23.7.12 – דיון בועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא הצעות חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע), החמרת הענישה על הלנה, העסקה והסעה שלא כדין, של ח"כ אופיר אקוניס וח"כ מירי רגב (ליכוד)
.
.
רקע:
מטרת התיקונים המוצעים בהצעות החוק של חה"כ אקוניס וחה"כ רגב מסיעת הליכוד היא להחמיר את הענישה על מי שמסייעים למסתננים בלינה, העסקה והסעה. החמרת הענישה, כך לפי מציעי החוק, תמנע מישראלים לסייע למסתננים, ובכך, כך מקווים אקוניס ורגב, תעזור להקטין את תופעת ההסתננות הבלתי חוקית לישראל מגבול מצרים.
יש תחושה אצל שכבה רחבה בחברה הישראלית ששאלת המסתננים זקוקה לתשובה מיידית, אולם יש מחלוקת על הדרך לפתור את הבעיה. מהתנהלות הדיון בועדת הפנים והגנת הסביבה ניתן להתרשם שהצעות החוק שהונחו על סדר יומה של הועדה לא מתיימרות לפתור את בעיית ההסתננות מהגבול עם מצרים לשטח מדינת ישראל במסגרת מדיניות ממשלתית כוללת, אלא מפילות על האזרח את האחריות לבירור מוצאו ומעמדו של המסתנן שלו הוא מסייע.
כמה שאלות עולות מהדיון היום: מדוע המדינה מתחמקת מהגדרה ברורה מי הוא מהגר עבודה ומי הוא פליט שזכאי להגנה על פי האמנות הבינלאומית שישראל חתומה עליהן? השימוש במילה מסתננים הוא כללי ומכובס, ויש רושם שחה"כ אקוניס ורגב יודעים את ההבדל, אך עדיין מעדיפים להשתמש במונחים עמומים. האם החמרת הענישה נגד האזרחים המסייעים למסתננים תביא לצמצום התופעה? מדוע להפיל את האחריות בנושא מהגרי העבודה על האזרחים?
נראה שחברי הכנסת אקוניס ורגב ידעו מה הם עושים כשהם מביאים את הצעת החוק שלהם במסגרת חוק שהייה שלא כדין. חוק זה נחקק בשנת 1996 על רקע הפיגועים הגדולים של התקופה, ומטרתו הייתה לעצור את תופעת השוהים הבלתי חוקיים בישראל, תוך מתן דגש על האוכלוסייה הפלסטינית. רמת הענישה במסגרת חוק בעל אופי בטחוני שכזה גבוהה בהרבה מהחוק למניעת הסתננות, שתוקן לאחרונה בינואר השנה. אולם הגורמים המשפטיים בוועדה הסכימו פה אחד על הצורך בהעברת ההצעה של אקוניס ורגב למסגרת החוק למניעת הסתננות.
בשורה התחתונה, הצעת החוק תעבור לקריאה ראשונה במליאת הכנסת. הליקויים שהתגלו בהצעת החוק יידונו בועדת הפנים והגנת הסביבה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.
.
.
מהלך הדיון:
בפתח הדיון מציע יו"ר הועדה, חה"כ אמנון כהן מסיעת ש"ס, לאחד את הצעות החוק. ההצעה מתקבלת. לדברי היו"ר המדינה לא רוצה שהמסתננים יהיו כאן, אך לאלה שנמצאים כאן כפליטים המדינה מחויבת לדאוג מתוקף האמנות הבינלאומיות עליהן היא חתומה.
מהדיון בוועדה עולה כי הצעת החוק היא חקיקה שתשלים את בניית מתקן השהייה סהרונים ומתקני שהייה נוספים, שיאכלסו את מהגרי העבודה עד שיוחזרו לארצותיהם, וכי עד שלא תושלם בניית המתקנים, לא ניתן יהיה לאכוף את החוק.
נציגי משרדי הממשלה השונים הבהירו שהם מחויבים להחלטת ועדת שרים לחקיקה בנושא. ועדת השרים, כך מסתבר, תומכת בהחמרת הענישה בכל מה שקשור להעסקת המסתננים ולא להלנה או להסעה. בנושאים אלה אין עמדה מוסכמת על מציעי החוק ונציגי משרד המשפטים, ונציגת המשרד אמרה כי ייערכו דיונים עם מציעי החוק כדי להגיע להסכמות. כמו כן טענה נציגת המשרד, כי ועדת השרים לחקיקה לא תמכה בהחמרת הענישה, והצעת החוק צריכה לבוא במסגרת החוק למניעת הסתננות ולא תחת חוק שהייה שלא כדין (חוק השב"חים).
ביקורת חשובה נוספת מטעם משרד המשפטים עסקה בקביעת קנס גבוה של חצי מליון ₪ על מי שהורשע בעבירה של מתן סיוע לשוהה שלא כדין, התחייב לא לעבור שוב את העבירה זאת, ועבר אותה שנית, כך על פי הצעת החוק. לפי נציגת המשרד הדבר סותר את חוק הבניית שיקול הדעת בענישה, שנחקק לפני מספר חודשים, ומטרתו לשמור על עצמאות השופט בקבלת ההחלטה, ולקיחת שיקולי הענישה בחשבון ללא הגבלה בחקיקה.
נציגת הסנגוריה הציבורית טענה בדיון שהדיון לא נוגע למסתננים שנמצאים בשטח המדינה, אלא למי שנותן להם סיוע, ולכן אין טעם בהחמרת הענישה למי שמסייע למהגר לא חוקי מכיוון שהדבר לא תורם למטרת ההצעה והיא מניעת ההסתננות. לדבריה צריך להפריד בין המטרות הכלליות של מניעת ההסתננות לבין הצעדים המוצעים בהצעת החוק. הרחבת מסגרת הענישה, והפיכת אזרחים שומרי חוק לעבריינים פליליים במסגרת החוק מטרידה את הסנגוריה.
יו"ר איגוד נהגי המוניות נכח בדיון, וביקש להחריג את נושא ההסעה מהצעת החוק. לדבריו לא מתקבל על הדעת שנהג מונית יתחיל לברר עם כל אדם כהה עור שעולה למונית אם הוא אתיופי או מהגר עבודה או פליט.
לפי נציגת האגודה לזכויות האזרח יש כ- 60,000 אנשים שהסתננו לישראל ומתגוררים באזורים שונים בארץ. המדינה לא מאפשרת להם לעבוד ולקבל זכויות בסיסיות. לדבריה אם תתקבל הצעת החוק תהיה פגיעה קשה גם בהם וגם באנשים שמסייעים להם, והופך את המסייעים לאנשים אלה, שלא זוכים לתעסוקה, לעבריינים פליליים.
חה"כ ניצן הורוביץ (מרצ) אמר כי יש הנושאים שועדת השרים לחקיקה לא תמכה בהם צריכים להישאר מחוץ להצעת החוק, ולא כך הוצג הדבר במליאת הכנסת. חה"כ הורוביץ הוסיף כי הצעת החוק מבקשת להפוך אזרחים תמימים לעבריינים, ומטילה בנושא זה את האחריות על האזרח במקום לטפל בנושא המסתננים במסגרת מדיניות ממשלתית ברורה, תוך הבחנה בין פליטים שאינם ברי גירוש אותם יש לקלוט במדינה ולספק להם אמצעים לקיום אורח חיים תקין, לבין מהגרי העבודה שהם ברי גירוש. חה"כ הורוביץ הוסיף שהחוק הוא גזעני במובן זה שאזרח יימנע מלעזור לאנשים כהי עור רק מכיוון שהוא לא יודע להבדיל האם הם פליטים, מהגרי עבודה או אותיופים, וממתג את כהי העור בחברה ככאלה שצריכים לברר את מעמדם.
הצעת החוק עברה ברוב של חמישה (היו"ר אמנון כהן, אופיר אקוניס, מירי רגב, יעקב כץ מהאיחוד הלאומי ואורי מקלב מיהדות התורה שהגיע כדי להצביע) לעומת שניים, (ניצן הורוביץ ושלמה מולה מסיעת קדימה).
__________________________________________
קישורים לעניין הזה:
עמדת האגודה לזכויות האזרח בנושא הצעת החוק
על ההבדל בין מהגר עבודה לפליט, ומה האינטרס של ישראל בעניין (שלום זרביב – "העוקץ")
אפשר בבקשה את פרוטוקול הכנסת של הישיבה הזאת?
הבנתי.
כלומר, אם יגיע אליי אדם באישון ליל ויבקש להשיב נפשו במקלחת וארוחה חמה, ואולי חו"ח מיטה מרופדת תחת קורת גג עד בוא החמה, אזי עליי לנהוג כמלשן בחברות מתוקנות שלהן משטרים טוטאליטריים ולבקש ממנו תעודת זהות. ובהיעדרה עליי לעכבו בעוד אני קורא לגורמי אכיפת החוק לסור לטיפול בעבריין המסוכן.
ובכן, שישכחו מזה – ואם מישהו ירצה להעמיד אותי לדין על כך, אעמוד על זכותו הטבעית של הזר כאדם, וזכותי הטבעית כאדם לנהוג בחסד ולהעניק הכנסת אורחים ראויה.