פרוטוקול ישיבת הוועד המנהל – 26 בספטמבר 2016

פרוטוקול ישיבת הוועד המנהל – 26 בספטמבר 2016

משתתפים: ליה נירגד, גיל גן מור, גילי רעי, שני גולדברג, בעז רקוץ׳.

נכחו מקרב צוות העובדים: נירית מוסקוביץ׳, יואב ריבק, דפי פלס, יוסי צרפתי. חבר העמותה יפתח בריל. אילנה בן עזרא, ועדת ביקורת, השתתפה בחלק מהישיבה.

רשם: בעז רקוץ'

 

ריכוז החלטות

בישיבה זו לא התקבלו החלטות

 

עדכוני מנכ״ל:

נירית: החודש האחרון אופיין בעבודה מרוכזת על כוח אדם ואיוש תפקידים (דפי, יוסי, יפתח במקום יואב) ואיתור מ״מ לנירית למשך חופשת הלידה.

בנוסף, התקיים מפגש בנושא פעילים המהווה חלק מתהליך שמטרתו להגדיר ולנסח את הקווים המנחים לעבודתנו עם הפעילים. במקביל, יוליה עובדת על החמש״וש (3-4.11.2016). מיכל הובילה מחקר בנושא חוק ההסדרים, היא צפויה לקבל החלטה בנושא מוניטורינג על התקציב (איך לעשות זאת, אם בכלל). במקביל, היא בוחנת כיוונים שונים למחקרים חדשים.

גיוס כספים: הצפי הריאלי הוא שלא יהיו משאבים חדשים ב-2016. שנת 2017 מכוסה בחלקה, והגיוס לשנה זו יהיה בעיקר במתכונת של גיוס כספים ייעודי לשת״פים שונים.

ליה: מה טיב ההיערכות של המשמר לפעילות בתקופת הפגרה?

נירית: העומס הכריע ואין יותר מדי נראות/ פעילות ציבורית משמעותית. גם חוק ההסדרים בינתיים לא מניב טביעת רגל משמעותית.

ליה: אז בינתיים אין לנו כל תכנון לפעילות למהלך הפגרה הנוכחית.

נירית: נכון, ההתמקדות היא בעבודת תשתית.

יפתח: תשתית למה?

נירית: (במענה על שאלה בנושא גיוס פעילים חדשים) צריכה לבדוק עם יוליה מהם התהליכים שכבר מקודמים צפויים להניב.

ליה: זה לא מספיק, צריך לגייס פעילים לפעילות הצפויה לכנס החורף. לכל הפחות סדנת גיוס.

זה לא יכול לחכות לחמשו״ש. סיימנו כנס קיץ עם כמות פעילים מעט דלילה, וחייבים להיערך ולגייס לקראת כנס חורף ארוך ומתיש. התוצר של ישיבת הצוות הקרובה צריך להיות תכנית גיוס מפורטת בסדר עדיפות ראשי.

בעז: ממליץ לקבוע דדליין קשיח לכל התהליכים. צריך לקבל החלטות ברמת הצוות בימים הנוראים, ולאשרר עם הפעילים בחמשו״ש, לא לקבל את ההחלטות בחמשו״ש (שבוע לתוך הכנס).

גילי: מטבע הדברים גם לנירית יש דדליין וצריך לקבל החלטות מספיק זמן מראש. החמשו״ש זה צפוף מדי.

ליה: אולי נכון לשלב בין החמשו״ש להכשרה, אבל ההכשרה בעדיפות על-פני התהליך.

 

———–

ליה: מבקשת לעצור, ולתת במה לאנשי הצוות החדשים –

יוסי: בן 30, מחנך, מעוניינים לקדם פעולות חינוכיות (חלקן מניבות הכנסות) לצד המנדט המרכזי שלי והוא השלטון המקומי. אשמח להשתמש בחברי הוועד לצורך תהליך הלמידה והכניסה לתפקיד. נסקרו כיווני פעולה אפשריים. (גילי: מזכירה את אילוצי החוק האמריקאים בהקשר המגבלות על פעולותיהן של עמותות בעת בחירות).

ליה: מבקשת שיוסי ישב עם בעז ונירית לצורך העברת מור״קים שיכולים לתת אור/ דחיפה להנעת פעולה.

מבקשת שבישיבת הוועד הקרובה יוצגו לחברים שאלות שעשויות להשפיע על מדיניות המשמר כנגזרת של הפעולה.

דפי: מכירה את מודל העבודה של חובב, בירכתי על המודל הזה כי הוא היה יד-ימיני. בפעם הראשונה מזה עשור אני פועלת ביומיום בזירה שאיננה תקשורתית. מעוניינת להיפגש עם המשקיפים כדי להבין מהם מה ניתן לשפר. מצד שני, כמו שראיתי את זה, חובב בא לידי ביטוי בכנסת הרבה יותר מהמשקיפים, לטוב ולרע, ולי לא כ״כ ברור מה תפקידם של המשקיפים. לא ברור לי מה הם יכולים לתת? לא ברור לי כיצד ניתן להיעזר בהם.

ליה: לא רוצים להעצים אותם – רוצים לתת להם עוצמה.

דפי: לא ברור לי מה מצופה ממני… אמרתי לאנשי התוכן שחייבים לגעת במספר דברים, ודרך זה לצמצם את עולם התוכן שאנחנו פרוסים עליו. במקביל חייבים גם לעבוד על פרויקטים שמהווים ״גג״, כמו למשל (הצעה של מיכל): משמעת קואליציוניות. לבחון כיצד מצייתים לה/ מתנגדים לה. אני מתנגדת לכך שהמשקיפים יהיו פרואקטיביים במשכן ברמה של התפרעות. לכנסת יש כללים וצריך לעמוד בהם, נקודה.

ליה: מרגישה בנוח שנדון בשאלות של דפי ב-15 דק׳ הקרובות.

גיל: כבר התווכחנו על הנושאים האלה בעבר. מה התקדם?

ליה: לא התקדם.. צריך לצד שאלת האימפקט לבחון את האטרקטיביות של פעילות המשקיפים בכנסת. אולי נכון ללוות חקיקה/ ועדה/ נושאים גדולים. אולי נכון לעשות פחות, אבל מה שעושים, לעלות רמה באיכות המוניטורינג שלנו.

נירית: עבודה בצוותים סביב נושא הוא כיוון שאני בעדו, וכך קושרים יחדיו את המחקר וההשקפה. כשניסינו לרתום פעילים לעבודה בצוותים, נתקלנו בהסתייגות שעיקרה נבע מהצורך בהתחייבות ארוכת טווח. מכך אני מסיקה שצריך לבנות את הפעילות, כך שתאפשר לאנשים "להיכנס ולצאת" ממנה בגמישות יחסית, וזה אפשרי אם דואגים לתעד את המידע בצורה מסודרת. המפתח כאן הוא בשינוי סדרי העדיפויות, והקצאת משאבים היררכית, בהתאם לחשיבות הנושאים. המסה של הדיונים מייצרת עומס על כל שדרות הארגון (חומרי רקע, מחקר, רכזת כנסת, רישום משקיפים, עריכה של עדויות… וכו׳), ולכן נכון יותר שהעומס יהיה בנושאים שבהם חשוב לנו להתמקד. בנוסף, מפצירה בדפי להיות אקטיבית בניתוב הפעילים בכנסת לדיונים בהתאם לסדרי העדיפויות המשמריים. בנוסף, עלינו לקבל הכרעה בסוגיית העדויות.

ליה: אבל כחלק משאלת ההכשרה והגיוס – נכון להגדיר לאנשים את המסגרת שלתוכה הם מצטרפים.

בעז: שמח לשמוע את השאלות של דפי והצלילות והעומק שלהן. הגיע הזמן, וצריך להגיע להחלטות בנוגע לתהליכים שאנחנו נמצאים בתוכם. יש דברים שאנחנו לא מרוצים מהם, וצריך להכריע ויפה שעה אחת קודם. וזה חייב לבוא לפני הגיוס. זה לא נכון ולא אחראי לגייס אנשים בלי לדעת למה מגייסים אותם. לכן להכריע בחמשוש יהיה מאוחר מידי, וזה לא יכול להיות המקום לקבל בו החלטות. נהניתי לקרוא את מה שיואב כתב, זה בהחלט קשור. אאריך על זה אחר כך. השאלות של משקיפים שמלווים נושאים או צוותים זה היה מודל שניסינו, ובודדים האנשים שהיו מוכנים להתנדב באופן כזה. אילנה הייתה מיוחדת בנכונות שלה להתמיד כך, ולהפיק תוצרים שיש להם ערך. צוותי משימה וסדנת משקיפים מתמחים זה לא עבד.

נירית: השאלה שלי הייתה אחרת – איך מייצרים תוצר איכותי גם מבלי שפעיל/ה ספציפי/ת ת/ילווה נושא לכל אורך הדרך?

בעז: אם עושים שינוי היררכיה של איכות לטובת כמות, השינוי חייב להיות דרסטי. התגאינו המון שנים שנכנסים המון אנשים ויש עדויות ואפשר למדוד את זה. ממליץ לקצץ משמעותית, אפילו אם אומרים שבכנס הקרוב יהיו לנו 7 משקיפים מיומנים – אם שינוי – אז כמעט של 180 מעלות.

ליה: חייבים לתת מקום למשקיפים, ולעובדה שאנחנו שם חייבת להיות טביעת רגל. למעשה, נפלה החלטה שבכנס הקרוב אנחנו הולכים להתמקד בנושאים מסוימים. ואם מתמקדים בדבר ספציפי – שם התפקיד שלך כרכזת בא לידי ביטוי: בהגדרת משימות לפעילים, ופירוק לתתי-משימות קטנות, אנשים יכולים לעשות חתיכות שונות במסע, כמו מירוץ שליחים, מבלי שכל-אחד נוכח בכל אחד מהקטעים. הרצף נבנה מכך שאת בונה סדר פעולות שכל-אחד יכול לקחת בו חלק בכל שלב. התנאי הוא שהתהליך והרצף מתוכננים ומתועדים בפירוט.

דפי: כבוסית של תחקירנים לשעבר, אם הם לא מתמידים קשה מאוד להפיק מהם תוצרים.

ליה: אבל אין לך בעצם ברירה. זה לקחת את האנשים במאפיינים שלהם ולהפיק מהם את המקסימום.

אם עלינו להיות איכותיים יותר, משקיפים צריכים להיות מוצבים במקומות הנכונים ולקבל חומרי רקע יותר איכותיים. במקביל, צריך להמשיך ולקיים את הרישום לדיונים, אבל בסדרי עדיפות נכונים, אפילו לא מוכרחים לצייד את המשקיפים בחומרי רקע לדיונים שאנחנו לא מתעדפים. דבר אחרון, כשאת אומרת לבנאדם שהוא רשאי לבחור דיון כרצונו, המסר הוא שהכול אותו הדבר, ולכן זה לא באמת חשוב. אם בשלב השיבוץ תתקיים הבחנה ברורה בין עיקר ותפל, זה ישמר אותם יותר לאורך זמן. אנחנו כשירים וחפצים היום בשינוי דרסטי בכל הנוגע למה שנעשה היום בכנסת, גם במחיר דרסטי.

גיל: ידע זו היכולת לקחת נתונים ולהפיק מהם מסקנות ותובנות. תומך במעבר ממוניטורינג רוחבי על המון הצעות חוק להמתקדות בהצעות חוק קרדינליות ועליית כיתה בעבודת המוניטורינג ובהפקת מסקנות ותובנות, מעבר לנתונים של מי נכח ומי דיבר. למשל – היבט מגדרי, מיהם הגורמים החיצוניים שמשפיעים על החקיקה, ומה המשמעות של שינויים שהוכנסו לחוק בהליך החקיקה. כמו למשל מדד הייצוג של "סיכוי", שהופך נתונים פשוטים לידע מעניין, למסקנות, וכך משפיע על המציאות רק באמצעות מוניטורינג נכון.

בעז: אבל זה לא רק המדד, אלא גם המקל וגם הגזר – כלומר המדד, ולצידו רשימת הדוברים (A-list).

ליה: תשתדלי שאחד מצירי הפעולה יהיה גם לגרום למשהו, ולא רק לתחקר ולפרסם משהו. עכשיו חשוב יותר שתחליטי מהר מאשר שתחליטי נכון.

 

יואב: רכז הניו מדיה במשמר, אתן סקירה למה שצפוי להתרחש בזירה האינטרנטית.

>> מסמך הרקע שהכין יואב לקראת הישיבה: סקירת מנהל הניו-מדיה היוצא

התהליכים שעוברים על הזרועות השונות שלנו באינטרנט משקפים מעבר לשלב אחר, מין התקדמות לשלב הבא, שבפייס זה בא לידי ביטוי יותר בקלות. באתר זה מורכב יותר. כל סימני השאלה באים לידי ביטוי בכך שהאתר לא יודע מה הוא רוצה להיות ומה הוא יהיה. כל זה קשור לתהליך המיתוג הנלווה…

מצורפת סקירה כתובה כנספח.

ליה: מבקשת שתחדד את השאלות שנכון שנדון בהן. להשקיע באתר? לוותר על העדויות?

נירית: כל שלושת האייטמים קיבלו גם ביטוי תקציבי ב-2016. במרץ עזבה מי שהייתה בתפקידו של יואב, וגם הוא עוזב לאחר שעשה עבודה רבה ואיכותית מאוד. בהינתן עומס העדויות וכל היתר, מטרת הדיון בעיתוי הזה (בתפר בין יואב ליפתח) היא: לנסות ולחדד מה סדרי הקדימויות לביצוע: מיתוג, אתר, או דף הפייסבוק.

יואב: בעיקרון צריך לעשות מיתוג, שיגזור השלכות גם לגבי האתר וגם לגבי הנראות בפייס.

גילי: ערכי הארגון (ערכי המותג), שמשפיעים על הרבה יותר מרק הצבעים, הם הדברים שצריך לברר: תהליך בירור שלהם עוזר בהכרעה גם לגבי אפיון האתר. מצד שני, ב"סיכוי" עשינו תהליך מיתוג רק לניו-מדיה וגם זה עבד. ולכן יש אפשרות לפצל בין תהליך המיתוג הכלל ארגוני, שאמור להוביל לאפיון האתר והצרכים שלו, ובין תהליך מיתוג קטן לניו מדיה בלבד, שמשפר את המראה שלנו ברשתות החברתיות .

ליה: האם ניתן לשפר קצת בפייס, ואת חיבוטי הנפש לעשות מול האתר הקיים?

יואב: האתר גרוע ומיושן. היכולת שלנו להתאים אותו לכל מיני שינויים מאוד מוגבלת.

ליה: אז צריך להתקדם כמה שיותר מול חברת המיתוג, אפילו במחיר של הזנחת האתר?

יואב: כן, אבל זה צריך לכלול את המינימום שצריך על מנת לשמור על חזות סבירה באתר.

יפתח: אם ממסגרים את זה בתור חומרי גלם מהכנסת, זה סיפור אחד. לפני חצי שנה התקיימו דיונים על אופיו של האתר והוחלט שיש בו די מידע על הארגון וזה מספיק. עם זאת, כערוץ הפצה לציבור הוא לא רלוונטי. אולי נכון לפצל את התוכן שלנו בין אתרים שונים שניצור. הסיכום של הדבר הזה מאוד מעשי:

לא צריך לכלול בתהליך המיתוג את בניית האתר, אלא לתעדף את הדברים האחרים.

גיל: לא חושב שהאתר צריך להיות בראש סדר העדיפויות, וגם לא המיתוג. לא חושב שיש כזו בעיה עם המיתוג. זה לא הדבר הכי דחוף שצריך לעשות. הדגשים שלנו צריכים להיות בשיפור המוניטורינג, בעיבוי משרות, באיוש תפקידים נוספים למשל. (ליה מחזקת). הטעות שארגונים עושים היא לשתף בפייסבוק בכל דבר קטן שהארגון עושה. הפייס לא צריך להיות ידיעון של הארגון, הוא צריך להיות עצמאי, להתכתב עם המציאות ולהיות אקטואלי. צריך להביא שם לידי ביטוי את הידע הארגוני והיתרונות שלנו. אם מדברים על צדק תרבותי, לתת מידע שיש לנו ושניתחנו לגבי הצבעות על חוקים העוסקים בנושא, וכך לתרום לשיחה שכבר מתנהלת, למשל. שווה לשקול קידום של הדף ולא רק של תוכן.

שני: הגיע הזמן שנעשה את המיתוג הזה שמלווה אותנו כבר כמה שנים טובות… אם האתר באמת לא מאופיין, ולא מוגדר ואין לו זהות – זה דבר שנכון לבצע כי זה יסייע לנו לפתור שאלות שקשורות זו בזו, כולל השקעה באתר.

בעז: גוררים את זה והתשובות ברורות, כולל כאלה שניתנו באספה כללית בירושלים בליל חורף קר אצל נאווה שאפנר לפני 3 שנים… אבל הלוגו חייב להתכתב עם מציאות ואם מצמצמים למשל פעילות, חובה לעדכן את הלוגו בהתאם. השאלות הן עיתוי ועלות התהליך, אולי שווה לגרור ל-2017 וכך להגדיל את הסכום, וכו׳..

ליה: מסכימה עם הרבה דברים שנאמרו, את העדויות כבר גררנו, למרות שההכרעה באמת כבר התקבלה.

הנחיה לצוות: תקבלו הכרעה והחלטה רשמית לגבי העדויות – הופכות לרשות? נראה שהשלב הזה נגמר. ואת זה אני אומרת כמי שהעדויות היו בנפשה….

עזבו את הישיבה: שני גולדברג, גיל גן מור.

ליה: שני התנדבה לשמש כמזכירת הוועד, ועלינו לאשר את שני המינויים (שני ויפתח). האם זה בסדר שאפנה לרנין שתצטרף לוועד במקום יפתח? מקבלת אישור מהחברים הנוכחים, ומבקשת הצעות נוספות.

הדיון בהמלצות ועדת ביקורת נדחה לאור בקשת הוועדה והיעדר נציג מטעמה בשלב הרלוונטי של הדיון.

 

הייתי רוצה לדון בעניין ההמלצות של יפתח, ואם אין לאף אחד סייגים, הייתי רוצה שנעלה אותם כחבילה להצבעה מקוונת. יפתח ישלח נוסח מתוקן כולל ההחלטות שצריך לקבל בשני שרשורים שונים.

>> נוסח הצעת ההחלטה ששלח יפתח לקראת הישיבה: הצעת החלטה לנהלי שקיפות בפרסום פרוטוקולים

בעז: למה לקבל החלטה פורמלית ולא לאמץ כקווים מנחים?

יפתח: כי אני כחבר עמותה ושכיר רוצה לוודא שהמידע נמסר לי בשקיפות מלאה.

ליה: עניין השקיפות הוא בנפשנו, ואם נגיע למצב שלא נעמוד בו זה בעייתי מאוד. לא סתם אנשים לא נוהגים בשקיפות. נכון להחליט ולא רק לאמץ כהמלצה, כי דווקא זה המקום שבו נשחקת היושרה.

ולי יש דבר אחד נוסף, שברצוני לדון בו והוא קביעת דדליין שישחרר את נירית מעולו של חוסר הוודאות לגבי עיתוי ההחלפה במ״מ.

גילי: מעבר להצבת הדדליין, האם יש עוד מחשבות או מפגשים שעשויים לסייע בקבלת ההחלטה?

נירית: לא, מיציתי. בואו נגדיר עד מחר, יום ג׳, ה-27.9.

 

תמה ישיבת הוועד

נגישות
פרוטוקול ישיבת הוועד המנהל – 26 בספטמבר 2016 | המשמר החברתי

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs