דיון ראשון בהצעות פרטיות בוועדת השרים לחקיקה: הרבה דחיות, תמיכה אחת

דיון ראשון בהצעות פרטיות בוועדת השרים לחקיקה: הרבה דחיות, תמיכה אחת

שמונה שבועות לאחר שנפתח כנס הקיץ של הכנסת ה-20, החלה ועדת השרים לענייני חקיקה לדון בהצעות חוק פרטיות. ההרכב החדש של הוועדה. הוועדה החדשה מונה 12 שרים (ולא 13 כמו בקדנציה הקודמת). בראשה עומדת שרת המשפטים איילת שקד, אך גם ממלא מקום יו"ר הוועדה, שר התיירות יריב לוין, הוא בעל סמכויות רבות והמוציא לפועל של מדיניות ראש הממשלה בוועדה זו. בוועדה חברים עוד שישה שרים מהליכוד, שר נוסף מהבית היהודי, שני שרים מכולנו ושר מש"ס.

בשנים האחרונות הפכה ועדת השרים לענייני חקיקה לגוף העיקרי שאחראי על חקיקת חוקים בישראל. חבריה מתכנסים מדי יום ראשון כדי לקבוע את גורלן של הצעות החוק שיעלו להצבעה באותו השבוע במליאת הכנסת, ועל אף שפעילותה אינה מוסדרת בחוק ולהחלטותיה אין תוקף חוקי מחייב, עמדת הוועדה היא זו שקובעת בפועל כיצד יצביעו חברי הכנסת. בכך היא הופכת את הרשות המחוקקת לחותמת גומי דה-פקטו, המאשרת או דוחה חוקים רק על פי הוראות הרשות המבצעת.

בניגוד לדיוני הכנסת, ועדת השרים חסויה לחלוטין: בדיונים לא נכתב פרוטוקול ואופן הצבעת חברי הוועדה אינו נרשם. המסמך היחיד המתפרסם הוא סיכום החלטות הוועדה. הוא אינו קיים בקובץ ממוחשב ואינו מופץ באינטרנט: העתק שלו מועבר למזכירות הכנסת בכתב יד, ובו מוצגת רק ההחלטה הסופית, בלי נימוק או הסבר. המשמר החברתי מפיץ מדי שבוע סריקה של המסמך עבור הציבור הרחב, וסוקר את הצעות החוק המרכזיות בתחום החברתי-כלכלי שעלו לדיון בוועדה באותו שבוע.

השבוע דנה הוועדה ב-12 הצעות חוק פרטיות (משמע, הצעות שיזמו חברי כנסת ולא הממשלה). היא הביעה תמיכה בהצעת חוק אחת בכפוף לאישור משרדי הממשלה (מנהג ידוע של הוועדה), התנגדה ל-3 הצעות חוק ודחתה את הדיון ב-8 הצעות חוק. כמו כן, דנה הוועדה בקידום הצעות חוק שהעבודה עליהן הוקפאה עם היציאה לבחירות, בהליך הנקרא החלת דין רציפות. שתיים מהן אושרו בוועדה; הדיון על השתיים האחרות נדחה להמשך.

להלן חלק מהצעות החוק שנידונו השבוע יחד עם החלטות הוועדה. בתחתית העמוד מופיע פירוט מלא.

הצעת חוק שכירות הוגנת (הוראת שעה ותיקוני חקיקה), התשע"ה 2015 – החוק שאמור להסדיר את שוק שוכרי הדירות, להגביל את העלאת שכר הדירה ולהגדיר סטנדרטים לדירה תקינה, קודם כיוזמה ממשלתית בכנסת הקודמת, בשיתוף פעולה עם ראשי עיר מרכזיים ובמקביל להצעת חוק שקידמה ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני), שיזמה גם את החוק הזה. ועדת השרים החליטה לדחות את הדיון בהצעת החוק עד לגיבוש הצעת חוק ממשלתית דומה, ככל הנראה בשל התנגדותה של איילת שקד לפיקוח המוגבר על השוק הפרטי.

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 159) (הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה), התשע"ד 2014 – ההצעה מבקשת להגביל את סכום הכסף שניתן לגבות תמורת ייצוג בפני המוסד לביטוח לאומי, תמורת "פתיחת תיק" וכתשלום מתוך סכום הקצבה המוענקת לאזרח, במטרה לפקח בצורה טובה יותר על רווחיהן של עורכי דין וחברות פרטיות כמו "זכותי", "לבנת פורן" או "אורפז" ולהגן על האזרחים הנזקקים הפועלים מולן. היא קודמה בתמיכה רחבה בכנסת הקודמת וכמעט אושרה כחוק, עד שישראל ביתנו החליטה למשוך את תמיכתה בהצעה, למרות שהייתה אחת מיוזמיה. ועדת השרים החליטה לדחות את הדיון בהצעת החוק לשבוע הבא.

הצעת חוק הפרשנות (תיקון – הגדרת הפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדר), התשע"ה 2015 – ההצעה מעדכנת את חוק הפרשנות – חוק כללי שמכתיב את אופן הפרשנות של כלל החוקים במדינה – כך שיוגדר כי בכל מקום בו מוזכר המושג "הפליה", יכלול הוא גם הפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדר. ועדת השרים הצביעה נגד הצעת החוק, למרות הצהרות התמיכה האחרונות של שרים בכירים ובליכוד ושל ראש הממשלה בקהילה הגאה

הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון – החרגת הכנסה מעבודה או ממשלח יד ממבחן ההכנסה), התשע"ה-2015 – במסגרת החוק הקיים, המדינה מבטיחה תשלום מזונות לאישה ולילדים במקרים שבהם בן הזוג מתחמק מהתשלום, אולם תשלום זה מועבר מהמדינה רק במקרים בהם האישה אינה עובדת. מצב זה יוצר אבסורד בו נשים מוותרות על יציאה לעבודה כדי להמשיך ולקבל תשלום מזונות או מתחילות לעבוד (במקרים רבים בשכר נמוך ובעבודה חלקית) ומאבדות את הקצבה. הצעת חוק חשובה זו קובעת כי הכנסה מעבודה לא תבטל את הבטחת תשלום המזונות של המדינה. ועדת השרים הצביעה נגד הצעת החוק.

נגישות
HTML Generator Sample Page

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs