כלי חדש למעקב אחר פעילותם החברתית-כלכלית של חברי הכנסת יתעדכן מדי שבוע, כדי להגדיל את השפעת הציבור על בית הנבחרים
לעיון בקובץ PDF:
המשמר החברתי: חוברת סיכום מושב החורף והמדד החברתי
מהו המדד החברתי?
המדד החברתי הוא אמצעי למעקב שיטתי ורצוף אחר חברי הכנסת. הוא מתיימר למדוד את תרומתו של כל חבר כנסת לחקיקה כלכלית-חברתית צודקת.
חשוב לומר: המדד החברתי הוא לא פרס שאנחנו מחלקים לחברי הכנסת בתום כל מושב. כלכלה הוגנת ומדיניות שוויונית הן לא תחרות נושאת פרסים. המטרה היא שהציבור ילחץ על חברי הכנסת לפני כל הצבעה והצבעה, לא שהוא יחלק להם תעודות סיום.
לכן תוצאות המדד שאנחנו מציגים כאן יתעדכנו מדי שבוע. בינתיים המדד מתייחס ל-168 מן ההצבעות שהתקיימו במהלך מושב החורף. החל במושב הכנסת הבא נבדוק כל הצבעה חדשה ונוסיף אותה למדד. לא מן הנמנע שנשכלל את המדד ונכלול בו נתונים מסוגים חדשים, כדי שהמדד ישקף באופן מדויק יותר מהו בעינינו חבר או חברת כנסת "חברתי".
כיצד מחושב המדד?
המדד בגרסתו הנוכחית מחושב לפי נתון אחד בלבד – הצבעותיו של חבר הכנסת על הצעות חוק חברתיות-כלכליות במליאת הכנסת. החישוב מתבצע באמצעות פרויקט הקוד הפתוח "כנסת פתוחה", שאנשיו סייעו לנו ביצירת המדד. מערכת המעקב של "כנסת פתוחה" מבטיחה שמרגע שהזנו למחשב את עמדתנו על כל הצעות החוק, הניקוד האישי של כל ח"כ נקבע באופן אוטומטי בהתאם לנתונים הנשאבים מאתר הכנסת.
שיטת החישוב היא זו:
- אנחנו בוחרים רשימת הצבעות שיש להן השלכות "חברתיות".
- אנחנו דנים אם ראוי, לדעתנו, לתמוך או להתנגד לכל הצעה, ומהי מידת החשיבות שלה. מובן שיש מקום לחלוק על שיקול דעתנו, ולכן כל מתעניין יכול למצוא באינטרנט את רשימת ההצבעות ואת עמדתנו לגביהן.
- חברי הכנסת צוברים נקודות באופן הבא:
- על הצבעה התואמת את עמדתנו – נקודה חיובית
- על הצבעה המנוגדת לעמדתנו – נקודה שלילית
- על הימנעות או היעדרות מההצבעה – 0 נקודות
הציון הסופי הוא סכום הנקודות, חלקי מספר ההצבעות שבדקנו, כפול 100 [1]. במילים פשוטות: ח"כ שנכח בכל ההצבעות ותמיד הצביע "בעדנו" יקבל 100 נקודות.
הניקוד הסופי מושפע אפוא משני דברים: האם חבר הכנסת טרח להגיע להצבעות החברתיות, ואיך הוא בחר להצביע בהן.
המדד החברתי מחושב באמצעות "כנסת פתוחה" – פרויקט של הסדנא לידע ציבורי
על פי מה בחרנו את הצעות החוק למדד?
המדד מתבסס, כאמור, על מידת ההתאמה בין ההצבעות של חברי הכנסת לבין עמדתנו בשורה של הצעות חוק, ולכן הוא תלוי ברשימת החוקים שבחרנו ובעמדה שנקטנו לגביהם. אילו שיקולים הנחו אותנו בבחירה?
נאמר ביושר: לא היו לנו הגדרות חד-משמעיות להצעת חוק "צודקת" או "חברתית". אולי גם אי-אפשר לתת למושגים האלה הגדרה פשוטה. אף על פי כן, שאפנו לכלול במדד כל הצעת חוק המשפיעה על חלוקת המשאבים בחברה. ההצעות האלה עוסקות בחוקים מכמה סוגים –
- זכויות חברתיות – חוקים המבטיחים לתושבי המדינה את הבסיס ההכרחי לקיום בכבוד, כגון מזון ומים, קורת גג, טיפול בריאותי, חינוך. אלה חמשת המ"מים המפורסמים שלאחרונה חזרו לאופנה.
- כלכלה הוגנת – חוקים המסדירים את חלוקת העושר, החל בענייני מיסוי, תשלומי רווחה ופנסיה, דרך הגבלת כוחם של מונופולים והגנה על הצרכנים הקטנים, וכלה בצדק סביבתי, דהיינו, הקצאה הוגנת של קרקעות ושל אוצרות טבע. לכאן שייכים גם חוקים המבטיחים את זכויות העובדים ואת חובות המעסיקים כלפיהם.
- שוויון אזרחי – חוקים המגנים מניצול ואוסרים אפליה, לא רק של הגר, היתום והאלמנה, אלא גם של האישה, הערבי, השחור, הפליט וקבוצות חלשות אחרות.
- דמוקרטיה השתתפותית – חוקים המגדילים את השפעתם של האזרחים על קבלת החלטות, מגדילים את שקיפות השלטון ומבטיחים אחריות שלטונית. "המשמר החברתי" מבוסס על האמונה שהגדלת מעורבות הציבור בקבלת ההחלטות היא אמצעי חשוב לקידום כלכלה שוויונית והוגנת.
האצבע הציבורית
חברי הכנסת עלולים לטעון ששיטת הניקוד שלנו לא הוגנת משני טעמים. הראשון הוא שההצבעה היא לא חזות הכול, שכּן חברי הכנסת עושים הרבה דברים אחרים – כותבים חוקים חדשים, משתתפים בדיוני הוועדות ושולחים הודעות לעיתונות. הטעם השני הוא שחברי הכנסת כפופים למשמעת קואליציונית ולמשמעת סיעתית, ולכן נאלצים לפעמים להצביע בניגוד לצו מצפונם.
על שתי הטענות האלה יש לנו תשובה. חברי הכנסת עסוקים אמנם גם בדברים אחרים, שאת חלקם – נוכחות פעילה בוועדות למשל – אולי נמדוד בעתיד. אבל בסופו של דבר, שום הצעת חוק לא שווה את הנייר שעליו היא כתובה כל עוד היא לא אושרה בהצבעה. כדי שתהיה בישראל מדינת רווחה מתקדמת, כדי שיכובדו זכויות העובדים, כדי שכל המגזרים והקבוצות ייהנו מיחס שווה, כדי שחברות ענק לא יעשו בנו ככל העולה על רוחן – יש צורך לתקן המון חוקים. ואין דרך לתקן אותם מבלי שהח"כים יתכבדו ויגיעו להצביע.
על המשמעת הקואליציונית אנחנו אומרים: היא לא מענייננו. לכל חבר וחברת כנסת יש עשר אצבעות. תשע מהן הוא יכול להשאיר אצלו. שינגן בבוזוקי, שיסרוג מגבת, שיעשה ככל העולה על רוחו. האצבעות האלה הן רכושו הפרטי. אבל האצבע העשירית היא שלנו. זו האצבע הציבורית. באצבע הציבורית אנחנו מצפים ממנו להצביע בעד חוקים שוויוניים ומדיניות צודקת (עד כמה שאנחנו יכולים לשפוט אותם). אנחנו נבדוק מה האצבע הציבורית עושה, ואנחנו מקווים שמתפקדי המפלגות יסתכלו בה ויבחרו בהתאם.
ידע הוא כוח
המדד החברתי לא נועד להיות גימיק, אלא כלי להשפעה על החקיקה בכנסת. המטרה היא להפוך את הכנסת לחברתית יותר. האמצעי הוא חשיפה אישית ושיטתית של הצבעות הח"כים בפני הציבור. החשיפה תקל על הציבור לגמול לח"כים על התנהגותם הטובה ולהעניש אותם על התנהגותם הרעה.
לא במקרה אנחנו מציגים את תוצאות המדד בעיקר לפי מפלגות. אנחנו שואפים שמתפקדי המפלגות ייעזרו בו על מנת לקדם בפריימריס, בכל מפלגה ומפלגה, מועמדים בעלי סדר יום חברתי.
מי שאינם מסכימים עם האג'נדה המשתקפת במדד שלנו מוזמנים ליצור להם מדדים אחרים לפי טעמם. מי שמזדהים עם האג'נדה ה"חברתית", אבל חושבים שטעינו בשיפוטנו בעניין הצעת חוק מסוימת, יכולים לפנות אלינו ולהאיר את עינינו.
[1] הצבעה שרמת החשיבות שלה נמוכה מ-1 משוקללת על פי מידת החשיבות שלה.
זה פרויקט חשוב, אבל יש בו סכנה בכך שהוא קולע לתוך מה שאני קורא לו "תסמונת דב חנין" (או תמר גוז'נסקי). הוא מודד ונותן פידבק חיובי על הנהגות יפה ונעימה של חברי כנסת (חקיקה) שההשפעה שלה על סדר היום במנותק משאלות כמו כוח פוליטי, שליטה אלקטוראלית וכו', היא אפסית.
כמה שינתה החקיקה החברתית המפוארת של דב חנין (או שלי יחימוביץ) את השעטה הניאו ליברלית? מעט מאוד. כי אתה לא צריך רק לחוקק, אתה צריך גם לזכות בבחירות ובכוח פוליטי.
בקיצור, אני שמח שאתם עושים את הפרויקט הזה ומקווה שזה לא יהפוך להיות התחפרות לתוך עמדת השמאל המקובלת "אנחנו כ"כ צודקים, איך זה שלא מצביעים לנו" (או בגרסה היותר גרועה: "איזה עם רקוב שלא מצביע לנו. מגיע לו החרא שהוא מקבל").
שתי תשובות –
(1) מלאכת החקיקה אינה סתם התנהגות יפה ונעימה. שאל את מפעלי ים המלח, שיצטרכו לממן את שיקום ים המלח בסכומים גבוהים במיליונים רבים מההצעה המקורית, בעקבות לחץ ציבורי שהוביל לחקיקה פרטית בנושא. אכן, בדרך כלל משמעת קואליציונית מכריעה את הכף, אבל כשהעניין הציבורי גדול מספיק – או להיפך, כשהחוק "שולי" מספיק – נוכחותם ושיקול דעתם של חברי הכנסת הבודדים יכולה לשנות. הכוח של בקרה המתמקדת בהצבעות טמון בדיוק בגמול המיידי שחברי הכנסת מקבלים על פעילותם. זה אמצעי לחץ, אמנם לא אבסולוטי, אבל גם לא בעל השפעה אפסית.
(2) במערכת הפרלמנטרית שלנו, כמו ברוב מדינות העולם, כוחה של הממשלה גדול מכוחו של הפרמנט. כאשר נושא מסוים חשוב לממשלה, ואין עליו ביקורת ציבורית גורפת (כפי שהייתה בסוגיית תמלוגי הגז), או שראש הממשלה מוכן לדחוף אותו למרות הביקורת הציבורית – קשה מאוד לכנסת לבלום את המגמה. כיוון שהשקפתו הכלכלית של ראש הממשלה היא ניאו-ליברלית יותר מזו של רוב הציבור, גם מקרב תומכי הממשלה, קשה להיאבק ב"שעטה הניאו-ליברלית" באמצעות הכנסת. מה אומר לך, ידידי? עושים מה שאפשר, וגם זה משהו. אם אחרי שנתיים של ביקורת ציבורית, חברתית, מקצועית וסביבתית, אחרי ההצלחה המפתיעה לעכב את אישור הרפורמה בחוק התכנון והבנייה עד אחרי הפגרה, יוכנסו בחוק רק שינויים מינוריים – עדיין תהיה לכך השפעה מרחיקת לכת. וצריך לזכור עוד דבר: נצחונות קטנטנים בטווח הקצר מביאים לחלחול איטי של תפיסות מתקדמות יותר לשיח הציבורי ולדרג המקצועי, ואת הפירות רואים רק אחרי שנים. קח לדוגמה עיקרון כמו "המזהם משלם", שלפני עשרים שנה היה אולי נחלתם של כמה אקדמאים ושוחרי איכות הסביבה, והיום שגור בפיהם של פקידים בכירים במשרד המשפטים והתמ"ת.
כל הכבוד על היוזמה!, ההתמדה שלכם ראוייה לציון ונקווה שיהיה דו"ח בעוד שנה ובעוד 20 שנה עד שזה יהיה תו תקן, והח"כם יפחדו לצאת רע בדו"ח שמציג אותם בקלקלתם.מה שיאלצם לפעול לטובת הציבור.באמת.
הערות לדו"ח:
1. יש ח"כים שנחשבים חברתיים ביותר אך עם זאת זה לא בא לידי ביטוי בדו"ח שלכם. לדוגמא הח"כ שאמה הכהן והשר כחלון שכולם מסכימים שהוא עשה מהפך וקבע נורמות חדשות לשר עד כדי כך שהעם (ורה"מ:"תהיו כחלונים":)) היו רוצים לשכפלו ושיהיה שר האוצר שר השיכון שר התמ"ת..או לשלוח את שאר השרים אליו להתלמדות
2. פופוליסטיות וריאליות, האם ח"כ ידורג גבוה גם אם הצביע על חוק שאומר שצריך לשלם לכל אזרח מיליון ש"ח וההצבעה נפסלה (מן הסתם), או אם הצביע לחוקים שמראש ידוע שהם לא יעברו , גם אם הם ריאליים.
3. הסכמים קואליציונים שלא מאפשרים לח"כים להצביע כדעתם.
4.מספר הצבעות נמוך עקב התעסקות בנושאים בוערים וחשובים במקביל, האם מוריד נקודות.
5.האם יש התייחסות למי שפועל לטובת הציבור הכללי ולא לסקטורים מסויימים שפוגעים בטובת הציבור הרחב.
המשיכו כך.
אם נתניהו שיבח את כחלון זה אומר שכחלון חברתי ? אכן עשה כמה שינויים שהכניסו הגיון לשוק הסלולרי, אך החברות הסלולריות ממשיכות לגזול מלקוחותיהן. כל הענפים האחרים עליהם ממונה כחלון נשארו בלתי תחרותיים כבעבר וברמות שירות מחפירות.
פתרון ליתר השגותיך הוא מעקב אחר ההצבעה בוועדות.
אתם מודדים עפ"י מה הח"כ ניסה להשפיע ולשנות וזה דבר משולל כל יסוד.
מעניין מה הח"כ הצליח לשנות!
להציע כל מיני חוקים חברתיים זאת לא חכמה, הרי יש עוגה.. וצריך לחלק אותה.
החכמה היא לאשר אותם
לא פלא שכל האופוזיציה עם מדד חיובי והקואליציה עם חיובי.
מסקנה שלי – אתם מעודדים פופוליזם
אנסה להגן על שיטת העבודה שלנו, וגם להסכים עם חלק מהביקורות, במהלך הימים הקרובים. כרגע אומר רק שאנחנו מודעים הן לבעיה של הצעות חוק פופוליסטיות, שקל לאופוזיציה לתמוך בהן מפני שאין לאופוזיציה אחריות תקציבית, והן לעובדה שישנם אפיקי פעילות של חברי הכנסת שאינם יחצניים גרידא, ואין להם ביטוי במדד. אנחנו מקווים לשכלל את המדד בהמשך, לסנן טוב יותר את הצעות החוק ההצהרתיות ואולי לכלול במדד פעילות בוועדות או ייזום הצעות חוק. הדילמה היא שהערכת התחומים האלה כרוכה במידה רבה יותר של שיקול דעת סובייקטיבי. בעיה אחרת היא שבניגוד להצבעות במליאה, איסוף מידע על התחומים האחרים מצריך המון עבודה פרטנית.
על הטענות בנוגע ללחצים ולמשמעת קואליציונית עניתי בגוף הטקסט, ואנסה ניסוח אלטרנטיבי: ראש הממשלה או ראש הסיעה לוחצים על חבר הקואליציה להתנגד לחוק האוסר אפליה בדיור? יפה. המטרה שלנו – של כולנו – היא להפעיל לחץ נגדי. פרסום של מדד כזה, דווקא מפני שהוא איננו נותן הנחות בגלל משמעת קואליציונית, הוא דרך להפעיל לחץ. חברי הקואליציה (והאופוזיציה) הם אנשים מבוגרים, וכשהם מחליטים לציית למשמעת קואליציונית הם צריכים להבין שהם חושפים את עצמם לביקורת ציבורית. לא ככה?
עבודה חשובה מאין כמוה, אין ספק שהמדד הנ"ל ישפיע על הסתכלותנו על נבחרינו. מעריך ומעריץ.
ד"ש חם וישר כוח עצום, ממאהל המחאה בקריית שמונה וממגמה ירוקה
חסר ההיבט של קיימות ושל סביבה.
עם כל הכבוד לדוגמה לרצון שלכולם יהיה מים, אם לא שומרים על מקורות המים שלנו ולא דואגים לחסכון במים , אז בסוף מחיר המים מתייקר.
באופן דומה, כאשר הממשלה לא מעודדת שימוש בתחבורה ציבורית או בתחבורת אופניים, התוצאה היא שבלי שום חוק ובלי שעובר שום תקציב, מי שסובל מהפליה בגישה לתעסוקה, לקניות ולהשכלה הם השכבות העניות יותר שיש להן פחות אפשרות להחזקה ושימוש ברכב פרטי.
מדובר אגב בסכומים גבוהים. העלות הנוכחית של תחבורת הרכב הפרטי מסתכמת בכ 105 מיליארד ש"ח בשנה – כ 50,000 ש"ח לרכב לשנה. (יש 2 מיליון רכבים כרגע).
עוד הערות על האג'נדה – אין כמעט נימוקים מדוע הצבעתם בעד חוק או נגדו.
השתמשתם מעט מידי ביכולת לדרג חוקים כחשובים יותר או פחות. צריך להחליט מה חשוב ומה שולי.
מענה לטענות של אלעד – מי שמצביע הרבה ולעניין – בסופו של דבר זה בא לידי ביטוי גם בחוקים שעוברים וגם בהשפעה הכללית – העובדה שדב חנין השפיע (על תל אביב לדוגמה) והחוקים שהוא מעביר משפיעים – לדוגמה הורדת החיוב לקסדה באופניים סללה את הדרך לעוד 13,000 רוכבים . שלי יחימוביץ היא עוד דוגמה טובה לכך שלפעמים עבודה פרלמנטרית מתורגמת בסוף גם לתוצאות פוליטיות.
נכון, זה לא מדד מושלם, כמו כל הנתונים בכנסת פתוחה – אבל דרך הנתונים אפשר לראות בו מי אילו חברי כנסת מצביעים בעד ההון , מי בכלל לא מגיע לישיבות, מי מדבר הרבה בתקשורת ולא עושה הרבה, וכו'. עצה שלי – השתמשו במדד בזהירות כעצה ראשונית. זה ייסיע לכם לדוגמה להבחין בני חברי הכנסת בתוך אותה סיעה לדוגמה (ואז הביקורת על שיקולים אחרים בקואליציה או באופצזיה אינם רלוונטים – כל הסיעה מושפעת מאותם שיקולים בהקשר הזה).
עוד הערה – שייכו במדד גם דיונים בוועדות. זה סזיפי ומעייף אבל זו עבודה חשובה של הכנסת (לדוגמה שיש לה סמכות להוציא נתונים מהממשלה שלא תמיד ששה לעשות את זה – זה גם מדד טוב לשאלה מי מבין חברי הכנסת באמת בא לעבוד).
כמה תשובות להשגות שלך:
(1) קיימות – יכול להיות שאתה צודק בדבריך, אם כי צריך להתבונן ברשימת הצעות החוק ולברר אם החסרנו ממנה הצעות חשובות שעסקו בחיסכון במים או בעידוד תחבורה ציבורית. במקרים שבהם ההצעות מונעות ניצול יתר של מקורות טבעיים מצד חברות – וזה המקרה הנפוץ – הן נכנסות בגדר "צדק סביבתי" ואנחנו נוטים לתמוך בהן. עידוד תחבורה ציבורית בוודאי מתיישב מבחינתנו עם חלוקת משאבים הוגנת. יש מקרים שבהם אכן קיימת התנגשות בין קיימות לבין הורדת יוקר המחיה בטווח הקצר, והם מעוררים דילמה. במקרה של הורדת המס על הדלק (הבלו) הגדרנו את עמדתנו כ"תמיכה חלקית", מפני שעלתה הטענה (אני העליתי אותה) שדלק זול מעודד תחבורה פרטית ומעכב את המעבר ההכרחי למקורות אנרגיה חלופיים. מצד שני, צודקים תושבי הפריפריה הטוענים שדלק יקר פוגע בעיקר בהם, מפני שאצלם התחבורה הציבורית תדירה הרבה פחות וצריכת הדלק הפרטי יותר גבוה.
(2) אין נימוקים לבחירה: זה מעוות שיצטרך לתקון. אני מקווה שבמהלך הפגרה נוסיף נימוקים להכרעות. כשנתחיל לעדכן את המדד מדי שבוע מספר החוקים שיש לבדוק בכל פעם יקטן, ויהיה קל יותר להרחיב בנימוקים. אני מסכים לחלוטין שיש משהו לא הוגן בהזמנת הציבור להתווכח איתנו בלי שנימקנו את ההחלטה המקורית.
(3) אופוזיציה וקואליציה: אני מסכים לחלוטין שהשימוש היעיל במדד הוא בהשוואה בין סיעתית, ולכן אנחנו משתדלים להפיץ בעיקר את הגרפים המשווים בין ח"כים מאותה סיעה. במסיבת העיתונאים שעשינו לא נתנו את הדגשים הנכונים, והעיתונות דיווחה למשל ש"רוב חברי הקואליציה מקבלים ציונים שליליים". ברור שזה לא פרודוקטיבי. למדנו מהניסיון ואנחנו משתדלים להבליט עכשיו את הח"כים הבולטים בכל סיעה.
(4) אתה צודק לגבי הדיונים בוועדות, אבל כפי שכתבתי למעלה – זה עניין של משאבי זמן ומתנדבים. העבודה הרבה יותר מסובכת. רוב הפרויקט שלנו מתמקד בוועדות, בדיוק מהנימוקים שמנית, והטקסטים שמתפרסמים בהמוניהם באתר הזה באים משם ומאפשרים להתרשם מפעילותו של כל ח"כ (פשוט מחפשים את שמו בחלון החיפוש ומקבלים את העדויות שבהן הוא מוזכר). האתגר הוא לארגן את החומר בדרך שתפנה להמונים, ולא למעטים שינברו באתר. מכל מקום אני יכול לומר שלהפתעתי, רבים מהח"כים שעושים עבודה טובה בוועדות הם גם אלה שנוכחים יותר במליאה (אורלי לוי-אבקסיס, חיים כץ, דוב חנין ואחרים).
המדד החברתי יאפשר לבוחרים – הן בבחירות הפנימיות של המפלגות והן בבחירות הכלליות – לבחור בחירה מושכלת ולא בחירה עיוורת.
כל הכבוד על העבודה ועל ההתמדה!
השם של המדד צריך להיות : "מי הצביע יותר נגד הממשלה?"
אין קשר בין חקיקה חברתית אמיתית לבין המדד שלכם, הרי אף אחד מעשרת המובילים במדד שלכם לא העביר אף חוק חברתי בכנסת.
מה שהמדד אומר זה שיש
בפועל הממשלה הזו העבירה יותר חוקים חברתיים מכל ממשלה אחרת ב10השנים האחרונות(כמובן שהרוב נעשה בגלל המחאה החברתית) בין אם בנושא התקשורת(רפורמה בסלולאר), הטבות במס הכנסה להורים לילדים קטנים, חוק חינוך חינם מגיל 3 ועוד.
אז נכון שיש עוד הרבה מה לעשות, ויש דברים שהממשלה הזו שגתה בהם, ותפקיד האופוזיציה הוא לנסות להחליפה, אבל להסוות דעות שמאלניות דרך מדד "חברתי כלכלי" שאמור להיות אוניברסאלי, זו לא הדרך האתית לעשות את זה..
שלום חברים להלן הצעה
לכל חבר כנסת תוקם ועדת מעקב שתבחן לא רק את הצבעתו אלא :
1. מי הוא מייצג
2. לאיזה יחצנים הוא מחובר
3. איזה חברים עשירים הוא מייצג באופן לא רשמי
4. עבור מי ואת מי משרתים החוקים שהוא מחוקק
5. מה הוא יעשה ולאיזה חברה יפנה לאחר שיסיים את חברותו בכנסת
6. פרופיל מה עשה לפני שהיה חבר כנסת
ואז נקבל מפה מעניינת של הון ושלטון כמו גם עבור מי באמת עובדים נבחרי הציבור
אני מגיעה בערך פעמיים-שלוש בשבוע לכנסת, אני רואה הרבה מאוד את נציגי המשמר החברתי ומעריכה מאוד את עבודתם, אבל אני חייבת לציין שאני מאוכזבת מהפרוייקט הזה!
תראו – פספסתם כאן משהו מאוד חשוב: ההצבעה של חבר הכנסת היא החלק הכי פחות חשוב בעבודתו של חבר הכנסת, הכי פחות חשוב! בשלב ההצבעות (בוועדות או במליאה), הכל כבר נסגר ונקבע, וכל מה שנותר לחבר הכנסת זה רק להצביע בהתאם למשמעת מפלגתית.
חבר כנסת "חברתי" אמיתי, מגיע לדיונים, מרסן את כוחה של הממשלה בדיונים חשובים, בולם יוזמות בעייתיות, מנהל משא ומתן עם נציגי הממשלה על יוזמות חברתיות חשובות, והכי חשוב יוזם הצעות חוק חברתיות.
ורק כהוכחה – חה"כ עתניאל שנלר יזם הצעת חוק שקובעת מסגרת זמן למתן גט לאישה עגונה, וחוק תרומת איברים כדי לעודד תרומת איברים בציבור הדתי, ואלו רק שתיים מתוך היוזמות החשובות שלו. אם זה לא חבר כנסת חברתי, אני לא יודעת מיהו כזה?
* אגב, אין לי שום קשר לא אישי וגם לא מקצועי עם חה"כ שנלר, אבל באופן מיוחד אני רוחשת לו הרבה כבוד והערכה, בלי שום קשר לעמדותיו הפוליטיות ומפלגתו.
תודה על הביקורת. המדד החברתי הוא בוודאי לא כלי מושלם; הוא אמצעי שמתמקד בהיבט מסוים וחשוב של פעילות חברי הכנסת. הבחירה בהצבעות כבסיס לניקוד נובעת בעיקר משני שיקולים (שניסיתי להסביר לעיל). האחד הוא הקושי הטכני והמושגי לבדוק כמעט כל היבט אחר מלבד דפוס ההצבעות. טכני – מפני שרק לגבי הצבעות קיים כלי אלקטרוני שמחשב ציון באופן אוטומטי. אפילו נוכחות חברי הכנסת בוועדות הוא נתון שקשה לאסוף מבסיס הנתונים הרשמי של הכנסת. מושגי – מפני שקשה מאוד למדוד באופן "אובייקטיבי" היבטים כמו מידת שיתוף הפעולה של חבר הכנסת עם חברים אחרים במשכן או המו"מ (החשאי בד"כ) שהוא מנהל עם נציגי הממשלה. הקושי הטכני מסכל את איסוף המידע; הקושי המושגי מכשיל את האפשרות להגן עליו מפני ביקורת.
השיקול השני הוא הרצון ליצור מדד שיפעיל לחץ לאישור הצעות חוק. הזכרת את המשמעת הקואליציונית כגורם המביא חברי כנסת להתנגד לחוקים טובים בניגוד לעמדתם. אנחנו רוצים שהמדד יעודד את חברי הכנסת להצביע "איתנו" למרות המשמעת הקואליציונית. המטרות שלנו אינן אקדמיות (לתאר במדויק את רמתו המוסרית של חבר הכנסת) אלא אקטיביסטיות (להשפיע על מעשיו).
לעשות לכם דף בפייסבוק- שכניסה אליכם מיידית ונוחה ואפשר גם לשתף
יש לנו דף בפייסבוק: "המשמר החברתי בנסת".