סיכום כנס הקיץ 2015: הבטחות מצד אחד והצבעות מצד שני

הכנס הראשון של הכנסת ה- 20 עמד בסימן חבלי הלידה הקשים של הממשלה הצרה, אשר גרמו לאיחור רב בתחילת עבודתה של הכנסת. הח"כים קיימו פעילות מלאה במשך שמונה שבועות בלבד, כמחצית מהאורך הרגיל של כנס קיץ ולאחר שיתוק פרלמנטרי של יותר מחצי שנה, בעקבות פגרת הבחירות. גם בתקופה קצרה זו עקבו פעילי המשמר החברתי אחרי הכנסת; אלו עיקרי ממצאינו.

מידע נוסף:

הקואליציה הצרה מביאה לכנסת פעילה

בכנס האחרון נרשם מהפך בפעילות האופוזיציה: לראשונה מאז כנס חורף 2012 של הכנסת ה-18, אז החל המשמר במעקב אחר דפוסי ההצבעה של הח"כים בנושאים חברתיים-כלכליים, השתוו חברי האופוזיציה לחברי הקואליציה בשיעור ההשתתפות בהצבעות בנושאים חברתיים-כלכליים. בעוד שבכנסת הקודמת, חבר כנסת מהאופוזיציה השתתף בממוצע ב-28 הצבעות פחות מחבר קואליציה, הרי שבתום הכנס הראשון של הכנסת ה-20 עומדים שני הגושים על כ-18-17 הצבעות בממוצע לחבר כנסת, מתוך 33 שנספרו.

ההבדל  ניכר גם כשבוחנים כל הצבעה בנפרד: אם בעבר, היינו רגילים לראות הצעות חוק מאושרות או נדחות על ידי מספר ח"כים מועט, בתוצאות כמו 13-5, 21-10 או 7-0, הרי שבכנס האחרון ההצבעות היו צמודות ומלאות יותר. כך למשל, ההצעה להחמיר עם נבחר ציבור שהורשע בעבירה שיש עמה קלון נפלה ברוב של 52-47; ההצעה להכיר בעובדי כפייה כזכאים לתגמול במסגרת קצבאות ניצולי שואה נפלה ברוב של 53-49; ומה שקרוי החוק הנורבגי אושר ברוב של 64-50. הדבר נובע, בין היתר, מכך שבאופוזיציה פועלים לדחוק את הקואליציה לפינה, הודות להפרש הזעיר בין הגושים. ואכן, לפחות במקרה אחד זה עבד: בהצבעה הטרומית על הצעת החוק להחלת סמכות מקומית בהוצאה לפועל ניצחה האופוזיציה על חודו של קול.

חלוקת המושבים הנוכחית בין הקואליציה לאופוזיציה, אם כן, הפכה את הפרלמנט שלנו לפעיל יותר; היא גם מהווה הזדמנות נדירה לניצול כוחם האמיתי של חברי הכנסת, המוגבלים בדרך כלל על ידי ממשלות לוחצות. הדבר נכון במיוחד בתחום החברתי. נושאים חברתיים זוכים בדרך כלל לתמיכה נרחבת בכנסת ובציבור, אך נבלמים על ידי נציגי הממשלה. בתנאים הנוכחיים, לחץ על חברי הכנסת יאפשר גם לחץ על הממשלה, שעשוי להוביל לאימוץ  מדיניות חברתית יותר; ניצנים לכך נראו במאבק  על מתווה הגז. זהו מסר חשוב לחברי הקואליציה המתנדנדת – השתמשו בקול המכריע שלכם כדי לתמוך במדיניות חברתית, ולא כדי לסחוט עוד תפקידים וכותרות בתקשורת.

יש עתיד שכחה את העבר

יו"ר מפלגת יש עתיד הצהיר שוב ושוב בתקופת הבחירות על כוונתו "להוביל אופוזיציה לוחמנית". אולם לפיד מדורג במקום האחרון בין כל חברי סיעתו מבחינת הנוכחות בהצבעות בנושאים חברתיים וכלכליים – הוא השתתף רק ב-10 הצבעות מתוך ה-33 שנספרו. מי שנשא במליאה את "נאום הכסאות הריקים" אך עזב את האולם בעצמו רגע לאחר שירד מהפודיום, נעדר גם מהצבעות חשובות כמו ההצבעה על החלת שקיפות על האינטרסים הכלכליים של שרים וחברי כנסת וההצבעה על חוק העסקה ישירה במגזר הציבורי, והוא למעשה נמצא במקום חמישי מהסוף מבין כל חברי הכנסת בשיעור ההשתתפות בהצבעות חברתיות-כלכליות. מגמה דומה ניכרה אצל ח"כ שי פירון, המכהן כסגן יו"ר הכנסת. שר החינוך לשעבר התחיל את הכנס עם דיווחים על פרישה צפויה, סיים את הכנס עם דיווחים על פרישה צפויה ובין לבין עסק בטרוניות על כמות המחאות בישראל. למליאת הכנסת, לעומת זאת, הוא מיעט להגיע, והוא ממוצב שני מהסוף בסיעתו בשיעור ההשתתפות בהצבעות חברתיות כלכליות. אפילו רוב שרי הממשלה, העסוקים ממנו בהרבה, נכחו ביותר הצבעות.

דווקא חברים אחרים מיש עתיד, שכיהנו בממשלה הקודמת, פוקדים את המליאה. כך למשל, שר הרווחה לשעבר, ח"כ מאיר כהן, שבלט לטובה גם בדירוג המדד החברתי בתקופת הממשלה הקודמת, וכך גם סגן שר האוצר לשעבר ח"כ מיקי לוי, שהשתתף בלמעלה מ-80% מההצבעות החברתיות-כלכליות שנספרו. אולם הסיעה כולה, שהייתה החרוצה ביותר בכנסת הקודמת, עובדת בעצלתיים בכנסת הזו. ממוצע ההצבעות לח"כ בנושאים חברתיים נמוך מכל סיעות הקואליציה וחלק מהאופוזיציה. כך למשל, כל חברי הסיעה נעדרו מההצבעה החשובה על ההצעה לאסור העסקה קבלנית בשירות הציבורי.

מם לפיד נוכחות

חברי יש עתיד, שניסו לקדם במושב האחרון יוזמות חקיקה מתוך האופוזיציה, חוו בוודאי מפח נפש כשנתקלו בהתנגדות ועדת השרים לחקיקה, גוף נטול מעמד סטטוטורי, שמתפקד בפועל כגוף המחוקק החשוב בישראל. מה רבה תהיה בוודאי פליאתם, כשיגלו כי חלק מיוזמות החקיקה אותן מנסים בכירי הסיעה לקדם בכנסת הנוכחית, דומות עד מאד להצעות חוק שאותן בלמו בעת כהונתם כחברי ועדת השרים לחקיקה, בקדנציה הקודמת.

במהלך כנס הקיץ האחרון, הגישו חברי האופוזיציה יאיר לפיד ומאיר כהן הצעת חוק בנושא הבטחת תשלום לאמהות חד-הוריות ללא מבחן הכנסה. שניהם התנגדו להצעה דומה בעיקרה, כשישבו בועדת השרים לחקיקה בפברואר 2014. לפיד הגדיל לעשות כששב והתנגד לאותה הצעה כאשר עלתה בשנית לוועדת השרים בנובמבר 2014, מספר ימים לפני פירוק הממשלה הקודמת. במושב האחרון הגיש חבר הכנסת לפיד הצעת חוק שמטרתה למנוע ממי שהורשע בעבירה שיש עמה קלון את הזכות להיבחר לכנסת, במסגרת קמפיין "מושחתים, נמאסתם!" שקידמה המפלגה. אולם על פי דיווחים, במהלך הכנסת הקודמת, הצביע שר האוצר לפיד נגד הצעת חוק להרחבת ההגנה על חושפי שחיתויות, כשזו עלתה בוועדת השרים. בכנס הקיץ של הכנסת ה- 20, הגיש המועמד לעתיד לראשות הממשלה לפיד הצעת חוק ראויה, בעניין הקמת מרכזי מיצוי זכויות. אלא שהיה זה אותו לפיד שיחד עם חבריו בועדת השרים, דחה הצעה דומה בכנסת ה- 19.

ישראל ביתנו שומרת על אדישות

ישראל ביתנו עברה לאופוזיציה לאחר שש שנים בהן הייתה חלק מהממשלה; אולם סיעתו של אביגדור ליברמן שמרה על עקביות והמשיכה להצביע באופן לא חברתי, למרות שהיא משוחררת מלחצים קואליציוניים. היא אחת משתי הסיעות היחידות שלא השתתפו בהצבעה השמית על חוק העסקה ישירה במגזר הציבורי: לא ח"כ אורלי לוי אבקסיס, עלה התאנה החברתי של המפלגה, לא ח"כ רוברט אילטוב, שישב בכסאו באולם המליאה בזמן ההצבעה אך בחר שלא להשתתף ולא ארבעת הח"כים האחרים. בכנסת הקודמת, היה זה דווקא ח"כ מטעם ישראל ביתנו, שמעון אוחיון, אשר קידם הצעת חוק להעסקה ישירה של עובדי הוראה – שעברה בקריאה טרומית ולא קודמה מעולם. בין ההצבעות הלא חברתיות שרשמה הסיעה בכנס הקיץ ניתן למצוא את תמיכתה בחוק הקרוי נורבגי, הקורא להתפטרות שרים וסגני שרים מהכנסת, ובהעברת סמכויות שיטור לפקחים עירוניים; את התנגדותה להצעת חוק שוויון הזדמנויות במקום מגורים ואת התנגדותה ליוזמות שקיפות כמו החלת חוק חופש המידע על קק"ל  וחשיפת האינטרסים הכספיים של שרים וחברי כנסת.

מה קרה בהצבעה על העברת עובדי הקבלן להעסקה ישירה?

ב-22 ביולי נפלה בקריאה טרומית הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון – איסור התקשרות קבלנית להעסקת עובדים), התשע"ה–2015הקובעת כי המדינה תפסיק להעסיק עובדי קבלן במגזר הציבורי, ברוב של 50 מתנגדים מול 39 תומכים. למרות שההצעה זוכה לתמיכה גורפת בקרב הציבור ובקרב ח"כים מהקואליציה ומהאופוזיציה, היא נדחתה לבסוף בזכות שתי סיעות שנעדרו כולן: ישראל ביתנו ויש עתיד. דווקא האופוזיציונרים לפיד וליברמן היו אלה שסייעו לממשלה להימנע ממבוכה ציבורית ופוליטית, כשהנחו את חברי סיעתם שלא להצביע. העובדה כי זו הייתה ההצבעה היחידה בכל כנס הקיץ (בנושאים החברתיים-כלכליים) שבה לא נכח אף נציג מיש עתיד רק מעלה עוד שאלות.

מי שבלט לרעה בישראל ביתנו בכנס האחרון היה יו"ר המפלגה, אביגדור ליברמן. כשהודיע שלא ייכנס לממשלה, הצהיר ליברמן כי "יילחם מהאופוזיציה כחבר כנסת מן המניין" אולם בפועל, המשיך, גם בכנסת הנוכחית, להפגין נוכחות דלה ביותר במליאה בהצבעות בנושאים חברתיים. הוא השתתף בשש הצבעות בלבד מתוך 33 שנספרו בכנס הקיץ – שיעור ההשתתפות הנמוך ביותר מבין כל חברי הכנסת. עם זאת, יש גם נקודת אור: מסתבר, שאפילו הפעילות הדלה הזו הייתה שיפור בהשוואה לכנס המקביל ב-2014, שבו לא נכח ליברמן אף לא בהצבעה אחת מתוך 106 ההצבעות שהתקיימו בנושאים חברתיים.

גם חברו לסיעה, ח"כ רוברט אילטוב, שנכנס לכנסת ברגע האחרון במקום קודמו בסיעה, אילן שוחט, בלט לרעה: על אף נוכחותו הדלה בהצבעות, אילטוב נטה להצביע באופן לא חברתי בההצבעות שטרח להגיע אליהן.

סגן השר שמגיע לכל ההצבעות הלא נכונות

הליכוד היא סיעת הקואליציה עם הנוכחות הדלה ביותר בהצבעות בנושאים חברתיים-כלכליים, בממוצע לח"כ. אמנם רוב מבין 30 הח"כים הם חברי ממשלה וממעטים להגיע למליאה, אך בכל 34 ההצבעות שנבדקו נכח נציג אחד לפחות ממפלגת השלטון – והצביע לחיוב או לשלילה. בתחתית רשימת הנוכחות בולטים השרים רגב, אלקין, שלום וארדן.

זרקור מיוחד מופנה לח"כ הליכוד איוב קרא, סגן השר במשרד לפיתוח אזורי. מאז שהשיג בתרגיל של הרגע האחרון את התפקיד המיניסטריאלי, הפגין יכולת אנטי חברתית מיוחדת במינה: ב-16 הצבעות בהן הוא נכח, הספיק קרא להצביע נגד האיסור להעסקת עובדי קבלן, נגד החלת שקיפות אינטרסים כספיים וגילוי עניינים על חברי הכנסת והשרים, נגד ההצעה לשפר את הנגישות של חייבים ללשכות הוצל, נגד החוק לשוויון הזדמנויות במקום מגורים; במקביל נעלם מהצבעות חשובות כמו בעניין הפטר לחייבים, הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה לביטוח לאומי, מתן דמי אבטלה לעצמאים ועוד.

הרשימה הלא כל כך משותפת

המקבילה לישראל ביתנו, מבחינת נוכחות נמוכה בהצבעות חברתיות, היא לא אחרת מאשר הרשימה המשותפת – למרות גודלה ויומרתה לפעול גם למען המגזר הערבי וגם למען כלל החברה.

בפועל, ח"כ טלב אבו עראר הגיע לשבע הצבעות בנושאים חברתיים בלבד, והיה זוכה במקום האחרון בכנסת לולא היה ליברמן; ח"כ ג'מאל זחאלקה נכח רק בשמונה. השניים לא השתתפו בהצבעות על החלת שוויון הזדמנויות במגורים, שמתיימרת לבטל את ההפליה בשוק הדיור, גם כלפי החברה הערבית, לא בהצבעות על החלת שקיפות באינטרסים הכלכליים של חברי הכנסת ולא בהצבעה על מתן פטור לחייבים בהוצאה לפועל. יש לציין שבמספר הצבעות נעדרה הרשימה כולה – הסיעה השלישית בגודלה בכנסת – שהבולטת שבהן היא ההצבעה להארכת הפיילוט להעברת סמכויות שיטור לפקחים עירוניים, הצעה שמגבירה את אי השוויון בין רשויות חזקות לחלשות.

כזכור, הרשימה המשותפת איננה מייצגת מפלגה אחת, והיא איחוד של שלוש רשימות שונות שביניהן יש פערים אידאולוגיים ניכרים. ההבדלים בין המפלגות המרכיבות את הרשימה המשותפת באים לידי ביטוי גם במנעד הציונים הרחב של חבריה. זחאלקה (בל"ד) ואבו עראר (רע"מ) נמצאים בתחתית הרשימה עם 8 ו-7 הצבעות בהתאמה, ואילו בראשה עומדים חברי הכנסת דב חנין ואיימן עודה (חד"ש) וגם ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא (רע"מ) עם כמות הצבעות כפולה ויותר.

המחנה הציוני – פרץ שוב סוחב למטה

בסיעה זו ובשונה מבעבר, דווקא חברי הכנסת החדשים אינם מגיעים להצביע – רויטל סויד, מנואל טרכטנברג וקסניה סבטלובה נמצאים בחמישייה הנמוכה בסיעה מבחינת נוכחות בהצבעות על חוקים חברתיים-כלכליים, לעומת הח"כים שמולי, כבל, חיליק בר, יו"ר הסיעה מרב מיכאלי, נחמן שי וסתיו שפיר, המובילים את טבלת הנוכחות. נוכחותו של כבל בצמרת מבורכת: בעבר, כששימש כיו"ר הסיעה, הוא הרבה להגיע למליאה ולהצביע מתוקף תפקידו. משמח לגלות כי גם כיום, כשכבר אינו נושא בתפקיד, הוא מקפיד למלא את תפקידו הפרלמנטרי.

אי אפשר לדבר על המחנה הציוני מבלי להזכיר את עמיר פרץ – מי שמשך את דירוגה של "התנועה" למטה בכנסת הקודמת עושה זאת שוב למחנה הציוני. עולה החשש, כי פרץ עתיד לרשת את מקומו של פואד בן אליעזר כמבריז הסדרתי של המפלגה מהצבעות על הצעות חוק חברתיות

סלומינסקי התחיל להבריז כשצריך?

הבית היהודי התנגדו לכמה וכמה יוזמות חברתיות בכנס הקיץ האחרון. שרת המשפטים איילת שקד, קידמה חוק למתן פטור לחייבים בהוצאה לפועל, אך במקביל הצביעה נגד ההצעה לאפשר לחייבים לנהל את תיקם בלשכת הוצל"פ סמוכה ובעד הגדלת הסכום המותר לתביעה בהוצל"פ ללא אישור בית משפט (תיקון מס' 46). חבר הכנסת שהשתפר פלאים בסיעה הוא ח"כ ניסן סלומינסקי, שמכהן כיום כיו"ר ועדת החוקה. על אף שסלומינסקי הצביע לפי עמדת סיעתו, הוא עשה זאת ברוב הפעמים כאשר הסיעה נטתה לקדם עמדה חברתית ונעדר כמה פעמים כשהסיעה קידמה עמדה לא חברתית. מקרה בולט לכך הוא בהצעת החוק לאיסור העסקת עובדי קבלן במגזר הציבורי, שם לא הצביע סלומינסקי.

כולנו מדמה את יש עתיד

כולנו הגיעה לכנס הראשון של הכנסת החדשה במצב מסקרן: שורה של חברי כנסת חדשים, בסיעה השנייה בגודלה בקואליציה, עם הבטחות כלכליות-חברתיות ברורות. הדמיון ליש עתיד של 2013 אינו מטעה – גם המפלגה של כחלון מדורגת ראשונה בגוש מבחינת שיעור הנוכחות הממוצע של חבריה בהצבעות חברתיות-כלכליות. הניסיון עם יש עתיד מלמד אותנו כי שיעור הנוכחות עשוי לרדת עם כל כנס שעובר ושחברי הסיעה עשויים להצביע בניגוד להבטחות העבר. האפשרות האחרונה כבר התקיימה: יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ אלי אלאלוף, שהיה יו"ר הוועדה למלחמה בעוני, הצביע נגד ההצעה להעביר עובדי הקבלן במגזר הציבורי להעסקה ישירה; ושר האוצר כחלון, שדורש מקק"ל להעביר את אדמותיה למדינה, הצביע נגד החלת שקיפות חוקית על אותו ארגון.

כמה הערות לסיום

הסיעה הקטנה בכנסת, מרצ, הייתה גם החרוצה ביותר בכנס הקיץ: המפלגה מובילה את טבלת הנוכחות בהצבעות על נושאים חברתיים-כלכליים עם 26 הצבעות בממוצע לח"כ, מתוך 33 שנבדקו (79%) – שיעור גבוה בהרבה מביצועיה של מרצ בכנסת הקודמת.

בש"ס, שר הכלכלה אריה דרעי אמנם הגיע למספר הצבעות נמוך באופן יחסי, אך נטה להצביע באופן חברתי. הוא נעדר במקרים בהם חויב להצביע באופן שלילי כמו בהפלת הצעת החוק להעסקה ישירה ונכח במקרים של הצבעות חיוביות כמו תמיכה בהחלת דמי אבטלה לעצמאיים.

יהדות התורה חזרה לקואליציה, וחבריה חזרו להצביע באופן לא חברתי. בחלק מהמקרים הצביעו הפוך מבכנסת הקודמת, כמו במקרה של ההצעה להארכת התקציב הדו-שנתי והצעת החוק לעסקה ישירה.

השתתפות בהצבעות על הצעות חוק חברתיות כלכליות

מבדיקת 33 הצעות חוק שעלו להצבעה במליאה בכנס הקיץ 2015

(נוכחות בהצבעות אינה מבטיחה הצבעה חברתית, אך היא מגלה מי מילא את תפקידו ברצינות ומי לא)

סיעות האופוזיציה

נוכחות כל חכים אופו בתוך סיעותסיעות הקואליציה

נוכחות כל חכים קואלי בתוך סיעות

ואיפה הדירוג?

לאור ההיקף הדל יחסית של עבודת הכנסת בתקופה זו, לא מצאנו טעם לפרסם דירוג אישי של הח"כים על בסיס ציון המדד החברתי, כפי שעשינו בסוף כל כנס. אבל אנחנו בהחלט סופרים להם את ההצבעות, והן ייכנסו למדד שיחושב בתום הכנס הבא. כרגיל, אנו מפרסמים את כל הצעות החוק החברתיות-כלכליות שעל בסיסן אנו שופטים את פעילות הח"כים, לצד העמדות המנומקות של המשמר החברתי לגבי כל אחת ואחת מהן, וחומרי ההסבר שהכינו פעילי מחלקת המחקר. את הטבלה המלאה ניתן למצוא כאן.

עד כה יכולנו לחשב רק 29 הצבעות על הצעות חוק חברתיות כלכליות בעזרת כלי האג'נדות של "כנסת פתוחה". אך אלה אינן הצעות החוק היחידות שרלוונטיות למדד החברתי. שמונה הצעות חשובות נשמטו מהחישוב בשל קשיים טכניים של חטיבת המידע של הכנסת, וגם היום, בחלוף שלושה שבועות מסיום הכנס, הנתונים אודותיהן אינם זמינים. אנחנו מנצלים במה זו כדי לקרוא לכנסת להציג בהקדם את הנתונים המלאים. מתוכן: ארבע הצבעות חסרות כי עלו להצבעה שמית (אך יכולנו להשתמש בנתונים כדי לחשב את שיעור הנוכחות) וארבע נוספות חסרות בעקבות בקשות ח"כים לתקן את הפרוטוקול. דווקא בהצבעות השמיות יש עניין מיוחד, והיעדרן מונע מהציבור לבדוק כיצד הצביעו נבחריו בהצבעות חשובות אלה. נציין, כי מספר ההצבעות השמיות בכנס האחרון היה גבוה במיוחד בגלל הקואליציה הצרה: חברי כנסת מהאופוזיציה ניסו לבייש את חברי הקואליציה בהצבעותיהם, בעוד שהקואליציה דאגה שכל חבריה יתייצבו להצבעות הצמודות החשובות לממשלה.

אנחנו שבים ומזכירים לחברי הכנסת: המדד פתוח והיד רושמת. כל הצבעה שלכם נמדדת, והציבור עוקב. אנחנו מצפים מכם לעשות שימוש ראוי בייפוי הכוח שקיבלתם כדי לנהל את ענייני המדינה והחברה בישראל.

להרחבה:

נגישות
HTML Generator Sample Page

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs