המשמר החברתי משיק את "המדד החברתי" של חברי הכנסת

כלי חדש למעקב אחר פעילותם החברתית-כלכלית של חברי הכנסת יתעדכן מדי שבוע, כדי להגדיל את השפעת הציבור על בית הנבחרים

לעיון בקובץ PDF:

המשמר החברתי: חוברת סיכום מושב החורף והמדד החברתי

מהו המדד החברתי?

המדד החברתי הוא אמצעי למעקב שיטתי ורצוף אחר חברי הכנסת. הוא מתיימר למדוד את תרומתו של כל חבר כנסת לחקיקה כלכלית-חברתית צודקת.

חשוב לומר: המדד החברתי הוא לא פרס שאנחנו מחלקים לחברי הכנסת בתום כל מושב. כלכלה הוגנת ומדיניות שוויונית הן לא תחרות נושאת פרסים. המטרה היא שהציבור ילחץ על חברי הכנסת לפני כל הצבעה והצבעה, לא שהוא יחלק להם תעודות סיום.

לכן תוצאות המדד שאנחנו מציגים כאן יתעדכנו מדי שבוע. בינתיים המדד מתייחס ל-168 מן ההצבעות שהתקיימו במהלך מושב החורף. החל במושב הכנסת הבא נבדוק כל הצבעה חדשה ונוסיף אותה למדד. לא מן הנמנע שנשכלל את המדד ונכלול בו נתונים מסוגים חדשים, כדי שהמדד ישקף באופן מדויק יותר מהו בעינינו חבר או חברת כנסת "חברתי".

כיצד מחושב המדד?

המדד בגרסתו הנוכחית מחושב לפי נתון אחד בלבד – הצבעותיו של חבר הכנסת על הצעות חוק חברתיות-כלכליות במליאת הכנסת. החישוב מתבצע באמצעות פרויקט הקוד הפתוח "כנסת פתוחה", שאנשיו סייעו לנו ביצירת המדד. מערכת המעקב של "כנסת פתוחה" מבטיחה שמרגע שהזנו למחשב את עמדתנו על כל הצעות החוק, הניקוד האישי של כל ח"כ נקבע באופן אוטומטי בהתאם לנתונים הנשאבים מאתר הכנסת.

שיטת החישוב היא זו:

1. אנחנו בוחרים רשימת הצבעות שיש להן השלכות "חברתיות".
2. אנחנו דנים אם ראוי, לדעתנו, לתמוך או להתנגד לכל הצעה, ומהי מידת החשיבות שלה. מובן שיש מקום לחלוק על שיקול דעתנו, ולכן כל מתעניין יכול למצוא באינטרנט את רשימת ההצבעות ואת עמדתנו לגביהן.
3. חברי הכנסת צוברים נקודות באופן הבא:

• על הצבעה התואמת את עמדתנו – נקודה חיובית
• על הצבעה המנוגדת לעמדתנו – נקודה שלילית
• על הימנעות או היעדרות מההצבעה – 0 נקודות

הציון הסופי הוא סכום הנקודות, חלקי מספר ההצבעות שבדקנו, כפול 100 [1]. במילים פשוטות: ח"כ שנכח בכל ההצבעות ותמיד הצביע "בעדנו" יקבל 100 נקודות.

הניקוד הסופי מושפע אפוא משני דברים: האם חבר הכנסת טרח להגיע להצבעות החברתיות, ואיך הוא בחר להצביע בהן.

 המדד החברתי מחושב באמצעות "כנסת פתוחה" – פרויקט של הסדנא לידע ציבורי

על פי מה בחרנו את הצעות החוק למדד?

המדד מתבסס, כאמור, על מידת ההתאמה בין ההצבעות של חברי הכנסת לבין עמדתנו בשורה של הצעות חוק, ולכן הוא תלוי ברשימת החוקים שבחרנו ובעמדה שנקטנו לגביהם. אילו שיקולים הנחו אותנו בבחירה?

נאמר ביושר: לא היו לנו הגדרות חד-משמעיות להצעת חוק "צודקת" או "חברתית". אולי גם אי-אפשר לתת למושגים האלה הגדרה פשוטה. אף על פי כן, שאפנו לכלול במדד כל הצעת חוק המשפיעה על חלוקת המשאבים בחברה. ההצעות האלה עוסקות בחוקים מכמה סוגים –

1. זכויות חברתיות – חוקים המבטיחים לתושבי המדינה את הבסיס ההכרחי לקיום בכבוד, כגון מזון ומים, קורת גג, טיפול בריאותי, חינוך. אלה חמשת המ"מים המפורסמים שלאחרונה חזרו לאופנה.
2. כלכלה הוגנת – חוקים המסדירים את חלוקת העושר, החל בענייני מיסוי, תשלומי רווחה ופנסיה, דרך הגבלת כוחם של מונופולים והגנה על הצרכנים הקטנים, וכלה בצדק סביבתי, דהיינו, הקצאה הוגנת של קרקעות ושל אוצרות טבע. לכאן שייכים גם חוקים המבטיחים את זכויות העובדים ואת חובות המעסיקים כלפיהם.
3. שוויון אזרחי – חוקים המגנים מניצול ואוסרים אפליה, לא רק של הגר, היתום והאלמנה, אלא גם של האישה, הערבי, השחור, הפליט וקבוצות חלשות אחרות.
4. דמוקרטיה השתתפותית – חוקים המגדילים את השפעתם של האזרחים על קבלת החלטות, מגדילים את שקיפות השלטון ומבטיחים אחריות שלטונית. "המשמר החברתי" מבוסס על האמונה שהגדלת מעורבות הציבור בקבלת ההחלטות היא אמצעי חשוב לקידום כלכלה שוויונית והוגנת.

האצבע הציבורית

חברי הכנסת עלולים לטעון ששיטת הניקוד שלנו לא הוגנת משני טעמים. הראשון הוא שההצבעה היא לא חזות הכול, שכּן חברי הכנסת עושים הרבה דברים אחרים – כותבים חוקים חדשים, משתתפים בדיוני הוועדות ושולחים הודעות לעיתונות. הטעם השני הוא שחברי הכנסת כפופים למשמעת קואליציונית ולמשמעת סיעתית, ולכן נאלצים לפעמים להצביע בניגוד לצו מצפונם.

על שתי הטענות האלה יש לנו תשובה. חברי הכנסת עסוקים אמנם גם בדברים אחרים, שאת חלקם – נוכחות פעילה בוועדות למשל – אולי נמדוד בעתיד. אבל בסופו של דבר, שום הצעת חוק לא שווה את הנייר שעליו היא כתובה כל עוד היא לא אושרה בהצבעה. כדי שתהיה בישראל מדינת רווחה מתקדמת, כדי שיכובדו זכויות העובדים, כדי שכל המגזרים והקבוצות ייהנו מיחס שווה, כדי שחברות ענק לא יעשו בנו ככל העולה על רוחן – יש צורך לתקן המון חוקים. ואין דרך לתקן אותם מבלי שהח"כים יתכבדו ויגיעו להצביע.

על המשמעת הקואליציונית אנחנו אומרים: היא לא מענייננו. לכל חבר וחברת כנסת יש עשר אצבעות. תשע מהן הוא יכול להשאיר אצלו. שינגן בבוזוקי, שיסרוג מגבת, שיעשה ככל העולה על רוחו. האצבעות האלה הן רכושו הפרטי. אבל האצבע העשירית היא שלנו. זו האצבע הציבורית. באצבע הציבורית אנחנו מצפים ממנו להצביע בעד חוקים שוויוניים ומדיניות צודקת (עד כמה שאנחנו יכולים לשפוט אותם). אנחנו נבדוק מה האצבע הציבורית עושה, ואנחנו מקווים שמתפקדי המפלגות יסתכלו בה ויבחרו בהתאם.

ידע הוא כוח

המדד החברתי לא נועד להיות גימיק, אלא כלי להשפעה על החקיקה בכנסת. המטרה היא להפוך את הכנסת לחברתית יותר. האמצעי הוא חשיפה אישית ושיטתית של הצבעות הח"כים בפני הציבור. החשיפה תקל על הציבור לגמול לח"כים על התנהגותם הטובה ולהעניש אותם על התנהגותם הרעה.

לא במקרה אנחנו מציגים את תוצאות המדד בעיקר לפי מפלגות. אנחנו שואפים שמתפקדי המפלגות ייעזרו בו על מנת לקדם בפריימריס, בכל מפלגה ומפלגה, מועמדים בעלי סדר יום חברתי.

מי שאינם מסכימים עם האג'נדה המשתקפת במדד שלנו מוזמנים ליצור להם מדדים אחרים לפי טעמם. מי שמזדהים עם האג'נדה ה"חברתית", אבל חושבים שטעינו בשיפוטנו בעניין הצעת חוק מסוימת, יכולים לפנות אלינו ולהאיר את עינינו.