המדד החברתי לכנסת ה-19: מרצ ראשונה, הבית היהודי אחרונה

סיעת מרצ זכתה לדירוג הגבוה ביותר במדד החברתי לכנסת ה-19 של המשמר החברתי, עם ציון ממוצע של 85.7 נקודות. הבית היהודי דורגה במקום הנמוך ביותר, עם ציון ממוצע של 5.1 נקודות. בין שתי קצוות אלו, נמצאות 12 הסיעות שפעלו בכנסת היוצאת. את ההשוואה בינהן ראוי לעשות בחלוקה בין מי שישבו בקואליציה למי שישבו באופוזיציה – גם בשל השיקולים הפוליטיים השונים המנחים כל צד וגם לקראת הבחירות הקרובות, בהן מחדדת כל מפלגה את מיקומה מול חברותיה לגוש.

אופוזיציה

כאמור, סיעת מרצ דורגה ראשונה מקרב סיעות האופוזיציה והראשונה מבין כל הסיעות בכנסת היוצאת, כאשר כל חברי הסיעה שלה מדורגים ב-20 המקומות הראשונים מבין הח"כים. סיעת העבודה דורגה שניה עם 81.8 נקודות, ויכלה לקבל ציון גבוה יותר אלמלא ח"כ בנימין בן אליעזר, שמשך אותה כלפי מטה עם ציונו הגרוע והשתתפותו המביכה בהצבעות חברתיות (8% מכלל ההצבעות על הצעות חוק בתחום החברתי-כלכלי). חשוב לציין שלמרות מצבו הבריאותי של בן אליעזר, הוא התעקש להישאר ח"כ עד פיזורה של הכנסת, לא נשא בה אף לא תפקיד רשמי אחד, והיה חבר בוועדה אחת בלבד (חוץ וביטחון, אשר הושבתה למשך חודשים ארוכים). עם זאת, בכל הנוגע להשתתפות בהצבעות במליאה, סיעת העבודה דורגה ראשונה בקרב סיעות האופוזיציה עם 43 אחוזי השתתפות בהצבעות חברתיות-כלכליות.

במקום השלישי דורגה חד"ש עם 72.5 נקודות. בחד"ש נתגלו פערים משמעותיים בין חברי הסיעה: ח"כ דב חנין (שדורג במקום הראשון בכנסת ה-19 עם ציון 97.2) משך למעלה את הציון הממוצע של סיעתו, כששאר עמיתיו מדורגים הרחק מאחור. בין חנין לח"כ עפו אגבאריה המדורג אחריו יש הפרש של יותר מ-20 נקודות, ובין חנין לח"כ האחרון בסיעה, חנא סוייד, הפרש של יותר מ-45 נקודות. חברי הכנסת בשתי הסיעות הערביות (בל"ד ורע"מ-תע"ל) התאפיינו בהשתתפות נמוכה ביותר בהצבעות חברתיות במליאה, אולם ציונה של סיעת בל"ד (60.8) גבוה משמעותית מזה של סיעת רע"מ-תע"ל (44.8), והיא מדורגת במקום הרביעי בין סיעות הכנסת.

>>> המדד החברתי לכנסת ה-19: לאן נעלמה האופוזיציה?

בסיעות החרדיות בלטו לטובה חברי הכנסת אברהם מיכאלי (ש"ס) ואורי מקלב (יהדות התורה), אשר התרגלו כבר בכנסת הקודמת לייצג את שאר חבריהם לסיעה בכבוד. בסיעת ש"ס בלטו לרעה בנוכחותם הדלה חבריה הבכירים בהצבעות חברתיות; אריאל אטיאס (עד פרישתו), אריה דרעי ואלי ישי (אשר פרש והקים את מפלגת "יחד"). האחרונים, אשר מתיימרים להוביל את חוד החנית החברתי בבחירות הקרובות, כאילו שכחו את ציבור בוחריהם במהלך הישיבה באופוזיציה בכנסת ה-19, ושיעור ההצבעות החברתיות שנכחו בהן עמד על 11% (דרעי) ו-5% (ישי) – מתוך 425 הצבעות. יהדות התורה זכתה ל-53.2 נקודות, מתחת לממוצע באופוזיציה אך מעל סיעת ש"ס, שזכתה לציון 46.8.

דירוג סיעות האופוזיציה במדד החברתי לכנסת ה-19

דירוג סיעות האופוזיציה במדד החברתי לכנסת ה-19

דירוג

שיעור הנוכחות של סיעות האופוזיציה בהצבעות על הצעות חוק חברתיות-כלכליות

קואליציה

סיעת התנועה דורגה ראשונה בקואליציה עם ציון 36.1 במדד החברתי, וצמודה אליה היא סיעת יש עתיד עם 35.5 נקודות. אולם, בשיעורי ההשתתפות של חבריהן בהצבעות על הצעות חוק בתחומים חברתיים-כלכליים מובילה יש עתיד (45%) על-פני התנועה (35%). שתי סיעות אלה דורגו הרבה מעל הממוצע בקואליציה, העומד על 20.3 נקודות.

הרחק מאחור במקום השלישי נמצאת סיעת ישראל ביתנו (עם ציון 13.1), שחבריה נעים בהצבעותיהם בין חברתיות יחסית לבין חוסר-חברתיות מובהק, ושיעור השתתפותם נמצא מתחת לממוצע בסיעות הקואליציה (33%). סיעת הליכוד, המדורגת מיד אחרי (עם 11.6 נקודות) סובלת מקוטביות ונפרשת בין מספר קטן של חברי כנסת חברתיים כמו יריב לוין, חיים כץ והח"כ לשעבר ונשיא המדינה כיום, ראובן ריבלין, לבין מספר גדול של חברים המצביעים בהתמדה נגד חקיקה שוויונית כמו ח"כ זאב אלקין וציפי חוטובלי. שיעור ההשתתפות של חברי הליכוד בהצבעות בנושאים חברתיים-כלכליים הוא הנמוך ביותר בקרב סיעות הקואליציה (26%, מתוך 425 הצבעות) – אך עדיין מעל שיעור ההשתתפות של שלוש סיעות האופוזיציה.

בתחתית דירוג המדד החברתי מופיעה סיעת הבית היהודי עם ציון 5.1. חברי הסיעה דווקא נטו להגיע להצבעות בנושאים חברתיים-כלכליים לעתים תכופות – שיעור ההשתתפות הממוצע שלה (39%) שני בקואליציה רק ליש-עתיד ושווה לשיעור ההצבעות של מרצ –  אך אלו שיקפו בהצבעותיהם תפיסת עולם בלתי-שוויונית, והובילו לדירוגה של הסיעה בתחתית המדד החברתי מרגע השבעת הכנסת ה-19 ועד לפיזורה.

דירוג

דירוג סיעות הקואליציה במדד החברתי לכנסת ה-19

שיעור הנוכחות של סיעות הקואליציה בהצבעות על הצעות חוק חברתיות-כלכליות

שיעור הנוכחות של סיעות הקואליציה בהצבעות על הצעות חוק חברתיות-כלכליות

המדד החברתי שמפרסם המשמר החברתי בתום כל כנס של הכנסת, בודק כיצד הצביעו חברי הכנסת על הצעות חוק בתחום החברתי-כלכלי. הצבעה בהתאם לערכי המדד החברתי מזכה את חבר הכנסת בנקודה חיובית; הצבעה הפוכה מזכה אותו בנקודה שלילית. אי-הצבעה אינה נספרת. לקראת הבחירות לכנסת ה-20 חושב המדד החברתי עבור כל כהונתה של הכנסת המתפזרת (כשהציונים משוקללים לפי אורך כל כנס), והוא פורסם בשלבים לפני הפריימריז במפלגות השונות, במטרה להעמיד בפני מתפקדי המפלגות נתונים שיאפשרו בחירה מושכלת יותר. את הממצאים לגבי כל מפלגה בנפרד ניתן למצוא פה. את הצעות החוק שנכללו חישוב המדד החברתי, כולל עמדת המשמר החברתי עליהן, ניתן למצוא פה.

קראו את החוברת המלאה של המדד החברתי

לסיכומים נוספים של הכנסת ה-19:

נגישות
המדד החברתי לכנסת ה-19: מרצ ראשונה, הבית היהודי אחרונה | המשמר החברתי

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs