מילון המשמר החברתי – א'

אופוזיציה

אופוזיציה היא קבוצת הסיעות שאינן חלק מהקואליציה ושלא התחייבו להביע אמון בממשלה או לתמוך בהצעות חוק ממשלתיות. בין סיעות האופוזיציה אין הסכמים כובלים כמו בין סיעות הקואליציה והן לא מחוייבות זו לזו או לאידאולוגיה משותפת. בראש האופוזיציה עומד יו"ר הסיעה הגדולה בכנסת, מבין אלה שאינן בקואליציה.
בכנסת הקודמת האופוזיציה הייתה גוף מוזר למדי ומבוזר. היא כללה את 'סיעות האופוזיציה הרגילות':מרצ, העבודה (לאחר התפלגות סיעת העצמאות), חד"ש, רע"ם-תע"ל ובל"ד שתקפו את הממשלה דרך קבע ולא הביעו בה אמון. כמו כן את סיעת קדימה (למעט החודשיים שהייתה בקואליציה) ואת סיעת האיחוד הלאומי (שבכנסת הזו היא חלק מהבית היהודי).
סיעת האיחוד הלאומי, למרות שנותרה מחוץ לקואליציה, הביעה פעמים רבות אמון בממשלה, כמו היתה חלק מהקואליציה. משום כך נמתחה ביקורת על תמיכת הקואליציה בבחירת הח"כ אורי אריאל לתפקיד יו"ר ועדת הביקורת. תפקיד זה ניתן על פי חוק לח"כ מהאופוזיציה וברור שהח"כים מהאופוזיציה לא ראו בח"כ אורי אריאל אופזיציה אמיתית לממשלה.
לאופוזיציה של הכנסת הקודמת היו 'חיים קשים' בשל מנהיגותו של ח"כ אלקין, יו"ר הקואליציה. היא נשארה חסרת אונים וכל יוזמות החקיקה שלה, שלא זכו בתמיכה רשמית של הממשלה, נדחו על-ידי מליאת הכנסת.

המשמר החברתי השקיף גם על עבודת האופוזיציה ומצא שנוכחות חבריה בהצבעות היתה נמוכה. בעצם היעדרותם של הח"כים של האופוזיציה מההצבעות הם קיבלו את ההפסד מראש, וללא ניסיון אמיתי להשפיע על החקיקה, לקדם או למנוע אותה. אופוזיציה מאורגנת יותר תצליח להשפיע באופן משמעותי יותר על מדיניות החקיקה הממשלתית, תדע לפקח עליה טוב יותר ותכריח את הממשלה והקואליציה להתחשב יותר בדעות כל סיעות הבית.