אושר לקריאה ראשונה: נשים במקלט לנשים מוכות לא יאבדו את זכותן לדיור ציבורי

ועדה: הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי; נוכחים: תמר זנדברג, דוד צור

ביום שני (8/12/14) נערך דיון בוועדה למעמד האישה שמטרתו להוסיף סעיף אחד לחוק. החוק הוא חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), תשנ"ט 1998. לפי האמור בחוק, אישה אשר שוהה בדיור ציבורי, זכאית לרכוש את דירתה לאחר חמש שנים שבהן היא מתגוררת באותה דירה או בדירה ציבורית אחרת. לעניין משך הזמן, אין על הדיירת חובה של רציפות. אולם נוצרת בעיה כאשר אותה אישה שוהה במעון לנשים מוכות מסיבות ברורות, ואותה תקופה מבחינת החוק לא נחשבת לה למניין חמש השנים הרצויות. חשוב לציין כי יו"ר הוועדה המחליף, ח"כ דוד צור, טען כי אין בעיה עם הנושא משום שמשרד השיכון עוזר לאותן נשים, אבל מטרת החוק היא "למנוע את הפרצה" כדבריו.

התיקון לחוק, שנמצא בדיונים בוועדה עוד מחודש מרץ השנה, קובע כי יש להוסיף לחישוב השנים את משך התקופה בה שהתה האישה במעון לנשים מוכות כחלק מפרק הזמן לרכישת הדירה ציבורית. זה הגיוני ומתבקש מכיוון שהאישה עוזבת מקום אשר איננו בטוח לה ולילדיה.

אין ספק שהשינוי בחוק הנ"ל הוא הכרחי וחשוב מאין כמוהו, על כך אין ויכוח. יעידו דבריו של ח"כ צור שציין בתחילת הוועידה את התמיכה הרחבה של ח"כים מכלל הסיעות בכנסת לחוק. אז אם כך מה הבעיה לאשר את החוק?

דבר ראשון ומרכזי הוא פיזורה של הכנסת ה-19 עוד באותו היום. הלחץ ניכר בכל קומות וחדרי הוועדות כדי לאשר חוקים אחרונים, אך לא בוועדה שנכחתי בה. הדבר השני הוא היעדרות כמעט מוחלטת של הח"כים החברים בוועדה, ביניהם יו"ר הוועדה למעמד האישה, ח"כ ד"ר עליזה לביא. ח"כ צור מ"התנועה", שהחליף את היו"ר שהייתה "תקועה בפקקים", ותמר זנדברג מסיעת "מרצ" היו הח"כים היחידים מתוך רשימה של כמעט עשרה. הדבר שלישי, לדעתי, הוא שהנושא איננו מושך ואטרקטיבי לאותם ח"כים כדי שיתהדרו בו בתור הצלחה, אלא יעדיפו להיות בוועדות אחרות כמו ועדת הכספים הסוערת שהדיון בה התרחש עם סיום הדיון הנוכחי בוועדה לקידום מעמד האישה. שם במקרה הופיע שמה של הח"כית והיו"ר לביא ברשימת הנוכחים, שכנראה הגיעה בדיוק בזמן מ"הפקקים". גם ח"כ צור הספיק להגיע אליה.

לענייננו, בוועדה עצמה הייתה הסכמה גורפת של היועצים המשפטיים של משרד השיכון ומשרד המשפטים באשר לסעיף בחוק. היועצת של משרד המשפטים הביעה הסתייגות מהוספת הסעיף, אך זוהי כנראה הוראה כללית שאין להוסיף עוד סעיפים שיסרבלו את המערכת, אם המערכת בכל מקרה נותנת את הפתרון הרצוי. הבנתי את זה מתוך השאלה שנשאלה ע"י שני הח"כים מדוע להתנגד לדבר כזה חשוב וברור, ואי התשובה שנתנה להם. לאחר מכן ח"כ צור הפנה את הדיון לציבור שנכח. קמו ודיברו שתי נשים מעמותת "אחותי", כרמל אלמקייס וריקי כהן, שדיברו על הקושי והכאב, ועל כך שכדי לקבל את אותה זכאות הן היו צריכות לקום ולהילחם במשך תקופה ארוכה (שנה) כדי לקבל את הזכאות לדירה בגלל ששהו במכון לנשים מוכות. האחרונה עוד הוסיפה פיקנטרייה, כשסיפרה שהגרוש שלה, שהחזיק בצו בית משפט שאסר עליו להתקרב אליה, היה שכן שלה בדיור הציבורי. עוד עלה ודיבר רן מלמד, סמנכ"ל עמותת "ידיד", שטען שהוא איננו סומך על הנהלים של משרד השיכון, כי "קרו דברים מעולם", וקרא לעגן את הסעיף בחוק. גם נציג השלטון המקומי, מר רמזי חלבי, תמך בהצעת החוק. ולכן כאמור החוק עבר בוועדה ללא מתנגדים. שני ח"כים מצביעים בעד מתוך שני חברים כנסת נוכחים, הישג מרשים.

בשורה התחתונה מטרת הוספת הסעיף לחוק היא לתקן "עוול" לציבור חלש במדינה, כדבריהם של הח"כים הנוכחים. אולם המצב הנוכחי משאיר את ציבור הנשים המוכות לבד במערכה עד הבחירות, עד מינוי היו"ר, עד מציאת החוק בקלסרים, עד שיעלה לדיון מחודש וכן הלאה.

סופה של הכנסת ה-19 – לקריאה נוספת:

נגישות
אושר לקריאה ראשונה: נשים במקלט לנשים מוכות לא יאבדו את זכותן לדיור ציבורי | המשמר החברתי

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs