המדיניות הכלכלית בישראל: פול גז בניוטרל, כספי הגז לאן ?

ועדת הכלכלה התכנסה אמש (ב') לדיון במדיניות הלאומית בישראל וכן פרידה מהנגיד סטנלי פישר. המליאה התמלאה,כיבוד בכניסה. המוזמנים חטפו משהו סמלי ונכנסו פנימה. הדיון היה חגיגי. נציגי התעשיינים באו להיפרד מהנגיד היוצא סטנלי פישר. ברקע מכירת  WAZE לגוגל בלמעלה ממיליארד דולר.

הנושא

מדיניות לאומית כלכלית לאן ? או בשפה פשוטה: מדינת ישראל קיבלה מאדמתה מתנה בשווי של מאות מיליארדי שקלים (מרבצי הגז) , לאן יילך הכסף ?

היו"ר אבישי ברוורמן שם את תפוח האדמה הטרי על השולחן ופתח את הדיון:

מדינת ישראל איננה יכולה להיות מדינת startup. הכסף הגדול לא מחלחל למטה. הייצור בורח מהארץ למדינות אחרות, חלקו של תוצר התעשייתי מכלל המשק יורד (14%) והפריון נמוך.

המשמעות הכלכלית:  צמיחה חלשה, גירעון בתקציב המדינה ואיך לא – תוספת מיסים.

הבשורה החברתית: החלשים יישארו חלשים.

הנגיד היוצא סטנלי פישר לא חיכה והתריע על סבב העלאות מיסים נוסף הצפוי

ב- 2015.

בנוסף  הנגיד  "מרגיע". מחירי החשמל לצרכן יישארו גבוהים. חברת חשמל פועלת עם מצבת חובות גבוהה ומוטיבצית התייעלות נמוכה.

מצוקות התעשייה המקומית

התעשייה המקומית היא המעסיק השני בגודלו במשק. יציבות כלכלית בת-קיימא תושג ע"י איזון בין הוצאות הממשלה להכנסותיה. ההכנסות מגיעות  מהתעשייה (שר הכלכלה נפתלי בנט)

ארה"ב ואירופה עוברות כיום מהפכה תעשיתית שנייה. המדינות מחזירות את הייצור  שברח למזרח הבייתה (צבי אורן).

הפיריון בארץ נמוך . הפריון הנמוך נובע מהשקעות נמוכות בתשתית והשקעות נמוכות בחינוך טכנולוגי והכשרות עובדים.

אין בארץ חינוך טכנולוגי משמעותי. פינלנד משקיעה כ-1.5% מהתוצר בהכשרות עובדים פי 7 מבישראל (ברוורמן).

באתר הקידוח תמר,למשל, יש 243 עובדים מתוכם עובד ישראלי אחד.

(יו"ר התאחדות התעשיינים – צביקה אורן).

נדרשת הרחבה משמעותית של מעגל התעסוקה בארץ והכשרתו.

חיים אורון-גו'מס (יו"ר התעשייה הקיבוצית) – אנחנו מקימים בנגב  אזורי תעשייה. החסם העיקרי שלנו – כח אדם מקצועי.

אלישע ינאי (יו"ר תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה) –תעשיות האקטרוניקה והתוכנה יכולות להכפיל את הייצוא ל-50 מיליארד דולר בשנה.

חסר לנו כח אדם מקצועי, העלייה הרוסית בשנות ה-90 הקפיצה את התעשייה.

אנחנו מחכים לשינו שיחוללו הערבים והחרדים.

ריכוזיות: 10 חברות בלבד  אחראיות,כיום, לכ-50% מהייצוא.

רגולציה: חונקת..הצילו (כולם).

יוקר המחיה: ענק  (כולם)

השקעות: המוסדיים בארץ משקיעים בנדל"ן למה ? מדוע לא בתעשייה ? (אלישע ינאי)

האם מרבצי הגז הם הזדמנות ?

השימוש בגז יפחית את עלויות האנרגיה לתעשייה ואת עלויות הייצור.מציאת מרבצי הגז מעניקה וודאות הן לגבי המקורות והן לגבי מחיר האנרגיה, למשך עשרות שנים.

אך אליה וקוץ בה.

ייצוא מוגבר של גז יציף את המשק במטבע זר ויגרום לירידה בשער הדולר. ירידה בשער הדולר תפגע ברווחיות הייצוא ומכאן לפגיעה קשה בתעשיות האחרות במשק (פישר)

בנוסף, מחירי אנרגיה נמוכים ,כתוצאה מניצול הגיוני של הגז, יטו את ההשקעות והפיתוח למפעלים עתירי אנרגיה.מפעלים בהם יש למחירי הגז הנמוכים יתרון יחסי רב.

האם זה טוב ? לטווח הקצר, בוודאי.

השימוש בגז יגדיל את כושר התחרות שלנו בחו"ל  ויגרום להגדלת הייצוא ולהקטנת ייבוא מתחרה.

בטווח הארוך כן אבל עד שייגמר הגז. אז ניאלץ לעמוד קירחים בפני שוקת דולפת.

צבי ימיני (תעשיין) לא נבהל – יש להשקיע את הגז בתעשייה המקומית במקום לייצא גז. יש לייצא  תוצרים מבוססי אנרגיה למשל: מוצרי פלסטיק.

לדעתו, הגז יכול להיות מנוף להקמת פארקי-תעשייה משותפים לישראל ושכנותיה ולפתוח בכך דלת רחבה לשלום כלכלי ,בר-קיימא.

ניהול משק הגז והון הגז חייב להיות מאוזן וזהיר. יש הזדמנות לבנות בארץ חברה עם יסודות כלכליים איתנים לדורות, גם אחרי שהגז ייגמר.

ההון האנושי והחברתי הוא מהחשובים שבהם.

ההשקעה בהון האנושי הינה מנוף לצמיחה בת קיימא  ומנוע יחידי כמעט לצמצום בר קיימא של פערים חברתיים.

נכים, חרדים, נשים ב"חופשת לידה", "פנסיונרי"  הייטק, ערבים,"נערי רפול",אוכלוסיות מצוקה , מוגבלים ,פנסיונרים – אוכלוסיות שלמות לא מממשות את הפוטנציאל שלהם לרווחתם ולרווחת המשק.

משה בר (עמותת נכים למען נכים) – האם לא הגיע הזמן להשקיע בשילוב נכים בעבודה ?

המדינה צריכה להתמודד ולהשקיע חלק מהון העתק של מרבצי הגז  בהרחבת מעגל התעסוקה והכשרתו.

סיכום יו"ר הוועדה

סגירת הגירעון הממשלתי לא תבוא מהעלאת מיסים אלא מהגברת הצמיחה

יש להגדיר מתווה פעולה להגברת הצמיחה והפריון, בכלל זה הכשרות עובדים.

יש לסייע לתעשיינים בצמצום הרגולציה המיותרת.

יש לפעול לפיתוח תעשייה בתחום הגז הטבעי

יש לחכות עם ייצוא גז לחו"ל רק לאחר ההפקה מ"לוויתן"

ח"כים נוכחים: יו"ר הוועדה אבישי ברוורמן (עבודה), איילת שקד (הבית היהודי),   עומר בר לב (עבודה),איציק שמולי (עבודה), השר נפתלי בנט (הבית היהודי).

נוכחים נוספים: נגיד בנק ישראל, צמרת משרד הנגיד,רן כהן,חיים אורון-ג'ומס, יו"ר התאחדות התעשינים, תעשינים,ינון אלרועי משנה למנכ"ל משרד הכלכלה.

הפינה החמה

אבישי לסטנלי פישר : תודה,תודה,תודה ולהתראות במהרה.

בנט על סטנלי פישר:   כשסטנלי ביקש לעזוב את הבנק העולמי, הבוס הציע לו הכפלה

במשכורת.

סטנלי ענה: אל תדאג,גם ככה המשכורת שאקבל בישראל היא

עשירית ממה שיש לי היום,אין צורך להגדיל עוד יותר.