התנהלות הממשלה בסוגיית הגז בשבועות האחרונים הגיעה לשיאים חדשים של אי אמינות, שלא לומר נכלוליות. ראש המטה לביטחון לאומי ומשרד החוץ שהוציא מסמכי עמדה מנומקים שאם לא יימכר גז למצרים יהיו על כך השפעות הרות גורל על ישראל, האם כל אלו לא ידעו שיש מאגרי גז במצרים?
התנהלות הממשלה בסוגיית הגז בשבועות האחרונים הגיעה לשיאים חדשים של חוסר באמינות, בשקיפות, שיקולים זרים וחשד לנכלוליות. ואם חשבנו שכל השיאים כבר נשברו במתווה עצמו, הרי שעכשיו, כשהולך ומתברר מה עומד מאחוריו, זה נראה עוד יותר גרוע. לא נעים להשתמש במילה הזאת, אבל אני חש תחושה קשה של מי שבגדו בערכיו הבסיסים ביותר.
במסגרת המאמצים האדירים והתמוהים של ראש הממשלה ושר האנרגיה לאשר את מתווה הגז, הם מנסים לאשר שימוש בסעיף מיוחד בחוק, שאם יאושר יהפוך את חברות הגז למונופול. ההסבר לשימוש בסעיף זה אומר כי הוא בא למנוע איום ביטחוני חריג. ראש המטה לביטחון לאומי ומשרד החוץ הוציא מסמכי עמדה המסבירים שאם לא נמכור כמויות גז ניכרות למצרים הדבר עלול "להגביר את חוסר היציבות, על השלכותיו הגיאופוליטיות השליליות לרבות ביחס לישראל." הקבינט המדיני ביטחוני הצביע בעד המהלך הזה כדי להימנע ממצב "בעל השלכות שליליות משמעותיות על יחסי החוץ ועל ביטחון המדינה".
אבל בחודש אוגוסט נרעשנו לגלות שבמצרים התגלתה כמות משמעותית של גז, ולרגע נראה שהצורך המצרי בגז העברי כמו אינו קיים יותר. לאחר כמה שבועות, מתוך סקרנות ותו לא, הקלדתי את המילים "Eni Egypt" בשורת החיפוש במחשב. לתדהמתי ראיתי שישנו מידע רב ופומבי, 443,000 תוצאות חיפוש, על תעשיית הנפט והגז המצרי. מסתבר שמאגר הגז הגדול שהתגלה לאחרונה מול חופי מצרים כלל וכלל אינו היחידי שהתגלה. אתם מוזמנים להקיש על הקישור ולראות עד כמה המידע גלוי ופומבי.
בשנת 2008 התגלה במצרים מאגר ימי גדול שהתחילה בו פעילות הפקה בשנת 2010. בשנת 2010 התגלו שני מאגרי ענק נוספים של נפט במערב מצרים. כמו כדי להכעיס התגלה מאגר גז ענקי נוסף בתחילת שנה זו, ממש באותו המדבר. אם כך, אין כאן תגלית גז אחת "מפתיעה", אלא חמש תגליות ענק בשנים האחרונות.
מה, אם כן, קרה כאן? האם ישנו מחדל מודיעני ענק של שירותי המודיעין שלנו, אשר כשלו, ולא הבחינו בשורות החיפושים והתגליות העצומות בעניין הנפט והגז, שהתרחשו במצרים? האם לא קם אף לא אדם אחד ואמר, כי הטיעון של ראש המל"ל שגוי בעיקרו? שהטיעון שיש עלינו לשווק גז למצרים כדי לשמור על יציבותה הינו שגוי? מאגר לוויתן לא יפותח לפני שנת 2020, בעוד שהמצרים הוכיחו את יכולתם לפתח מאגרי גז ימיים בתוך כשנתיים. במה יעזור לשלטון המצרי הגז הישראלי, אם כך? מאגר לוויתן, שכאמור, לא יפותח לפני שנת 2020, במה נועיל להם שנחוש להציל את משטרם במשך שש שנים, ללא עיכובים נוספים מצדנו, לאחר שהם יפיקו גז ממאגר הענק שמצאו?
הטיעון שהמצרים מתקשים לייצר גז עקב הפגיעה בצינור שמחובר לישראל גם הוא תמוה. הרי הרס הצינור בין ישראל למצרים אין בו כדי להשפיע, ולוּ במעט, על היכולת להעביר גז אל ארץ הנילוס. הדבר ברור לעין כאשר רואים שהצינור הפגוע נמצא בין אתרי ההפקה לישראל, ואין בפגיעתו להביא לניתוק המאגרים מקו החוף המצרי.
אני משוכנע שאין מדובר במחדל מודיעיני. איני מאמין ששירותי החוץ והמודיעין לא ידעו דברים אלו. אין זה סביר שהפעילות שקדמה לתגלית הגז מהגדולות בעולם כולו הייתה כה סודית, עד שהביון הישראלי נכשל באיתורה.
בעיני, חדל המאבק על הגז הטבעי להיות מאבק בין השקפות עולם. מדובר בשבר והרס של האֵמון הבסיסי בין המדינה לאזרחיה. כאשר הממשלה יודעת שהיא מצביעה בהצבעה גורלית – היא צריכה לקבל מידע אמין ואובייקטיבי. כאשר המידע שהיא מקבלת הוא כה מוטעה – עלינו לדאוג עד מאוד. במקום לדווח על תגליות הענק אומרים שמצרים מתייסרת במחסור בגז, ויש עלינו לעזור לה. מסבירים שהרס הצינור הישראלי-מצרי פגע בתפוקת מתקני הזיקוק המצרי, כאשר אין בכך שמץ של היגיון. משכנעים שאמת בלתי מעוררת היא שמצרים תשמור לנו נאמנות אם נמכור לה גז. אם חס וחלילה, תהיה מהפכה אלימה במצרים, האם אנחנו באמת חושבים ששונאי ישראל יהפכו לאוהבינו בנפש עקב העובדה שמכרנו להם גז?
אין כאן מחדל מודיעיני, יש כאן דבר חמור בהרבה. יש כאן שיבוש יסודי ובסיסי של כל אמות המידה המקובלות במדינה דמוקרטית. שרים שהצביעו בהצבעה גורלית על בסיס מידע שגוי מיסודו. המידע בעניין כה גלוי, עד שניתן למצאו בכמה דקות של שיטוט ברחבי האינטרנט. על חברי הכנסת לעצור את מכירת החיסול של הגז הטבעי, פן יהיו שותפים לטעות היסטורית מהקשות שידענו.
2 comments
Pingback: כולם ידעו על הגז המצרי – ושתקו | הבלוג של ניצן מתן
Pingback: חיבור מפעלי תעשיה לגז טבעי מתעכב בגלל הליכי תכנון ורישוי ארוכים, בדומה לבניית יחידות דיור ויבוא מוצרי מזון; גם בנושא זה חוק ההסדרים מנסה לטפ