רגע לפני הגירוש

ביום שני תתכנס הועדה לעובדים זרים לדיון בפליטי דרום סודן. משרד הפנים תובע את גירושם – אבל ארגוני הסיוע וקבוצת חברי כנסת מזהירים מהסכנה הצפויה להם

כ-700 פליטים מדרום סודן מועמדים לגירוש מישראל. משרד הפנים התכוון לגרשם עוד במהלך חודש אפריל. עתירה של ארגוני זכויות האדם, ובקשה של משרד הפנים מבית המשפט לארכה במתן התשובה, הביאו לדחיית הגירוש עד ה-6 במאי. אז צפוי המשרד למסור את עמדתו הרשמית. ובינתיים, נמנעים אנשי רשות ההגירה מהארכת אשרות השהייה של הפליטים, וכתוצאה מכך רבים מן הפליטים פוטרו מעבודתם ומתקשים להתפרנס.

בצהרי יום שני, 30 באפריל, תתכנס הוועדה לעובדים זרים של הכנסת לדיון מיוחד בגירוש הפליטים לדרום-סודן. הסוגיה שעל הפרק: האם הם צפויים לסכנה ביטחונית והומניטרית, כטענת ארגוני הסיוע והאו"ם; או שהכול פיקציה – כפי שרוצים לשכנע אותנו אנשי משרד הפנים. קבוצה של חברי כנסת מסיעות שונות העבירה לראש הממשלה מכתב בקריאה לשקול מחדש את הגירוש. חברי הכנסת הם נינו אבסדזה, דורון אביטל, דניאל בן-סימון, אבישי ברוורמן, אילן גילאון, זהבה גלאון, ניצן הורוביץ, דב חנין, איתן כבל ושלמה מולה.

פעילים המעוניינים להשתתף בדיון בכנסת, ולאזן את הקולות הקיצוניים הצפויים להישמע בו, מוזמנים להירשם באמצעות "המשמר החברתי" עד יום שבת בערב. פרטים כאן.

בתגובה לטענות השגורות על סכנת ההגירה מאפריקה, מנסה יונתן שחם, פעיל בארגון "ילדים ישראלים", להעמיד דברים על דיוקם:

השיח הציבורי הכללי מתייחס לכל ה"זרים" כגוש גדול, שחור ומאיים. מדוע? משום ששר הפנים, ראש הממשלה ואחרים מקפידים לצייר אותו ככזה, ולהציג את כולם כ"גויים" שתופסים לנו את המדינה, שעה שמדובר באוכלוסיות עם מאפיינים שונים לחלוטין וסיבות שונות להימצאותן כאן:

1. מהגרי עבודה ("עובדים זרים"): אנחנו מביאים אותם לפה. למעשה, שר הפנים אלי ישי הביא לכאן יותר מהגרים משהובאו אי-פעם. הממשלה מקפידה לקיים מדיניות שתאפשר לנצל אותם, להתעלל בהם, וכתוצאה מכך יורד גם שכרם של העובדם הישראלים. רובם הגדול באים, עובדים וחוזרים לארצם. חלקם הקטן נשאר פה אחרי פקיעת תוקפה של הויזה.

2. מבקשי מקלט מאריתראה/סודן: נקראים בפי כול "סודנים", אף על פי שכמעט כולם מאריתראה (מה זה משנה, כל השחורים אותו דבר). באים לפה מהגבול, לא פעם אחרי עינויים קשים בסיני. חלקם, אגב, מובאים לפה כנגד רצונם. משרד הפנים מסרב בכל תוקף לבחון את בקשות המקלט שלהם. הממשלה טוענת שהם "מסתנני עבודה" בשעה שהיא תומכת במשטר באריתראה. אנשים שמגיעים מהמדינות האלה לארצות מערביות אחרות מוכרים כמעט כולם כפליטים. משרד הפנים והממשלה מקפידים ליצור בלבול באשר לשאלה האם מותר להעסיק אותם או לא, כדי שיהיו עניים. בונים להם כלא ענק בדרום.

3. מבקשי מקלט ממדינות אחרות: מגיעים בכל מיני דרכים. משרד הפנים חושב שכולם שקרנים, ופוסל את בקשות המקלט שלהם בנימוקים שונים, כגון שלא ידעו מה שמו של ה-director באוניברסיטה בה הם למדו, למרות שיש להם תעודות ממנה ותצלומים מטקס הסיום.

לעיון נוסף

על משבר זכויות האדם שמאחורי הסכסוך הפוליטי בדרום סודן (פוסט באתר "אמנסטי")

"לא מגרשים, אך לא מחדשים אישורי שהייה" (ynet, עומרי אפרים, 17 באפריל 2012)