חברת הכנסת עאידה תומא-סלימאן: "אני מקווה שנגיע ליום שבו נצליח לפתור את הבעיה ולא רק לחלק אקמול"

חברת הכנסת עאידה תומא-סלימאן: "אני מקווה שנגיע ליום שבו נצליח לפתור את הבעיה ולא רק לחלק אקמול"

ועדה: הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי; נוכחים: מירב בן-ארי, עליזה לביא, עמיר פרץ, עאידה תומא סלימאן; נעדרים: בני בגין, אילן גילאון, ג`מאל זחאלקה, ינון מגל, נחמן שי

נשים ועוני – בדיון שהתקיים בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מוגדרי ב-20 באוקטובר ניסו לגבש מדיניות לצמצום הפערים הכלכליים בין גברים לנשים. זה לא סוד שעוני הוא לרוב מנת חלקן של נשים. אם כי הנוכחות הדלה בדיון לא מצביעה על איזשהו רצון לתת מענה למצוקה הזו בכלל. את מי זה כבר מעניין מה הבעיות של חצי מהאוכלוסייה.

רק מלהסתכל על הנוכחות באולם, ניתן להבין שקידום מעמד האישה ושאיפה לשוויון מגדרי נשארו בגדר "בעיה שלכן". שוב הרוב המוחץ נשי, והגברים הבודדים בחדר הוועדה כמעט כולם עובדי הכנסת שהגיעו לעבוד – לא כדי לקחת חלק פעיל בדיון. דו"ח העוני ביחד עם פרסום נתוני הלמ"ס ה"חדשים" לגבי הפרשי השכר בין גברים לנשים, מצייר לנו תמונה עגומה ומוכרת. אני כותבת "חדשים" כיוון שהמספרים השתנו, אך הפער עדיין גדול ומגמת העלייה בהפרשי השכר ממשיכה.

אישה תקבל על אותה עבודה 66.9% משכרו של גבר

"הייתה ירידה באחוזי העוני על הנייר, אך ממדי העוני מתרחבים", פתחה יושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת עאידה תומא-סלימאן (הרשימה המשותפת). עוני אצל נשים הוא לא רק עניין של מחסור. עוני מוביל לאלימות כלכלית, כשמדובר בתלות בבעל. עוני הוא מחיר בריאותי, שכן לאם חד הורית (אמהות חד הוריות מהוות 97% מהמשפחות החד הוריות) שצריכה לפרנס ולגדל את ילדיה אין פנאי ולעיתים גם כסף לבדיקות רפואיות. על אותה העבודה נקבל 66.9% משכרו של גבר, כך שנצטרך לעבוד יותר על מנת להגיע למשכורת שתספיק לנו להתקיים בכבוד.

בין בחירה רעה לבחירה איומה

נשים נפלטות מוקדם יותר משוק העבודה, וחיות יותר שנים. נשים רבות צריכות לבחור בין להיות תלויות במפרנס נוסף או לחיות בעוני. נשים עדיין פחות עצמאיות כלכלית. ערבים מרוויחים פחות, נשים ערביות סובלות מהצטלבות שני הדיכויים הללו כך שמצבן רע עוד יותר, הבדואים אפילו לא נכללו בסטטיסטיקה של הלמ"ס או של ביטוח לאומי (על הנתון האחרון חבר הכנסת פרץ מחה ארוכות במהלך הדיון).

יזם תיקון לחוק המזונות.

צילום: jstreetdotorg, פליקר

ארגונים במקום מדינה?

לא נתונים מפתיעים, או חדשים. אז מה אנחנו עושות בעצם? האמת, לא כל-כך הבנתי. למען האמת, נושא מעמד האישה בארץ מזכיר מאוד את נושא הנוער הגאה במערכת החינוך – מצבן של שתי האוכלוסיות בכי רע, והפתרונות מגיעים מארגונים חיצוניים ולא מהמדינה. "איתך", "מרכז אדווה" ו"רוח נשית" השתתפו בדיון. הארגונים הציגו את פועלם המבורך, המחקרים המקיפים והפתרונות הפרקטיים שלשמם הוקמו. על מנת להוביל שיפור במצבנו, הנשים. מפתיע אותי כל פעם מחדש – מדוע האחריות לשיפור המצב של 50.5% מאוכלוסיית המדינה, מוטלת על ארגונים ללא מטרות רווח במקום על המדינה? אין זו האחריות האישית של כל חבר וחברת כנסת לדאוג שבראותן את הפעילות הסיזיפית של ארגונים אלו, הן יושיטו יד ויעשו כל שביכולתן לאמץ את מודל הפעולה ולדאוג ליישם את הפתרונות לקידום מעמד האישה והשוויון המגדרי, מעבר לתקצוב של כסף לא צבוע מהאוצר?

נושמות לרווחה?

משרד הרווחה מפעיל תכנית בשם "נושמים לרווחה", תכנית פיילוט בה מושקעים מאה מיליון שקלים בשנה. כשתושלם, התכנית תפעל ב-95 רשויות מקומיות, ליבת התכנית היא הצמדת מלווה לכל משפחה אשר יסייע לה לרכוש כלים ויידע שיובילו לעצמאות כלכלית.
התכנית מבורכת, אך גם היא נשארת ברמת הסימפטומים. "למרות שננקטים צעדים ממשלתיים כדי לכסות, לעזור ולתמוך – עדיין הבעיה עצמה אינה מטופלת. עוני הוא לא יעוד בחיים, לא מכה מהשמיים. הוא תוצאה של מדיניות, כלכלית ופוליטית", אומרת תומא-סלימאן.

מלכודת המזונות

חבר הכנסת עמיר פרץ (המחנה הציוני) שנכח  לאורך הדיון כולו, יזם לפני כשנתיים תיקון לחוק המזונות. לפי התיקון שכר האישה לא יקבע את זכאותה למזונות, מה שיסיר חסם העומד בפני השתלבותן של נשים בשוק העבודה בשל החשש מפני אובדן המזונות. פרץ היה חבר הכנסת היחיד שהשתתף בוועדה, לצד חברות הכנסת עליזה לביא ומירב בן-ארי. "מעמד האישה מצביע וקשור לכל דבר בחברה הישראלית, לכן בחרתי להיות בוועדה הזאת", מסביר פרץ. "ככל שמצבן החברתי של נשים יתחזק, כך גם מצב החברה יתחזק". משפט זה הוכיח עצמו שוב ושוב לאורך ההיסטוריה כולה, כפי שכתב לפני כמאה וחמישים שנה ג'ון סטיוארט מיל בספרו "שיעבוד האישה". מרענן לראות חבר כנסת גבר שמכיר בחשיבות הנושא של תיקון העוול הנעשה לנשים.

פתרונות לא מפורטים

מאכזב היה לראות שהפתרונות הפרקטיים שהוצגו על ידי עמותת "רוח נשית" לא פורטו ולא דובר על כיצד להוציא אותם לפועל. להלן הפתרונות המוצעים:

  • הכנסת נפגעות אלימות לתכנית העסקה
  • מסגרות ממומנות עבור ילדים עד שעות אחה"צ
  • הגדלת קצבאות לנשים שאינן עובדות
  • הגדלת גובה ומשך הסיוע של משרד השיכון לנשים נפגעות אלימות
  • הקמת מסגרות לנפגעות אלימות
  • השקעה תקציבית בחינוך לעצמאות כלכלית לנערות
  • הפעלת תכנית לעצמאות כלכלית
  • סיוע כספי לנשים נפגעות אלימות

תסמונת האקמול

לא ידוע לי אם התכניות הנהדרות האלה באמת יקרו ביום מן הימים. כמו שזה נראה כרגע, הפערים המגדריים מושרשים לנו בחוקים, במוסדות המדינה ובחברה. אנו מחוקקות חוק אחר חוק, מקיימות דיון אחר דיון, קצבה אחר קצבה אבל כל אלו באים לטפל בסימפטומים. או כפי שתיארה זאת יושבת הראש עאידה תומא-סלימאן: "אני מקווה שנגיע ליום שבו נצליח לפתור את הבעיה ולא רק לחלק אקמול".

ראשת הועדה לקידום האישה, מקווה לתת יותר מאקמול.

ראשת הועדה לקידום האישה, מקווה לתת יותר מאקמול.

 

 

 

נגישות
חברת הכנסת עאידה תומא-סלימאן: "אני מקווה שנגיע ליום שבו נצליח לפתור את הבעיה ולא רק לחלק אקמול" | המשמר החברתי

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs