זכויות נוער בעבודה

הוועדה  לזכויות הילד קיימה ישיבה ביום שני (25.1) בנוגע לפיקוח ואכיפה על עבודת נוער. מהדיון עולה כי בני נוער רבים חווים ניצול בעבודה, בייחוד בעונת הקיץ וסביב מערכות בחירות.

מטרת הישיבה היתה לדון בנושא החשוב של פיקוח ואכיפה על עבודת נוער, לבחון את התנאים הקיימים היום, ולהביא למודעות של בני הנוער, ההורים והמעסיקים לגבי תנאי ההעסקה של בני הנוער.

נציג משרד הכלכלה תיאר תמונת מצב מדאיגה בנוגע להעסקת בני נוער, על פיה רבים המקרים בהם נפגעו זכויותיהם על ידי מעסקיהם. מנגד, הוא טען כי משרד הכלכלה טיפל ברוב התלונות שקיבל המשרד מבני נוער תוך ימים ספורים,ו במיוחד תלונות שהעלו חשד לעבירות חמורות. לדבריו, הנתונים משנת 2015 מעידים על קיומן של 430 תלונות של בני נוער בפני משרד הכלכלה. מתוכן 12 קיבלו פיצויים.

בהמשך הדגיש כי מאתיים פקחים של המשרד מפוזרים בכל רחבי הארץ. הפקחים שמים דגש על עבודת בני נוער בתקופת הקיץ יותר מזמנים אחרים בשנה, אזנאפשר החוק לבני נוער לעבוד עד 12 בלילה. המשרד מפעיל גם אפליקציה בשם "בני נוער עובדים" עם מידע עדכני לבני נוער בנושא זכויות במקומות העבודה, ובה בני נוער יכולים להסתייע באופן מיידי כל הזמן. 

נציג משרד החינוך דיבר על ההגנה על זכויות בני נוער בנושאי העבודה והפנאי. הקשר של משרד החינוך בנושא הנוער מתנהל מול הרשויות, כמו גם מול נציגי ארגוני הנוער השונים. לבסוף הדגיש כי ישנם הרבה בני נוער המנוצלים בימי הבחירות, ובמיוחד בבחירות המקומיות, רבים מהם מרגישים כי אין למי לפנות.

נושא הורדת גיל העבודה לבני הנוער עלה בדיון, ונוכחתי כי יו"ר הוועדה ח"כ יפעת שאשא ביטון, ח"כ אורי מקלב, ועוד מבין הנוכחים בדיון, תמכו בהורדת גיל העבודה לבני נוער. כפעיל חברתי אני נחשף להרבה תלונות מהורים על פגיעה בילדיהם במקומות העבודה, חלקם לא קיבלו את השכר המלא שהובטח להם. ישנם רבים הפוחדים להתלונן מחשש כי לא יקבלו את שכרם מהמעסיק.  

ברור כי יש להעניש בחומרה כל בעל עסק שנוהג באלימות מכל סוג כלפי בני נוער, בכדי שתיווצר הרתעה  מול בעלי עסקים המעסיקים בני נוער. במהלך הדיון הדגשתי ודרשתי נציגי משרד הכלכלה לפקח על מקומות העבודה בהם מועסקים בני נוער פיקוח יותר קפדני מהקיים כרגע. לא מספיק רק לדבר על הגנת נוער, צריך להגן עליהם מעשית. אם בעלי עסקים יראו בשטח את הפקחים הם יזהרו מלבצע עבירות.

יו"ר הוועדה, חברת הכנסת יפעת שאשא-ביטון, סיכמה את הדיון ואמרה שהיא מצפה לשיתוף בין משרד החינוך, השלטון המקומי, משרד הכלכלה ונציגי ארגוני נוער לקידום נושאים אלו. בעוד חודש יתקיים דיון נוסף בנושא, ועד אז היא מבקשת  ממשרד הכלכלה שיכין תכנית פיקוח במיוחד לחודשי הקיץ.

סיפור אישי

רוב התלונות שאני מקבל כפעיל חברתי הן תלונות של בני נוער ממשפחות של עולים חדשים. הם מנוצלים ונפגעים יותר על ידי מעסיקיהם. אחד המקרים שטיפלתי בו הוא מקרה של נער עולה חדש שעבד במסעדה בשטיפת כלים בחופשת קיץ. הנער קיבל רק חלק משכרו, ואף הוכה בגלל שדרש מה שמגיע לו מבעל המסעדה. בנוסף לזה, קרא לעברו בעל המסעדה: "רוסי מסריח, תחזור לרוסיה! ברוסיה לא היה לכם מה לאכול, ובגלל זה באתם לישראל." בעקבות המקרה, פניתי למשטרה והגשתי תלונה נגד המעסיק ע"פ חוק חובת דיווח.  

לאחר שהבין כי הסתבך, שילם המעסיק את כל השכר לנער, אולם התיק נגד המעסיק נסגר תחת הנימוק של "חוסר ראיות". מעניין כיצד היה מרגיש בעל העסק אם מעסיק אחר היה נוהג כך כלפי בנו? יתכן התלונה במשטרה גרמה לו לחשוב על כך מעט.  

באופן אישי, אני מתנגד להורדת גיל העבודה מתחת ל-14. בעיני צריכים בניה נוער את חופשות הלימודים בכדי לנוח ולהתחזק לקראת שנת הלימודים הבאה. אך מעבר לכך, אני גם נגד העסקת בני נוער במהלך שנת הלימודים עצמה. אני מאמין כי עבודת נוער פועלת לרעתם של הצעירים העובדים. הם צריכים לנוח בבית, ללמוד ולהכין שיעורי בית, ולהתעורר רעננים בבקרים. ללא דאגת העבודה הם וודאי יצליחו בלימודיהם בצורה טובה יותר.

לאלו שיטענו וודאי כי ישנן משפחות במצוקה כלכלית המחייבת את הנערים לעבוד, תשובתי ברורה: בדיוק כמו שהמדינה תדרוש בעתיד מאותם בני הנוער שיהיו חיילים בחינם שלוש שנים, כך חובתה לדאוג לפרנסתם בכבוד עד סיום לימודי בית הספר. 

משתתפים נוספים: נציגי ארגוני נוער, ד"ר יצחק קדמן מהמועצה לשלום הילד, נציגי משרד החינוך ומשרד הכלכלה והמשטרה.