המדד החברתי לכנסת ה-19: לאן נעלמה האופוזיציה?

מבט על שיעור הנוכחות של חברי הכנסת בהצבעות חברתיות-כלכליות מעלה כמה מסקנות מעניינות על התמדה פרלמנטרית

מרבית חברי הכנסת הסתערו על המשכן לאחר השבעתם לפני שנתיים. כבר לתוך המושב הראשון של הכנסת ניתן היה לזהות כי שיעורי ההשתתפות של הח”כים בהצבעות חברתיות עלו באופן משמעותי ביחס לכנסת ה-18. אף נוצר הרושם ש-48 הח"כים החדשים שנבחרו לכנסת ה-19 יביאו איתם שינוי, לא רק בתוכן החקיקה, אלא גם באופן התנהלותם.

אלא שככל שהזמן חלף, יותר חברי כנסת נטשו והפקירו את המליאה בהצבעות חברתיות-כלכליות וכל סיעות הבית, ללא יוצאת מן הכלל, סיימו את כהונתן בשיעור השתתפות נמוך מזה שפתחו איתו. כך קרה ששיעור הנוכחות של הח"כים בהצבעות ירד מ- 42% בממוצע בכנס הקיץ 2013, ל-35% אחוז נוכחות כבר בכנס שלאחריו, 30% בכנס קיץ 2014, ורק 26% נוכחות בכנס הקצר האחרון – כלומר, חבר כנסת ממוצע הצביע רק באחת מתוך כל ארבע הצבעות בנושאים כלכליים־חברתיים. הנוכחות הנמוכה בתהליך החקיקה אינה רק מזיקה לתדמית בית המחוקקים, אלא גם מחלישה את כוחה של הכנסת ואת יכולתה לפקח על פעילות הממשלה.

שיעור הנוכחות בהצבעות על הצעות חוק בנושאים חברתיים-כלכליים

שיעור הנוכחות בהצבעות על הצעות חוק בנושאים חברתיים-כלכליים, לאורך כהונת הכנסת ה-19

אם חריצותו של הח"כ הממוצע פחתה במהלך כהונתה של הכנסת, מה נאמר על האופוזיציונר הממוצע? האופוזיציה אוהבת להציג את עצמה כמגינת האזרחים מפני דורסנותה של הקואליציה, כאלטרנטיבה לשלטון, אך נראה שחברי האופוזיציה מוותרים מראש על מליאת הכנסת. האחרונים נכחו בממוצע ב-26% מההצבעות בנושאים חברתיים-כלכליים, לעומת ממוצע 35% אצל ח"כים מן הקואליציה. המשמעות היא כי מתוך מאות ההצבעות שנבחנו במדד החברתי, חבר כנסת מהאופוזיציה השתתף בממוצע ב־28 הצבעות פחות מחבר קואליציה. נזכיר כי חברי אופוזיציה אינם חברים בממשלה ולרוב אינם ראשי ועדות; זמנם נתון בידיהם לפחות כמו זה של חברי הכנסת מהקואליציה. יתרה מזו, בכנסת האחרונה היו כ־30 חברי כנסת שהיו חברים גם בממשלה, ורובם השתמשו בעובדה זו כתירוץ להמעיט בהשתתפות בהצבעות בכנסת. כך יוצא שלכאורה הייתה לאופוזיציה אפשרות לרוב קבוע במליאת הכנסת, אילו הפגינה יותר חריצות בעבודתה.

>>> המדד החברתי לכנסת ה-19: מרצ ראשונה, הבית היהודי אחרונה

הסיעה שהפגינה את הנוכחות הגבוהה ביותר בהצבעות בנושאים חברתיים-כלכליים היא יש עתיד, עם ממוצע של 45.3% מ-425 ההצבעות בנושאים אלה. אחריה דורגה מפלגת העבודה, עם נוכחות ממוצעת ב-43% מההצבעות. יש לציין, כי גם כאן כמו בציון במדד, נוכחותו של ח"כ בן אליעזר עמדה לרועץ לסיעה, משום ששיעור הנוכחות הנמוך שלו משך את הממוצע הסיעתי מטה. הסיעות מרצ והבית היהודי הגיעו שתיהן לשיעור זהה של השתתפות: 39% מההצבעות החברתיות-כלכליות. בתחתית רשימת הנוכחות נמצאות שתי סיעות קטנות: קדימה, בת שני חברים בלבד, שממוצע הנוכחות שלהם עמד על 12%, ורע"מ-תע"ל, אשר חבריה נכחו בממוצע רק ב-10% מההצבעות בנושאים חברתיים-כלכליים.

שיעור ההצבעה על הצעות חוק בנושאים חברתיים-כלכליים לפי סיעה

שיעור הנוכחות בהצבעות על הצעות חוק בנושאים חברתיים-כלכליים, לפי סיעה

המדד החברתי שמפרסם המשמר החברתי בתום כל כנס של הכנסת, בודק כיצד הצביעו חברי הכנסת על הצעות חוק בתחום החברתי-כלכלי. הצבעה בהתאם לערכי המדד החברתי מזכה את חבר הכנסת בנקודה חיובית; הצבעה הפוכה מזכה אותו בנקודה שלילית. אי-הצבעה אינה נספרת. לקראת הבחירות לכנסת ה-20 חושב המדד החברתי עבור כל כהונתה של הכנסת המתפזרת (כשהציונים משוקללים לפי אורך כל כנס), והוא פורסם בשלבים לפני הפריימריז במפלגות השונות, במטרה להעמיד בפני מתפקדי המפלגות נתונים שיאפשרו בחירה מושכלת יותר. את הממצאים לגבי כל מפלגה בנפרד ניתן למצוא פה. את הצעות החוק שנכללו חישוב המדד החברתי, כולל עמדת המשמר החברתי עליהן, ניתן למצוא פה.

קראו את החוברת המלאה של המדד החברתי

לסיכומים נוספים של הכנסת ה-19:

נגישות
המדד החברתי לכנסת ה-19: לאן נעלמה האופוזיציה? | המשמר החברתי

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs