מעונות יום

מעונות יום

בקיץ 2012, כמה חודשים לאחר שוועדת טרכטנברג הגישה את המלצותיה, אישרה אותן הממשלה באופן רשמי. מרבית המלצות הוועדות עדיין לא בוצעו, אך מאלו שכן, בלטה התחייבות המדינה להקמה ולפיקוח על הפעלת מעונות יום במחיר מפוקח לכל האוכלוסייה.

מעון יום הוא מסגרת לילדים עד גיל 3 בו הם שוהים מהבוקר ועד אחר הצהריים. החלטת הממשלה נגעה מצד אחד להקמה של מעונות יום שנועדה לסגור את הפער בין גודל האוכלוסייה למספר המעונות המאושרים הקיים, ומצד שני לסבסד את שהות הילדים במעונות להורים שעומדים בתנאים מסויימים.

הסבסוד הוא באחוז משתנה ותלוי במגוון גורמים, כמו מספר נפשות במשפחה, הכנסת ההורים ומספר שעות העבודה השבועיות שלהם. ברוב המקרים הסבסוד יכסה כ-40%-60% משכר הלימוד המקסימלי המפוקח, כלומר, כ-1,000 ש"ח בחודש לילד.

במשרד הכלכלה עובד אגף מיוחד שמופקד על מעונות יום ומשפחתונים, והוא אחראי על קידום הקמת מעונות יום ופיקוח על איכות המעונות הקיימים. המעונות מופעלים במישרין על-ידי עמותות כמו ויצ"ו והדסה, או על -ידי מפעילים פרטיים. האגף יצר מושג בשם "סמל המעון" שמאשר שהמעון נבדק ונמצא בטוח לשהיית ילדים. על פניו נראה שאגף מעונות היום היה צריך לנוח תחת כנפי משרד החינוך, אלא שהרציונל להפעלתו הוא שהמעונות מאפשרים להורים לילדים צעירים לעבוד במשך היום. כלומר, המעונות לא אמורים להיות מוסד חינוכי, אלא בייביסיטר לינוקות בזמן שהוריהם עובדים. ואכן, הממשלה הקודמת קבעה שכדי ליהנות משירות המעונות על שני ההורים למצות את פוטנציאל ההשתכרות או להיות בלימודים אקדמיים. הממשלה הנוכחית ריככה את הקריטריונים משמעותית. באחרונה החלו להישמע קולות גוברים והולכים להעביר את האחריות על מעונות היום למשרד החינוך, כפי שגם מציעה ועדת אלאלוף. שר החינוך ח"כ נפתלי בנט, שהיה שר הכלכלה בממשלה הקודמת, הביע את רצונו לקבל לידיו את האגף למעונות יום.

מחיר המעונות הגבוה היה חסם עיקרי עבור רבים שחישבו ומצאו שכבר עדיף לוותר על יציאה לעבודה ולהישאר בבית עם הילדים, וזו הסיבה שנוצר פער בין גודל האוכלוסייה למספר המעונות שהופעלו, בוודאי מעונות איכותיים. סגירת הפער של הממשלה מול גודל האוכלוסייה היה אמור לרסק את הדרישה למעונות יקרים מאוד. כיום כל ילד זכאי למקום במעון מפוקח שיעלה להוריו עד 2,522 ש"ח בחודש.

מתן "סמל המעון" ופיקוח על מחירים אלו צעדים רגולטוריים פשוטים יחסית עבור הממשלה. האתגר הגדול היה בסגירת הפער בין הדרישה למעונות לבין המצאי. ואכן, למרות שכ-600 מליון שקלים הועברו לרשויות המקומיות לשם בניית מעונות – עד אוגוסט 2014 נבנה מעון אחד בלבד. עקב כך הודיע משרד הכלכלה בספטמבר 2014 על תוכנית תקצוב חדשה, בה המדינה תממן 90%-100% מתכנון ובניית מעונות יום, בשיטת "כל הקודם זוכה" – רשות שתקדים להגיש תכניות בניין מאושרות תזכה למימונן ולתקצוב הבנייה בפועל. התוכנית החדשה הציבה גם מגבלות זמן לתכנון ובנייה, שבמידה ותוכניות לא אושרו או לא הוחל בבניה תוך זמן קצוב, יוחזר הכסף למשרד הכלכלה. כמו כן, הממשלה לא תממן בניית מעונות לרשות מקומית בה ל-60% מהפעוטות יש מקום במעונות יום. תנאי נוסף וחשוב בתכנית הוא אופן חלוקת התקציב – 10% מובטחים למגזר החרדי; 20% למגזר הלא -יהודי; 10% לאשכולות חברתיים 1-4 (שאינם חרדים או לא יהודים); ו-60% למגזר הכללי, מהם יכולים גם המגזרים המצויינים מקודם לקבל מימון.

בעקבות דיון קודם בנושא כתבה משקיפת המשמר החברתי על התבטאויות חריפות של ח״כ עליזה לביא נגד הממשלה, ועל הדרך מלאת החסמים והסחבת שעומדת בדרכו של מי שמנסה לבנות מעונות – חסמים שמגיעים דווקא ממשרד הכלכלה.

העברת תקציבים למועצה האזורית שומרון

לפי תחקיר של ארגון מולד מינואר 2015, כל התקציב שנותר זמין לבניית מעונות (לאחר התחייבויות עבר ואחרות) שנועד לשמש את המגזר היהודי הלא חרדי ושאינו באשכולות הסוציו-אקונומיים הנמוכים – נוצל על ידי המועצה האזורית שומרון. התקציב הזה, שיועד לכלל האוכלוסייה, ניתן בשיטת כל הקודם זוכה – רשויות שיהיו מהירות ויגישו את אישוריהן לבנייה מהר יותר מאחרות, יזכו לקבל את תמיכת הממשלה בבניית מעונות. מולד מעלים את האפשרות שעובדי הרשויות שתחת המועצה האזורית קיבלו מידע מוקדם על התוכנית וכיצד יוכלו לקבל את המימון, וכך הספיקו להגיש בקשות עם אישורי בנייה ממהנדס המועצה לפני שהספיקו רשויות אחרות.

יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה דרשה ביוני האחרון לבטל את שיטת כל הקודם זוכה בגלל שהיא מאפשרת להטות תקציבים. מיכל צוק ממשרד הכלכלה ציינה שהם מכינים שורת קריטריונים חדשים שתחליף את הישנים, ושהיא מנועה מלציין מה יהיו הקריטריונים החדשים.

המגזר הערבי

מדיניות הממשלה בעניין המעונות, ובעיקר הנוהל החדש שיצא בספטמבר 2014, היה אמור לעזור בעיקר למגזר הערבי, בו אחוז נמוך מאוד מהילדים הלך למעונות יום, ואמהות רבות נמנעו מלצאת לעבוד משום כך. למעשה, ביקורת מרכזית על התוכנית הייתה שלמגזר הערבי הובטחו רק 20% מהסכום הכללי, ושזה אחוז זה נמוך מדי ולא לוקח בחשבון את הפער שעל המגזר הערבי לסגור לעומת המגזר היהודי.

אלא שלמגזר הערבי היו מספר חסמים נוספים. לפי מירב ארלוזרוב מדה-מרקר, פערי תרבות ארגונית הביאו לכך שמהנדסי רשויות מקומיות ערביות לא היו מודעים לנוהל העבודה מול משרד הכלכלה בהגשת בקשות לתמיכת המדינה, ולא ענו לקול הקורא שהפיץ המשרד. יתרה על כך, מצוקת קרקעות אדירה בישובים ערביים מקשה מאוד על מציאת מקומות להקמת מעונות. משום כך הקל משרד הכלכלה באישורים הנדרשים, ואישר להקים מעונות יום גם בבניינים קיימים ואף בקומות גבוהות של מבנים. בטווח הרחוק תידרש הפקעת קרקעות במרכזי הישובים כדי לענות על הביקוש למעונות.
בדיון בסוף נובמבר 2015 אמרה מיכל צוק ממשרד הכלכלה, שב-2014 לא נוצלו 20% שהוקדשו למגזר הערבי, אך נראה שב-2015 הם אכן ינוצלו עד תום.

נגישות
מעונות יום | המשמר החברתי

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs