למרות לחצים כבדים, אושרה הגבלת שכר הטרחה למייצגים בפני הביטוח הלאומי

זכאי גמלות וקצבאות הביטוח הלאומי ישלמו פחות למתווכים בדרך. זו הבשורה שיצאה אמש (ד" 03/12/14) מוועדת העבודת והרווחה לאחר יום דיונים של 8 שעות. הדיון היה רווי מתח, והאינטרסים בחשו מכל כיוון, אולם חברי הוועדה אישרו פה אחד את הצעת החוק בקולותיהם של חברי הכנסת מיקי רוזנטל (העבודה), חיים כץ (הליכוד), אילן גילאון (מרצ), אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו) וקארין אלהרר (יש עתיד). הצעת החוק תובא להצבעה במליאה בקריאה שנייה ושלישית עוד לפני הפיזור הצפוי של הכנסת בשבוע הבא.

הצעת החוק, שיזמו חברי הכנסת רוזנטל, כץ, אלהרר וגילאון מבקשת להגביל את שכר הטרחה שיוכלו לגבות גורמים המייצגים את זכאי הקצבאות מול המוסד לביטוח הלאומי. התנהלות הגורמים המייצגים הביאה למצב שבו נגבו מזכאים לקצבה יותר מרבע מסך הגמלה שלהם. במילים פשוטות: הזכאים אינם מקבלים את מה שהם אמורים לקבל מהביטוח הלאומי. ההצעה אינה רק מגבילה את גובה התשלום, אלא כוללת גם מנגנוני שקיפות ובהירות על הסכום שיש לשלם למייצג, מימון סיוע משפטי במקרים של חילוקי דעות מול המתווכים ושירותי ייעוץ חינמיים למימוש זכויות. בנוסף, יערך מחקר שיבחן את השירות שמספקים המתווכים.

"אזרחי ישראל יפסידו". פורן בדיון בחודש יולי

יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ חיים כץ, הגדיר את הצעת החוק כ"כתב אישום נגד הביטוח הלאומי". ואכן, סיאוב המוסד הביא למצב שבו הפקידים שומרים על הכסף, במקום לתת את הקצבאות המגיעות לזכאים. החלל שנוצר בין הזכאות לקצבאות ובין מימושן לא נשאר ריק זמן רב: חברות פרטיות ועורכי דין פיתחו התמחות בנושא ונכנסו לתמונה במטרה לסייע לזכאים לממש את זכותם הרפואית בתמורה לנתח שמן מקצבת הזכאי.

כך נוצר מצב שבו כל הצדדים מפסידים. הזכאים שאינם יכולים להרשות לעצמם ייצוג פרטי מול הביטוח הלאומי מפסידים את מימוש זכותם; אלו שיכולים להרשות לעצמם ייצוג מפסידים חלק מקצבתם לטובת הגורמים המייצגים, וכלל החברה מפסידה מנגנון צודק ויעיל של חלוקת קצבאות לשם סולידריות חברתית. זאת בשעה שהגורמים המייצגים נהנים מנתחי הקצבאות של המיוצגים והביטוח הלאומי נהנה לשמור על קופת המוסד בקמצנות.

צריך לומר ביושר: החברות המייצגות ועורכי הדין סייעו לזכאים רבים לממש את זכותם. יתרה מכך, במקרים לא מעטים הם אף שימשו גורמי ביקורת שיפוטית מעשית על חוסר היעילות והסיאוב בביטוח הלאומי. הם בעצם היו הזרז היחיד להתייעלות האיטית של המוסד. עם זאת, הם היו הראשונים ליהנות מהאפשרות שלהם לנצל את קשריהם ואת ההתנהלות הלקויה של המערכת כדי להרוויח על גם של הזכאים, וכעת הפעילו לחצים גדולים מאוד למנוע את אישור החוק. "ב-160 חוקים לא הפעילו כאלה לחצים", אמר כץ בדיון, "אני לא זוכר [כזה דבר], אולי בתכנית ויסקונסין".

במהלך חודשי הדיונים ביקשו נציגי מרכז המחקר והמידע של הכנסת נתונים על פעילות החברות. במשך חודשים ארוכים נתונים אלו לא הוגשו, מה שהעיד, אולי, על רצון החברות להסתיר את רווחיהן. לבסוף הוטלה עריכת המחקר, שהצריך חישובים חשבונאיים מעמיקים, על רו"ח חיצוני בשם יהודה מלול, והדו"ח שלו היה הבסיס לקביעת שיעורי שכר הטרחה.

"אם כך, אתה לוביסט"

בחלק הראשון ליום הדיונים הוצגו הנתונים שאסף רו"ח מלול ונשמעו ההתייחסויות לדו"ח. רו"ח מלול קבע שחברות הייצוג משקיעות כ-8,000 שקל בייצוג מול הביטוח הלאומי, וכי רווח הולם עבור החברות יהיה כ-11% מקצבת הזכאי, שייגבו לא יותר מ-60 חודשים לאורך קבלת הקצבה. באשר לעורכי דין המייצגים באופן פרטי הציע מלול שרווחיהם יעמדו על 13% מהקצבה. כל זאת לעומת המצב היום שבו לוקחים החברות המייצגות ועורכי הדין בין 20%-30% מלקוח, כך לפי מלול. מטענות החברות המייצגות קשה להבין כמה הן מרוויחות: לעיתים הן אומרות שהחישוב החדש יחתוך להן את הרווח בחצי, אך בדיונים קודמים טענו שהרווח שלהן עומד על כ-16%. כך או כך, הצעת החוק מבקשת להגביל את רווחיהן.

גם הדיון הנוכחי, כמו הקודמים, היה סוער מאוד. לבנת פורן אמרה: "מי שיפסידו יהיו אזרחי ישראל, מכיוון שלא תהיה לנו אפשרות לעבוד באופן שבו אנחנו עובדים היום". עוד הוסיפה פורן כי "אנחנו משיגים גמלה גבוהה יותר מכל חברה אחרת". עו"ד מייק בלס, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה והיום בחברת לבנת פורן, אמר הוסיף: "המשמעות של הצעת החוק היא הפחתת שכר למייצגים. אם ישלמו פחות שכר למייצגים, הזכאים יקבלו פחות גמלה". הדברים של פורן ובלס הם די מדהימי. הם חושפים התפיסה הסבורה כי לא הנכות או הפגיעה היא הקריטריון לקבלת הקצבה, אלא דווקא גובה התשלום למייצג מול הביטוח הלאומי.

לוביסט המייצג את חברת לבנת פורן מתדרך את נציגי הנכים

דודי גולדברג, יו"ר לשכת רואי החשבון דיבר גם הוא ואמר: "נושא הנכים קרוב לליבי". זה נשמע מעניין, בעיקר לאור העובדה שגולדברג הוא שותף של רו"ח ליאון אורליצקי במשרד רואי החשבון, ואחת מלקוחותיהם היא חברה למימוש זכויות רפואיות. "אם כך, אתה לוביסט", אמר ח"כ רוזנטל לגולדברג, והוסיף: "בכנסת ראוי לומר את הדברים הללו כגילוי נאות".

נציג ארגוני הנכים אמר בדיון: "החוק צריך לעסוק במי שמתקילים את האזרחים בביורוקרטיה". חשוב לציין שאחד מנציגי הנכים זכה לליווי צמוד של חברת הלובי "אימפקט", שייצגה בדיון את חברת לבנת פורן. באחת מההפסקות בדיונים דיברה לבנת פורן עם נציגי הנכים על אחד הסעיפים בחוק, שמבקש לאפשר לזכאי להפסיק התקשרות עם המייצג תוך 14 יום מתחילתה. פורן התנגדה לסעיף זה ואמרה לנציגי הנכים: "תגידו להם שזה לטובתכם".

המתווכים סומכים על כשלי הביטוח הלאומי 

בתום החלק הראשון של הדיון קבע יו"ר הוועדה כץ את המשך דיוני היום. לאחר שחברי הכנסת יצאו לדיוני המליאה, הם התכנסו לדיון פנימי עם רו"ח מלול, ולאחר מכן קיימו דיון בנוכחות מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, פרופ' שלמה מור יוסף. יש לציין בשנית, כי הצעת החוק אינה נוגעת לביטוח הלאומי, על אף שהבעיה בה היא מבקשת לטפל נובעת מכשליו של המוסד (ושוב ושוב הוזכר כי מדובר ב"כתב אישום נגד הביטוח הלאומי"). על רקע מסקנה זו ביקשו חברי הכנסת לשמוע מה נעשה כדי להפחית את הצורך במתווכים אותם באה ההצעה להגביל.

פרופ' מור יוסף יצא להגנת המוסד שבראשו הוא עומד, אך גם הודה בבעיותיו. הוא הציג את הנתונים – הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי מטפלות ב-130 אלף פונים בשנה, מקיימות כ-300 אלף דיונים, והמוסד מחלק 17 מיליארד שקל על נכויות מכל הסוגים. אולם משך זמן הטיפול בתביעה נע בין 80 ל-120 יום בממוצע עד לקבלת החלטה. "הביטוח הלאומי הוא לא מושלם", אמר, "בטווח של 'חוסר היעילות' הזה נכנסים גורמים פרטיים – כך קורה בבריאות, בחינוך וגם ברווחה. תפקידנו לצמצם את הפער הזה כמה שיותר, אבל כל עוד הוא קיים, אני לא מערער על זכות הקיום שלהם [החברות המייצגות]". בכך נמנע פרופ' מור יוסף להביע דעה נחרצת בנוגע לחוק הנוכחי והתמקד בהצגת שורה של יוזמות ופרויקטים שנעשים בביטוח הלאומי כדי לקצר תהליכים וזמני המתנה. חברי הכנסת באו עם בטן מלאה לשיחה הזאת, ונראה היה שמור יוסף משיב לשאלותיהם כמיטב יכולתו, תוך שהוא מכיר בכשלים של הביטוח הלאומי עצמו.

חוק שהוא "כתב אישום נגד הביטוח הלאומי" (צילום: flickr/liormania)

בשעת ערב התכנסו חברי הכנסת ומוזמני הוועדה להקראה והערות על הצעת החוק, וכולם חיכו לשמוע מה יהיה גובה ההגבלה על שכר הטרחה. באחד הסעיפים, שבו ביקשה הצעת החוק להפסיק חיוב של מקבל קצבה שנפטר ושיורשיו אינם זכאים לגמלה, אמר נציג לשכת עורכי הדין עו"ד גלעד מרקמן: "אנחנו מתנגדים לסעיף זה. אנחנו זכינו בגמלה". דברים אלה מייצגים את הלך הרוח אצל עורכי הדין וחברות הייצוג, שלא שובעות די מגביית שכר הטרחה מהזכאים לגמלות וקצבאות בביטוח הלאומי. בשלב אחר פנה עו"ד מרקמן לח"כ אלהרר: "אם ראש המפלגה שלך הציע מע"מ אפס על דירות, למה שלא יהיה מע"מ אפס גם על ייצוג מול הביטוח הלאומי?".

ממש בסוף הדיון הקריא יו"ר הוועדה כץ את שיעור ההגבלה של שכר הטרחה: לחברות המייצגות דמי פתיחת תיק יעמדו על 1,500 שקל. בקצבאות הקטנות מ-1,200 שקל לחודש יוגבל שכר הטרחה ל-13%, וגביית הקצבה לא תוכל להימשך יותר מ-60 חודשים. בקצבאות גדולות יותר יוגבל שכר הטרחה ל-10.75% ו-60 חודשים. עורכי הדין יוגבלו ל-15% בקצבאות קטנות, ו-13% בקצבאות גדולות. במקרה של התמשכות הליכים יוכלו עורכי הדין והחברות לגבות שכר טרחה גבוה יותר.

בסוף הדיון נראו חברי הכנסת מותשים אך מרוצים מהתוצאה. יו"ר הוועדה חיים כץ אמר לנציגי הביטוח הלאומי: "שפרו את השירות שלכם, כדי שלא יצטרכו את המתווכים". המשמר החברתי מברך על אישור הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. ליווינו את הצעת החוק מרגעיה הראשונים ואנו תומכים באישורה במליאת הכנסת בשבוע הבא.

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 159) (הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה), התשע"ד 2014 היא חלק מהחוקים הנמצאים במעקב המשמר החברתי בחורף 2015.

לחצו על התמונה למידע נוסף.