פרוטוקול ישיבת הוועד המנהל – 23 בפברואר 2016

פרוטוקול ישיבת הוועד המנהל – 23 בפברואר 2016

מקום: משרדי נחושתן-ספרן, רמת גן

נוכחים: יפתח בריל, אריה לוי, בעז רקוץ', יורי נחושתן, יוסי עמרם, שני גולדברג, ארן רונדל, אורי להט, נירית מוסקוביץ', מינדי גולדברג, ליה נירגד, דניאל דור, גיל גן-מור, יוליה פורשיק, ניצן מתן (באיחור), גילי רעי (באיחור)

רשם: יפתח בריל

 

ריכוז החלטות

  1. הוועד המנהל מאשר למנכ"ל לשכור את שירותיו של איל שגיב לתקופה הנחוצה לתגבור מחלקת המחקר, בכפוף ליתרה התקציבית לתשלומי שכר.
  2. הוועד המנהל מאשר למנכ"ל להוציא עד 4,500 שקלים בשנה לרכישת ביטוח, ללא מרכיב של ביטוח נושאי משרה.

 

 

סיכום הדברים

 

עדכוני מנכ"ל

נירית – (1) נכנסה לתפקיד רכזת הפעילים החדשה, יוליה (2) סיימנו את תהליך המיון למחליפתו של ארן כרכזת מחקר ובחרנו במיכל עדן-צפרירי שתיכנס במהרה לעבודה. לתקופת החפיפה אני מתכוונת לשכור את שירותיו של איל שגיב, מתנדב ותיק, במתכונת של ספק שירותים, בהיקף של חצי משרה. יש לכך כיסוי תקציבי מסכומים לא-מנוצלים שיועדו לתשלום שכר. האם לדעתכם יש צורך בהחלטת ועד עבור העסקתו?

מתקיים דיון על כך.

ליה – נקיים הצבעה על כך:

 

הצבעה: האם ניתן למנכ"ל אישור לשכור את שירותיו של איל שגיב לתקופה הנחוצה לתגבור מחלקת המחקר, בכפוף למסגרת התקציב שנותרה? אושר פה-אחד.

 

נירית – אשר לשיתופי פעולה, התחלנו לעבוד עם קואליציית הארגונים החברתיים להגברת הרפורמה בענף הבנקאות. כמו כן התחלנו לשתף פעולה עם עמותה שפועלת בחברה החרדית. היום באו נציגי אגודת הלהט"ב ליום דיונים מיוחד שהוקדש לנושא בכנסת וקיבלו ליווי שלנו, ואנחנו דנים אתם בהמשך שיתוף פעולה. הצטרפתי ל צוות חופש המידע שפועל במסגרת פורום הממשל הפתוח של הממשלה, ונראה שנוכחותנו שם תאפשר לנו למנף פעולות שלנו בנושא השקיפות בעתיד. מזכירה שקיבלנו פנייה להצטרפות לקואליציית ארגונים לדמוקרטיה בחינוך.  כמו כן, קיבלנו פנייה להצטרף לקמפיין לשם שקיפות בוועדות השרים למיניהן, ואני מקדמת את זה. הכנס שאנחנו מארגנים במרכז הבינתחומי בהרצליה נדחה ל-10 באפריל.

בעז – אני בשבוע הבא פנוי יחסית. אני אשמח לסייע בארגון ההזמנות לכנס.

דני – גם אני אעזור.

 

[ניצן מתן מצטרף]

 

ליה – מצטרפים אלינו אנשים נהדרים. נשמע אותם לפי הסדר.

 

מצגת של רכז המחקר הפורש

ארן – שלחתי לכם סקירה מראש. האם יש שאלות שאתם רוצים להעלות?

ליה – הייתי מבקשת שתצביע על הכיוונים שיש לשים לב אליהם בעתיד, לאור הדברים שכתבת.

ארן – אני חסיד גדול של מבט רחב בעבודת הניטור, שיאפשר לנו לתקוע יתד בסוגיות מסוימות. יש מקום לשכלל את האופן שבו אנחנו עטים על הטרף. מה שלא הצלחנו לעשות מספיק הוא לדאוג להפצה של החומרים שנכתבים במחלקה. לדוגמה, מנכ"לית של אחד הארגונים שאנחנו עובדים אתם, ציינה בפני כי  החליטה שהשנה הארגון שלה לא יפתח פרויקטים חדשים, אלא יתמקד בהרחבת התפוצה של הדברים הקיימים.

יפתח – מהו "פרויקט קלבוני" שאתה תולה בו חלק גדול מהתכניות העתידיות במסמך שלך?

ארן – זו ההסדרה של המעקב אחר הצעות החוק באמצעות צוותים מעורבים של משקיפים ואנשי מחקר, שילוו את ההצעות בשלבי החקיקה השונים. התיאום יתאפשר באמצעות העבודה של רכזת המתנדבים החדשה.

בעז – איך לדעתך יש לשנות את מתכונת המדד החברתי?

ארן – המדד בצורתו הנוכחית טוב מאוד. יתרונו העיקרי הוא לאו-דווקא הדירוג של חברי הכנסת, אלא התהליך שבו אנחנו בוחנים את כל ההצעות לפי הערכים שלנו.

בעז – מה היית עושה במחלקת המחקר אילו לא היו לך מגבלות תקציביות?

ארן – צריך להעמיק את המעקב שלנו אחרי מה שעושים חברי הכנסת, לרבות ניתוח מדוקדק של דבריהם בוועדות וכדומה.

יורי – כתבת שהיו למחלקת המחקר פספוסים בטיפול בחוק ההסדרים. מאחר שחוק ההסדרים הוא אחת הזירות העיקריות של החקיקה החברתית, מה צריך המשמר לעשות כדי לרכז מאמץ בטיפול בו?

ארן – הבעיה בפרויקט הייתה שבחרנו מראש סעיפים מסוימים שאותם ננתח, ולא יכולנו לשנות את הבחירה בדיעבד. בעתיד אנחנו שוקלים לערוך מבעוד מועד מיפוי של כל סעיפי התקציב על פי נושאים. באמצעות המיפוי הזה נוכל לטפל ביעילות בחוק התקציב.

ניצן – האם אתה חושב ששווה לחפש נושאים לבקשות מידע עוד לפני ישיבות הוועדות?

ארן – מנקודת המבט הארגונית, בקשות המידע צריכות לשרת את צורכי הארגון. הנושאים צריכים לנבוע מאנשי הצוות בכל שלבי העבודה.

יוסי – שאלות על המדד החברתי: לעתים מתקיימים בכנסת דיונים שאין להם כמעט תיעוד. לדוגמה, דיון שנכחתי בו בוועדת הפנים. למה בחומרים שאתה שולח אין התמקדות בעניינים האלה?

ארן – אתה רוצה שיהיה בעל בית לכל הצעת חוק. זה מה שאנחנו מתכוונים לעשות בפרויקט הצוותים הייעודיים שהזכרתי.

דניאל – אני הייתי שמח לקבל ממך מסמך לא רק על דפוסי העבודה, אלא על המציאות. מה למדנו לגבי ההיבטים שאנחנו מבינים, לא מבינים, צריכים להתרכז בהם?

ארן – כבר התחלתי להכין את זה.

 

[גילי רעי מצטרפת]

 

ליה – לרגל הצטרפותה של גילי, נעשה סבב היכרות לטובת המשתתפים החדשים.

 

[מתקיים סבב היכרות]

 

מצגת של מנהל הכספים

אורי – דן באופן הצגת הנתונים הכספיים שלנו באתר האינטרנט. יצרתי פורמט אחיד להצגת המצב הכספי  של העמותה, ואני מתכוון להעביר עדכון לוועד אחת לחודש. מעדכן שהוא טורח על הסדרת סוגיות בניהול הכספים והעובדים שלא הוסדרו היטב עד היום. אומר שהוא לא מורגל ברמת השקיפות של הנתונים הכספיים בארגון, שאינה קיימת בגופים אחרים שהוא עובד איתם.

דניאל – השקיפות שלנו היא אחד המאפיינים של הזהות הארגונית שלנו. נוח לנו להראות שאנחנו מקיימים את מה שאנחנו דורשים מאחרים.

מצגת של מגייסת הכספים

מינדי – מציגה את האסטרטגיה שלה לגיוס כספים למשמר החברתי. מונה את הבקשות למענקים שכבר הוגשו, ואת הגורמים שהיא שוקלת לפנות אליהם בהמשך.

ליה – מציעה שמינדי תצביע בפני חברי הוועד על כיוונים אסטרטגיים של העמותה שיגדילו את אפשרויות גיוס הכספים.

יורי – האם נעשו ניסיונות גיוס בארץ?

מינדי – הסיכוי לגייס תרומות מגופים פרטיים בישראל נמוך. ייתכן שאפשר יהיה לגייס כספים באמצעות מימון המונים, אבל זה דורש החלטה להיעזר באנשים שמתמחים בקמפיינים אלקטרוניים.

בעז – מגייסת כספים קודמת שהעסקנו אמרה שאם נפנה לתחום החינוך יהיה סיכוי לגיוס תרומות.

מינדי – מונה אפשרויות להרחיב את פעילותנו להדרכה וחינוך.

יוסי – את כותבת שגיוס תרומות היום קל יותר לארגוני זכויות אדם מאשר לארגונים שעוסקים בצדק חברתי. אבל מה שאנחנו עושים עוסק גם כן בזכויות של אנשים. צריך להציג את הזיקה הזאת לתורמים אפשריים.

מינדי – בפניה לתורמים אני כמובן מדגישה את ההיבטים בעבודתנו שיכולים למשוך אותם.

דניאל – מציע לא להסתפק בכתיבת מכתבים, אלא לקיים פגישות עם אנשי הקרנות, שבהם ננסה לשכנע אותם לא בהתאמה שלנו לתחומי העניין שלהם, אלא בצורך שלהם להיכנס לתחום חדש ומפתיע.

גיל – האם נכון שקהל היעד שלנו יהיה אותו קהל של ארגוני זכויות האדם? אם הקהל יהיה מבודל, אולי ייפתח הפתח להתחבב על תורמים שפחות נוח להם עם התדמית הזאת?

יוסי – כן, אנחנו לא עוסקים בזכויות האדם, אבל אני אישית כפעיל חברתי יחד עם כמה חברים כמה שנים מטפלים ומסייעם לאזרחים רבים ערבים ויהודים בצפון הארץ כולל פלסטינאיים מיו"ש. אולי הארגון שלנו לא נחשב לארגון העוסק במיוחד בזכויות האדם, אבל חלק מפעילי הארגון כמוני וכמו גילי וגיל ואחרים כן עוסקים בזכויות האזרח/האדם ולכן יש להשתמש בזה מול התורמים שמעדיפים לתרום לארגונים שעוסקים בזכויות האדם.

ניצן – אני חולק על יוסי. אנחנו לא יכולים לשווק את עצמנו כמשהו שאנחנו לא עוסקים בו באמת.

מצגת של רכזת המתנדבים החדשה

יוליה – עדיין אין משנה סדורה למסור לכם. נכנסתי לתפקיד לפני שבועיים. אני נפגשת כעת עם אנשי הצוות והוועד המנהל, וגם עם מתנדבים, כדי לבחון איך לראות את תפקידי מולם. אני רואה שהארגון עצמו נמצא עכשיו בתהליך של חשיבה מחדש. תחושה דומה עולה מאנשי הצוות. ייתכן שמטלות שמטופלות כרגע בידי רכזים אחרים, אני אקבל אותן עליי. צריך לפצח את אופן העבודה עם המתנדבים – איך שומרים על קשר איתם? איך הופכים את עבודתם למגוונת ומועילה?

יוסי – אני רוצה שהקהילה הרוסית תשתלב במשמר. אני אשמח אם תוכלי לתרום לתחום הזה.

יוליה – אני חושבת שהפנייה שלנו כארגון חברתי צריכה להיות לכלל האוכלוסיות. בראש ובראשונה צריך "לפנות לכולם".

גילי – רציתי להמליץ להיפגש עם ארגונים אחרים שיש להם רכזי מתנדבים, שפיתחו שיטות עבודה יעילות לטיפול בהם. האחד הוא המוקד לפליטים ולמהגרים, השני הוא אס"ף.

ליה – לצד כל הפעולות ההיקפיות שאנחנו רוצים לפתח, ישנה ליבת הפעילות בכנסת. אצל חלק מהוותיקים בינינו יש תסכול מסוים מההשפעה הלא מספקת שלנו. איך זה קשור אליך? היינו שמחים אם נוכל לגייס לשורותינו משקיפים נוספים מסוג שיהיה פעיל ויוזם יותר. איך עושים את זה?

יוליה – הכלים שעומדים לרשותי הם חובב וארן, ואנחנו מחילים את המודל שלנו על כל המתנדבים [הקיימים]. מטבע הדברים ייווצר בידול בין מתנדבים שישתלבו בצוותים המקצועיים לבין מתנדבים שימשיכו בעבודה הפחות.

יפתח – מנסה להבהיר שהשאלה נוגעת לאנשים חדשים שאנחנו רוצים למשוך לארגון.

יוליה – אנחנו חוזרים לשאלת הפעילות החינוכית, שעדיין לא ברור כיצד תטופל. דרך סטודנטים ודרך מכינות אולי נוכל למשוך אנשים שמייעדים את עצמם להיות אקטיביסטים.

מינדי – אני מציעה להתחבר גם לאנשים שהם כבר היום אקטיביסטים אבל פועלים באפיקים אחרים, ואותם אפשר למשוך לפעול באפיקים שלנו.

יוליה – היו לנו התנסויות כאלה עם כמה קבוצות, כמו אגודת הלהט"ב, שאכן הגיעו לכנסת באמצעותנו ודיברו שם. אני צריכה שהדרגים המתאימים יחליטו שזה הכיוון שרוצים לפתח, כי יש גם סיכון במשיכה של אנשים כאלה להופיע בשמנו.

ליה – אין צורך בהחלטה. החלטנו מזמן שאנחנו רוצים לפתח את הכיוון הזה, וזה לא הסתייע.

נירית – מסכמת: מאז שנכנסתי לתפקיד הזדמן לי לראיין הרבה מועמדים לתפקידים בעמותה, ומשמח לראות – עם מינדי, אורי ויוליה – שאל הצוות שלנו הצטרפו אנשים טובים.

 

דיון בצורך בניעור העמותה (בעז)

בעז – אני חושב שאנחנו בנקודת זמן בעייתית. אולי היינו שם בשנים קודמות, אבל זה היה קביל בגלל גילו הצעיר של הארגון. רצף של אירועים שהתרחשו מחייבים אותנו לדון בדברים בכנות. הוועד המנהל קיבל שני מכתבים מעובדים לאחרונה – מטל-אל ומחובב, שעסקו בהתנהלות ובתכנים שלנו. קיימנו לפני כמה שבועות דיון על פעולות יצירתיות בכנסת, והדימוי ששמרתי מהשיחה הוא שהארגון עובד בהילוך רביעי, אבל המכונית מחליקה על הקרח ולא מתקדמת. במונחים של שינוי חברתי אנחנו בבעיה, וגם מול ארגונים אחרים בזירה שלנו. אחת הדרכים לצאת מהמצב הזה הוא לנסח חזון שיהיה מעודכן ביחס לנקודת הזמן הנוכחית. החזון הזה יהיה מעין "בריף" שיוגש למומחים למיתוג. את המסמך צריך להכין הוועד, שכן תפקידו של הוועד הוא להתוות כיוון ברור.

שנית, אני בתחושה לא נוחה שמקרי בוחן שתובעים התייחסות מתרחשים סביבנו – הצלחות מרשימות של ארגונים אחרים – שאחנו לא מנסים ללמוד מהם.

שלישית, יש יסודות באופן העבודה המסורתי שלנו בכנסת שייתכן שהם לא רלוונטיים במציאות החדשה, ולכן, כפי שהתחלנו מרעיון מהפכני, אנחנו צריכים לחשוב היום באופן מהפכני ולהיות מוכנים לוותר על פרקטיקות ותיקות שלנו ולחשוב הפוך משחשבנו.

 

[ניצן מתן עוזב]

 

ליה – אני מסכימה שהגיע הזמן לנסח את חזון המשמר. אני לא מסכימה בהכרח שהוועד צריך לנסח את החזון לבדו. עקרון הפעולה שלנו מחייב שהתהליך ייעשה בשיתוף הצוות, ואולי בשיתוף של מתנדבים. גרעין הפעולה היציב של המשמר צריך כולו להיות שותף לתהליך. אשר ליתר הנקודות שהזכרת, אני חושבת שכדאי להתחיל בתהליך חשיבה, אולי כבר בפסח לקיים מפגש דמוי-חמשוש.

יפתח – אני מאמין פחות במסמכי חזון ובמפגשים פתוחים. הבעיות המופשטות ידועות לנו ואנחנו דנים בהן כל הזמן. מה שחסר הוא פעולות קונקרטיות. הדיאגנוזה של בעז נכונה, אבל הדרך לטפל בבעיה היא באמצעות תכניות עשיות וביצוען.

נירית – אני שותפה לתחושה של בעז וחווה אותה בעבודה השוטפת.  במענה ליפתח – דיון אסטרטגי לא צריך להניב תכניות קונקרטיות, אלא לגבש מטרות שינחו אותנו בשנים הבאות, וגם  להניב סדר עדיפויות בהשקעת המשאבים.הוא גם לא אמור להביא אותנו לשינוי דרמטי במטרות הארגון. אלא בעיקר לחדד לכולנו מהו החזון ומהן המטרות. אשר לגורמים שישתתפו בו. אני חושבת שהדיון חייב לכלול גם את הצוות.

אריה לוי – אני מודאג מהדיבור על חזון, שאני שומע מאז שנכנסתי למשמר. עבדתי בחברה עסקית שדיברה שנתיים על חזון עד שנסגרה. מה שצריך הוא לעשות דברים, ליישם את הרעיונות בפועל.

גיל – לדעתי החזון שלנו ברור. החשיבה על האפקטיביות אופיינית לארגונים שצוברים ותק. אנחנו כבר לא חדשים בשכונה, יש ארגונים חדשים שמתחרים בנו. הסוד הוא להיות נאמנים לגרעין הפעילות שלנו ולהיות טובים בו. זה לא מפחית מהצורך לחשוב על התחדשות. אני מסכים שתהליכי החשיבה צריכים לכלול את המתנדבים.

דניאל – אני מתחבר לדברים של שני האדונים שדיברו לפניי. אני חושב שההבנה של מה שאנחנו רוצים לעשות היא די ברורה. אין צורך להמציא את עצמנו מחדש, או לדייק את החזון שלנו. העבודה שלנו במשמר שונה מזו של ארגונים שעוסקים במשך שנים באותו פרויקט. אנחנו פועלים במציאות שמשתנה מדי יום, הולכים למגוון רחב מאוד של דיונים. חצי מהבסיס שלנו הוא רעיוני, אבל החצי השני הוא של אנרגיות, של רגש, שמאפשר את אופן הפעולה שלנו – השילוב הזה של עבודה לפי התקן ושבירתו. אנחנו עסוקים מאוד בבנייה-מחדש במובן הארגוני. אני חושב שמה שצריך לקרות הוא שינוי ברמת האנרגיה. מה שלקח שבוע ייקח יומיים. מה שלקח חודש ייקח שבוע. כתוצאה מכל מיני סיבות אובייקטיביות, איבדנו מעט את האנרגיות האלה, ועכשיו עם הצוות החדש אנחנו צריכים לחדש את האנרגטיות הזאת.

ארן – אני מסכים עם אריה, עם גיל ועם דניאל. אני לא בטוח שיש לנו צורך בחזון על נייר. לדעתי אנחנו צריכים לדבר ברמה הרבה יותר קונקרטית. אנחנו זקוקים לעוד שני חצאי משרות, במחקר ובכנסת. אין לנו היום זמן לתאם פעולות ממוקדות בכנסת, אין לנו אורך נשימה.

גילי – בנקודה שבה אנחנו נמצאים, שבה כמעט כל חברי הצוות הם חדשים, תיקוף חזון שנכתב לפני ארבע שנים הוא משימה ראויה. אני שומעת מחברי הצוות, לרבות המנכ"ל, שיש צורך כזה. אני רוצה לסמן את המתח בין התביעה להתמקצעות שעלתה במצגת של מינדי על האילוצים של פנייה לקרנות, ובין הקריאה להתרחב ולעבוד באופן פחות מסודר ומסויד.

דניאל – אני חושב שאין כאן סתירה. צריך לראות איך שומרים את שני הדברים האלה.

 

ביטוח לעובדים ולנושאי משרה

נירית – אריה לוי התנדב לעשות  סקר של פוליסות ביטוח. הפוליסה דרושה לנו כדי שבית העמותות יסכים לכניסה של עובדי המשמר לעבודה בתוכו. ההצעה הזולה שקיבלנו מכסה רק את עבודת חברי הצוות, ביטוח צד ג' וביטוח תכולה. בסכום גבוה הרבה יותר מוצע לנו ביטוח נושאי משרה, שמכסה גם סיכונים לחברי ועד.

ליה – אני מציעה שנחליט רק על האפשרות הראשונה, ולגבי ביטוח נושאי המשרה נקבל נתונים נוספים ונחליט בעתיד.

בעז – אם כבר יש לנו סוכן ביטוח שמטפל בקופות הגמל של העובדים שלנו, האם לא כדאי לפנות אליו? מה חושב מנהל הכספים שלנו?

אורי – אני אתקשר איתו.

 

הצבעה: האם אנחנו מאשרים לנירית להוציא עד 4,500 שקלים בשנה לביטוח שאינו כולל נושאי משרה? אושר פה-אחד.

 

פרידה מארן

המשתתפים מברכים.

נגישות
פרוטוקול ישיבת הוועד המנהל – 23 בפברואר 2016 | המשמר החברתי

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs