לעלויות גבוהות ולחוסר כדאיות כלכלי.

עם ההודעה על הפיטורים קיימו העובדים הזועמים הפגנה בכיכר המרכזית בעיר נגד מדיניות הממשלה והזנחת העיר. שר האוצר לפיד  הגיע לסיכום עם חברת אסם על הקמת מפעל גלידות חדש בעיר, כאשר סכום המענק שתקבל החברה עוד לא ידוע. אסם תכננה להקים מפעל חדש מזה שנתיים, ועובדי המפעל הקיים שבאזור התעשייה באר טוביה, ואשר רובם מגיעים מקרית מלאכי, הפגינו ביום ראשון (2.11.14) נגד הכוונה לשלול מהם את הפרנסה ולהעבירה לערד.

הדיון מתקיים בעקבות הצעה לדיון מהיר של מספר חברי כנסת, שהגישו את הבקשה ב-27.10 – לפני כחודש. עקב כך הדיון יעסוק בביקורת על אופן העלאת נושאים לדיון בוועדה ורק אחר כך יעסוק במפוטרי המפעל ובמצב התעסוקתי בעיר הדרומית.

הצעת חוק מוסר תשלומים

ועדת הכלכלה, 11:00 – הצעת חוק חובת מכרזים (תיקון – מוסר תשלומים), התשע"ג-2013 – הכנה לקריאה ראשונה (נגה תדמור)

המצב כיום: הצורך בחוק זה התעורר לאחר שבאופן קבוע ובמשך שנים ארוכות תשלומי המדינה לספקים היו במועדים די שרירותיים, מה שגרם כמובן נזק כלכלי בעיקר לספקים קטנים ובינוניים. העיתונות הכלכלית תיארה פעמים רבות את המצב הלא סביר, אבל לא הרבה נעשה כדי לתקן אותו. בדברי ההסבר להצעות החוק נאמר במפורש כי מדיניות הממשלה בעניין תשלומים לספקים חיצוניים אינה אחידה וימי התשלום נקבעים בהתאם ליכולת המיקוח של נותן השירות. לרבים מנותני שירותים עצמאיים יכולת מיקוח פחותה או שהיא בכלל לא קיימת.

מה הצעת החוק אומרת: מטרת החוק היא הסדרת תשלומי המדינה לספקים, כלומר קביעת מועד מקסימלי לדחיית התשלום. מועדי התשלום יקבעו בצורה מחייבת ויהיו תלויים רק בתאריך החודשי של הגשת החשבונית. החוק יחול על כל סוגי הספקים, בין עבור ביצוע העבודה, מתן שירות או הספקת טובין למדינה. החוק יחול על כל הגופים המתוקצבים או הנתמכים על ידי המדינה, כולל מוסדות השכלה גבוהה, מועצות דתיות, מערכת הביטחון (צה"ל ומשרד הביטחון), קופ"ח, רשות מקומית ותאגידים מקומיים, חברות ממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים.

כל הגופים שנמנו לעיל ישלמו לכל סוגי הספקים על פי התאריך בחודש בו יגיש הספק חשבון באופן הבא: חשבון שיוגש עד ל-15 בחודש ישולם ביום העסקים הראשון לאחר ה-15 בחודש הבא, כלומר, בממוצע אשראי של כ-5 שבועות; חשבון שיוגש בין ה-16 עד ה-24 בחודש ישולם עד ה-24 בחודש הבא כלומר: בממוצע אשראי של כ-5 שבועות; חשבון שיוגש בין ה-25 עד ה-31 בחודש ישולם עד ה-24 בחודש הבא. במקרה זה תקופת האשראי קוצרה ל-25 ימים בממוצע. בדברי ההסבר מפרטים מחדש את שלושת האפשרויות האלה, ולא נאמרה בהם ולו מילת הסבר אחת, מדוע יש "ההטבה" למגישי חשבון בסוף החודש.

בהצעת החוק נכלל במפורש סעיף שבמקרה של התקשרות באמצעות מכרז הוא לא יכלול שום תנאי או הוראה הסותרים את הסדרי התשלום הנ"ל.

בחוק נכלל מעקף של הנחיות התשלום בדמות אפשרות לדחיית התשלום ב-30 ימים נוספים באישור המנהל הכללי של המוסד המזמין. בהסתייגות לא נמסר האם וכיצד יוודע על כך לספק, ולא הוזכרה אפשרות שיש להסביר מדוע אושרה הדחייה הנוספת. בהצעת החוק נקבע עוד מעקף לפיו שר האוצר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט יקבע בתקנות הוראות בדבר פטור מחובת הסדרי תשלום שבהצעת החוק; פטור זה יכול לחול על כל אחד מהמוסדות הכלולים בהצעת החוק.

בהצעת החוק נקבע כי מי שיסטה מהמועדים שנקבעו בה ישלם גם ריבית והצמדה (הנקבעים מפעם לפעם על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה), ובנוסף ריבית מיוחדת של 5% לשנה שתחושב יחסית למשך העיכוב בתשלום מעבר לחוק.

השינויים הצפויים מאישור החוק: תחול חובת תשלומים במועדים קבועים על פי הצעת החוק, מה שישפר את מצבם הכלכלי של הספקים לממשלה ולגופים הציבוריים השונים. עם זאת, בסביבה של אינפלציה נמוכה מאד, ההצמדה – אפילו לפיגור של כמה חודשים היא חסרת משמעות – בעוד שדחיית תשלום בכמה חודשים יכולה להזיק מאד לספקים לא גדולים.

בהצעת החוק לא פורטו פיקוח ומעקב, כמו, למשל, חובת דיווח של החשבים המלווים את משרדי הממשלה מטעם האוצר על סטיות מהחוק, ולא הוצע שום הסדר של מעקב, ואפילו מעקב מזדמן, ולו למשך שנה-שנתיים, שיוכל להראות האמנם חל שינוי לטובה בנוהגי התשלומים של המדינה.

מדובר בשתי הצעות חוק המנסות להביא לאותה תוצאה, אלא שאחת רזה ולאקונית, בעוד השניה מפורטת הרבה יותר. ההצעות צפויות להתמזג לאחת בדיוני הוועדה לפני קריאה ראשונה.

בעדות הזו כדאי לקרוא דיון קודם של הועדה בעניין החוק, וכמה נתונים שערורייתיים על מוסר התשלומים ונוהג שוטף+ של המדינה.

היכן עומדת הצעת החוק: שתי ההצעות עברו בקריאה טרומית ב-18.12.2013.

מקורות:

  • הצעת החוק פ/836/19 – www.knesset.gov.il/privatelaw/data/19/836.rtf
  • הצעת החוק פ/753/19 – yarivlevin.co.il/wp-content/uploads/2013/11/753.rtf

הצעת חוק הספאם

ועדת הכלכלה, 13:00 – הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – דואר זבל), התשע"ד-2014 – הכנה לקריאה ראשונה (מחלקת המחקר)

המצב כיום: לפני שש שנים נכנס לתוקפו חוק הספאם, שמנע ממפרסמים מסחריים ליצור קשר עם לקוחות בלי שקיבלו לכך אישור מפורש מראש. החוק הפחית באופן ניכר את מספר ההטרדות הטלפוניות מצד בתי עסק, והפנה את מאמציהם להשגת האישור המיוחל ליצירת קשר. אלא שהתיקון ההוא לחוק התקשורת לא חל בכוונה על עמותות ומוסדות ללא כוונת רווח, משום שהפגיעה שהייתה צפויה להם הייתה משמעותית.

מה הצעת החוק אומרת: להחיל את כל האיסורים שחלים על גופים מסחריים גם על מלכ"רים והפצת תעמולה.

השינויים הצפויים מאישור החוק: אתם עוד תתגעגעו לישיבה הקדושה ליד קבר רחל. כי אלא אם תתנו להם אישור מראש, הם לא יוכלו להתקשר אליכם. וגם עמותות ירוקות, צדקה לעניים ואפילו המשמר החברתי – אם נציק לכם בטלפון, בסמס, במייל, בפקס (אין לנו) או בכל דרך אחרת בלי שאישרתם זאת, נהיה חייבים לכם 1,000 ש"ח.

כדאי לזכור שעמותות – בניגוד לגופים מסחריים – יעדיפו להשקיע יותר בשיווק בטלפון, בסמס או במייל משום שהם זולים יותר מחלופות כגון מודעות או פרסומות בתקשורת ההמונים, והן מעדיפות להשקיע יותר מכספן במטרותיהן המקוריות. מצד שני, אין ספק שגם במקרה שלהן מדבור בפרסום שלעתים תכופות אינו על דעתו ואינו קשור לנמען, ומשום כך הן מטרידות.

היכן עומדת הצעת החוק: עברה בקריאה טרומית ב-25.6.2014.

מקורות:

  • הצעת החוק – oknesset.org/bill/7898/
  • החוק המקורי – http://www.nevo.co.il/law_html/Law01/032_002.htm
  • מידע על חוק הספאם – http://www.isoc.org.il/spam/

הצעת חוק – דיור חלופי לתושבי גבעת עמל

ועדת הפנים והגנת הסביבה, 12:00 – הצעת חוק להבטחת דיור חלופי לתושבי גבעת עמל, התשע"ד-2014 – הכנה לקריאה ראשונה (חובב ינאי)

המצב כיום: גבעת עמל היא שכונה בצפון הישן של תל אביב, בין דרך נמיר ממערב, איילון ממזרח, מגדלי יו מדרום ושיכון בבלי ונהר הירקון מצפון. המדינה העבירה תושבים מדרום העיר לאזור זה כדי ליישבו על חורבות הכפר הפלסטיני ג'אמוסין, לאחר מלחמת השחרור ב-1948, אך מעולם לא הסדירה את ההתיישבות בו. תנאי המגורים בשכונה ירודים ביותר מבחינת תשתיות של מים וביוב, והעירייה לא מכירה בחלק מהמעברות במקום. בשנת 1961 מכרה המדינה את הזכויות של הקרקע של גבעת עמל ליזמים פרטיים (ב.פ. דיור, חברת הדיור של בנק הפועלים בעבר), תוך דרישה מהיזמים להבטיח דיור חלופי לתושבי המקום. במהלך השנים הקרקע החליפה ידיים פרטיות, וכיום נמצאת בבעלות הטייקון יצחק תשובה. תשובה מעוניין להקים במקום מיזם בנייה, ומעל תושבי השכונה מרחף צו פינוי.

מה הצעת החוק אומרת: כל תושב שנשלח על ידי המדינה להתיישב בגבעת עמל לפני מכירת הקרקע מידי המדינה לידיים פרטיות (כלומר, לפני פברואר 1961 – המועד הקובע), וכל מי שנולד בשכונה והוא מעל גיל 21 ובעל נכס בה – יזכו לדיור חלופי שווה ערך לנכס שבו הם גרים. בכך, לדעת יוזמי הצעת החוק תושג המטרה המוצהרת בה: הבטחת זכויות המפונים מאזור זה.

השינויים הצפויים מאישור החוק: תושבי גבעת עמל שעומדים בקריטריונים של הזכות לדיור חלופי יוכלו לממש את זכותם. שינוי זה מהווה לקיחת אחריות של המדינה על תושבי השכונה, על שליחת התושבים להתיישב שם מבלי לדאוג לזכויותיהם, ועל כך שהמדינה כיתתה רגליה בדרך להבטחת זכויות התושבים אל מול רוכשי הבעלות על הקרקע.

היכן עומדת הצעת החוק: עברה בקריאה טרומית ב-22.7.2014.

מקורות:

  • הצעת החוק באתר "כנסת פתוחה" – http://oknesset.org/bill/8231/
  • על פינוי גבעת עמל באתר המשמר החברתי – http://hamishmar.org.il/pinuyamal150114/
  • מגבעת עמל ועד נוחי דנקנר – http://hamishmar.org.il/rakaz23011444/
  • קללת גבעת עמל: האם המעברה היקרה בישראל תיהפך לשכונת פאר?http://www.themarker.com/markerweek/1.2244022
  • הסיפור שמאחורי גבעת עמל – http://www.themarker.com/realestate/1.500282
  • דף הפייסבוק גבעת עמל – נלחמים על הבית – https://www.facebook.com/givatamal

תקנות אמצעי זיהוי ביומטריים

ועדה משותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת המדע והטכנולוגיה, 12:30 – תקנות הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון), התשע"ד-2014

חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, המוכר יותר כחוק המאגר הביומטרי, נחקק כדי לקדם מעבר של כלל אזרחי ישראל לתעודות זהות חכמות. תעודות אלו יכילו מידע על טביעות אצבע וזיהוי תווי פנים של בעל התעודה ואמורות להקשות על זיופן. לצד התעודות אמור להיות מוקם מאגר ביומטרי שמטרתו מניעת זיוף זהות – הוצאת יותר מתעודת זהות או דרכון אחד. הקמת המאגר מלווה בביקורת רבה – הן על עצם הצורך בהקמתו והן על  שמירתו מדליפה לידיים לא נכונות. ביוני 2013 הוחל בשלב הפיילוט של התעודות והמאגר, כאשר המאגר אמור לפעול עד ארבע שנים כפיילוט – ואם לא יהפוך לקבוע יבוטל. כמתחייב מהחוק מוגש לועדת חוקה דו"ח תקופתי. בעדות המצויינת הזו אפשר לקרוא על מצב הפיילוט נכון ליולי 2014, על הסכנות הטמונות במאגר וכן על התייחסותם של חברי הכנסת לנושא.

לצערנו נכון לשעת כתיבת הדברים הועדה עוד לא העלתה את התקנות המדוברות לאתר הכנסת. במידה והן יעלו לפני הדיון נעדכן ונתייחס אליהן.

הצעת חוק האומנה

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, 9:00  – הצעת חוק האומנה, התשע"ג-2013 – הכנה לקריאה ראשונה (עלינא גרין)

המצב כיום: בישראל נושא האומנה אינו מעוגן בחוק, ומתנהל עפ"י תקנות משרד הרווחה. למרות שההוראות מכסות תחומים רבים, ישנם נושאים בתחום האומנה שאינם מוסדרים, כגון: סמכות ההורים האומנים לקבל החלטות בעניינים שוטפים ודחופים הנוגעים לילד, או מידת הקשר עם ההורים האומנים לאחר סיום האומנה. כתוצאה מכך, לא אחת, משפחות אומנה חסרות אונים כשאין להן הסמכות לפעול לטובת הילד שבחסותם. בנוסף, עפ"י דיווחי המועצה לשלום הילד, מתקבלות עשרות תלונות מדי שנה על עיכובים רבים ומיותרים במתן הכרה, אישור ותקציב למשפחות אומנות. במרבית ארצות המערב, מסגרת ההשמה החוץ-ביתית המקובלת היא זו של אומנה במשפחה; רק אחוז נמוך מופנה למסגרת פנימייה או בתי ילדים. בארץ המצב הפוך: בשנת 2010 חיו בישראל 2,298 קטינים במשפחה אומנת מתוך כ-10,300 ילדים בהשמה חוץ-ביתית.

מה הצעת החוק אומרת: החוק מעגן לראשונה בחוק את אחריות המדינה למערך האומנה ומסדיר מנגנונים של איתור, מיון, רישוי, פיקוח והכשרה למשפחות האומנה. החוק מגדיר: זכויות, חובות וסמכויות כל הצדדים המעורבים בהליך; קשר בין משפחת האומנה להורים הביולוגיים; זכויות הקטין – קביעת עקרון "טובת הילד" כעיקרון-על בחוק, וכן חובת שמיעת הקטין ומתן מידע לקטין בדבר דרכי תלונה; הליך חזרה לבית ההורים.

השינויים הצפויים מאישור החוק: חוק האומנה עשוי להוביל להסדרת תהליך האומנה בצורה ברורה ומוגדרת, כשכל ארבע הצלעות השותפות לתהליך מבינות את זכויותיהן, חובותיהן, סמכויותיהן והקשרים ההדדיים ביניהן: משפחת האומנה, המדינה, ההורים הביולוגיים והקטין. יש לקוות שהגדרה זו תפחית את החיכוכים ואי ההסכמות בין המעורבים בתהליך שמעצם טיבו הינו רגיש ונפיץ. עיגון זה בחוק עשוי להוביל להעדפת האומנה כפתרון לילדים בסיכון על-פני פתרון ההשמה בפנימיות ובמוסדות, אשר מידת התאמתם כפתרון ראוי להשמה חוץ-ביתית הוטל בספק לא אחת. הגדרה בחוק של חבות המדינה כלפי הילדים המוכנסים למסגרת אומנה תאפשר להכניס את התמיכה במערכת האומנה לבסיס התקציב.

נראה שבחוק חסרים כמה דברים שהיו בהצעת חוק שנוסחה והוצעה על-ידי ועדת המשנה להשמה חוץ ביתית משנת 2003. שם הופיעו מספר סעיפים שמסיבות לא ברורות הושמטו מהצעת החוק שלבסוף הוגשה לכנסת: אומנה ארוכת טווח (פרק י"ז בהצעה מ- 2003); אומנת קרובי משפחה (פרק י"ח), למרות שלטענת יוזמת החוק יש הגדרות ברורות שקרובי משפחה שמגדלים ילד שלא יכול לגדול אצל הוריו יקבלו עדיפות כמשפחת אומנה – "עד היום הילדים האלה קיבלו גמלת ילד נטוש, ולא קיבלו שירותים נוספים כמו ליווי מקצועי או סל הוצאות מיוחדות. כמו-כן, ילדים רבים הוצאו מהמעגל המשפחתי והתרבותי שהגיעו ממנו גם כשהיו להם קרובי משפחה כשירים שהיו מעוניינים לגדל אותם" (דברי ההסבר להצ”ח); אומנת חרום (פרק י"ט); הארכת תמיכה במשפחות אומנה עד הגיע הנער לגיל 21 (הארכה מגיל 18).

בדיוני הועדה: הרחבת מושג ה"אומנה" כך שיכלול משפחה שקיבלה אישור לכך; הרחבת ההגדות של טובת הילד; איסור מתן רשיון אומנה לאדם שהורשע בעבירת מין או אלימות נגד קטין; הכנסת הרשות המקומית בה גרים הורי הילד כחלק ממערך הטיפול בהם. בעדות המצויינת הזו אפשר לקרוא מעל התנהלות הועדה והעומד בראשה, כמו גם על הדיון בחלקיו הראשונים של החוק.

בדיון הקרוב (2.12.14), תדון הועדה בנושא המפקח על האומנה (האם חייב שיהיה עובד סוציאלי); בתנאים להתקשרות משרד הרווחה עם גוף מפעיל – תאגיד פרטי שיספק שירותי אומנה; בפיקוח על האומנה; בתמאים לאומנת חירום; בתשלומי הבטחת הכנסה ובהוראות מעבר למשפחות אומנה קיימות.

היכן עומדת הצעת החוק: עברה בקריאה טרומית ב-4.12.2014.

מקורות:

  • הארץ, (6.6.11): משפחות אומנה נאלצות לממן בעצמן ילדים בסיכון – בגלל היעדר חוק בעניין http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1176292
  • מפגש, כ (36) 2012: ילדים ובני נוער בהשמה חוץ-ביתית בישראל: סוגיות ואתגרים – ענת זעירא, שלהבת עטר-שוורץ ורמי בנבנישתי – http://goo.gl/Eg79dT
  • הצעת חוק האומנה – http://oknesset.org/bill/7648/
  • פרופ' אסתר הרצוג ( 2010): מבט שני כסף תמורת ילד- סחר ילדים – www.youtube.com/watch?v=abJXl0xTrKE‎
  • דו"ח ועדת המשנה להשמה חוץ ביתית (2003): http://index.justice.gov.il/Units/YeutzVehakika/NosimMishpatim/Global/DOCHASAMA.pdf
  • כנסת פתוחה. ישיבת מליאת הכנסת (4.12.13): http://oknesset.org/plenum/8047/

הצעת חוק תשלום עבור שעות כוננות בעבודה

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, 12:30 – הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – תשלום עבור שעות כוננות), התשע"ג-2013 – הכנה לקריאה ראשונה (יסמין שינדלר, עופר שדה ומחלקת המחקר)

המצב כיום: יש לא מעט מקצועות ומקומות תעסוקה הדורשים מעובדים להיות בכוננות, ממקצועות אבטחה, רפואה וחירום, ועד טכנאים ועובדים במסעדות. בחוקי העבודה הקיימים אין כל התייחסות לשעות כוננות, ומטבע הדברים מעסיקים בוחרים לא לשלם עליהן, גם כאשר הם מבקשים מעובד להיות בכוננות.

כדאי לציין ששהייה בכוננות במקום העבודה דווקא כן מחייבת תשלום, כאילו היה העובד בעבודה רגילה. אך עניין הכוננות לא מוזכר ספציפית בחוק. כמו כן, עובדים מאוגדים, כמו חלק מהטכנאים, חתמו בעבר על הסכמים לתשלום עבור שעות כוננות.

מה הצעת החוק אומרת: מעביד שדורש מעובד להיות בכוננות במקום העבודה גם אם הוא לא עובד, ישלם עבור זמן הכוננות שכר רגיל. מעביד שדורש מעובד להיות זמין גם הוא לא במקום העבודה, ישלם עבור הזמן בו נדרש העובד להיות זמין שכר רגיל, אלא אם שר הכלכלה קבע הוראות בחוק שיאפשרו תשלום אחוז מסויים מהשכר הרגיל.

השינויים הצפויים מאישור החוק: מדובר בתוספת חשובה של החוק, שיכולה לשנות באופן משמעותי את מערכת היחסים בין מנהלים לעובדים במגוון תחומים. לא עוד יוכלו מעסיקים להציב דרישות זמינות לעובד בלי לתת לו תמורה. לא עוד יוכל מנהל לבקש מעובד להגיע מוקדם למקום עבודה "רק למקרה שיהיה לחץ" ואז לדחות את החתמתו את השעון. כדאי גם לשים לב שרבים מהעובדים מהם נדרש להיות בכוננות הינם עובדים במגזר הציבורי, למשל רופאים.

עניין האפשרות לתשלום אחוז מהשכר הרגיל עבור כוננות נראה על פניו סביר, אך צריך לשים לב שהשר אכן יתקין הוראות הוגנות.

בדיוני הוועדה: בהסבר להצעת החוק נכתב שעיקר כוונתו להתייחס לתחומי המלצרות והאבטחה, אך הצעת החוק עצמה כוללת את כל מי שנדרש לכוננות עבור מעסיקו.

התיקון לדיון ב-25/11/14, מייעד את החוק רק לתחומי המלצרות והשמירה (באופן מפורש) ובכך מוציא תחומי תעסוקה נוספים שנפגעים או עשויים להפגע מהמצב הקיים (לדוגמא: טכנאי שירות, עובדים ברשתות קמעונאיות). בנוסף, להבדיל מהצעת החוק המקורית שהגדירה שהשכר שישולם יהיה שכר רגיל (או כזה שיקבע השר), התיקון כאן החליף את השכר הרגיל בשכר ראוי, מבלי לציין מהו שכר ראוי.

דברים לשים אליהם לב: יש לקוות שנציגי ארגוני העובדים יעמדו על זכויותיהם וינסו להשיב את הגלגל לאחור ולהרחיב את תחולת החוק לכלל העובדים במשק.

היכן עומדת הצעת החוק: עברה בקריאה טרומית ב-25.6.2014.

מקורות:

  • הצעת החוק – http://oknesset.org/bill/7751/
  • החוק המקורי – http://www.nevo.co.il/law_html/Law01/P225_001.htm
  • מתוך אתר הסתדרות הנוער העובד והלומד – http://minimum.org.il/articles/show/541

יום שלישי, 2.12.14

העברות תקציביות

ועדת הכספים, 12:30

כידוע, כמעט מדי שבוע מאשרת ועדת הכספים העברות תקציביות בין סעיף לסעיף בתקציב המדינה. ההעברות עשויות להגיע לסכומי ענק (מכמה מיליוני שקלים ועד מיליארדים) ולשנות את תקציב המדינה בתחומים מסוימים מהיסוד. במשך שנים ההעברות התקציביות נעשו ללא הודעה מוקדמת לחברי הכנסת, כשהאחרונים משמשים כחותמת גומי לדרישות הממשלה, ללא שהייתה להם ההזדמנות לדיון אמיתי ורציני בעניין. בעקבות מאבק ארוך של ארגונים חברתיים וחברי כנסת, החל משרד האוצר לפרסם את הבקשות להעברות תקציביות מספר ימים מראש. עם זאת, הבקשות מופצות בצורה לא נוחה, כסריקות דפים בפורמט pdf ולא כקבצים הניתנים לניתוח, ופירוט מקור הכספים ויעדיו אינם ברורים כלל (למשל, "רזרבה כללית"). בכנס הקיץ האחרון דיוני ההעברות התקציביות הפכו לזמן מה לשדה מאבק בין סיעות הקואליציה, במיוחד בין יש עתיד לבית היהודי, כאשר חברי כנסת מונעים העברות כספיות מסוימות בתגובה לעיכוב הצעות חוק.

כפי שנחשף ב"משמר החברתי", תקציבי המשרדים השונים מנופחים בכדי להעביר את הכסף הזה, שנמצא ברזרבות ובסעיפי "הוצאות שונות" של המשרדים – אל משרד הביטחון. מסמך של ה-ממ"מ מספטמבר 2014 מפרט את השימוש ברזרבות של משרדי הממשלה (גלויות וסמויות) ומצביע גם הוא על כמה העברות לתקציב הביטחון. תחקיר המשמר החברתי המבוסס על מאות דפי העברות ופרוטוקולי דיונים שנאספו על ידי מתנדבי הארגון, העלה כי בשמונת החודשים הראשונים לשנת 2014 אישרה ועדת הכספים העברות בסך 23 מיליארד שקל בתוך התקציב השנתי. בעדות המפורטת הזו מומלץ לקרוא על ההעברות מה-28.10.14, על חוסר שקיפות והתנהלות הוועדה. שתי עדויות טריות, אחת על יישור קו של הקואליציה בהצבעה על העברות תקציביות, ושניה על ההעברות התקציביות לחטיבה להתיישבות. קראו הסבר מקיף בנושא ההעברות התקציביות באתר המשמר החברתי.

לקראת סוף שנת התקציב, הדיון בוועדה יעסוק בעיקר בהעברת עודפים מחויבים משנת 2014 לשנת תקציב 2015 של משרדים שונים.

הצעת חוק הודעה מוקלטת בפתח שיחת מכירות

ועדת הכלכלה, 9:00 – הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – פניה מקדימה בעסקת מכר מרחוק), התשע"ד-2014, הכנה לקריאה ראשונה (מחלקת המחקר)

המצב כיום: כולנו מכירים את שיחות הטלפון המפתיעות באמצע היום, כשאנו שקועים בעבודה, בשיחה עם אנשים או בשנת-צהריים, ולפתע פתאום מנסה מישהו למכור לנו דבר מה דרך הטלפון. השיחות הללו יכולות להיות מטרידות למדי ואלמנט ההפתעה שבהן יכול לגרום לנו להסכים למשהו שלא ממש הבנו את טיבו או שלא הייתה לנו האפשרות לבחון כראוי אם אנו רוצים בו.

מה הצעת החוק אומרת: הצעת החוק מתקנת את חוק הגנת הצרכן – חוק שמתוקן חדשות לבקרים – כך ששיחות שנועדו למכור לנו מוצר יכללו בפתיחתן הקלטה שמודיעה על כך טיב השיחה – בלי להזכיר את שם וסוג המוצר. היא כן תכלול את שם העסק המתקשר. בסוף ההקלטה יוכל הלקוח לבחור אם הוא מעוניין לקבל שיחה מהעסק. מי שיעבור על חוק זה ישלם קנס בן עד 204,400 ש"ח.

השינויים הצפויים מאישור החוק: רמת ההפתעה אמורה לפחות וכך גם פיתוי קונים בשיטות לא הוגנות. הרעיון הוא שההקלטה לא תהיה אגרסיבית כמו ניסיון השיווק עצמו, וכבר במהלכה אפשר יהיה לסרב או לנתק את הטלפון. היא לא תפתור את הבעיה הבסיסית שבגינה אנשים בכלל נתפסים בהפתעה: אם היינו רוצים לקנות משהו היינו הולכים לחנות, מתקשרים לבית העסק או נכנסים לאינטרנט, במקומות האלו אנחנו גם יודעים שאנו צפויים לפגוש פרסומות.

היכן עומדת הצעת החוק: עברה בקריאה טרומית ב-25.6.2014.

מקורות:

  • הצעת החוק – http://oknesset.org/bill/8415/
  • חוק הגנת הצרכן – http://www.nevo.co.il/law_html/Law01/089_001.htm
  • חוק העונשין – http://www.nevo.co.il/law_html/Law01/073_002.htm

התיקון החדש לחוק למניעת הסתננות

ועדת הפנים והגנת הסביבה, 11:00 ו-17:00, הצעת חוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאת מסתננים ועובדים זרים מישראל (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשע"ה – 2014 – תיקון מספר 5 (עופר שדה)

רקע

תיקון מספר 4 לחוק למניעת הסתננות עבר בכנסת לפני כשנה,  בדצמבר 2013, כשנה לאחר שעבר תיקון 3, שהוא החקיקה המקורית לעניין מתקן חולות. לפני כחודשיים, בספטמבר 2014, הורה בג"ץ בפעם השניה לבטל חלקים ממנו בעקבות עתירה שהוגשה. החלטת בג"ץ נגעה לשני עניינים:

  1. שלב המשמורת – מילה אחרת לכליאה, תקופה בה המסתנן שנתפס נמצא בתנאי כליאה מלאים. בתיקון מספר 3 תקופת הכליאה המרבית עמדה על 3 שנים, בתיקון מספר 4 היא קוצרה לשנה.
  2. שלב השהייה – תקופה בה המסתנן נמצא במרכז שהייה פתוח ממנו הוא רשאי לצאת במשך היום אך נדרש לשוב לשהיית לילה ולחתימת נוכחות 3 פעמים ביום. תיקון מספר 3 לא כלל מתקן שהייה פתוח. זה הוכנס בתיקון מספר 4 כתחליף לקיצור תקופת הכליאה(משמורת) אך מתקן השהייה הממוקם בריחוק מכל ישוב בשילוב עם הוראות ההתייצבות במהלך היום הפכה למעשה את מתקן השהייה למתקן כליאה סגור. תקופת השהייה במתקן השהייה אינה מוגבלת (למעשה, עד הגירוש).

התיקון  המוצע

בעקבות החלטת בג"ץ מספטמבר 2014, מוצע שינוי בשלושה מרכיבים: תנאי המשמורת, מתקן השהייה הפתוח ובתקנות הכלכליות.

משמורת: תיקון מספר 5 (הנוכחי) מקצר את תקופת הכליאה הראשונית ל 3 חודשים. תקופה זו ארוכה מתקופת הכליאה המרבית החלה על שוהה בלתי חוקי שבעבר הייתה לו אשרת שהייה שפג תוקפה (60 ימים) אך בדברי ההסבר להצעת החוק, תקופה זו נדרשת כיוון שמדובר על אנשים המגיעים ללא מסמכים ובירור זהותם ומצבם אורך זמן.

מתקן שהייה פתוח: אמנם מתקן השהייה לא מוגבל במיקומו (כלומר, ישאר רחוק ממקום ישוב), אך חובת ההתייצבות הופחתה מ-3 פעמים ביום לפעם אחת וגם נקבעו שעות הסמוכות לשהיית הלילה (בתיקון הקודם השעות היו נתונות לשינויים בתקנות). בנוסף, התקופה המרבית לשהייה במתקן השהייה נקצבה ל-20 חודשים.

העברה למשמורת: הכוונה כאן היא למקרים בהם אנשים הנמצאים במתקן השהייה מועברים מסיבות שונות (איחור להתייצבות, גרימת נזק לציוד או לנפש, בריחה, עבודה) לכליאה. בתיקון מספר 4 תקופת הכליאה עמדה על תקופות של החל מ-30 ימים (איחור להתייצבות) ועד לשנה (בריחה שלישית ומעלה). בתיקון זה תקופות הכליאה נעות בין 15 ימים (איחור להתייצבות) ועד ל-120 ימים (בריחה לתקופה של 3 חודשים ומעלה). באופן גס, ניתן לציין כי תקופות הכליאה במרבית המקרים קוצרו במחצית. כמו כן, תקופת המאסר תיכלל בחישוב 20 החודשים המרביים להמצאות המסתנן במתקן השהייה הפתוח (נקודה זו לא נדרשה קודם לכן היות וההמצאות במתקן השהייה לא הייתה מוגבלת).

תקנות כלכליות

הרציונל מאחורי החוקים למניעת הסתננות היא שהגעת המסתננים נובעת מתמריץ חיובי. בישראל ניתן לעבוד ולהעביר כסף למשפחות ומדובר במדינה מפותחת. הכליאה ואיסור העבודה נועדו לבטל תמריץ זה. לפי עמדת הממשלה, אם בהגעת המסתנן למדינה הוא לא יוכל לעבוד וגם יאבד את חרותו, אין טעם בהגעה ליעד זה. על כן, ככל שנדרש למתן את החוקים האלו (בעקבות העתירות) נדרשו כלים נוספים. אחד מהם הוא איסור הוצאת הון. כלומר, גם מי שעובד, נאסר עליו להוציא את הכסף מהמדינה. לאחר ביטול תיקון מספר 3 לפני כשנה, החל תהליך של יצירת תמריץ חיובי לעזיבת מסתננים. לאלו מוצע סכום כסף בתמורה להסכמתם לצאת למדינת המקור או למדינה שלישית. כעת, לאחר ביטול סעיפי הכליאה של תיקון מספר 4, התיקון הנוכחי מציע כלים כלכליים נוספים ליצירת לחץ לעזיבת המדינה. תיקון זה, להבדיל מנושא הכליאה, מתייחס גם לעובדים זרים חוקיים כדי לייצר תמריץ עזיבה בתום תקופת השהייה החוקית. בנוגע למסתננים, כיוון שתקופת ההמצאות במתקן השהייה הפתוח מוגבלת, לאחר תקופה זו, אם לא גורשו, יוכלו למעשה לעבוד, למרות שאינם נמצאים במדינה בהיתר.

  1. מעסיק יפריש 20% מהשכר באופן חודשי. סכום זה מוגדר על חשבון פיצויי פיטורין ופנסיה ועל כן לא מנוכה משכרו של העובד אלא מתווסף לעלויות העסקתו.
  2. רק עבור מסתנן: יופרש 20% משכרו של העובד באופן חודשי (בנוסף ל 20% הקודמים)

עובד זר יקבל את הכסף בעת יציאתו מהארץ לכשתסתיים אשרת השהייה שלו. מסתנן יקבל את הכסף בעת יציאתו מהארץ לפי המועד שיוגדר לו לגירוש. עובד זר שלא יצא מהארץ בזמן, יפסיד חלק מהסכום שנצבר עבורו לפי פרק הזמן שאיחר לצאת עד אובדן מלא של הסכום למי שמתעכב ביציאה מעל 6 חודשים. לגבי מסתנן, אם יאחר לצאת, יפסיד 45% מהסכום ללא תלות במשך האיחור.

מסכומים אלו ינוכו דמי ניהול הקרן המחזיקה את הכספים, עמלות והוצאות הרחקה במקרה של איחור ביציאה.

הבעיה עם החוק

מעבר ליצירת התמריץ לצאת מהמדינה בזמן, תוספת העלות החלה על המעסיק מתוכנן לגרום להקטנת כדאיות העדפת עובדים זרים (מסתננים או חוקיים) על עובדים ישראלים ובכך להקטין את יכולת ההתפרנסות הפוטנציאלית של העובדים הזרים.

נראה שהצעת החוק מנסה לענות נקודתית לביקורת בג"ץ, אך לא מגיבה לטון הכללי של הפסיקות ומתעלמת מרוחן. בג"ץ פסל את החוק בטענה שאינו עומד בקנה אחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ושעל המדינה לשחרר את האפריקאים הכלואים ולמצוא פיתרון משפטי אחר לבעיה. הצעת החוק אינה פתרון אחר, אל ניסיון לעקוף את הוראת בג"ץ, וכך עדיין לא עומדת בקנה אחד עם חוק היסוד.

המקום הכי חם בגיהנום סופר לאחור את הזמן עד סגירת מתקן חולות ושחרור כל המוחזקים בו. ניסיון החקיקה החדש מבהיר שלמדינה אין כל כוונה לעמוד בהוראת בג"ץ. במקום זאת היא מתכוננת לחקיקת בזק, שלא עומדת בקנה אחד עם עיקרנות דמוקרטיים, כמו בחינת מגוון השיקולים והקולות, ובוודאי לא מכבדת נושא משמעותי כל כך.

שורת הסנקציות החדשה נגד עובדים זרים ומסתננים מציבה בעיה מסוג אחר ונראה שיכולה להתנגש בחוק יסוד אחר – חוק יסוד: חופש העיסוק. למעשה מוצע שאדם עובד לא יוכל להחליט כיצד לעשות שימוש בכסף שהרוויח. כמו כן, המדינה שומרת אחוז נכבד ממשכורתו של העובד אצלה, וכך למעשה יכולה לעשות רווח על חשבונו.

אלא שעניין בסיסי נשאר ללא מענה גם בהצעת החוק הזו: המדינה תמשיך לא לבדוק את בקשות המקלט של המסתננים וכך להמנע מלתת להם זכויות שמגיעות במידה שהם פליטים, או לחילופין, לגרשם במידה שמתברר שאינם זכאים להגנה.

מקורות:

  • התיקון הנוכחי (תיקון מספר 5) – http://www.nevo.co.il/law_word/Law11/42223.doc
  • התיקון הקודם (תיקון מספר 4) – http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A266017C-3CB7-49A9-9C29-675B3F9BA175/42749/2419.pdf
  • בג"ץ 7146/12 – ביטול תיקון מספר 3,  ספטמבר 2013 – http://elyon2.court.gov.il/files/12/460/071/B24/12071460.B24.htm
  • בג"ץ 8425/13 – ביטול תיקון מספר 4, ספטמבר 2014 – http://elyon2.court.gov.il/files/13/250/084/Z02/13084250.Z02.htm
  • המקום הכי חם בגיהינום – http://www.ha-makom.co.il/timeline-holot

מימון חיפושי גז ונפט – פקודת השותפויות

ועדת חוקה, חוק ומשפט, 11:00 – הצעת חוק לתיקון פקודת השותפויות (תיקון מס' 5), (ממשל תאגידי בשותפות מוגבלת ציבורית), התשע"ד-2014 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית

המצב כיום: שותף מוגבל הוא אדם שהשקיע מכספו בשותפות והוא יכול להרוויח או להפסיד את הכסף שהשקיע, אך הוא לא אחראי ישירות לפעולות הניהול שנעשו – במלים אחרות, הוא בעל יחידת השתתפות בחברה (שווה ערך לבעל מניה בחברה שאינה שותפות). שותף כללי הוא מי שעוסק בניהול עצמו של החברה שבשותפות והוא אחראי על פעולותיה מעבר לכספים שהושקעו (למשל, למעשים פליליים וכו'). שני סוגי השותפות האלה יכולים להצטרף לשותפות יחידה, והיא מתאימה לסוגי חברות שונות שדורשים השקעה גבוהה בעלת סיכון משמעותי, למשל חיפושי גז ונפט (ומסתבר שגם להפקת סרטים). השותף המוגבל מביא את הכסף והשותף הכללי מנהל את פעולות החברה. שותף מוגבל, כמו גם שותף כללי, יכול להיות תאגיד.

שותפות כזו בין שני אופני ההשתתפות מוגבלת ומפוקחת תחת פקודת השותפויות, ובה מנוסחים כמה כללי יסוד המבטיחים התנהלות שתהיה לטובת שני הצדדים. כללים אלה עובדים כראוי כל זמן שהשותף המוגבל מודע לזכויותיו ולחובותיו והוא מתנהל בהיגיון כלכלי. אלא שהחוק לא עובד היטב על שותפות מוגבלת ציבורית. שותפות כזו היא כאשר גיוס ההון לפעילות השותפות נעשה בידי הנפקת יחידות השתתפות לציבור – אז מי שהשקיעו את כספם מרוחקים ממקום קבלת ההחלטות ויהיה להם קשה אף לממש את זכויותיהם כפי שמוגדרות לשותפות מוגבלת רגילה.

מה הצעת החוק אומרת: הצעת החוק מוסיפה תת-פרק המפרט את אופן הפעילות של שותפות מוגבלת ציבורית. הצעת החוק פועלת בשני אופנים: אחד, להפריד בין השותף הכללי וגוף השותפים המוגבלים, כך שברורה אחריותו לפעילות החברה ולניווטה; שתיים, להגדיר כיצד יכולים השותפים המוגבלים לפקח על התנהלות השותף הכללי והיכן עובר הגבול בין שותף מוגבל רגיל (כמו חברה) לבין שותף מוגבל ציבורי, כלומר, אדם שקנה מעט מניות של השותפות. בעיקרו, החוק משלב בין הגבלות הנמצאות בפקודת השותפויות לבין חוק החברות, שמסדיר, בין השאר, את אופן התנהלותן של חברות ציבוריות.

נראה שהחוק אכן מוסיף מגבלות לא מבוטלות. לדוגמה, הוא מחייב שותפות מוגבלת ציבורית לקיים אסיפה כללית שנתית או אסיפה שאינה במניין. באסיפות אלה יתקיימו הצבעות במגוון תחומים שונים, כגון העברת שליטה על ניהול השותפות – כלומר, החלפה של שותף כללי. בהצבעה זו יכולים להצביע כל בעלי המניות, ואילו השותף הכללי אינו משתתף בהן. כלומר, ניתן כאן כוח רב יותר לבעלי המניות לקבוע מי ינהל את ענייניה השוטפים של השותפות. יש לציין שכאשר שותף כללי יורד מנכסיו, נפטר או לא יכול להמשיך בתפקידו מכל סיבה, השותפות מתפרקת. נקודה זו תחייב חברות המנהלות שותפויות ציבוריות להתייעץ עם ציבור בעלי המניות שלהן כאשר הן רוצות להעביר שליטה. סעיף אחר קובע במפורש שבעלי תפקידים בשותפות (למשל, מנכ"ל שמונה ע"י השותף הכללי) יעדיף תמיד – אם האינטרסים אינם חופפים – את טובת השותפים המוגבלים, כלומר, את בעלי המניות, על פני השותף הכללי. כמו כן, בכל שותפות ציבורית יכהן מפקח שגם הוא נדרש להגן בראש ובראשונה על בעלי המניות. כמו כן, באסיפות הכלליות השנתיות יעלו לסדר היום נושאים שנדרשו ע"י בעלי מניות שיש בידם אחוז אחד או יותר, כלומר, יש אפשרות לרבים להעלות נושאים לסדר היום.

השינויים הצפויים מאישור החוק: נראה שיש כאן סדרת נהלים לתחום שהיה עד כה פרוץ. כל או כמעט כל ההתאגדויות המחפשות גז ונפט בישראל יש בהן שותפים מוגבלים, וחלק מהן גייסו הון מהציבור. פורסם בעבר על מכירת מאגרי גז לחברות זרות – ובכן, תחת הצעת החוק הזו מכירה כזו תעמוד לשיקול דעתם של בעלי יחידות ההשתתפות. כמו כן, האסיפה כללית תבחר דירקטורים ודירקטור חיצוני, ומפקח, ויחד עם בעלי התפקידים, החוק מגדיר שהשותפות באה להיטיב בראש ובראשונה עם השותפים הציבוריים – עם הציבור.

הצעת החוק לא קיבלה הרבה כיסוי תקשורתי, ומאז שעברה לפני כחודש וחצי לא נערכו בה דיונים, מה שאולי מעיד על כך שלא ממהרים להעביר אותה.

בדיוני הוועדה: הייעוץ המשפטי לוועדה מבקש לדון במגבלה על העברת השליטה בשותפות – מצד זכויות בעלי המניות ומנגד, מצד זכויות הקניין של בעל השליטה; בצורך ובסמכויות המפקח בשותפות; ובאי החלת הכללים הנוגעים לפשרה או הסדר בין החברה לנושים כפי שהם קבועים בחוק החברות על שותפות מוגבלת כזו.

היו"ר בדיוני הצעת החוק הזו הוא ח"כ אורי מקלב. מי שפוקדים בעיקר את שולחן הדיונים הם נציגי משרד המשפטים והרשות לניירות ערך, וגם נציגי משקיעים, חברות פרטיות וציבוריות ומעט לוביסטים. מירב הדיון עד כה עסק בעניין הטלת האחריות לניהול החברה, מניעת ניגודי העניינים (נאמר בין חברת השותף הכללי והאינטרס של השותפות) והגבלת סמכותו של השותף הכללי אל מול הגדלת האחריות שלו למעשי החברה. שלושת השינויים החשובים שנעשו בינתיים בנוסח הצעת החוק הם הצבת תנאים חדשים על מינוי מפקח לשותפות, הורדת חשיבות האינטרס של השותף הכללי אל מול אינטרס השותפות והגדלת הפיקוח על דוחות השותפות בתוך החברה שהיא השותף הכללי.

היכן עומדת הצעת החוק: עברה בקריאה ראשונה ב-10.2.2014.

מקורות:

  • הצעת החוק – http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/84EDCE48-237D-42FF-829D-31B852C27ED0/42898/834.pdf
  • פקודת השותפויות – www.nevo.co.il/law_html/law01/P215_001.htm
  • חוק החברות – http://www.nevo.co.il/law_html/law01/139_002.htm#med22
  • מסמך הסבר מפורט שניסח הייעוץ המשפטי לוועדה – http://www.knesset.gov.il/committees/heb/material/data/H21-10-2014_10-44-07_reka28102014.pdf
  • נוסח ביניים של הצעת החוק – http://www.knesset.gov.il/committees/heb/material/data/H21-10-2014_10-45-10_nosach28102014.pdf
  • ניר עמדה מטעם חברת גבעות עולם חיפושי נפט – http://www.knesset.gov.il/committees/heb/material/data/H20-10-2014_11-00-45_givot28102014.doc
  • על שותפות מוגבלת – http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%91%D7%9C%D7%AA

יום רביעי, 3.12.14

הצגת תקציב משרד הבינוי

ועדת הכספים, 9:00 – תקציב משרד הבינוי לשנת הכספים 2015 (רנין בדיר)

לקראת הצגת תקציב המדינה לשנת 2015, מציגים שרי הממשלה את תקציבי משרדם בוועדות הכנסת. בדיון זה יציג שר הבינוי אורי אריאל את התקציב שיוקצה למשרדו לשנה הבאה. התקציב קוצץ ב- 16 מיליון שקל, כתוצאה של צמצום פעילות המשרד, ועומד כעת על 3.5 מיליארד שקל. לטענת המשרד, "משמעותו של קיצוץ זה היא קיצוץ של כ־90% בחלק מן השירותים שאותם מעמידים משרדי הממשלה לאזרחים". כמו כן, הקיצוץ המוצע בא בנוסף לקיצוץ הרוחבי של הממשלה שנוצר לאחר מבצע צוק איתן העומד על 2%.

שר האוצר ושר השיכון טענו שבמהלך שנת 2015 מחירי הדירות יתחילו לרדת, למרות התמונה הלא כל כך ברורה שנוצרה לאחר הפחתת התקציב.

לפי ועדת אלאלוף, התמונה לתחזית שר האוצר הפוכה ורחוקה מהמציאות כך שהיא חושפת את המספרים מאחורי "ייבוש הדיור הציבורי". לטענתם, יוקר המחיה ורמת הסיוע בשכר הדירה, שנשחקה במידה ניכרת בעשור האחרון, מחייבים את המשפחות העניות להפריש מסל הצריכה לטובת דיור המביא בפועל להוצאות חיוניות בצרכים בסיסים בחברה.

מקורות:

  • כלכליסט על התקציב – http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3642259,00.html
  • הצגת שר האוצר את התקציב – http://www.mako.co.il/news-money/economy-q3_2014/Article-60dcb16cddbb841004.htm
  • הארץ על תקציב הבינוי – http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2455334
  • הצעת התקציב של משרד הבינוי – http://mof.gov.il/BudgetSite/statebudget/BUDGET2015/MINISTERIESBUDGET/Foundations/DocLib/BinuyShikun_Prop.pdf
  • עיקרי התקציב – http://mof.gov.il/BudgetSite/statebudget/BUDGET2015/MINISTERIESBUDGET/Foundations/DocLib/BinuyShikun_Main.pdf

התיקון החדש לחוק למניעת הסתננות

ועדת הפנים והגנת הסביבה, 09:00 ו-15:00, הצעת חוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאת מסתננים ועובדים זרים מישראל (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשע"ה – 2014 – תיקון מספר 5 (עופר שדה)

רקע

תיקון מספר 4 לחוק למניעת הסתננות עבר בכנסת לפני כשנה,  בדצמבר 2013, כשנה לאחר שעבר תיקון 3, שהוא החקיקה המקורית לעניין מתקן חולות. לפני כחודשיים, בספטמבר 2014, הורה בג"ץ בפעם השניה לבטל חלקים ממנו בעקבות עתירה שהוגשה. החלטת בג"ץ נגעה לשני עניינים:

  1. שלב המשמורת – מילה אחרת לכליאה, תקופה בה המסתנן שנתפס נמצא בתנאי כליאה מלאים. בתיקון מספר 3 תקופת הכליאה המרבית עמדה על 3 שנים, בתיקון מספר 4 היא קוצרה לשנה.
  2. שלב השהייה – תקופה בה המסתנן נמצא במרכז שהייה פתוח ממנו הוא רשאי לצאת במשך היום אך נדרש לשוב לשהיית לילה ולחתימת נוכחות 3 פעמים ביום. תיקון מספר 3 לא כלל מתקן שהייה פתוח. זה הוכנס בתיקון מספר 4 כתחליף לקיצור תקופת הכליאה(משמורת) אך מתקן השהייה הממוקם בריחוק מכל ישוב בשילוב עם הוראות ההתייצבות במהלך היום הפכה למעשה את מתקן השהייה למתקן כליאה סגור. תקופת השהייה במתקן השהייה אינה מוגבלת (למעשה, עד הגירוש).

התיקון  המוצע

בעקבות החלטת בג"ץ מספטמבר 2014, מוצע שינוי בשלושה מרכיבים: תנאי המשמורת, מתקן השהייה הפתוח ובתקנות הכלכליות.

משמורת: תיקון מספר 5 (הנוכחי) מקצר את תקופת הכליאה הראשונית ל 3 חודשים. תקופה זו ארוכה מתקופת הכליאה המרבית החלה על שוהה בלתי חוקי שבעבר הייתה לו אשרת שהייה שפג תוקפה (60 ימים) אך בדברי ההסבר להצעת החוק, תקופה זו נדרשת כיוון שמדובר על אנשים המגיעים ללא מסמכים ובירור זהותם ומצבם אורך זמן.

מתקן שהייה פתוח: אמנם מתקן השהייה לא מוגבל במיקומו (כלומר, ישאר רחוק ממקום ישוב), אך חובת ההתייצבות הופחתה מ-3 פעמים ביום לפעם אחת וגם נקבעו שעות הסמוכות לשהיית הלילה (בתיקון הקודם השעות היו נתונות לשינויים בתקנות). בנוסף, התקופה המרבית לשהייה במתקן השהייה נקצבה ל-20 חודשים.

העברה למשמורת: הכוונה כאן היא למקרים בהם אנשים הנמצאים במתקן השהייה מועברים מסיבות שונות (איחור להתייצבות, גרימת נזק לציוד או לנפש, בריחה, עבודה) לכליאה. בתיקון מספר 4 תקופת הכליאה עמדה על תקופות של החל מ-30 ימים (איחור להתייצבות) ועד לשנה (בריחה שלישית ומעלה). בתיקון זה תקופות הכליאה נעות בין 15 ימים (איחור להתייצבות) ועד ל-120 ימים (בריחה לתקופה של 3 חודשים ומעלה). באופן גס, ניתן לציין כי תקופות הכליאה במרבית המקרים קוצרו במחצית. כמו כן, תקופת המאסר תיכלל בחישוב 20 החודשים המרביים להמצאות המסתנן במתקן השהייה הפתוח (נקודה זו לא נדרשה קודם לכן היות וההמצאות במתקן השהייה לא הייתה מוגבלת).

תקנות כלכליות

הרציונל מאחורי החוקים למניעת הסתננות היא שהגעת המסתננים נובעת מתמריץ חיובי. בישראל ניתן לעבוד ולהעביר כסף למשפחות ומדובר במדינה מפותחת. הכליאה ואיסור העבודה נועדו לבטל תמריץ זה. לפי עמדת הממשלה, אם בהגעת המסתנן למדינה הוא לא יוכל לעבוד וגם יאבד את חרותו, אין טעם בהגעה ליעד זה. על כן, ככל שנדרש למתן את החוקים האלו (בעקבות העתירות) נדרשו כלים נוספים. אחד מהם הוא איסור הוצאת הון. כלומר, גם מי שעובד, נאסר עליו להוציא את הכסף מהמדינה. לאחר ביטול תיקון מספר 3 לפני כשנה, החל תהליך של יצירת תמריץ חיובי לעזיבת מסתננים. לאלו מוצע סכום כסף בתמורה להסכמתם לצאת למדינת המקור או למדינה שלישית. כעת, לאחר ביטול סעיפי הכליאה של תיקון מספר 4, התיקון הנוכחי מציע כלים כלכליים נוספים ליצירת לחץ לעזיבת המדינה. תיקון זה, להבדיל מנושא הכליאה, מתייחס גם לעובדים זרים חוקיים כדי לייצר תמריץ עזיבה בתום תקופת השהייה החוקית. בנוגע למסתננים, כיוון שתקופת ההמצאות במתקן השהייה הפתוח מוגבלת, לאחר תקופה זו, אם לא גורשו, יוכלו למעשה לעבוד, למרות שאינם נמצאים במדינה בהיתר.

  1. מעסיק יפריש 20% מהשכר באופן חודשי. סכום זה מוגדר על חשבון פיצויי פיטורין ופנסיה ועל כן לא מנוכה משכרו של העובד אלא מתווסף לעלויות העסקתו.
  2. רק עבור מסתנן: יופרש 20% משכרו של העובד באופן חודשי (בנוסף ל 20% הקודמים)

עובד זר יקבל את הכסף בעת יציאתו מהארץ לכשתסתיים אשרת השהייה שלו. מסתנן יקבל את הכסף בעת יציאתו מהארץ לפי המועד שיוגדר לו לגירוש. עובד זר שלא יצא מהארץ בזמן, יפסיד חלק מהסכום שנצבר עבורו לפי פרק הזמן שאיחר לצאת עד אובדן מלא של הסכום למי שמתעכב ביציאה מעל 6 חודשים. לגבי מסתנן, אם יאחר לצאת, יפסיד 45% מהסכום ללא תלות במשך האיחור.

מסכומים אלו ינוכו דמי ניהול הקרן המחזיקה את הכספים, עמלות והוצאות הרחקה במקרה של איחור ביציאה.

הבעיה עם החוק

מעבר ליצירת התמריץ לצאת מהמדינה בזמן, תוספת העלות החלה על המעסיק מתוכנן לגרום להקטנת כדאיות העדפת עובדים זרים (מסתננים או חוקיים) על עובדים ישראלים ובכך להקטין את יכולת ההתפרנסות הפוטנציאלית של העובדים הזרים.

נראה שהצעת החוק מנסה לענות נקודתית לביקורת בג"ץ, אך לא מגיבה לטון הכללי של הפסיקות ומתעלמת מרוחן. בג"ץ פסל את החוק בטענה שאינו עומד בקנה אחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ושעל המדינה לשחרר את האפריקאים הכלואים ולמצוא פיתרון משפטי אחר לבעיה. הצעת החוק אינה פתרון אחר, אל ניסיון לעקוף את הוראת בג"ץ, וכך עדיין לא עומדת בקנה אחד עם חוק היסוד.

המקום הכי חם בגיהנום סופר לאחור את הזמן עד סגירת מתקן חולות ושחרור כל המוחזקים בו. ניסיון החקיקה החדש מבהיר שלמדינה אין כל כוונה לעמוד בהוראת בג"ץ. במקום זאת היא מתכוננת לחקיקת בזק, שלא עומדת בקנה אחד עם עיקרנות דמוקרטיים, כמו בחינת מגוון השיקולים והקולות, ובוודאי לא מכבדת נושא משמעותי כל כך.

שורת הסנקציות החדשה נגד עובדים זרים ומסתננים מציבה בעיה מסוג אחר ונראה שיכולה להתנגש בחוק יסוד אחר – חוק יסוד: חופש העיסוק. למעשה מוצע שאדם עובד לא יוכל להחליט כיצד לעשות שימוש בכסף שהרוויח. כמו כן, המדינה שומרת אחוז נכבד ממשכורתו של העובד אצלה, וכך למעשה יכולה לעשות רווח על חשבונו.

אלא שעניין בסיסי נשאר ללא מענה גם בהצעת החוק הזו: המדינה תמשיך לא לבדוק את בקשות המקלט של המסתננים וכך להמנע מלתת להם זכויות שמגיעות במידה שהם פליטים, או לחילופין, לגרשם במידה שמתברר שאינם זכאים להגנה.

מקורות:

  • התיקון הנוכחי (תיקון מספר 5) – http://www.nevo.co.il/law_word/Law11/42223.doc
  • התיקון הקודם (תיקון מספר 4) – http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A266017C-3CB7-49A9-9C29-675B3F9BA175/42749/2419.pdf
  • בג"ץ 7146/12 – ביטול תיקון מספר 3,  ספטמבר 2013 – http://elyon2.court.gov.il/files/12/460/071/B24/12071460.B24.htm
  • בג"ץ 8425/13 – ביטול תיקון מספר 4, ספטמבר 2014 – http://elyon2.court.gov.il/files/13/250/084/Z02/13084250.Z02.htm
  • המקום הכי חם בגיהינום – http://www.ha-makom.co.il/timeline-holot

חוק לבנת פורן

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, 8:00 – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 159) (הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה), התשע"ד-2014 – הכנה לקריאה שניה ושלישית (אלעד דינור)

המצב כיום: כיום ישנה אפשרות לאדם שצריך שירות מביטוח לאומי, לשלם לאדם (העומד בתנאים מסויימים) שייצג אותו. מטבע הדברים שימוש בנציג כזה מגדיל את סיכויי התובע לזכות במעמד שהוא רוצה מהביטוח הלאומי. אלא שאדם זה שמייצג אותו יכול לגבות תשלום כאוות נפשו על הייצוג, מה שלמעשה פוגע בשיוויון בין תובעים בעלי ממון לבין תובעים חסרי ממון.

מה הצעת החוק אומרת: להגביל את סכום הכסף שניתן לבקש תמורת הייצוג בכמה מקומות. ראשית, תהיה הגבלה על כמה עולה פתיחת תיק תביעה, וכן תשלום עד 8% שיתקבלו מהמוסד במשך 5 השנים הראשונות, או אם נפסק מענק חד פעמי אז עד 8% מסכום המענק. שר המשפטים יכול לשנות את אחוזי התשלום בהתייעצות עם לשכת עורכי הדין.

השינויים הצפויים מאישור החוק: לא ברור כמה בפועל לוקחים היום תמורת ייצוג. לפי הצעת החוק גם לא ברור מה תהיה צורת האכיפה על מימוש החוק בפועל, וכן האם הסכומים והאחוזים שמצויינים אכן יעזרו לציבור.

בדיוני הוועדה: בנוסח לדיון ב-3.12 – הגבלת תשלום השכר לא יחולו על תביעה שמוגשת ע"י עורך דין בשל החלטת פקיד שלא להכיר בתביעה או ערעור שהוגש על ידו על החלטה של ועדת מומחים לפיצוי נפגעי גזזת; הוגבל גובה התשלום לתביעות לאנשים עם מוגבלות קשה או בבדיקה מחדש של התביעה ביוזמת המוסד לביטוח לאומי; אם בחר התובע להפסיק להסתייע במייצג, מאותה נקודה ואילך ייפסק התשלום למייצג; תמאי ההסכם בין התובע למייצג ייקבעו ביניהם, בהתאם להוראות החוק (מה שמעביר את האחריות לבדיקת ההסכם לידי התובע).

היכן עומדת הצעת החוק: עברה בקריאה ראשונה ב-30.7.2014.

הצעת חוק זו היא אחת מההצעות הנמצאות במעקב צמוד של המשמר החברתי בכנס החורף. קראו עוד כאן

מקורות:

  • הצעת החוק – http://oknesset.org/bill/8200/
  • החוק המקורי – http://www.nevo.co.il/law_html/law01/039_002.htm

הונאת כרטיסי האשראי בבנק לאומי

יום רביעי, 10:00 – ועדת המדע והטכנולוגיה – ההונאה הגדולה בבנק לאומי (יסמין שינדלר)

ב-14/11/2015 פורסם בתקשורת הכלכלית בישראל אודות ניסיון סחיטה של שמונה עובדים לשעבר בחברת לאומי קארד. לפי החשד עובדי חברת כרטיסי האשראי של בנק לאומי, אחד מהבנקים הגדדולים המדינה, גנבו פרטי כרטיסי אשראי של 2 מיליון לקוחות. העובדים איימו על הבנק שאם לא ישולם להם סכום שלא פורסם הם ימכרו את פרטי כרטיסי האשראי. לאומי קארד ערבו בפרשה את המשטרה ובנק ישראל.

פרשה זו חשובה וראויה לדיון בשל היקף הלקוחות הגדול שסוכן והמספר הגדל והולך של ישראלים שקונים ברשת האינטרנט. רגישות המידע מביא את חברות האשראי להשקיע מאמצים רבים, אך כנראה לא מספקים, באבטחת המידע. חברות כרטיסי האשראי דורשות מלקוחותיהן לעמוד ב "תקן PCI-DSS המורכב מ-12 סעיפים שמהווים את הבסיס לניהול תקין של מאגרי נתוני כרטיסי אשראי.

בדיון צפויות חברות האשראי, חברות אבטחת המידע, בכירי הבנקים, כולל בנק ישראל, ומשטרת ישראל להסביר מה הוביל לאפשרות הסחיטה ברמה הטכנית והאנושית וכיצד אנשים לא ראויים הצליחו לעבור את מיוני חברות האשראי ולהיחשף למידע כה רגיש ויקר.

מקורות:

  • דה-מרקר –  http://www.themarker.com/law/1.2486469
  • מעריב – http://www.nrg.co.il/online/13/ART2/639/216.html
  • תגובת לאומי-קארד למקרה –  http://www.themarker.com/markets/1.2486843
  • אודות התקן לשמירה על נתוני אשראי –  https://www.credit2000.co.il/default.aspx?id=17&ser=PCI-DSS

יום חמישי, 4.12.14

התיקון החדש לחוק למניעת הסתננות

ועדת הפנים והגנת הסביבה, 11:00 – הצעת חוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאת מסתננים ועובדים זרים מישראל (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשע"ה – 2014 – תיקון מספר 5(עופר שדה)

רקע

תיקון מספר 4 לחוק למניעת הסתננות עבר בכנסת לפני כשנה,  בדצמבר 2013, כשנה לאחר שעבר תיקון 3, שהוא החקיקה המקורית לעניין מתקן חולות. לפני כחודשיים, בספטמבר 2014, הורה בג"ץ בפעם השניה לבטל חלקים ממנו בעקבות עתירה שהוגשה. החלטת בג"ץ נגעה לשני עניינים:

  1. שלב המשמורת – מילה אחרת לכליאה, תקופה בה המסתנן שנתפס נמצא בתנאי כליאה מלאים. בתיקון מספר 3 תקופת הכליאה המרבית עמדה על 3 שנים, בתיקון מספר 4 היא קוצרה לשנה.
  2. שלב השהייה – תקופה בה המסתנן נמצא במרכז שהייה פתוח ממנו הוא רשאי לצאת במשך היום אך נדרש לשוב לשהיית לילה ולחתימת נוכחות 3 פעמים ביום. תיקון מספר 3 לא כלל מתקן שהייה פתוח. זה הוכנס בתיקון מספר 4 כתחליף לקיצור תקופת הכליאה(משמורת) אך מתקן השהייה הממוקם בריחוק מכל ישוב בשילוב עם הוראות ההתייצבות במהלך היום הפכה למעשה את מתקן השהייה למתקן כליאה סגור. תקופת השהייה במתקן השהייה אינה מוגבלת (למעשה, עד הגירוש).

התיקון המוצע

בעקבות החלטת בג"ץ מספטמבר 2014, מוצע שינוי בשלושה מרכיבים: תנאי המשמורת, מתקן השהייה הפתוח ובתקנות הכלכליות.

משמורת: תיקון מספר 5 (הנוכחי) מקצר את תקופת הכליאה הראשונית ל 3 חודשים. תקופה זו ארוכה מתקופת הכליאה המרבית החלה על שוהה בלתי חוקי שבעבר הייתה לו אשרת שהייה שפג תוקפה (60 ימים) אך בדברי ההסבר להצעת החוק, תקופה זו נדרשת כיוון שמדובר על אנשים המגיעים ללא מסמכים ובירור זהותם ומצבם אורך זמן.

מתקן שהייה פתוח: אמנם מתקן השהייה לא מוגבל במיקומו (כלומר, ישאר רחוק ממקום ישוב), אך חובת ההתייצבות הופחתה מ-3 פעמים ביום לפעם אחת וגם נקבעו שעות הסמוכות לשהיית הלילה (בתיקון הקודם השעות היו נתונות לשינויים בתקנות). בנוסף, התקופה המרבית לשהייה במתקן השהייה נקצבה ל-20 חודשים.

העברה למשמורת: הכוונה כאן היא למקרים בהם אנשים הנמצאים במתקן השהייה מועברים מסיבות שונות (איחור להתייצבות, גרימת נזק לציוד או לנפש, בריחה, עבודה) לכליאה. בתיקון מספר 4 תקופת הכליאה עמדה על תקופות של החל מ-30 ימים (איחור להתייצבות) ועד לשנה (בריחה שלישית ומעלה). בתיקון זה תקופות הכליאה נעות בין 15 ימים (איחור להתייצבות) ועד ל-120 ימים (בריחה לתקופה של 3 חודשים ומעלה). באופן גס, ניתן לציין כי תקופות הכליאה במרבית המקרים קוצרו במחצית. כמו כן, תקופת המאסר תיכלל בחישוב 20 החודשים המרביים להמצאות המסתנן במתקן השהייה הפתוח (נקודה זו לא נדרשה קודם לכן היות וההמצאות במתקן השהייה לא הייתה מוגבלת).

תקנות כלכליות

הרציונל מאחורי החוקים למניעת הסתננות היא שהגעת המסתננים נובעת מתמריץ חיובי. בישראל ניתן לעבוד ולהעביר כסף למשפחות ומדובר במדינה מפותחת. הכליאה ואיסור העבודה נועדו לבטל תמריץ זה. לפי עמדת הממשלה, אם בהגעת המסתנן למדינה הוא לא יוכל לעבוד וגם יאבד את חרותו, אין טעם בהגעה ליעד זה. על כן, ככל שנדרש למתן את החוקים האלו (בעקבות העתירות) נדרשו כלים נוספים. אחד מהם הוא איסור הוצאת הון. כלומר, גם מי שעובד, נאסר עליו להוציא את הכסף מהמדינה. לאחר ביטול תיקון מספר 3 לפני כשנה, החל תהליך של יצירת תמריץ חיובי לעזיבת מסתננים. לאלו מוצע סכום כסף בתמורה להסכמתם לצאת למדינת המקור או למדינה שלישית. כעת, לאחר ביטול סעיפי הכליאה של תיקון מספר 4, התיקון הנוכחי מציע כלים כלכליים נוספים ליצירת לחץ לעזיבת המדינה. תיקון זה, להבדיל מנושא הכליאה, מתייחס גם לעובדים זרים חוקיים כדי לייצר תמריץ עזיבה בתום תקופת השהייה החוקית. בנוגע למסתננים, כיוון שתקופת ההמצאות במתקן השהייה הפתוח מוגבלת, לאחר תקופה זו, אם לא גורשו, יוכלו למעשה לעבוד, למרות שאינם נמצאים במדינה בהיתר.

  1. מעסיק יפריש 20% מהשכר באופן חודשי. סכום זה מוגדר על חשבון פיצויי פיטורין ופנסיה ועל כן לא מנוכה משכרו של העובד אלא מתווסף לעלויות העסקתו.
  2. רק עבור מסתנן: יופרש 20% משכרו של העובד באופן חודשי (בנוסף ל 20% הקודמים)

עובד זר יקבל את הכסף בעת יציאתו מהארץ לכשתסתיים אשרת השהייה שלו. מסתנן יקבל את הכסף בעת יציאתו מהארץ לפי המועד שיוגדר לו לגירוש. עובד זר שלא יצא מהארץ בזמן, יפסיד חלק מהסכום שנצבר עבורו לפי פרק הזמן שאיחר לצאת עד אובדן מלא של הסכום למי שמתעכב ביציאה מעל 6 חודשים. לגבי מסתנן, אם יאחר לצאת, יפסיד 45% מהסכום ללא תלות במשך האיחור.

מסכומים אלו ינוכו דמי ניהול הקרן המחזיקה את הכספים, עמלות והוצאות הרחקה במקרה של איחור ביציאה.

הבעיה עם החוק

מעבר ליצירת התמריץ לצאת מהמדינה בזמן, תוספת העלות החלה על המעסיק מתוכנן לגרום להקטנת כדאיות העדפת עובדים זרים (מסתננים או חוקיים) על עובדים ישראלים ובכך להקטין את יכולת ההתפרנסות הפוטנציאלית של העובדים הזרים.

נראה שהצעת החוק מנסה לענות נקודתית לביקורת בג"ץ, אך לא מגיבה לטון הכללי של הפסיקות ומתעלמת מרוחן. בג"ץ פסל את החוק בטענה שאינו עומד בקנה אחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ושעל המדינה לשחרר את האפריקאים הכלואים ולמצוא פיתרון משפטי אחר לבעיה. הצעת החוק אינה פתרון אחר, אל ניסיון לעקוף את הוראת בג"ץ, וכך עדיין לא עומדת בקנה אחד עם חוק היסוד.

המקום הכי חם בגיהנום סופר לאחור את הזמן עד סגירת מתקן חולות ושחרור כל המוחזקים בו. ניסיון החקיקה החדש מבהיר שלמדינה אין כל כוונה לעמוד בהוראת בג"ץ. במקום זאת היא מתכוננת לחקיקת בזק, שלא עומדת בקנה אחד עם עיקרנות דמוקרטיים, כמו בחינת מגוון השיקולים והקולות, ובוודאי לא מכבדת נושא משמעותי כל כך.

שורת הסנקציות החדשה נגד עובדים זרים ומסתננים מציבה בעיה מסוג אחר ונראה שיכולה להתנגש בחוק יסוד אחר – חוק יסוד: חופש העיסוק. למעשה מוצע שאדם עובד לא יוכל להחליט כיצד לעשות שימוש בכסף שהרוויח. כמו כן, המדינה שומרת אחוז נכבד ממשכורתו של העובד אצלה, וכך למעשה יכולה לעשות רווח על חשבונו.

אלא שעניין בסיסי נשאר ללא מענה גם בהצעת החוק הזו: המדינה תמשיך לא לבדוק את בקשות המקלט של המסתננים וכך להמנע מלתת להם זכויות שמגיעות במידה שהם פליטים, או לחילופין, לגרשם במידה שמתברר שאינם זכאים להגנה.

מקורות:

  • התיקון הנוכחי (תיקון מספר 5) – http://www.nevo.co.il/law_word/Law11/42223.doc
  • התיקון הקודם (תיקון מספר 4) – http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A266017C-3CB7-49A9-9C29-675B3F9BA175/42749/2419.pdf
  • בג"ץ 7146/12 – ביטול תיקון מספר 3,  ספטמבר 2013 – http://elyon2.court.gov.il/files/12/460/071/B24/12071460.B24.htm
  • בג"ץ 8425/13 – ביטול תיקון מספר 4, ספטמבר 2014 – http://elyon2.court.gov.il/files/13/250/084/Z02/13084250.Z02.htm
  • המקום הכי חם בגיהינום – http://www.ha-makom.co.il/timeline-holot
נגישות
השבוע בכנסת: חוק לבנת פורן, הליך מזורז לתיקון לחוק מניעת הסתננות | המשמר החברתי

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs