שנה ראשונה לכנסת ה-20: ליברמן וזחאלקה בתחתית טבלת הנוכחות
צילום: איציק אדרי. מתוך אתר פיקיוויקי

שנה ראשונה לכנסת ה-20: ליברמן וזחאלקה בתחתית טבלת הנוכחות

תדמיתה הציבורית של הכנסת נפגעת לא פעם בשל תמונות של מליאה ריקה. לצד התדמית, נאמנה למציאות או כוזבת ככל שתהיה, יש לעבודתם של חברי הכנסת משמעות: נוכחותם של חברי הכנסת בהצבעות בנושאים חברתיים וכלכליים מאפשרת לציבור לדרוש דין וחשבון מנבחריו ולבחון אותם. באופן דומה, היעדרותם של חברי כנסת מהקואליציה מהצבעות שבהן הם נדרשים להתיישר עם עמדת הממשלה, בניגוד למצפונם, מלמדת גם היא על סדר העדיפויות של נבחרינו.

בניגוד לחלוקה הגושית הברורה בציוני המדד החברתי, בנתוני הנוכחות ההבדלים האלה מיטשטשים. שיעור ההצבעות הממוצע של ח"כ מהאופוזיציה דומה מאוד לזה של ח"כ מהקואליציה: באופוזיציה חברי הכנסת משתתפים בממוצע ב-46% מההצבעות בנושאים חברתיים וכלכליים, ובקואליציה על 43%. מספר ההצבעות בנושאים אלו עומד על 202 הצבעות, וכולל גם את ההצבעות האלקטרוניות (174) וגם את ההצבעות השמיות (28) במליאת הכנסת.

חבר הכנסת איציק שמולי הוא המתמיד ביותר בהשתתפות בהצבעות בנושאים חברתיים וכלכליים, שנכח ב-92% מההצבעות שנספרו. אחריו נמצאת מירב בן ארי (כולנו) עם נוכחות ב-78% מההצבעות. ככלל, העשיריה הראשונה שזורה חברי כנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה – חמישה מכל גוש – שבהם נמצאים מיקי לוי (יש עתיד), חיליק בר (המחנה הציוני), אורי מקלב (יהדות התורה) וענת ברקו (הליכוד).

את רשימת הנוכחות סוגר אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו), עם נוכחות של כ-10% מכלל ההצבעות. אם בכנסת ה-19 עמד לליברמן התירוץ של היותו שר החוץ למיעוט נוכחותו בהצבעות במליאה (2%), הרי שכעת, מספסלי האופוזיציה, מסתבר שהוא לא מאוד מתעניין בהצבעות בנושאים חברתיים וכלכליים. מעליו נמצאים ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת) עם נוכחות ב-16% מההצבעות, מקום אחד מתחת לגילה גמליאל (הליכוד), שמכהנת כשרה לשוויון חברתי. בין חברי הכנסת בעשיריה התחתונה יש גם נציגים לבית היהודי (נפתלי בנט) וש"ס (אריה דרעי ויגאל גואטה), וסוגר אותה עמיר פרץ (המחנה הציוני) עם נוכחות של 21%, שגם בכנסת ה-19 הגיע למקום נמוך בדירוג הנוכחות – חמישי מהסוף.

הסיעה עם נתוני הנוכחות הגבוהים ביותר היא מרצ, עם שיעור נוכחות של 60% ושיעורי הצבעה די דומים של כל חבריה. בשאר סיעות האופוזיציה יש פערים ניכרים בשיעורי הנוכחות של הח"כים: הדבר בולט לא רק במחנה הציוני בין חברי הכנסת שמולי ופרץ, אלא גם ברשימה המשותפת וביש עתיד ישנם פערים גדולים בין הח"כ הפעיל ביותר והח"כ שממעט להגיע למליאה.  

בקרב סיעות הקואליציה פערי ההשתתפות בהצבעות ניכרים לא פחות, במיוחד לאור העובדה שכמעט חצי מהקואליציה הם חברי ממשלה. כמו כן, הכיסאות המוסיקליים בסיעות הקואליציה בעקבות מה שמכונה "החוק הנורווגי" והתפטרות מספר חברי כנסת מהקואליציה מסבירים את פערי הנוכחות.  

הקואליציה השברירית שמבוססת על רוב של 61 חברי הכנסת הפכה את הכנסת לפעילה כמו בימים הראשונים של הכנסת הקודמת, שנבחרה על רקע המחאה החברתית. כך, אנחנו יכולים לראות בכנסת הנוכחית הצבעות שהאופוזיציה מצליחה "לגנוב" לקואליציה נגד עמדת ועדת השרים לחקיקה והמשמעת הקואליציונית. כך היה בהצבעה על החלת סמכות מקומית בהליכי הוצאה לפועל, כך בהגבלת דמי הניהול בקרנות הפנסיה, כך בהפלת החוק לביטול חזקת הגיל הרך והורדת גיל העבודה לילדים בחופשה. מצד שני, האופוזיציה המפולגת בדעותיה, עושה חיים קלים לקואליציה. כך היה בהצבעה על הוספת ערך השוויון לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בהצבעה זו פחות מחצי מחברי האופוזיציה. דוגמה נוספת היא בהחלת חוק חופש המידע על קק"ל, בחוק אישור לפינוי דיירים בפרויקטים של פינוי בינוי, בחוקים עוקפי מערכת התכנון כמו חוק הוותמ"ל, ובחוקים לטיפול במבקשי המקלט. טבלת החריצות גדול

נגישות
שנה ראשונה לכנסת ה-20: ליברמן וזחאלקה בתחתית טבלת הנוכחות | המשמר החברתי

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs