כל הצעות החוק שנכללו במדד השנה הראשונה לכנסת ה-20

כל הצעות החוק שנכללו במדד השנה הראשונה לכנסת ה-20

חברי וחברות כנסת ישראל מעלים להצבעה במליאת הכנסת הרבה מאוד הצעות חוק, הרבה יותר מאשר בכל פרלמנט אחר בעולם. פעמים רבות זו דרכם להעלות נושא מסוים לסדר היום הציבורי, ולעתים מדובר בניסיון אמיתי לאתגר את סדרי העדיפויות של הממשלה. למגמת החקיקה המוגברת בכנסת יש גם השפעות שליליות: מעט מדי פיקוח פרלמנטרי על עבודת הממשלה, מיצוי משאבי כוח האדם המוגבלים שעומדים לרשות הכנסת, ותדמית ציבורי לקויה עקב ריבוי הצעות חוק חסרות תוחלת.

למרות זאת, כשבוררים מהמלאי העצום של הצעות החוק, פרטיות וממשלתיות, את אלו העוסקות בנושאים חברתיים וכלכליים, אפשר למצוא כמה מגמות מעניינות.

בטבלה המצורפת מטה תוכלו למצוא את כל הצעות החוק שנכללו במדד החברתי של השנה הראשונה לכנסת ה-20, לצד פירוט על השלב בתהליך החקיקה שבו נמצאת הצעת החוק, ועמדה מנומקת של המשמר החברתי ביחס לכל הצעת חוק. טבלה זו מאפשרת לנו להתנהל בצורה שקופה, ויותר מכך – היא מאפשרת לכם לקרוא תיגר על עמדותינו, לקיים עליהן דיון ולהציע נקודות מבט נוספות.

הצעות חוק נבחרות שעלו בשנה הראשונה לפעילות הכנסת ה-20

בתחום הבריאות, הצעת החוק לעדכון ריאלי של סל שירותי הבריאות באה לתת מענה להידלדלות הסל ביחס לגודל האוכלוסייה ולתקציב המדינה. מגמת הכרסום העקבי בסל הבריאות פוגעת בראש ובראשונה במוחלשים ביותר, אלו שאין באפשרותם לרכוש שירותי בריאות בתשלום, וגם באנשי המעמד הבינוני, שמוציאים יותר ויותר כספים על רכישת שירותי בריאות במתכונת פרטית. כיום, סל הבריאות גדל מדי שנה בסכום קבוע ובלתי מספק של כ-300 מיליון שקל מדי שנה. על פי הצעת החוק, סל שירותי הבריאות יגדל בין השאר בהתחשב בשינויי האוכלוסייה וצרכיה. הצעת החוק נפלה בקריאה טרומית.

בתחום הדיור המשיכה הממשלה להביא לכנסת פתרונות ישנים, בעיקר באיסוף סמכויות ובהחלשת מנגנוני התכנון הקיימים. כך היה עם העברת הסמכויות לשר האוצר משה כחלון, שקיבל לידיו את מינהל התכנון, וכך עם החקיקה בעניין הפקעת הקרקעות לטובת הוותמ"ל – ועדה דורסנית לענייני דיור. לעומת זאת, נראה שחברי הכנסת התייאשו מעליית מחירי הדיור לא פחות מהזוגות הצעירים: אם בכנסת הקודמת הועלו שפע הצעות חוק לקידום דיור בר השגה, להגנה על דיירים בשכירות או לעידוד דיור לצעירים, הרי שבשנה האחרונה חברי הכנסת אפילו לא ניסו לאתגר בחקיקה את מדיניות הממשלה, אף שמצוקת הדיור רחוקה מפתרון. יוצאים מכלל זה היא יוזמת החקיקה בנושא שכירות הוגנת, שטרם עלתה להצבעה ודיונים בעניינה מתקיימים מאחורי הקלעים, והחוק לשקיפות בחברות הדיור הציבורי, שאושר בכנסת ממש לקראת סיום כנס החורף.

בתחום החינוך, אחת מהצעות החוק המעניינות עוסקת בהחלת פיקוח פרלמנטרי על תשלומי הורים מוגדלים במערכת החינוך. אף שנושא תשלומי ההורים במערכת החינוך הציבורית אמור להיות מוגבל ומפוקח, בפועל ישנם מוסדות חינוך רבים החורגים מהיקף התשלומים המאושר, כשלא פעם הדבר כרוך בסנקציות אישיות נגד התלמידים שהוריהם אינם עומדים בתשלומים. קביעת פיקוח פרלמנטרי על הנושא נועדה להדק את הבקרה על התחום הפרוץ הזה, שיש לו קשר הדוק לפגיעה בשוויוניות מערכת החינוך הציבורית.

הצעת חוק מעניינת נוספת עלתה השנה בתחום הצרכנות: חוק הגנת הצרכן מסדיר את היחסים בין עסק לצרכן, בין נותן שירות ללקוח. אלא שמהחוק המחייב הוחרגו הבנקים וחברות הביטוח – שני תחומים עסקיים הנהנים מרווחיות עצומה ומרמת תחרותיות נמוכה. הצעת החוק, ביקשה לעשות את המובן מאליו ולהחיל עליהן את חוק הגנת הצרכן על חברות הביטוח והבנקים. ההצעה נפלה.

בשנה האחרונה בכנסת בלטה גם מגמת החקיקה האנטי דמוקרטית, שעד כה לא קודמה באופן מלא. בין החוקים המאיימים על המרקם הדמוקרטי, ניתן למנות את חוק הדחת חברי כנסת, שכוון בראש ובראשונה נגד חברי כנסת ערבים ומסמן מגמה מסוכנת של ביטול הזכות לבחור ולהיבחר בשל גחמות פוליטיות; הצעת החוק לשלילת סמכותו של בית המשפט העליון להתערב בהחלטת ועדת הבחירות המרכזית; והצעת החוק לסימון עמותות, שעל אף יומרתה לקדם שקיפות – ערך חשוב בפני עצמו ובהתנהלות עמותות בפרט – מבחינה משמעותית בין מקורות המימון של עמותות, באופן שמאיים בעיקר על אלה המזוהות עם צד מסוים של המפה הפוליטית.

נגישות
כל הצעות החוק שנכללו במדד השנה הראשונה לכנסת ה-20 | המשמר החברתי

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs