פרוטוקול ישיבת הוועד המנהל – 26 בינואר 2016

פרוטוקול ישיבת הוועד המנהל – 26 בינואר 2016

נוכחים: יפתח בריל, יורי נחושתן, נירית מוסקוביץ', גילי רעי, ליה נירגד, דניאל דור, גיל גן-מור, שני גולדברג, אילנה בן-עזרא, תני גולדשטיין

מקום: משרדי נחושתן-ספרן, רמת-גן

רשם: יפתח בריל

 

ריכוז החלטות

המשמר החברתי מצטרף לקואליציה לתחרות בענף הבנקים.

 

סיכום הדיון

 

ליה – מציגה את סדר היום.

 

עדכוני מנכ"ל

נירית – אנחנו ממתינים לתשובה ממפ"י לגבי מענק; אם לא נקבל את המימון הזה, נוכל לפנות לקרנות אחרות לקבלת מימון לפעילות הזאת. אנחנו מגבשים ביחד עם התנועה לחופש המידע והסדנא לידע ציבורי פרויקט לקבלת מענק מהאיחוד האירופי; לב הרעיון הוא פעילות משותפת של הארגונים להכשרת ארגונים בחברה האזרחית לשימוש בכלים שלנו.

גילי – כרגע האיחוד האירופי הקצה לכל היוזמות שיאושרו בתחום העצמת החברה האזרחית רק כמיליון יורו, וכנראה יוכלו לזכות כארבעה פרויקטים שיחלקו ביניהם את המענק. אבל גם אם לא נקבל את התמיכה לפעילות זו, טוב להיות ב"רשימת ההמתנה" למקרה שהמענק יורחב.

נירית –

  1. מגייסת הכספים שלנו מטעם "מינוף" נכנסה לעבודה וטיפלה בבקשת מענק שלנו מתורמים קיימים ותורמי-עבר, בין היתר בקשה לפדרציה של יהודי ניו-יורק. בסוף פברואר היא תציג  לוועד סטטוס גיוס כספים עדכני, יחד עם תכנית פעולה להמשך השנה.
  2. מנהל הכספים החדש שלנו החל לעבוד, ואני רוצה שבישיבה הבאה גם הוא יציג את תובנותיו לוועד.
  3. גיבשנו מסמך מעוצב באנגלית ובו סיכום הפעילות השנתית שלנו, שנוכל להפיץ לתורמים.
  4. כמעט כל חברי הצוות שלנו התחלפו במהלך השנה, ועכשיו ערכנו ראיונות לרכז/ת מתנדבים חדש/ה; עכשיו נודע לנו שרכז המחקר שלנו עומד להתחיל בעבודה חדשה, ויעזוב אותנו בעוד כחודש; נצטרך למצוא לו מחליף בזמן הקרוב.
  5. אנחנו ממשיכים בתכתובת עם רשם העמותות שמבקש מאתנו תשובות על  טענות שונות.
  6. אנחנו נערכים לכנס במרכז הבינתחומי שנקיים במרץ; ביקשתי גם מחברי הוועד להציע דוברים ודוברות מכל המגזרים.
  7. באחד בפברואר נעבור כנראה לעבוד  בבית העמותות.
  8. בשבוע הבא נקיים פגישה על חידוד הפעילות שלנו בכנסת בכנס החורף. (נערך דיון בסיבות ובתולדות של ההצלחה המוגבלת שלנו בעידוד המשקיפים להתערב בדיוני הכנסת)

 

הצעה להצטרף לקואליציה לתחרות בענף הבנקים, שעוסקת בוועדת שטרום

ליה – מציגה את הקואליציה. זו התארגנות שגיא רולניק המליץ שנחבור אליה. הם מאוד רוצים אותנו שם. רוצים להכניס שחקנים חדשים לשוק השירותים הבנקאיים.

יפתח – מציג את הקואליציה, הגורמים שפועלים בה והעמדות שלה. המטרה העיקרית היא להשפיע על הרפורמה בענף הבנקאות שתציע ועדת שטרום, שמינה שר האוצר. ההמלצות לא יגיעו לשלבי חקיקה אלא בעוד יותר מחצי שנה. אין לקואליציה הרבה משאבים, מאוד רוצים שנשתלב בהשפעה בכנסת וביצירת שיח ציבורי. הם סומכים על כך שהארגונים השותפים, כמונו וכמו אחרים, נדאג לחלקים שונים בקמפיין.

ליה – מדברת על האוריינטציה של הקואליציה כפי שעלתה בשיחה עם שלי, מארגון ה"ציבור החדש".

יורי – עברתי על נייר העמדה ברפרוף. הוא נראה לי בכיוון הנכון.

גיל – קראתי את נייר העמדה של הקואליציה. הכיוונים נראו לי נכונים. זאת בעיניי נישה שחסרה בארגונים. אין הרבה ארגונים שעוסקים בתחרותיות ובבנקים. מצד התוכן, אם אין לנו מישהו בארגון שמתמחה בתחום, אפשר למצוא אדם מבחוץ שיחווה דעה. מבחינת אופי הפעילות, אנחנו לא צריכים להיות ארגון לובינג, אבל יכול להיות כאן כר לפעילות אחרת של המשמר, מלבד ליווי ישיבות הוועדות: (1) כיסוי הנכונות של המפלגות לצאת נגד המערכת הבנקאית (2) בדיקת ההיסטוריה החקיקתית של חברי הכנסת ביציאה נגד המערכת הבנקאית. שתי הפעולות האלה יועילו מאוד לקואליציה בשלב שבו ההצעות יגיעו לכנסת. שווה להשקיע בליווי חקיקה כזאת מעבר למשאבים הרגילים.

גילי – אני מסכימה מאוד עם הדברים שגיל הציע. דברים שכדאי להיזהר מהם: הקואליציה מאופיינת ב"סוכנים חופשיים", אנשים שאינם פעילים בארגונים מקצועיים. השילוב בין פעילים כאלה לבין ארגונים יכול ליצור חיכוכים. צריך לראות איך אנחנו ממסדים את מקומנו בקואליציה ודואגים שיהיה לנו שם קול מוביל.

ליה – צריך להסדיר מראש את הנהלים להוצאת הודעות בתקשורת.

יפתח – אנחנו לא יכולים להפסיד הרבה, כי הקואליציה עוסקת בתהליך חקיקה מרכזי, בתחום שבו אנחנו מעוניינים לעסוק אבל בדרך כלל חסרים ידע מקצועי. הפעילות שם תחייב אותנו לתת תשומת לב לתהליך הזה וללמוד ממנו. אין סכנה שנאבד את הזווית המיוחדת שלנו; השתתפות בקואליציה אין פירושה שלא נמשיך להדגיש את נקודת המבט של המשמר.

דניאל – אני חושב שהיחס שלנו להצטרפות לקואליציות צריך להיות שמצטרפים אלא אם כן יש מניעה לכך. בעולם הלא הוגן שאנחנו חיים בתוכו, אם הקואליציה הזאת תצליח לייצר סוג של שינוי, ואנחנו נהיה מעורבים במהלך טוב, השאלה כמה שלטנו בדינמיקה וכמה תרמנו משהו ייחודי היא בעלת חשיבות משנית. גם אם השותפות שלנו היא פסיבית, יש בזה תועלת. שנית: כל פעם שיש אפשרות לשיתוף פעולה עם גורמים מתונים בצד השני [במקור ביטוי פחות מנומס], אני בעד.

נירית – קוסם לי שהמתנדבים שלנו ישכללו את ידיעותיהם בתחום. הנקודה היחידה שמטרידה אותי, בהמשך לדבריו של דניאל, היא שכשמסתכלים על נייר העמדה שלהם נראה שהוא מתייחס לנקודת המבט של המעמד הבינוני-גבוה. האם אנחנו רוצים להיות מזוהים עם התארגנות שלא מדברת על הצרכים של השכבות הבאמת נמוכות, מי שהבנקים ומערכת האשראי חסומים בפניהם לחלוטין כיום.

ליה – שאלתי את נציגי הקואליציה אם יהיו מוכנים להוסיף התייחסויות לשאלות של שוויון ורווחה, והתשובה הייתה חיובית.

יפתח – הקואליציה עוסקת בפועל בתהליך חקיקה מסוים ומוגדר – הרפורמה של ועדת שטרום – ולכן השאלה היא אם יש לנו רעיונות קונקרטיים לשינויים בתחום הבנקאי שיבטאו את הדאגה למעמדות נמוכים יותר. התבטאויות סמליות על הצורך בשוויון לא יעלו ולא יורידו. הדרך הקונסטרוקטיבית לגשת לסוגיה היא לא לפסול את הקואליציה בגלל המלצות שאין לה, אלא לקיים בעצמנו התייעצויות עם גורמים שיוכלו להציע תוספות לנייר העמדה של הקואליציה, ואז לנסות לקדם אותן דרכה.

תני – בעניין ה"סוכנים החופשיים", מה שיפה בקואליציות שכוללות אנשים כאלה הוא בדיוק היכולת של הארגונים לעבוד ללא תיאום מלא. ככה זה עבד במאבק הגז. בעניין ההשתתפות של ארגונים פחות אפקטיביים בקואליציה, זה בסדר, וזה מאפשר לנו לבטא את האקטיביות שלנו. אשר לעניים, רפורמת שטרום נוגעת נוגעת לאשראי לעסקים קטנים בפריפריה, שחלקם על סף עוני, ולעמלות שכולם משלמים, ולכן אין כאן סיבה להתלבטות.

אילנה – מציעה לפנות "לאיגוד אשראי שלנו" ,יש להם ידע רב בנושא.

דניאל – אני חושב שהמדיניות שלנו אמורה להיות להצטרף לכל התארגנות לשינוי, כל עוד אין סיבה להימנע מכך. לא צריכה להיות הסכמה על כל הפרטים.

ליה – ממליצה ללכת על זה.

 

הצבעה: האם המשמר החברתי מצטרף לקואליציה לתחרות בענף האשראי? אושר פה אחד.

 

הצעה של תני גולדשטיין להפעיל משקיפים באסיפות בעלי מניות

תני – כל אדם שקונה מניה בחברה ציבורית יכול להשתתף באסיפות בעלי המניות שלה. האסיפות לא מנהלות את החברות, אבל מתקבלות שם החלטות. אקטיביסטים ועיתונאים נוהגים לקנות מניה בודדת וכך להיכנס לאסיפות של חברות. אם המשמר יחליט לקנות לעשרה מתנדבים מניות בעשר חברות גדולות במשק, נוכל גם לשמוע מה נאמר באסיפות, וגם להשמיע דברים. מה שעורר אצלי את הרעיון היה אסיפת בעלי המניות של "מגה". זה יכול להיות אפיק השפעתי גם לטווח הארוך וגם לטווח הקצר. זו זירה שאין נזק בכך שיסלקו אותנו ממנה, אבל היא מספקת הזדמנות ליצור קשרים עם המעורבים, העובדים וכו'.

יורי – הרעיון הוא מצוין. שנית, בעלי מניות מיעוט יכולים "לעשות רעש" גם מחוץ לאסיפות הכלליות. אחד הנושאים שעולים באסיפות הוא התגמול למנהלים.

[מתקיים דיון על האפשרויות השונות לפעול בזירה הזאת]

ליה – לא נקים עכשיו חטיבה שלמה של ה"משמר" בחברות ציבוריות, כי זה לא חלק מתכנית העבודה ל-2016. אבל בהחלט ייתכן שאפשר לעשות פיילוט קטן השנה. העלות הכספית היא זניחה.

יורי – מוכן לרכז את זה.

דניאל – יש שתי דרכים לקדם את זה. אפשר לעשות את זה בנפרד מהפעילות הקיימת, אבל אפשר גם לחבר את הפעילות שם לנושאים שאנחנו כבר עוסקים בהם בכנסת.

ליה – סיכמנו שיורי ותני ייפגשו ויתחילו לגלגל את הרעיון. לקראת סוף 2016 נרצה לדעת אם יש טעם לקדם אותו.

אילנה – ברצוני להצטרף לצוות של יורי ותני.

 

התמודדות המשמר עם הדמוקרטיה המתפוררת

ליה – אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מדי פעם מה התוחלת של פעילות המשמר, שמתמקדת בשיפור ההתנהלות הדמוקרטית הקיימת, בהקשר של משחק דמוקרטי שהולך ומתפורר. האם אפשר שנמשיך לפעול באותה צורה בדיוק?

גילי – הפוסט של עופר ברקן, על "התפוררות הדמוקרטיה", היה מעט מטעה. חלק מהתהליכים שצוינו בו היו ביטוי לתסמונת "גוועלד-גוועלד". אין דבר שמועיל למציעי ההצעות האנטי-דמוקרטיות מאשר ביקורת אוטומטית של השמאל. זה מה שהם מחפשים. מצד שני, צריך להודות שארגונים שפועלים "בשביל ערבים" נתונים למתקפות בלתי פוסקות ולאיומים אישיים. תפקידנו הוא לדעתי להביע סולידריות עם הארגונים האלה מול איומים, ומצד שני – להיזהר מתגובות פבלוביות לדברים שעדיין לא קרו. למשמר יש תפקיד מרכזי: כל אזרח ישראלי יכול לבוא לכנסת, להשקיף על עבודת המחוקקים, לוודא שמתקיימת כאן דמוקרטיה. אפשר להחליט שאנחנו מכסים את הדיונים שעוסקים בהצעות חוק אנטי-דמוקרטיות, ומתערבים בהם.

תני – ב-1982 התגלגל לידי גיליון של עיתון "פוליטיקה" שבו הוכרז על קץ הדמוקרטיה הישראלית. כבר אז הייתה אווירה של "גוועלד". בינתיים הדמוקרטיה השתפרה כמעט מכל בחינה – אפילו לפלסטינאים. לא תמיד ליכוד השורות של החברה האזרחית הוא טקטיקה אפקטיבית. אם כל ארגון ישמור על הזווית שלו, ולא ימהר לאשר את הרושם שכל הארגונים הם ישות אחת, זה יהיה מועיל יותר.

יורי – לדעתי הדמוקרטיה באמת נמצאת בסכנה. האיומים הפיזיים על אנשים חמורים היום יותר משהיו פעם. זה לא הזמן לשיקולים טקטיים. המשמר הוא אחד הארגונים שיכולים לחשוף בפני אנשים כיצד הם-עצמם נמצאים בסכנה. לארגונים יש יכולת לארגן המונים נגד המגמה הזאת: אם יצאו 20,000 אלף אנשים לרחוב, תהיה לזה השפעה.

גילי – כשדיברתי על סולידריות לא התכוונתי דווקא לחתימה על כל גילויי דעת של העמותות. אבל כשיש הזדמנויות שמתאימות אנחנו צריכים לשים לב לכך ולהצטרף. כך למשל במעקב אחר דיונים בהצעות חוק אנטי דמוקרטיות, או החלטה לדווח מדיונים בכנסת שאינם דיוני חקיקה, כמו למשל הדיון שהתקיים בוועדת החינוך על הכניסה של ״שוברים שתיקה״ לבתי ספר ומכינות, או למצוא דרכים יצירתיות להתייחס לחוק העמותות מנקודת המבט שלנו כארגון שעוסק בשקיפות ויחסי הון-שלטון.

ליה – אנחנו צריכים להדגיש במסרים שלנו את העובדה שהדמוקרטיה חיונית לא רק כדי להגן על מיעוטים, אלא גם על האינטרסים הכלכליים של הציבור הרחב, כדי להגן על אוכלוסיות מוחלשות, וכדי להתגונן מפני כוחות ההון.

נירית – אני תומכת ברעיון של גילי. כבר היום יש לנו יכולת להכיל משקיפים עם דעות שונות שכל אחד מהם מביע את הזווית שלו.

דניאל – אני בצד של יורי. אני חושב שאנחנו במצב חירום. הגענו למצב שהעסק מידרדר מהר מאשר בעבר. בעתיד הנראה לעין נגיע לדעתי למלחמת אחים מזוינת, ולקראת הרגע הזה נצטרך לא להרחיק עוד אנשים מהמחנה שלנו. מה עושים? להמשיך להתעלם מהמריבות הקטנוניות (ינון מגל וכו'). היכן שאפשר לעשות – עושים. לא לדבר "על" ספר האזרחות החדש, אלא להיכנס לבתי ספר ולעסוק בחינוך לדמוקרטיה.

נירית – אם הייתי מומחית מיתוג, הייתי אומרת ש"חברתי" הוא מותג הרבה יותר חזק.

דניאל – אפשר להמשיך להשתמש במיתוג. בכל פעם שנציג שאלה על ערבים במונחי "דמוקרטיה" ולא במונחי "ערבים", עשינו שירות טוב. אם ישנה עדיין קבוצה של "אוהבי ערבים" שהציבור עדיין מוכן להקשיב להם, אסור לעשות צעדים שיסכנו את זה.

יפתח – אני חושב שדיבור מופשט על דמוקרטיה לא מועיל. מי שאכפת לו באופן מופשט מ"דמוקרטיה" הוא מי שמרגיש שהוא מרוויח ממנה. רוב האזרחים מוטרדים מבעיות קונקרטיות. התרומה שלנו תהיה בכך שנתעקש לעסוק בנושאים עצמם מנקודת מבט שוויונית, לא בדיבור מסדר שני.

ליה – לכל הפחות צריך להבטיח נוכחות שלנו בדיונים המרכזיים על החוקים המסוכנים. לא ייתכן שלא יהיו לנו משקיפים בדיונים על חוקי העמותות או על ספר האזרחות החדש.

[נערך דיון בשאלה איך מבטיחים שהמשקיפים ינותבו לדיונים האלה. מוסכם שהמנכ"ל תנהיג נוהל שבו תעדוף הדיונים לשבוע הקרוב נעשה בהשתתפות קבוצה רחבה שכוללת חברי ועד]

ליה – אני חושבת שעלו בדיון כאן כמה כיוונים מוסכמים שכדאי שנתאים אליהם את הפעילות שלנו.

נירית – מבקשת לברר אם יש פה הנחיה ברורה מהוועד, לאור הדעות השונות והסותרות שנשמעו בדיון.

דניאל – אנחנו בינתיים צריכים לחדד את ההתבטאויות שלנו. לא לומר באופן אוטומטי את הדברים הצפויים שכל הארגונים יאמרו, אלא לנצל את העמדה המיוחדת שלנו, שמאפשרת לנו לנסח מסרים מפתיעים שאחרים לא מסוגלים להביע.

ליה – בעבודה היומיומית יהיה צורך למצוא בכל שלב את האיזון הנכון בין המגמות השונות.

 

[הדיון הסתיים ללא מסקנות חותכות]

 

נגישות
פרוטוקול ישיבת הוועד המנהל – 26 בינואר 2016 | המשמר החברתי

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs