המשטרה החליטה לעוור את הבוחרים

המשטרה החליטה לעוור את הבוחרים

ההחלטה לדחות עד לאחר הבחירות חקירה של ארבעה ח"כים בפרשת השחיתות פוגעת בהליך הבחירות

שלשום פרסם כתב ווינט, אלי סניור, ידיעה חשובה שנבלעה בין שלל הכותרות על העמותות והבקבוקים: המשטרה, כך לפי הידיעה של סניור, החליטה לדחות את זימונם של ארבעה חברי כנסת מכהנים לחקירה בפרשת השחיתות שנקשרה בעיקר בשמה של מפלגת ישראל ביתנו. חקירתם של הארבעה נדרשת, כך נראה לפי כוונת המשטרה, אולם בשל "הסמיכות לבחירות" נדחתה חקירתם. המשטרה, שאף התייעצה עם "גורמים במשרד המשפטים", הודיעה למעשה שאין לציבור זכות לדעת מי מנבחריו חשוד בפרשת השחיתות, ובכך לעוור את הבוחרים בבואם להצביע בקלפי.

העקבות לפרשת השחיתות מתגלים בכל מקום. בימין ובשמאל, אצל לוביסטים ואצל חברות ממשלתיות, אצל מקורבים ובמוסדות ציבוריים. ההעברה, לכאורה, של כספי הציבור בתמורה לשוחד וג'ובים מסמנת שפל נוסף באמון המועט שרוחש הציבור לנבחריו. חזקת החפות של החשודים בפרשה והחשש מהשפעה על הבחירות משמשים כפתח מילוט לפוליטיקאים מהכרעת הציבור, ובכך רק מגדילים את חוסר האמון שלנו בנציגים שאנחנו שולחים לפרלמנט.

(צילום: wikimedia/ adiyos5)

ארבעה חשודים בפרשה שאינם נחקרים. קירשנבאום (צילום: wikimedia/ adiyos5)

תארו לעצמכם שבכסא הנשיא היה יושב היום בנימין בן אליעזר ולא ראובן ריבלין. הגשת כתב האישום בעניינו של בן אליעזר לאחר שכבר נבחר לנשיא הייתה ממיטה בושה על מוסד הנשיאות, שכבר חווה בושות עם הרשעתו של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, באונס. השחיתות והעבריינות במוסדות השלטון, אצל נבחרי ציבור ומשרתיו כאחד, הפכו נפוצות, וככל שהן נפוצות יותר כך נסדק עוד יותר האמון בין הציבור לבין המדינה.

המעורבות האזרחית הגוברת מאז המחאה החברתית בנושאים הציבוריים מבטאת שאיפה כנה לבנות מערכת יחסים אחרת בין האזרחים לבין משרתי הציבור באמצעות שיח ציבורי ער ונוקב ביחס לעבריינות ולשחיתות. אמנם מעורבות זו חושפת את הציבור לשחיתות במידה רבה יותר, ומגלה את חוליי השיטה שאיפשרה לנבחרי הציבור לספסר בכסף ובמשאבים שאנחנו עובדים בשבילם כל כך קשה, אולם, מצד שני, דווקא החשיפה המתמדת הזאת טומנת בתוכה פעולה לשינוי הנורמות השלטוניות הנהוגות במקומותינו.

שינוי שכזה בהתנהלות נבחרי ומשרתי הציבור אפשרי רק כאשר אנחנו – הציבור – לא עוצמים עיניים ולא סותמים אזניים. להפך, אנחנו רוצים להבין איך המנגנון עובד, ואנחנו רוצים לדעת מי האנשים שמפעילים אותו. השינוי הזה אפשרי אפילו עוד יותר כאשר הציבור יכול לקבוע האם הוא ייתן לחשודים בשחיתות לנהל את המדינה ואת כספי המסים שאנחנו עובדים קשה עבורם, או שמא יפקיד את המפתחות בידי נבחר/ת ציבור אחר/ת.

בסירובה לזמן את חברי הכנסת החשודים בפרשת השחיתות לחקירה, ובכך לחשוף את שמותיהם לציבור לפני הבחירות, המשטרה היא זו שפוגעת בהליך הבחירות התקין וביכולת של הציבור להחליט מה טוב עבורו באופן מושכל. השארת המידע הזה מוסתר מעינו של הציבור עלולה לפגוע גם באמון הציבור בנבחריו. אם יתברר שחברי הכנסת המעורבים ייבחרו שוב לכנסת, בגלל העיוורון שכופה עלינו המשטרה, הציבור ייצא מפסיד פעמיים: גם יפסיד שליחי ציבור ראויים ויקבל במקומם נבחרים החשודים בשחיתות, וגם יפסיד הזדמנות לסייע לשקם במשהו את האמון במוסדות השלטון במדינה שלנו, כדי שנוכל להתקדם לעתיד נקי יותר משחיתות.

לקריאה נוספת:

נגישות
המשטרה החליטה לעוור את הבוחרים | המשמר החברתי

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs