בימים האחרונים מנהלת הכנסת מאבק היסטורי על דמותה ותפקידה אל מול הממשלה. הממשלה מבקשת להשתמש בגורמים קואליציוניים שכפופים לה כדי לעקר את יכולתה של הכנסת למלא את תפקידיה כבית הנבחרים הישראלי שמייצג את רצון העם, כמוסד שאמון על הפיקוח הציבורי ועל עבודת הממשלה וכבית המחוקקים של מדינת ישראל.
ההפעלה הברוטאלית של סעיף 98 לתקנון הכנסת בדבר סדרי דיון מיוחדים על חבילת החקיקה הקואליציונית, המורכבת מחוק המשילות, חוקי הגיוס וחוק משאל העם, מונעת מחברי האופוזיציה להציג את התנגדותם למהלך החקיקה בכלים פרלמנטריים. יתרה מזאת, הכפפת כל חברי הקואליציה להסכם בין ראשי המפלגות שמרכיבות אותה מחייבת את החברים למשוך את הסתייגויותיהם להצעות החוק האלה. בכך הממשלה מיישמת מדיניות דורסנית לא רק כלפי חברי האופוזיציה אלא גם כלפי חברי הקואליציה ומונעת דיון ציבורי ראוי בשלוש הצעות החוק מעל בימת הכנסת.
מדיניות זו של הממשלה איננה ייחודית רק לחבילת החקיקה הנוכחית. מדי שבוע קובעת ועדת השרים לענייני חקיקה את עמדת הממשלה ביחס להצעות החוק של כלל חברי הכנסת וכופה את עמדתה על חברי הכנסת באמצעות משמעת ברזל קואליציונית. מדד עצמאות הכנסת של המשמר החברתי כבר העלה, כי הממשלה שולטת בכנסת באמצעות ועדת השרים וכי החלטות הוועדה מיושמות באופן מלא על ידי הרוב הקואליציוני, זאת ללא קשר להשתייכות הסיעתית של מגישי הצעות החוק.
מנכ"ל המשמר החברתי, בעז רקוץ': "האחריות לשמירתה של עצמאות הכנסת ויכולתה לתפקד מוטלת על כל חבר וחברה בה: הפקרת בית הנבחרים לדורסנות הממשלה כמוה כהפקרת קולותיהם של כלל אזרחי ישראל, שנתנו מנדט בידי חברי הכנסת לייצגם, והפיכת הדמוקרטיה הישראלית לדיקטטורה בשם המשילות".
One comment
Pingback: האופוזיציה התכנסה למליאה אלטרנטיבית: "שיח של קשב מתוך נקודות מבט שונות" | המשמר החברתי