אז איך מתקדמת בשטח הרפורמה בבריאות הנפש? לאחר כניסתה לפועל של הרפורמה, בכדי להיות זכאי לטיפול נפשי חינם בקופת החולים, על המטופל לעבור אבחנה שקובעת האם הוא בקוד F או בקוד Z, כאשר רק קוד F מאפשר המשך טיפול. הקידוד הזה מופיע בגיליון הטיפול. מצד אחד הוא מייצר סטיגמות, מצד שני אנשים עם קוד Z (מה שאומר שהם סובלים ממשברי חיים) כבר לא זכאים לטיפול. אנשים שלא מעוניינים בתיוג שמם עם הקידוד – פשוט בחרו להפסיק את הטיפול עם תחילת הרפורמה.
הפגישה השלישית בנושא רפורמת בריאות הנפש בועדת הרווחה יוחדה לדיון בקודים: Z ו- F, קודים אבחנתיים המשמשים להפניה לטיפול נפשי מתאים, ובהשלכות של החרגת קודי Z מרשימת הקודים המזכים בטיפול נפשי במסגרת הסל לאחר הרפורמה.
אולם הוועדה המלא והרוגש מלמד שאין מדובר בדיון מקצועי וטכני גרידא. פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עו"סים, נציגי קופות חולים ונציג של משרד הבריאות מתכנסים סביב לשולחן. "בנפשנו", ארגון חברתי של מתמחים בפסיכולוגיה, מחלק נייר עמדה לנוכחים. חברת הכנסת נורית קורן (ליכוד) פותחת את הדיון ומנהלת אותו לכל אורכו בחדות תכליתית. עוד מצטרפים הח"כים מיכל בירן (המחנה הציוני), עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת), שולי מועלם (הבית היהודי), דב חנין (הרשימה המשותפת) ויוסי יונה (המחנה הציוני).
מהר מאד מתברר "מי נגד מי". מצד אחד ניצב הממסד: נציג משרד הבריאות ונציגי קופות החולים. מהצד השני עומדים פסיכולוגים, עו"סים, נציגי הסתדרות הפסיכולוגים ועמותת "בנפשנו". המחלוקת נסבה כבר על עצם ההגדרה של הקודים. נציגי קופ"ח טוענים כי בניגוד לקודי F, קודי Z אינו קודים אבחנתיים אלא קודים המסמנים מצבי חיים בלבד, כגון גירושין או אבטלה. לכן שימוש בהם אינו מספיק כי ניתן לעבור משברי חיים בלי לסבול מסימפטומים ומצוקה נפשית. הם גם מדגישים כי קודי F כוללים לא רק הפרעות נפשיות ומחלות נפש, אלא גם אבחנות "רכות" כמו חשד לדיכאון. הקודים הללו נותנים מענה לכולם לדעתם.
ז'אק לאקאן הוא אביו של זרם פרשנות של ממצאיו של זיגמונד פרויד
בניגוד אליהם, טוענים הפסיכולוגים כי קודי Z מוגדרים כסימפטומים וכהשלכות של מצבי החיים ולא כמצבי החיים עצמם. מדריך הICD, ספר סיווג המחלות הבינלאומי, נשלף מספר פעמים במהלך הדיון לחיזוק הדברים. קודי Z, לטענתם, הם קודים פסיכולוגיים, בעוד קודי F הם קודים פסיכיאטריים. מדאיג אותם שללא קודי Z, תאלץ המערכת לתת לכולם אבחון פסיכיאטרי כתנאי לטיפול גם אם אינם סובלים מהפרעה או מחלת נפש. מדובר ב- malpractice של ממש טוענת חנה שטורם, פסיכולוגית קלינית ויו"ר פורום הפסיכולוגים והעו"סים למען רפורמה מיטיבה.
חלק ניכר מנציגי קופות החולים הם פסיכיאטריים. ככל שהדיון מתפתח, מתברר שהקונפליקט אינו רק בין הממסד לאנשי השטח, אלא גם בין הפסיכיאטרים לפסיכולוגים. בעוד הראשונים מתעקשים כי קודי F הם הקודים המדוייקים והם מספיקים לחלוטין. האחרונים נאבקים על ההכרה בצורך בקודי Z ה"רכים" יותר.
קופות החולים טוענות כי גם לאחר הרפורמה כל מי שסובל מטופל וזוכה למענה, ואדרבא יש הרחבה של היקף הטיפולים. בשלב מסוים מתברר שלנציגי קופות החולים אין התנגדות להחזרת קודי Z בכפוף לתקצוב נוסף. אם באמת כל מי שצריך מקבל טיפול, תוהה מישהו, מדוע להחזרת קוד Z יש משמעות תקציבית? הרי אם לא יורחב הקף הטיפולים במסגרת הסל, כי כל מי שצריך מטופל, המשמעות היא רק שינוי הקוד. אז למה צריך עוד כסף? לכך אין מענה אבל הם בשלהם: כל מי שסובל מטופל וקודי F נותנים מענה מספיק.
הפסיכולוגים טוענים שזה לא המצב ומעלים את הנקודות הבאות:
-
מהשטח עצמו כבר מגיעות עוד ועוד עדויות על אנשים שהיו זכאים לטיפול במסגרת קוד Z וכעת הוחרגו מטיפול. למשל, מטפל של אשה צעירה מרקע קשה, שאינה סובלת מחרדה או דיכאון, רק מחוסר ביטחון קיצוני בשל הרקע קשה, קיבל הודעה שהטיפול ייפסק עם כניסת הרפורמה. הנפגעים העיקריים מהמצב הזה הן אוכלוסיות מוחלשות שאינן יכולות להרשות לעצמן פסיכולוג פרטי.
-
טיפול במסגרת קודי Z חשוב גם כטיפול מונע. לגבי האשה הצעירה לעיל – ללא הטיפול הפסיכולוגי שמאפשר לה להתחזק לתפקד ביומיום, רבים הסיכויים שהאשה תדרדר למצב של קוד F, שמשמעותו נזק גדול יותר עבורה והוצאות גדולות פי כמה למערכת הציבורית.
-
אנשים רבים יימנעו מפניה לטיפול כדי להמנע מתיוג פסיכיאטרי וכבר יש עדויות שזה אכן קורה.
-
כאמור, נוצר מצב אבסורדי שאנשים שאינם נדרשים לאבחנה פסיכיאטרית אבל זקוקים לתמיכה בעקבות מצבי חיים, כגון חולים במחלות קשות הנזקקים לתמיכה, או הורים הזקוקים להדרכה כדי להתמודד עם ילדיהם, יידרשו לקבל אבחנה פסיכיאטרית מיותרת ושגויה כתנאי לטיפול.
-
הריק שייווצר בעקבות החרגת קוד Z ייצור מצב של הפניית יותר ויותר פונים לקבלת טיפול תרופתי שאינו דורש אבחנה ויכול להנתן כיום גם על ידי רופאי המשפחה וכך ייווצר מצב של מדיקליזצית יתר של התחום.
הרחבת היקף הטיפולים נובעת מהרחבת הכיסוי הארצי של מרפאות בריאות נפש במסגרת הרפורמה. בנוסף שמטופלים חדשים נכנסים למערכת, דבר חיובי כשלעצמו, אבל זה לא מבטל את העובדה שאנשים שמטופלים מאבדים את זכאותם. דבר המביא להרעה משמעותית בבריאותם ותיפקודם.
חברי הכנסת נוטים לצד הפסיכולוגים בוויכוח, אבל מורגש מחסור בנתונים שיאפשרו לקבוע אם אכן קיימת בעיה. לכן הח"כ קורן מבקשת לקבל נתונים על מספר האנשים שפנו לקבל טיפול ולא נמצאו זכאים ואת פריסת המרפאות החדשות שנפתחו במסגרת הרפורמה. הדיון אמור להמשיך בדיון נוסף שיתקיים.
