עם פסקת היציבות החדשה, מונופול הגז כבר ניצח במערכת הבחירות הבאה
(צילום: wikimedia / Olaf Kosinsky)

עם פסקת היציבות החדשה, מונופול הגז כבר ניצח במערכת הבחירות הבאה

שר האנרגיה יובל שטייניץ מצהיר שוב ושוב שאם מתווה הגז יגיע להכרעה בכנסת אז לא ינתן חופש הצבעה לחברי הקואליציה. אלו הצהרות מעניינות במיוחד לאור העובדה שבתוך המתווה עצמו כבר מונעת הממשלה חופש הצבעה על חקיקה פרטית לשינוי פרטי המתווה. בכך שטייניץ, בשם ראש הממשלה נתניהו, מונע את האקט הדמוקרטי הבסיסי שבגינו נערכות בחירות ושבעבורו אנחנו שולחים את נציגינו לדאוג לנו בכנסת: להצביע על פי מצפונם לטובת הציבור.

ההצהרות של שטייניץ מראות לנו כיצד תופעל פסקת היציבות הכלולה במתווה הגז, כבר בהצבעה על המתווה עצמו. הפסקה כובלת את הרשות המבצעת, הממשלה, מביצוע שינויים מהותיים במתווה הגז למשך עשר שנים לפחות, וקובעת גם שהממשלה "תתנגד להצעות חוק פרטיות המבקשות לקדם שינויים" במתווה הגז ואף תקדם הצעת חוק נגדית משלה במקרה ש – כנגד כל הסיכויים – תאשר הכנסת שינוי במתווה בניגוד לעמדת הממשלה.

זו הגרסה השנייה של פסקת היציבות. נוסחה הקודם, עליו כתבנו בהרחבה כאן ובשימוע הציבורי, קבע כי הכנסת עצמה לא תוכל לחוקק חוקים שישנו את המתווה למשך 10 שנים לפחות. די יהיה אם נצטט את דברי היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה, עו"ד אתי בנדלר, שאמרה כי הוראות אלה "מעניקות העדפה לאינטרסים של היזמים", ואת חוות דעתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, שהדגיש כי סעיפי יציבות כאלה אינם מקובלים במדינות מפותחות ובעיקר במדינות החברות ב-OECD, "מכיוון שמדינות מפותחות מסרבות לכבול את שיקול דעתן של המחוקקים והממשלות".

הביקורת הציבורית הובילה את שטייניץ לייצר מצג שווא כאילו ישנו משבר במו"מ בין חברות הגז לבין פקידי הממשלה סביב פסקת היציבות המקורית, שהתברר כמגוחך כאשר יומיים לאחר אותו משבר מדומה כבר הציגו ראש הממשלה ושטייניץ עצמו את מתווה הגז החדש. אותה פסקת יציבות מפורסמת נותרה דומה בעיקרה למה שהייתה בגרסה הראשונה של מתווה הגז. השר שטייניץ טוען כי הגרסה החדשה תגביל את הממשלה כרשות מבצעת בלבד ולא את עצמאותה של הרשות המחוקקת, משום שההתחייבות תוטל על מעשי הממשלה בלבד ולא מעשי הכנסת.

מצג שווא של שינוי. הגרסה החדשה לפסקת היציבות

מצג שווא של שינוי. הגרסה החדשה לפסקת היציבות

בין אם במודע ובין אם שלא במודע, טענתו של שטייניץ מנותקת מהמציאות: בשיטת המשטר הישראלית הממשלה צומחת מתוך הכנסת וזוכה לרוב בקרב 120 הח"כים; ובשיטת העבודה שמוביל נתניהו בשנים האחרונות הממשלה שולטת באופן מוחלט בכנסת. בשנות הכהונה של הכנסת הקודמת לא הייתה הצעת חוק אחת שעברה בהצבעה בכנסת אחרי שהממשלה התנגדה לה (דרך ועדת השרים לענייני חקיקה). ומתוך 111 הצעות חוק בהן דנה ועדת השרים בכנס הקיץ שהסתיים זה עתה ואשר עלו להצבעה במליאת הכנסת, רק פעם אחת הצליחו חברי הכנסת להביא לתוצאה אחרת מזו שקבעה ועדת השרים, וגם מקרה זה התרחש רק בקריאה הטרומית. במציאות הנוכחית, ההתחייבות של הממשלה וההתחייבות של הכנסת – היינו הך.

משמעות הדבר היא שכבילת הממשלה בעתיד, על ידי חתימת חוזה עם חברות מסחריות, היא-היא כבילת הממשלה שתצמח מתוך הכנסת הבאה, ומשום כך, כבילת תוצאות הבחירות בעתיד למתווה הגז הנוכחי. במילים אחרות, הממשלה כובלת את הדמוקרטיה הישראלית לרצונו של מונופול הגז האימתני. בכך מתממשת אזהרתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מפני מונופול הגז אשר יהווה "סכנה לקבלת ההחלטות במשק".

המתווה הממשלתי בגרסתו השנייה עומד לביקורת קשה מצד ארגוני החברה האזרחית, העיתונות הכלכלית ובעלי עניין מרכזי במתווה כמו רשות החשמל וחברת החשמל. אפילו שר האנרגיה עצמו מודה בכך שהמתווה הוא "לא אידיאלי" ופקידים מעידים שגם הם "מבינים שהמתווה לא נכון". מהביקורות על מתווה הגז עולה כי הוא מסוכן לישראל. הוא מסוכן מבחינה כלכלית מכיוון שהוא מעביר מחיר מונופוליסטי קיים לחוזים עתידיים, הוא מסוכן מבחינה תחרותית מכיוון שהוא מנציח את מונופול הגז ומונע שינוי מבני באחזקות המאגרים, הוא מסוכן מבחינה אנרגטית מכיוון שהוא דוחה את מועד הפיתוח של מאגר לווייתן ומשאיר את המשק להסתמך על צינור הובלה אחד ויחיד, הוא מסוכן מבחינה אסטרטגית מכיוון שהוא משנה לרעה את הסדרי הייצוא (הרעים מלכתחילה) שנקבעו בוועדת צמח, וזהו רק קצה הקרחון.

נוסף על הסכנות הללו, הסכנה הגדולה ביותר היא הסכנה שהתחייבות הממשלה בפסקת היציבות תמנע מנבחרי הציבור שיבואו לשנות את הסדרי המתווה המסוכנים הללו באופן שישרת את טובת אזרחי המדינה. וזו העברת הדמוקרטיה הישראלית במשק הגז לידי המונופול הלכה למעשה.

נגישות
עם פסקת היציבות החדשה, מונופול הגז כבר ניצח במערכת הבחירות הבאה | המשמר החברתי

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs