בביקורה הראשון כמשקיפה בכנסת לא מצאה נירית שרון תשובות לכל השאלות שעניינו אותה, אך למדה על איך שהדברים נראים מבפנים
בין הנוכחים בדיון: יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה,ח"כ אזולאי (ש"ס), ח"כ תירוש (קדימה), ח"כ הורוביץ (מרצ), ח"כ חנין (חד"ש), ח"כ פינה קירשנבאום (ישראל ביתנו).
בין חברי הועדה שלא הגיעו: כבל, ברוורמן, רגב.
נציגי משרד הפנים, המשטרה, הרשות לניהול המאגר הביומטרי, הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) במשרד המשפטים, האגודה לזכויות האזרח.
חוק המאגר הביומטרי, שכבר עבר את כל ההליכים והתקבל בכנסת, קובע נטילת טביעות אצבעות ותצלומי פנים של כלל תושבי ישראל ושילוב הנתונים בתעודות זהות ודרכונים דיגיטליים ובמאגר נתונים ממשלתי לצורך שימוש בנתונים במערכות זיהוי ביומטרי שיאפשרו ניהול בקרת גישה, זיהוי של קבוצות אנשים הנמצאים תחת מעקב וסיוע באיתור אנשים החשודים בפלילים על ידי גורמי אכיפת החוק. החוק התקבל למרות ביקורת ומאבקים ציבוריים, והוא נותר שנוי במחלוקת גם בקרב שרים בממשלה.
הדיון בוועדה נועד בין היתר לאפשר לח"כים ולשאר הנוכחים להעלות שאלות שעלו עקב פרשת גניבת והפצת מרשם האוכלוסין של מדינת ישראל הידוע בשם "האגרון", שפוצחה לאחרונה ע"י הרמו"ט, ולברר אם יש צורך בשינויים או מגבלות לחוק, שישמרו מפני מקרים דומים בעתיד.
הדיון ברובו נוהל בצורה ממוקדת, מסודרת ונעימה ע"י היו"ר אזולאי שהפגין חוש הומור וסבלנות.
ח"כ תירוש רצתה להבין את ההבדל בין התיעוד הביומטרי- ת.ז. חכמות- לבין המאגר הביומטרי, ומה הקשר ביניהם.
ח"כ קירשנבאום טענה שתמכה בחוק, אך בעקבות פרשת הגניבה הנ"ל עולים חששות באשר ליכולת להגן על המאגר.
ח"כ הורוביץ אמר שהתיעוד הביומטרי הוא דבר חיובי, אך לא חייבים שיהיה גם מאגר, ובארצות רבות אין.
ח"כ אלדד תומך גם הוא בתיעוד, ואומר שיש בארץ 10 מנדטים מזויפים בגלל קלות זיוף הזהויות, אך גם הוא מבקש לוודא את בטיחות המאגר.
נציג מ. הפנים הסביר את חשיבות השינוי של נתוני האזרחים על סמן טביעות אצבע וצילום פנים, למניעת גניבת זהות והונאה פלילית או לאומית. דיווח על כ30000 תעודות זהות וכ22000 דרכונים שנגנבים/אובדים בשנה, ועל הקלות להשתמש בהם שלא כחוק כיום. הנתונים הביומטריים אמורים לשנות זאת.
מנהל אגף מערכות מידע במשרד הרווחה, שם התרחשה גניבת המידע ניסה להסביר כיצד המידע נגנב, למרות המודעות לרגישות המידע אמצעי האבטחה, ואמר שמאז הוגברו אמצעים אלה.
הדיון המשיך בהסברי המשטרה מדוע לקח כ"כ הרבה זמן לחקור את דליפת המאגר (3 שנים) ומדוע התיק נסגר ע"י המשטרה- לא הקצו לכך מספיק משאבים…
התיק פוצח בסופו של דבר ע"י רמו"ט, יחידה שהוקמה ב2009 למטרות דומות.
ח"כ תירוש – הוקמה ועדה שתדון באמצעי אבטחה, דרושים סיווגים בטחוניים לכל מי שמתקרב למידע.
עו" דבי גיל חי מהאגודה לזכויות האזרח- מדינות אחרות לא הקימו מאגר כזה. רשויות הביטחון בארץ היו נגד המאגר. האם הרשויות ערוכות למקרה של דליפה בלתי-הפיכה כזו?
מילי מרמו"ט- החשיבות היא במניעה. אנו עומדים לקבל סמכויות נרחבות למטרה זו.
יו"ר הוועדה ח"כ אזולאי- אנחנו נמליץ להוסיף לכם תקציבים, פנו אלינו, נדחוף לחיזוקכם ככל שיידרש!
יורם אורן, יועץ רשות האוכלוסין- הנתונים מוצפנים, מועטים, מקודדים, ממודרים, וגם מה שניתן לעשות איתם אם חלילה מישהו ייכנס אליהם- הוא אפסי. במדינות רבות זה דומה. כל מי שנוסע לארה"ב- מוסר את טביעות כל אצבעותיו + 2 צילומי פנים בלי כל הרהור שני. החוק בארץ שם הגנות ובלמים רבים לתיפעול המאגר, מפורט ברזולוציה גבוהה, ונקבע לאחר דיונים ארוכים ומעמיקים.[
לסיכום, קבע היו"ר, הועדה מאוכזבת מתפקוד המשטרה בעניין הגניבה, וכן ממשרד הרווחה שלא עמד על חומרת המעשה בזמן, ולא העביר למשטרה פרטים שהיו עשויים לעזור במציאת הפושע.
נקבע שיתקיים דיון נוסף, ומבקשים מכל הגורמים להביא עוד תשובות לשאלות שנשאלו.
מבחינתי- היה ביקור ראשון מעניין בכנסת, יצאתי בלי תשובות ממשיות לשאלה שנדונה, אך עם קצת יותר הבנה איך הדברים נראים מבפנים.